בשבוע שעבר הכרנו לכם את קאליד, כוכב ההיפ הופ העולה. והיום נכיר לכם את סקיפ מארלי. והשם השם מוכר לכם זה בגלל שיש יחוס משפחתי מוכר במיוחד. תשננו את השם, הזמר בעל האג'נדה הפוליטית הכי מנוגדת בתעשייה בא עם שירים תוקפניים לשלטון הנוכחי באמריקה ומצליח להפנט אותנו, כי אם לא במוזיקה אז לא בכלל. הוא אמנם פרץ לתודעה אי שם ב-2015 אבל את הפריצה שלו הוא עשה השנה עם שיר המחאה "Lions" מיד לאחר עליית טראמפ לראשות ממשלת ארצות הברית, בשיר מדבר מארלי על הדור הנוכחי (האריות) שצריך להלחם על זכויותיו.  

 

הוא הנכד הצעיר של בוב מארלי ולא הספיק להכיר אותו אבל ללא ספק מארלי הולך בדרך סבו, והוא מצליח להחזיר את מוזיקת הרגאיי שנאבדה אי שם בשנות ה90, אז איך זמר כל כך צעיר כמוהו עושה את העבודה ונכנס לרגליו הגדולות של סבו? התשובה היא פשוטה, המסר החד משמעי מאחורי שיריו הפוליטיים שמתבטאים בדרך הטובה ביותר.

 

 

השנה, עשה מארלי את הפריצה האמיתית שלו כשהשתתף בשיר "Chained To The Rhythm" של קייטי פרי, בקטע שבו משתתף סקיפ הוא (שוב) מעורר את העניין הפוליטי וטוען שראש הממשלה והאנשים במעמד העליון מאכילים את הציבור בשקרים, אחרי השתתפותו בשיר של פרי הוא הביא לעצמו פוש רציני לקריירה, הוא הספיק להופיע על בימת הגראמי ולעבוד עם שון מנדס ולהיות מועמד עם השיר בלא מעט פרסים. 

 

 

ובכן לולא קייטי ככל הנראה שלא היינו שומעים על השם סקיפ מארלי. בדרך הספיק מארלי להיות הפרזנטור הרשמי של חברת הביגוד "GAP" ולהרשים אותנו עם היכולות הווקאליות שלו בלא מעט הופעות ולשחרר כמה שירים "על הדרך", כמו השיר "Calm Down" שבהחלט בא בגישה רגועה ומנקה את השאריות "הפוליטיות" שנשארו מהשיר הקודם ומראה צד אחר במארלי. הוא שיחרר את השיר הקצבי "Refugee" שמביא תפנית מעניינת לקריירה אותו הוא מטפח.

 

 

A post shared by Skip Marley (@skipmarley) on Oct 11, 2017 at 10:23am PDT

 

עם עוד קצת שיתופי פעולה מעניינים יחד עם השמות הגדולים בתעשייה, אנחנו יכולים לראות ההצלחה של מארלי הצעיר עולה למעלה ועושה כבוד לסבו המנוח. אין ספק שלסקיפ יש מקום ראוי במוזיקה העולמית וכך גם בעולם הרגאיי.