סדרת הנוער החדשה "מקיף מילאנו" מגוללת את סיפורה של מגמת עיצוב אופנה יוקרתית, שנוחתת בעל כורחה בתיכון מקצועי מחוספס, עליו שולטת ביד רמה המנהלת מנואל. בוקר אחד, מגיעים מלכות ומלכי אינסטגרם, פאשניסטים ומובילי טרנדים בעיני עצמם, ובראשם מעצב האופנה של ישראל בדימוס רפאל, אל מסדרונות בית ספר שמלא מוסכניקים, מתכנתים ומנהלי לשכה לעתיד. העלילה מתחילה להסתבך כאשר אחד מתלמידי מגמת המכונאות רוצה לעבור למגמת האופנה - אלא שזה מתאפשר לו רק עם מלגה הניתנת דרך חברי קבילת הלהט"ב ובמימון מותג האופנה "דולצ'ה וגבאנה", מה שמאלץ אותו, בעקבות תפניות ואי הבנות, לצאת מהארון - למרות שהוא כלל לא גיי.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• פרסום ראשון: "בת השוטר" תזכה לעונה שנייה
• זה כאן: הטריילר החדש ללהיט הבא של מארוול
• שחקו וגלו: איזה בית אתם בהוגוורטס?

"מקיף מילאנו" היא דרמת הנעורים שכולנו אוהבים לקבל ולאמץ בשקיקה - היא מתוקה, צבעונית, דרמתית, מצחיקה במידה הנכונה ומלאה בצרות של בני נוער. אלא שכאן יש עליית מדרגה בנוגע לתחומי העיסוק העלילתיים בה והיא מרשה לעצמה (ובצדק) לעסוק גם בסקס, נטיות מיניות, התחזויות לצורך השגת דברים במרמה (מנשיקות ועד מקום נחשק במגמה), החפצה, "דיבור נגוע", שמנופוביה ועוד. בפן הזה, "כאן חינוכית" בהחלט ראויים לשבח. הם לא מהססים לגעת ולהתעסק בנושאים הללו באופן ישיר, בלי להתייפייף ובלי לעדן יתר על המידה בגלל קהל היעד. בקיצור - בגובה העיניים.

יש כאן סוג של אומץ לבוא ולהגיד - הנה, הנוער מוכן לקבל את התוכן הזה גם כסדרת נוער עלילתית - כי הנוער של היום בוגר יותר, מודע יותר וצריך לקבל את המסרים המועברים בנושאים הללו גם בעלילות של סדרות מהז'אנר, אבל נקווה שזה אכן יעבור חלק גם בקרב גזרת המבוגרים, שכן הניסיון הקודם לדבר עם הנוער בגובה העיניים בערוץ ילדים אחר ("המתבגרים" בערוץ הילדים) שדווקא באה להדריך ולהנגיש מידע בצורה מעולה - זה לא עבר את מבחן צנזורת ההורים והמלינים, רחמנא ליצלן, משום מה.

© מתוך מקיף מילאנו, כאן חינוכית

באותה נימה - אישית אני חושב שהנוער היום מספיק חכם כדי להבדיל בין עלילה המוצגת לצורך פאנץ' של מסר לבין מחשבה שזה הולך לשלוח אותם לעשות דברים או חושף אותם לדברים שהם לא צריכים לדעת. חשוב לזכור שבתחילת דרכן של סדרות הנוער הדברים בעטו והנושאים הללו דוברו גם הם ("החבר'ה הטובים" ו"עניין של זמן" למשל), אבל עם השנים הפוליטקלי קורקט הכריע באופן תמוה, כי בעידן הרשתות החברתיות והסמארטפונים הכל נגיש בצורה וירטואלית, ולא תמיד זה מונגש או מועבר בצורה שההורים היו רוצים שזה יעבור הלאה. "כאן חינוכית" ויוצרי "מקיף מילאנו" נתנו את הבמה הנכונה, הטיפול והעיסוק הנכון בדברים ויצירת הסדרה לוותה בייעוץ מקצועי, כנדרש. ולדעתי - גם אותם הנושאים הבועטים לא מוצגים באופן שעלול לעורר אנטגוניזם או פרובקציה. למשל, ברור לי שבן נוער לא יתחזה לאדם גאה רק כדי לסחוט נשיקה רטובה עם הקראש שלו... זה ממש לא המסר שעלול להצטייר, כך שמבוגרים יקרים - אתם יכולים להיות רגועים.

© באדיבות כאן חינוכית

אני חייב לציין שפלטת המסרים והנושאים הרחבה של הסדרה היא גם די החיסרון היחיד שלה. כלומר, יפה וראוי שיש שלל נושאים, אבל לעיתים, בפרקים הנשלחו לסיקור, היה נדמה שיש יותר מדי נושאים ועיסוקים ברצף שלא מאפשרים להתרכז באחד ספציפי, אתה נזרק בין הסוגיות והעניינים והחשש הוא שהן לא יפורטו לעומק - שכן יש לא מעט דמויות בקאסט שלכל אחת מתוכנן סיפור משלה, אבל בשביל זה נאלץ לחכות לשאר פרקי הסדרה.

