"אני מאז ומתמיד מגדירה את עצמי כפמיניסטית. לפני 25 שנה התנדבתי במרכז לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בתל אביב ושם אפילו הכרתי את בן הזוג שלי, שהיה מהמקימים של קו הגברים במרכז. אני רואה פמיניזם כשוויון. אכן צריך לקדם את הנשים, אבל צריך לקדם אותן, כי כיום הן לא שוות לגברים", אומרת תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת "רוח נשית״, מאז דצמבר 2015.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• נולדו להנהיג: בני הנוער מהעולם שהחליטו להוביל שינוי
• בואו לבדוק: פתרון הבגרות בהיסטוריה / מועד חורף 2018
• שחקנית נבחרת הנשים בכדורסל: "צריך לעבוד קשה יותר"
  

 לדבריה, השקפתה הפמיניסטית באה לידי ביטוי גם בחיים שלה. "אני מיישמת את זה גם בחלוקת העבודה בבית, ביני לבין בן הזוג שלי ולכן זה היה טבעי עבורי שאגיע לעמותה פמיניסטית". אך יותר מכל, מאמינה שוורץ בניצול הפוטנציאל הרב שטמון בכל אישה ואישה כשם שעמותת "רוח נשית" מציבה לעצמה כמטרה. "אני מאמינה בלעודד אותן להשתמש בכוחות שלהן כדי לאפשר להן לחלום ולהגשים את החלום שלהן. אני מאמינה שצריך להפוך אנשים לעצמאיים. זה נכון פעמיים – גם מוסרית וגם כלכלית".

במהלך 29 השנים שבהן היא עובדת סוציאלית, שוורץ אימצה לעצמה שני עקרונות שהיא דוגלת בהם יותר מכל - לתת לנשים חכות ולא דגים לצד פעולה בכל המישורים של העבודה הסוציאלית. נפגעות האלימות המגיעות לעמותה מוצמדות למנטוריות, אשר מלוות אותן לאורך שנתיים, שבמהלכן הן נפגשות עמן בכל שבוע ומסייעות להן להגיע לשילוב כלכלי - תעסוקתי. "זה לא מספיק לעזור ברמת הפרט, צריך לשנות חקיקה ונהלים ברמה המערכתית - ציבורית. היום כבר כולם מבינים מה זו אישה מוכה, אבל לא יודעים שאלימות כלכלית היא קשה מאוד ולא מתבטאת בגוף", מבהירה שוורץ.

"אני מאמינה שצריך להפוך אנשים לעצמאיים" © יח"צ

חושבות על היום שאחרי

בניגוד לעמותות אחרות המסייעות לנשים נפגעות אלימות, עמותת "רוח נשית" לא עוזרת במצב חירום, אלא בשיקום שאחרי. צורת העבודה הזו שונה וכוללת מנטוריות ומאמנות, שתורמות לאישה בהתנדבות בצד הפרטני, לאחר שהן עוברות הכשרה והדרכה מאוד אינטנסיביות הן פרטנית וגם קבוצתית. שוורץ אף מציינת כי "ארגוני סיוע אחרים לרוב מתמקדים באלימות פיזית או מינית, בעוד שאנחנו שמות את המושג אלימות כלכלית על המפה".

זו השנה השלישית, שבה את פועלת לקידום מעמדן של נשים בישראל במסגרת העמותה. איך התחושה שלך לעמוד בראשה?

 "לנהל ארגון חברתי זה אתגר מורכב מאוד. השאיפה היא ליצור עשייה ולהיות באמת משמעותית. יש הרבה חזיתות שצריך לפעול בהן - לדאוג לעבודה שלנו מול הנשים עצמן, להגיע לעוד חברות ולעוד קהילות כמו החברה החרדית והערבית, להביא להישגים ברמה המערכתית, ולקדם מאבקים הקשורים לקידום מעמד האישה. בתוך כל זה יש 18 עובדות לנהל, מאות מתנדבות, לשמור על תקציב ולדייק במשאבים. אנחנו עמותה שנסמכת רק על תרומות  וזה קשה מאוד בשוק התחרותי היום. זו עבודה ללא הפסקה. זה לא מקום עבודה, אלא דרך חיים, שליחות ואמונה שעוטפת אותך במשך כל היום".

