קרואלה: כאוס, בלגן והרבה טירוף
׳דיסני׳ כבר עשו סרט מקור של נבל בעבר, הלא היא מליפיסנט - אבל אם זה מה שציפיתם לו, תשכחו מזה • ביקורת
אולם אם דווקא ציפיתם לסרט כמו "ג'וקר", גם את זה לא תקבלו. הסרט מספר את סיפורה של קרואלה דה ויל, המרשעת המפורסמת מהסרט "על כלבים וגנבים", מילדות ועד (טוב, אולי לא בדיוק) לקו העלילה שאנחנו מכירים.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי:
- הדמויות שנהרגו בגלל מותם של השחקנים במציאות
- הכוכב הבא 2021: עדיין הכי כייפית ושמחה בז׳אנר
- לצלול אל העבר: הסרטים והסדרות התקופתיים שאהבנו
הסרט מלווה באקשן, מתח, קומדיה והרבה מאוד טוויסטים. יש לו אופי יחודי שלא בדיוק מתכתב עם ההיסטוריה של 'דיסני', אבל האם אנחנו באמת רואים כאן משהו שונה? צפו בטריילר:
הסרט מתחיל כקצבי, ממריץ, מטורף וכזה שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים. אבל הוא גם מצחיק ועושה הרגשה טובה, אפשר אולי לחשוב שהוא הולך להיות סרט מסוג ה-"Feel good movie” (סרט שגורם לתחושה טובה), אבל זו בהחלט תהיה טעות. זה לא אומר שהוא לא עשוי טוב; התפיסה של האווירה, הסטייל שנהיה נועז יותר ככל שמתקדם הסרט ממלא את החושים וגורם לך לרצות להיות כזה נועז. הסרט גורם לנו להרגיש חיבה לדמות של קרואלה המורדת כמו הסטייל שלה, מה שמקשה עלינו לשנוא אותה, ואנחנו רוצים לשנוא אותה, כי הרי היא קרואלה דה ויל המרשעת, נכון? זה גם גורם לנו לתהות מה עושים בשביל ליצור אישיות מרשעת ומטורפת כזו, את התשובה אנחנו מקבלים, אבל את זה כבר נשאיר לכם לראות.
זה נראה כאילו עושים רומנטיזציה לקרואלה, ואולי זה באמת נכון, אבל הדמות שלה לא עוצרת בתחילת הסיפור ובשליש הראשון של הסרט אנחנו כבר מבינים שהיא כמו אבן שרק מתגלגלת מהר ומהר יותר תוך כדי הנפילה. הסרט משלב סגנון של "השטן לובשת פראדה", וסרטי ריגול או פשע כמו "אושן 8", רק שהוא הרבה הרבה יותר אפל. קצת כמו "ג'וקר" הסרט נותן לנו הצצה למוח המטורף של נבל מעורער, אבל בניגוד אליו הוא משאיר לנו תהיות מסוג אחר. האם היא באמת רעה כמו שתמיד חשבנו שהיא?
קצת נתרחק מהעלילה ונדבר שנייה על העשייה. זה בהחלט סרט שצריך לצפות בו בקולנוע. הצילום לא מפספס לרגע והפרטים הקטנים נותנים לך הרגשה שאתה מבין מה הולך לקרות, שנייה לפני שהוא באמת קורה, ומרגיש כמו מרדף. זה נותן מתח לסרט והרגשה של ציפייה שמשאירה אותך על קצה המושב. השחקנים גם הם מדהימים, וחלקם מוכרים מאוד - את קרואלה משחקת אמה סטון, את הברונית מגלמת אמה תומפסון ותוספת נהדרת הוא מארק סטרונג אשר משחק את יד ימינה של הברונית. במאי הסרט הוא קרייג גילספי.
בלי לחפור יותר מידי, או לספיילר לכם, הסרט הוא דרמטי, כובש, מותח וקצת מרגיש כמו פצצה מתקתקת. אבל משהו מרגיש קצת חסר, כאילו הפיצוץ האמיתי נשאר לדמיון. אולי אחרי כל הדרמה הוא לא כל כך שונה מכל סרט 'דיסני' אחר, שהרי לא עושים דברים אפלים מידי. בהתחלה זה מרגיש מאכזב, שלא הכל נחשף בסרט הזה ורק נהיה יותר מבלבל, וזה כן קצת מרגיש כאילו 'דיסני' ריסנו את עצמם כדי לשמור על הקו הנקי שלהם. אבל לאחר שיוצאים ממנו וקולטים את הכל, יכולים להבין יותר ויותר משהו אחר, ולא בהכרח אפל, שהוא מנסה להעביר.
למרות הנקודה הזו, הסרט עדיין בהחלט שווה צפייה למי שרוצה שעתיים וקצת של התרגשות, אבל אל תצפו למשהו חדשני מידי. טיפ מאיתנו - תשארו גם אחרי הכתוביות.