© צילום מאינסטגרם

אגב, גם שעת השידור של הסדרה לא מובנת מאליה. היא שובצה בשעה 20:00 (ובפרקים של חצי שעה). ואולי גם בהחלטה הזו יש מן האמירה של תאגיד השידור. מצד אחד הם אומרים - לנוער מגיע פריים טיים משלו, אחרי כל עיסוקי היום, השקידה לבחינות ועוד - הוא ישב ויתרווח דווקא בערב ולא בשעת צהריים. מצד שני, האם זה דווקא מעיד על כך שהם פחות מכוונים לקהל ה"רגיל" של סדרות הנוער? (כלומר עם נגזרות של קטנטנים יותר).

© מיכה לובטון

תראו, לא מדובר ב"דרמת הנוער הכי טובה שנראתה כאן אבר", אבל היא כן סדרה מוצלחת שעשויה היטב ונוגעת בפלטת הרגשות הנכונה. היא סדרת נוער קלאסית שיש לה את כל המרכיבים להצלחה לאהבת הקהל. למרות כל העיסוקים שלה, עדיין יש בה משהו תמים שלא ניתן להסביר והיא די משקפת את המציאות. היא מאוד ריאליסטית, אנחנו מצליחים לראות בה את עצמנו וכל אחד יצליח לזהות משהו ממנו. כבר בפרק השני נשאבתי בצורה מופתית לעלילה ושתיתי במהירות את ארבעת הפרקים שנשלחו אלינו, שזה מעיד המון.

גם הסטיגמות שבה מלוות בקבלה והכלה, כך למשל בסצינה בה הוריו של עומר חושבים שהוא רוצה לצאת מהארון (כזכור - למרות שהוא לא), הם מאוד מקבלים אותו ותומכים בו בחיבוק ואהבה, אך מנגד הם מלאי סטיגמה על גייז שאוהבים להתלבש כנשים, בדיחות אסי עזר ונו, אתם יודעים, "דברים שגייז אוהבים ועושים". כך גם חבריו של עומר שאין להם בעיה עם עצם העובדה שהוא יוצא מהארון, רק על עצם זה שהוא לא חלק איתם את הסוד, אך בהמשך הם לא מהססים לעקוץ אותו על העניין. יש פה סתירות וסטיגמות שהן נורא ריאליסטיות וכנות, ולא רק בסיפור של עומר. אותן הסטיגמות לא באות כדי להנציח סטיגמה, אלא כדי לתת מראה לסטיגמות המטופשות, ופייר? - זה עובר ועובד.

סטיגמות לצד קבלה והכלה © מתוך מקיף מילאנו, כאן חינוכית

באשר לקאסט - מילה טובה למלהקים וליוצרים שבחרו בקאסט המשלב בין שחקנים מוכרים לנוער (מי יותר ומי פחות) לצד שחקנים חדשים בתעשייה שמסתמנים כדבר הבא. קים אור אזולאי בתפקיד שנתפר למידותיה, נאיה בינשטוק כובשת ומהפנטת כהרגלה, אור יעקב תוססת ואנרגטית כמו במציאות, אקי אבני מחיה מחדש את דמותו של רפאל מ"יש לה את זה" בציניות, אייקוניות וקרקסיות מושלמת ומיקה צור נוגעת ומדוייקת.

בתגליות החדשות התלהבנו למשל מיונתן ווקס שתופס את משבצת התפקיד הראשי בשתי ידיו ועושה עבודה נפלאה, עילי צ'פמן שהכרנו ב"כוכב הבא" מפתיע כאן לטובה בתור "החתיך של השכבה" ובכשרון החדש; וגם רן מושיוב גורם לנו קצת לשנוא את דמותו בהתחלה - שזה טוב ומעיד על עבודה מוצלחת; כל אלו לצד עוד כמה תגליות מרעננות ומעולות. לא אשקר, יש גם שחקנים בקאסט שקצת לא עברו טוב ביכולות המשחק, אבל כרגע זה נסלח לנוכח העלילה, העריכה והסיפור ובגלל ההתחלה ניתן להם את הצ'אנס הנוסף בשמחה.

צ'פמן ו-ווקס © באדיבות כאן חינוכית

בקיצור, הנוער מאס בפוליטקלי קורקט והוא רק חיכה לסדרה כמו "מקיף מילאנו". מותר להיות נוער מבולבל, מותר לחשוב מחשבות "גסות" ומותר ללמוד את החיים כבר עכשיו, מוטב לאפשר ולטעות מאשר להגן ולגרום לפעולה הפוכה וזה בדיוק מה שמוצג בסדרה. עם זאת נקווה שריבוי המסרים בה לא יגרום לה להתפספס בקרב הקהל. חשוב לציין שאומנם יש לא מעט סוגיות המועברות ב"מקיף" אך הם לא מועברים בצורה של לנסות לחנך את הנוער, אלא נותנת לו את הכלים לראות את הסיטואציות ולהבין בעצמם (עם עזרה קלילה כמובן) מה נכון ומה לא נכון, וכך צריך. יש לי תחושה שזו תהיה אחת מהסדרות הללו שמקרינים קטעים ממנה בשיעורים בבית הספר, והילדים פתאום יקשיבו. נותר רק לאחל לה בהצלחה עם שתי עונותיה (15 בכל עונה).

"מקיף מילאנו" משודרת בימים ב'-ד' בשעה 20:00 ב"כאן חינוכית" (ערוץ 80).