שוורץ מספרת כי המסע לקידום המאבק הפמיניסטי מלווה לא אחת באמירות מתסכלות. "אומרים לי למה צריך עמותה פמיניסטית? נשים יכולות להצביע, יכולות לנהוג, הכל בסדר". כל אלו גורמים לה להבין עד כמה המאבק הפמיניסטי לא הסתיים ברגע שנתנו לנו לבחור, שכן יש לנשים עוד חסמים רבים. "זה לא מספיק להביא את האישה למקלט. אחריו היא מסתובבת לבד ונטולת מיומנויות. הבעל שלט בכל העניינים הכלכליים והיא צריכה ללמוד את הכל מחדש. אני בכל פעם מחדש צריכה לשכנע בנחיצות העניין ולשים את האג'נדה של רוח נשית על המפה".

 מה נותן לך את הכוח לקום בכל בבוקר מחדש לעבודה?

"זה כמו שאני אשאל אותך מה נותן לך את הכוח לנשום, את לא יכולה בלי לנשום. בשבילי 'רוח נשית' זה לנשום, אני לא יכולה בלי זה. אני היפראקטיבית עם הפרעת קשב, כך שאם לא יהיה לי משהו כל הזמן להתעסק בו זה לא טוב״.

 מהו המוטו שלך בחיים?

"הדבר הכי חשוב בחיים הוא לאהוב, להיות נאהב, להיות מקצועני ולעשות משהו שהוא לטובת הכלל".

"בשבילי זה לנשום" © יח"צ

במסגרת תפקידך, את נחשפת מדי יום לסיפורים שלא קל להכיל. יש פעמים שבהן את מוצאת את עצמך מתקשה להשלים עם התמונה הקשה שנגלית לנגד עיניך?

"שמעתי הרבה סיפורים בימי חיי ואני באמת תוהה מתי אני אפסיק להיות מופתעת ומתי אני אפסיק לדמוע. אני אומנם לא מטפלת בנשים באופן ישיר, כי אני מנהלת הארגון. אבל אני פוגשת אותן ואני מתודעת לסיפורים דרך העובדות שלי. זה בכל פעם מרגש אותי מחדש.  ביום שאני אפסיק להתרגש, אני אפסיק להיות עובדת סוציאלית ולהתעסק במגזר החברתי. אלו דברים מאוד מרגשים. לא רק הסיפור, הכאב, איך זה התחיל. אלא איך נשים בתעצומות נפש מצליחות למשוך את עצמן מחוץ למעגל האלימות ולא להיכנע למרות שזה כל כך שואב אותך".

יש סיפור שנגע בך במיוחד?

"לפני זמן מה עשינו מפגש של חבר'ה מהתיכון ואחת הנשים שפגשתי למדה איתי, וסיפרה שהיא מרצה באקדמיה וגרה בשכונה מאוד יוקרתית. סיפרתי לה מה אני עושה והיא אמרה לי שהיא רוצה לבוא לרוח נשית. שאלתי אותה אם כמתנדבת, היה לי ברור שהיא רוצה להתנדב. אז הסתבר שהיא התגרשה מבעל אלים וסיפרה לי את כל הסיפור שלה. הייתי בהלם שזה קורה גם לאישה כמוני".

כל אישה חמישית בישראל נפגעת אלימות

בישראל ישנן לא פחות מאשר 200 אלף נשים נפגעות אלימות מדווחות, אך על פי ההערכות של ארגון הבריאות, המספר האמיתי גבוה פי ארבע ועומד על 800 אלף. הנתונים העגומים חושפים בפנינו תמונה מדאיגה - כל אישה חמישית בישראל היא נפגעת אלימות. הן מתגוררות בפריפריה לצד האזורים הנחשקים ביותר בארץ ויכולות להיות אחת השכנות שלנו, רק שלמרבה הצער רובנו לא מספיק מודעים לכך.

לפני שהגעת לרוח נשית ידעת שהתופעה כל כך נפוצה?

"האמת שלא", מודה שוורץ. "אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית שנים רבות, אבל לא התמחיתי לפני כן בנושא הזה  לפני שהגעתי לעמותה, הכרתי את הנושא של האלימות בקרב פליטים ומהגרי עבודה. כשהגעתי ל'רוח נשית' באמת התוודעתי לנושא של אלימות נגד נשים וחשכו עיניי".

מתנדבות "רוח נשית" © יח"צ

אז איך יכול להיות שבישראל של 2017 עדיין יש נשים עם משפחה וילדים, שאינן יכולות להשתלב בשוק העבודה?

"גם אני שואלת את אותה השאלה. איך ב-2017 עדיין מספר כה גדול של נשים נאבקות על הישרדותן וסובלות מאלימות. כל היום מדברים על ביטחון ויש לנו צבא חזק, אבל שוכחים את האויבים שיש לנו מבפנים. אני לא רואה את הגברים כאויבים, אלא אני רואה אותם גם כקורבנות. הם ספגו מודל אלים בבית וממשיכים אותו לצערי הרב. אין מספיק טיפול בגברים אלימים".

