שר החינוך: "מתמטיקה לא חשובה יותר מהיסטוריה". צילום: ניר כפרי

שר החינוך: "מתמטיקה לא חשובה יותר מהיסטוריה"

רגע לפני שכולנו נשוב לספסל הלימודים, ערכנו ראיון מיוחד עם שר החינוך, נפתלי בנט, לכבוד שנת הלימודים שבפתח. האם בנט עדיין מרגיש שהוא שר החינוך של כולם, אילו רפורמות מחכות לנו השנה ומה הוא רוצה לאחל לכם? כל התשובות בראיון שלפניכם

"בימים אלו עשרות אלפי מורים ומנהלים עובדים מסביב לשעון כדי להכין לכם את שנת הלימודים", כך אמר שר החינוך, נפתלי בנט בראיון לאתר פרוגי. על אף שניתן להצביע על בעיה חריפה של שכר בקרב המורים לצד סוגיית החינוך המיוחד המותירה כמות לא מבוטלת מתלמידי החינוך המיוחד ללא מסגרת בשל מחסור בתקציב ותכנון לקוי, מתחייב בנט כי "לכל תלמידי ישראל יהיה בית ספר ביום שישי". לטענתו, סוגיית החינוך המיוחד תיפתר עוד לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה וכן הם יעשו הכל כדי למנוע מארגון המורים לשבות. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

כשנכנסת לתפקידך כשר החינוך אמרת: "אני שר החינוך של כולם - יהודים וערבים, מהקהילה ומהפזורה".  נוכח הפערים הגדולים בתקצוב בתי הספר בכל אחד מהסקטורים האלו - אתה עדיין 'שר החינוך של כולם'?

"עוד יותר. בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים כדי לצמצם את הפערים. לראשונה אנחנו רואים ילדים מהפריפריה נכנסים לתוך מעגל של חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה וכימיה. אנחנו נכנסים להשקעות דיפרנציאליות, שבמסגרתן אנחנו משקיעים יותר אצל החלשים ועושים כל מאמץ כדי לחבר גם את הערבים, הבדואים והדרוזים, אבל בראש ובראשונה את הפריפריה על מנת שכל ילד במדינת ישראל יקבל חינוך טוב והזדמנות הוגנת".

אלו מכם שלמדו בתיכון במהלך השנתיים האחרונות לא יכלו לפספס את גולת הכותרת של בנט, קמפיין "לתת חמש", שבמסגרתו הוא הצליח להגדיל את כמות התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות וזאת חרף התגובות הזועמות, אשר נשמעו על רקע התוכנית המעודדת למצוינות גבוהה במתמטיקה בלבד ולא במקצועות נוספים. "אנחנו כמעט מכפילים את מספר הילדים שמסיימים חמש יחידות מתמטיקה. מה שגילינו הוא שלא מנת המשכל קובעת, אלא המאמץ שהתלמיד מוכן להשקיע וזה נכון לכל תחום".

"אנחנו פועלים כדי לצמצם את הפערים" © דוברות המשרד

מתמטיקה לא חשובה יותר מהיסטוריה

בנט מודה כי מתמטיקה לא חשובה יותר מהיסטוריה, מאומנות או ממוזיקה. "ילד שיתאמץ המון, יתאמן, יהיה עקבי ונחוש יוכל לשגשג בכל תחום דעת. מה שקובע אלו רמות ההשקעה והמאמץ. ילדה שבוחרת ללכת למוזיקה וילד שבוחר ללכת לאומנות צריכים לדעת שהם צריכים להתאמץ הרבה ולהשקיע אלפי שעות בכל תחום. לא לחשוב על הצלחה אינסטנט, אין הצלחה אינסטנט. מה שיש זה עבודה קשה".

לטענת שר החינוך, הדבר הכי חשוב הוא להתאמץ ולא לוותר. הוא פונה אליכם, התלמידים, במסר לקראת צאתכם לחיים ואומר: "אל תחשבו על כישרון מולד ועל איי קיו, אין קיצורי דרך. ההבדל בין מי שמצליח לבין מי שלא מצליח הוא שהמצליחים הם אלה שמתאמצים ולא מוותרים".

