הסרט "אח שלי גיבור", שיצא לאקרנים בחודש האחרון, מציג מסע של צעירים ישראלים בעלי תסמונת דאון שיוצאים עם אחיהם לטיול תרמילאים בצפון הודו. כל אחד מהזוגות נושא איתו סיפור אישי מהבית, סיפור מלא בקונפליקטים ושאלות לא פתורות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• ניצחון עם סגנון: הגמר הגדול של הלוקאל צ'אמפ
• יזמי העתיד: "הרגעים הקטנים נתנו לי את הכוח להמשיך"
• על קו הזינוק: הכירו את רוכבת הסוסים איילת ניימן

במהלך הסרט נחשפות מערכות היחסים המיוחדות בין האחים, מערכות היחסים המתפתחות ומשתנות תוך כדי המסע.
הסרט מרגש, מצחיק, מיוחד ושונה, הוא מעלה חיוך אך גם דמעות. הוא מומלץ לכל אחד ואחת. התיישבנו לדבר עם זוג אחים, אריה ואסנת, ושאלנו אותם שאלות על המסע, על החוויות במהלכו ועל השינוי שחוו אחריו.

אריה, עובד בבית אבות בירושלים ביחד עם וירטה, פיזיותרפיסטית. הוא עוזר לזקנים, מדי פעם עוזר להאכיל אותם ארוחת צהריים. הוא גר בדיור מוגן במבשרת עם חברים. פעם בשבוע יש להם יום לימודים, הם עושים ספורט ועוד כל מיני תרפיות. אסנת גרה בירושלים והיא רכזת כושר ארצית בארגון "אחריי", ארגון הכנה של נוער לצבא, ומורה לחינוך גופני בסוסיה. 

מה הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות יחד?

אריה: אני הכי אוהב שאנחנו הולכים לטייל יחד בהודו.
אסנת: אנחנו מאוד אוהבים ללכת לסרטים, ללכת לטייל, אבל בעיקר אנחנו הכי נהנים להיות ביחד.

למה החלטתם לצאת לטרק?

אסנת: החלטנו לצאת בשביל לחזק את הקשר שלנו אחד עם השני. עוד לפני שהמסע עלה על הפרק, רציתי לקחת את אריה לטיול אחרי צבא אבל זה לא יצא, ראיתי את המסע הזה כהזדמנות לכך. כששאלתי את אריה אם הוא רוצה לצאת הוא אמר כן, בשבילו זו הייתה חוויה חדשה.

מה היו הקשיים במהלך המסע?

אסנת: הקשיים העיקריים היו הקור, היה מאוד קר. הירידות היו לנו יותר קשות ומאתגרות. המסע היה מאוד אינטנסיבי, אבל פחות חווינו קושי, יותר חווינו אתגר והתקרבנו אחד לשנייה.

במהלך הסרט, אסנת מספרת על הקשיים שהיו ביחסים ביניהם לפני המסע, על העליות והמורדות ועל כך שהקשר לא היה פשוט. עכשיו, כשהם חזרו מהמסע היא מספרת שהם הרבה יותר קרובים. "אריה למד לסמוך עליי ואני למדתי לקבל אותו כמו שהוא. הרגשנו שינוי משמעותי, אנחנו  קרובים יותר, מדברים יותר אחד עם השנייה ועושים דברים ביחד. אריה מתקשר אליי ושולח לי הודעות. אנחנו יותר קרובים משהיינו לפני המסע".

כשהם נזכרים במסע, החוויות שהכי זכורות לאריה מהמסע הן הטיול על הפילים והשבתות בבית חב"ד בהן למד בחברותא. אסנת זוכרת את ההגעה לפסגה ואת הנוף עוצר הנשימה שראו משם. שניהם זוכרים את הגשם שירד בסוף הטרק.

איזה מסר הייתם רוצים להעביר לבני הנוער?

זה חשוב לצפות בסרט. הוא נותן הרבה השראה ומכניס הרבה שמחה ללב. כיף לראות אותו, הוא מיוחד ויוצא דופן. הוא נותן אפשרות להציץ לעולם אחר.
לפעמים צריך להסתכל בזווית יותר רחבה ועל הצדדים החיוביים של החיים, לראות את הדברים בשמחה כמו אריה. לראות את הטוב ובעיקר לשמוח ממה שיש. צריך להתעסק בדברים הטובים, לתרום לסביבה, להיות חלק מהקהילה ולהיות שותפים לעשייה חיובית.

אריה ואסנת ממליצים לאחים לצאת למסע כזה. לדעתם המסע מחזק את הקשר ולומדים במהלכו להכיר אחד את השני יותר טוב. שניהם אומרים שהיו יוצאים למסע כזה שוב.

פרטים על מועדי ההקרנה של הסרט וקטעים נוספים אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק של הסרט