יחד עם זאת, היא מבהירה כי אין היא לא תומכת שהכנסת הגברים האלימים לבית הסוהר תהיה הפתרון היחיד ומאמינה כי יש ללמד אותם דרכי תקשורת אחרים באמצעות טיפול. אם תשאלו אותה, בעזרת מאמץ משולב בין משרדי של כל משרדי הממשלה יחד יהיה אפשר לטפל בתופעה. "החדשות הטובות הן שאפשר, אבל צריך לעשות".

את חושבת שיש מדינות מתפתחות שיותר מקדישות תשומת לב לנושא הזה?

"יש לנו הרבה מה ללמוד מאירופה ומצפון אמריקה. יש להם חקיקה יותר מתקדמת ושיקום תעסוקתי. זה משהו ברור מאליו מבחינתם. שם לא מתבססים על עמותה קטנה שנסמכת על תרומות".

כשהיא מתבקשת להצביע על מדינה שיכולה להוות מודל לחיקוי עבור ישראל בתחום, היא נותנת את גרמניה מבלי לחשוב פעמיים. "הייתי בסיור ובפגישה עם בכירים שם, וקנאתי כשראיתי מה הולך שם. יש לנו ממי ללמוד ומה ללמוד. השאלה אם רוצים ליישם את זה בארץ".

תודה אחת שווה שעות של עשייה

כששוורץ חושבת על קמפיין MeToo#, היא מחזירה את עצמה אחורה ב-34 שנה לתקופת השירות הצבאי שלה ולהטרדה המינית, שחוות על בשרה ומלווה אותה עד היום. "אני עד עכשיו זוכרת את המפקד הבכיר שהיה בצבא. היה ברור שבכל פעם שהיינו צריכות להכניס מסמכים למשרדו, לא נצא בלי ליטוף שלו על הישבן. לא חשבנו בכלל להתלונן על זה, רק ניסינו להתחמק מלהיכנס למשרד שלו. היום, זה נשמע מזעזע. בת שהייתה עוברת דבר כזה הייתה מקימה קול צעקה".

מה באשר לגברים? מסתבר שעל פי מחקרים מוכחים, גם גברים נפגעי אלימות לרוב נפגעים על ידי גברים אחרים. מנכ"לית עמותת 'רוח נשית' טוענת כי חברה פמיניסטית היא חברה שוויונית הטובה לשנים ולגברים כאחד. היא חושבת שהמאבק לא צריך להיות בין גברים לנשים, אלא צריך להיות המאבק של כולנו. יותר מכל, שוורץ מתבוננת בנשים שמתגייסות לקמפיין בגאווה, שמחה שהן מעזות ולא מתביישת, ונוטעת תקווה לשינוי בעתיד.

 את חושבת שמדברים מספיק עם הנוער על הנושאים האלו? נכון בכלל לחשוף אותם לכך כבר בגיל צעיר?

"אני בטוחה שזה נכון בכל גיל. אפשר להתחיל להסביר לילדים בגן. את הילדים שלי התחלתי לחנך לכך כבר בגיל העריסה. מגיל צעיר הם חשופים לכל העשייה שלי. הבת שלי בתיכון התנדבה במקלט לנשים מוכות וכל הילדים שלי מתנדבים. אני בטוחה שאפשר וצריך לחשוף את הנוער. אני חושבת שיש לנו נוער נפלא ושעניינים חברתיים רק מעניקים לו משמעות כמו לכל אדם. אני מאמינה מאוד בנוער".

מלבד הפעילות הרבה של העמותה מול נשים נפגעות אלימות, היא רואה חשיבות לא פחותה בחשיפת הנוער לנשים הללו. מתנדבות מעמותה מגיעות לתיכונים, על מנת להעביר הרצאות וסדנאות בנושא, שמגדילות את המודעות כבר בגיל צעיר. 

מהי התמונה שתרצי לראות לנגד עינייך בעוד שנה?

"חברה פמיניסטית ושוויונית, שבה המגדר לא משפיע על המשכורת שתקבלי. אני מקווה מאוד שתופעת האלימות במשפחה תקטן, שהנשים יהיו עצמאיות, שגברים אלימים יקבלו טיפול ושאנשים יכירו את המושג אלימות כלכלית. הרבה אתגרים לפנינו, יש לנו הרבה עבודה".