"המאמצים הגדולים שלנו השנה הם חיזוק לימודי האנגלית"

מלבד מתמטיקה ישנם עוד מקצועות רבים. מה באשר אליהם? תלמידים מסיימים תיכון ולא יודעים לנסח טקסט פשוט, לכתוב חיבור, לדבר באנגלית או להבין מה זה משטר דמוקרטי.

"אנחנו בדיוק מעבים את ההשקעה בתחומים האלה. כל בוגר במדינת ישראל צריך שתהיה לו עברית תקינה, אנגלית איכותית ושיהיה מצויד ביכולת להצליח בחברה הישראלית וגם לכבד את הדמוקרטיה הישראלית. לכן, אנחנו מלמדים גם את המקצועות האלה ואפילו מחזקים אותם".

בהזכירו את לימודי האנגלית טען: "היום אנחנו עורכים שינויים בעיקר באנגלית כדי לעבור להרבה יותר אנגלית דבורה. ילד וילדה במדינת ישראל צריכים להיות מסוגלים לנהל שיחה ברמה גבוהה בחו"ל מבלי להתבייש באנגלית שלהם. בשונה ממתמטיקה שלא כל ילד צריך חמש יחידות, כל ילד במדינת ישראל צריך אנגלית ברמה גבוהה. זו השפה הגלובלית היום וכלי חיוני להצלחה. המאמצים הגדולים שלנו השנה הם חיזוק לימודי האנגלית".

"כל ילד במדינת ישראל צריך אנגלית ברמה גבוהה" © gettyimages

שיעור דוברי הערבית בקרב היהודים זניח ורק אחוז וחצי מתלמידי התיכון היהודים לומדים ערבית כמקצוע מוגבר. האם לא חשוב לדעתך לפעול להגברת לימודי הערבית לא פחות ממה שאתה עושה בסוגיית המתמטיקה?

"ערבית חשובה מאוד בשביל דו קיום וגם מעוד סיבות. אנחנו מחזקים את לימודי הערבית. בחלום הייתי רוצה שכל ילד ישראלי ילמד גם ערבית. עדיין אין לנו מספיק משאבים לזה, אבל אני מקווה שנגיע גם לזה". בהתייחסו לחיזוק לימודי הערבית, ציין בנט כי הם מחזקים את המורים לערבית ומגבירים הן את שעות הלימוד והן את איכות ההוראה. לצד זה, הוא מודע לכך שלמי שלא מתכוון להקדיש שנים לעניין עדיף ללמוד ערבית מדוברת ולא הספרותית המודגשת בבתי הספר. הוא טען כי "אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו מחדש. אם נראה שצריך לעשות התאמה בעניין הזה אנחנו נשקול את זה".

הרפורמה נתקעה באמצע הדרך

בנט מבהיר כי הוא בחר לרשת את הרפורמה "ישראל עולה כיתה" עם כניסתו לתפקיד ולא לעצור אותה בניגוד לציפיות ולתקוות של רבים. "חשבתי שזה חשוב מאוד להכניס למידה משמעותית יותר". יחד עם זאת, הוא לא מתעלם מן הבעיות הרבות שהרפורמה הביאה עמה ולעובדה שהצמצום של היקף החומר מזערי, ומבטיח לפתור אותן. "אם נראה שיש נפילה בהישגים של התלמידים נדע לקחת את זה בחשבון, כך שהמחזורים שנכנסו לתוך הרפורמה לא יפגעו ביחס למחזורים קודמים או אחרים".

