באוגוסט האחרון, הגיע הלל גרמי בן ה-19 ללשכת הגיוס ב-6 באוגוסט והודיע כי הוא מתכוון לסרב לציית לחוק גיוס חובה וסירב להתגייס לשורותיו של צבא הגנה לישראל.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי

• הנדסה קרבית: רגע לפני הגיוס
• הדרכת חי"ר: "התפקיד הכי טוב שיכלנו לקבל"
• עתודה אקדמית בצבא כמו שלא חשבתם עליה!

למה סירבת להתגייס?

"אני מאמין שהזכות הלגיטימית של ישראל להגנה עצמית לא יכולה להצדיק את דיכוי זכותם של מיליוני פלסטינים. אני לא רוצה להתגייס בשביל להיות חלק ממעגל האלימות הזה. במידה והייתי מתגייס, אני חושב שהייתי עושה מעשים לא מוסריים ומציית לחוק לא מוסרי שקם מכוחה של ממשלה לא דמוקרטית. הסיבה שבחרתי לעשות את המהלך הזה בצורה יותר פומבית היא בשביל להילחם בצורה פעילה יותר מאשר חוסר מעורבות, דרך פעולה שנקראת אי-ציות אזרחי. בדרך הזו אני בעצם עושה דרמטיזציה לנושא שאנשים בישראל אוהבים מאוד להתעלם ממנו - מיליוני הפלסטינים שחיים בעזה, כשהם מעדיפים לחיות את החיים הרגועים שלנו כאן בנוחות. ברגע שהם רואים שיהודי כמוני יושב בכלא עקב אי גיוס לצה"ל, עבורם זה כמו שחיטת פרה קדושה והם מתחילים להתעניין - זו הסיבה שהסירוב שלי הוא כה פומבי".

איך הגיבו המשפחה והחברים?

"אני פעיל בנושא הזה כבר כמה שנים, בהתחלה עניין אי הגיוס היה אצלי בסימן שאלה ועם הזמן זה הפך לסימן קריאה, אז התהליך הזה כבר היה קיים בי כמה שנים ככה שאנשים לא ממש הופתעו כשהחלטתי שאני מסרב להתגייס וזה עבר בצורה לא קשה. כולם נשארו חברים שלי".

לא היו אנשים שניתקו איתך קשר בעקבות ההחלטה הזו?

"לא, לא היו אנשים כאלה. יש לי אפילו חברים שמתגייסים לסיירות ולתפקידים אחרים בצבא וגם הם נשארו חברים שלי".

היה בך חשש מדעת הסביבה?

"האמת שלא, ידעתי מראש אילו תגובות אני הולך לקבל הן בטוקבקים והן בפייסבוק - הייתי מוכן לזה. ידעתי שאני מוכן לשלם את המחיר למען המאבק שאני מאמין בו, קיבלתי את התגובות שלהן ציפיתי. אני חייב להגיד שאפילו קיבלתי יותר תגובות חיוביות מאשר ציפיתי לקבל - לצד התגובות השליליות".

© קרדיט:עדן רמון

אתה היית מיועד להתגייס לתפקיד קרבי, וסירבת להתגייס. האם אתה רואה הבדל בין משמעות הסירוב לתפקיד קרבי לבין משמעות הסירוב לתפקיד עורפי? במידה והיית מגוייס לתפקיד עורפי, האם עדיין היית מסרב?

"כן, עדיין הייתי מסרב. אני לא חושב שזה לא משנה לאיזה תפקיד שולחים אותך בצבא. ברגע שאתה נהיה חייל אתה נהיה חלק מכוח האדם של הצבא, גם אם אתה מגוייס לתפקיד שהוא לא אלים - בעיניי אתה פשוט עוד חייל שהצבא יכול להשתמש בו למטרותיו, זה פשוט עוד כוח אדם לצה"ל".

בסרטון הסברה בו סיפרת על חווית הסירוב שלך, אמרת כי בחרת לצאת מהצבא בדרך סירוב מטעם מצפון ולא דרך קצין בריאות נפש, מכיוון שאתה לא רוצה להציג את המהלך כחולשה. למה לדעתך יציאה מהצבא עקב נסיבות נפשיות נחשבת כחולשה?

"ואוו, שאלה טובה. אני חושב שבישראל כמעט כל יציאה מהצבא נחשבת כחולשה, כי גיוס צבא נתפס כחוזק בחברה המיליטריסטית (מייחסת חשיבות לצבא) הישראלית. ומי שמחפש כל מיני דרכים לצאת מהצבא נחשב חלש וכבן אדם שלא מסוגל להתמודד עם המערכת המיליטריסטית ועם המציאות ה'לכאורה' מסוכנת של ישראל. וכשאתה עושה את זה בדרכים כמו שלי - סירוב, אתה יוצא מהסטיגמה הזאת של לצאת מהצבא בתור חלש, ואז אנשים פתאום מתחילים להקשיב לך ואתה נתפס בתור אדם שלא רק מנסה לברוח מהמציאות".

ריצית קרוב למאה ימי מאסר בכלא הצבאי, איך החוויה היוצאת דופן הזו לנער בגילך השפיעה עלייך?

"תשמע, לא נהנתי בכלא אבל זו גם לא הייתה חוויה טראומתית במיוחד. זו הייתה חוויה מאוד מעניינת, אתה פוגש אנשים שלא תפגוש ביום-יום, אנשים שבאים מרקע שונה משלי, אנשים עם סיפורי חיים ותפיסות עולם מאוד שונות משלי. אז יחד עם זה שלא הייתי הולך לשם אם לא הייתה לזה מטרה ספציפית, זו חוויה מאוד מעניינת שאקח איתי לכל החיים".

חוויה חיובית או שלילית?

"לא הייתי אומר שהיא חיובית. בגדול חוויה שלילית, אין דרך אחרת להציג את זה. אבל כשזה מגיע עם החוויה שעמדת מאחורי העקרונות שלך ויחד עם החוויה של פגישת עולם אחר - אז זה הופך לחוויה חיובית".

תקופת המאסר גרמה לך להטיל ספק בבחירה שנטלת?

"לא. ממש לא".

אתה מתכוון לתרום למדינה במסגרות אחרות כגון שירות לאומי?

"כן, אני רוצה לעשות שירות לאומי ברגע שאקבל פטור מהצבא ואוכל להתחיל לחפש מקומות להתנדב בהם".

לאן אתה שואף להגיע?

"אני כנראה אעבוד עם נוער בסיכון או אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים".

משהו לסיום?

"חשוב לי להבהיר שאני לא קורא לאנשים לא להתגייס, אבל אני קורא לאנשים בגילי שבעיניי הרבה מהם גיוס לצבא זו האופציה היחידה, לחשוב פעמיים לפני שהם מתגייסים ולחשוב את מי ואת מה הם בעצם משרתים שהם מתגייסים לצבא".