"חשבתי שזה חשוב להכניס למידה משמעותית" © עודד קרני

לאחרונה, התפרסם דו"ח מביך המשווה את רמת החינוך בישראל ל-25 מדינות מפותחות. בין היתר הוא חושף ציונים ממוצעים נמוכים במיוחד במקצועות הליבה, יכולת פתרון בעיות ירודה, ושהציון הממוצע של התלמידים הערבים במבחנים הבינלאומיים נמוך לא רק מזה של התלמידים היהודים, אלא גם מזה של התלמידים ברב המדינות המוסלמיות. אילו מסקנות אופרטיביות אתה גוזר מכל זה?

"זה בדיוק המצב שהגעתי אליו ב-2015 וזאת בדיוק הסיבה שלמרות הביקורת, אני כל כך נחוש לקדם מצוינות במתמטיקה, בפיזיקה, באנגלית ובכימיה כדי להעמיק בשביל שאנחנו נוכל להיות הכי טובים ולא להשתרך מאחורי אף אחד. במגזר הערבי אנחנו רואים מגמת שיפור יפה ואני אופטימי מאוד".

הנתונים הללו אף מחזירים אותו אחורה, לעשור האחרון, שבו הדרדרנו משמעותית בכמות הלומדים מתמטיקה, כימיה ופיזיקה ברמה של חמש יחידות. בנט מכנה זאת: "בניין מלא בנורות אדומות". הוא לא מוכן לכך שנהיה בינוניים ורוצה שנהיה מצוינים. "אני דורש מהרבה יותר תלמידים ללמוד מדעים ברמה גבוהה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה וגם אנגלית. אני מאמין שאלה שפות החיוניות לתלמידים ולבוגרים שגדלים לתוך החיים האמיתיים ב-2017".

חינוך מסביב לעולם

לדברי בנט, הוא כל הזמן מסתכל על מערכת החינוך ברחבי העולם, אך אין זה נכון לאמץ באופן מלא את מה שקורה במקום אחר. "אני רואה מה קורה בפינלנד ולהבדיל מה קורה בדרום קוריאה או בסינגפור, אבל התנאים שם שונים מאוד. אנחנו לא דרום קוריאה ואנחנו לא נכניס את התלמידים שלנו למחנה בלתי פוסק של רק מבחנים מהבוקר ועד הלילה, יש לנו מבחנים ברמה מסוימת. אנחנו צריכים לבנות ולעצב לנו מערכת חינוך שמתאימה לנו, ולא מערכת חינוך שמתאימה בפינלנד או לסינגפור. אנחנו זקוקים למערכת חינוך שמתאימה לאתוס הישראלי, לפוטנציאל הישראלי ולאוכלוסייה כאן, ואני מאוד גאה בתיקונים שאנחנו עושים".

"אנחנו צריכים לבנות מערכת חינוך שמתאימה לנו" © ששון תירם

ממשיכים בחיזוק המתמטיקה ושמים את הדגש על האנגלית הדבורה

במבט קדימה, אילו רפורמות ושינויים אתה מתכוון לקדם בשנת הלימודים הקרובה?

"אנחנו נמשיך להקטין את הכיתות. הקטנו את הכיתות מ-40 ילדים בכיתה ל-27 ילדים בכיתה בכיתות א' ו-ב'. נמשיך את רפורמת הסייעת השנייה בגני ילדים. נמשיך לחזק את המדעים ואת המתמטיקה. החידוש הגדול יהיה באנגלית. אנחנו נעבור יותר ויותר לדגש על אנגלית דבורה.

מה אתה מאחל לתלמידי ישראל לרגל שנת הלימודים הקרובה?

"אני רוצה לאחל לכם סקרנות ויוזמה. בתור מי שניהל כמה סטארטאפים מה שאני מחפש הוא לעודד פוטנציאל בדמות הבוגר. חשוב לעצב אדם שאוהב לתרום לסביבה, שאכפת לו, שאוהב את המדינה שלו וגאה במדינת ישראל, שבאמת מחויב לעבוד קשה ולעזור לסביבתו. האיחול שלי לשנה הזאת הוא שתיהנו ממנה ושתלמדו בצורה רצינית, אבל גם תסתכלו הצידה ועזרו לחברים".

תגובות