אור ארצי רק בן 16 וכבר עוסק בעתידו המקצועי. בזמן שחבריו מנצלים את החופש הגדול והולכים לים, הוא מצלם סרט משלו ואפילו מחזיק בתואר בתחום הקולנוע. "תמיד אהבתי קולנוע, צפיתי בהמון סרטים והצלחתי ללמוד מהם. מאחורי כל סרט שצפיתי בו שאלתי את עצמי, איך צילמו את הסרט הזה? כמה אנשי צוות עמדו מאחורי המצלמה? כמה זמן לקח להם לצלם, להפיק ולערוך את הסרט? ככל שעלו בי שאלות, כך התחלתי באמת להבין ורציתי יותר ויותר לקבל תשובות", סיפר ארצי לפרוגי.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• שחקו: נראה אתכם מזהים את המדינות בעזרת אימוג'י בלבד
• הלשון הכי ארוכה: שיאי גינס ההזויים ביותר שנשברו
• דברים שכדאי להספיק לפני תחילת שנת הלימודים
  

 בניגוד לרובנו, שממהרים לצאת מאולם הקולנוע ברגע שתם הסרט, את ארצי מעניין להמשיך ולצפות בכתוביות שחותמות את הסרט. "מעניין אותי מאוד לראות מה קורה מאחורי המסך שאנו רואים. חשוב לי לדעת מי ביים את זה, או מי צילם את זה".

לכל זה מצטרפת חוויה אחת שהשפיעה על ארצי. שנים ספורות לאחר שגילה את הזהות המינית שלו, הוא החל לצאת עם חייל, בן 18 מרמת השרון. "היינו ביחד שנה, כאשר במשך כל השנה הזאת, הוא האשים אותי בפגיעה המינית שעברתי. לאחר כמעט שנה של זוגיות איתו, התגלה לי שהוא אנס נער בן 13 ובגד בי עשרות פעמים. הוא הסביר לי שעכשיו אנו שווים בשל הפגיעה שלי והחלטתי להיפרד, אך הוא לא הסכים. הוא השתמש בכוח שלו ואיים שאם אספר למשהו על ההתנהגות שלו כלפיי, הוא יחשוף את הפגיעה שעברתי".

ארצי, שכבר לא היה יכול להתמודד עם כל זה לבד, החליט להתאשפז במוסד פסיכיאטרי. "לאחר חודשיים של אשפוז שאליו נכנסתי כדי להתנתק לגמרי מהחיים שבחוץ, הבנתי שזה לא מקומי והשתחררתי בניגוד להמלצת הצוות הרפואי". בית הספר שלו לא הסכים לקבל אותו בחזרה והוא נותר ללא מסגרת או ליווי. על אף כל הקושי, ארצי התמודד עם כך בהצלחה רבה. "החלטתי לקחת את הריק שנוצר למקום חיובי. תמיד אהבתי קולנוע - יצרתי, הפקתי ולמדת . החלטתי לקחת את התחביב צעד קדימה. התחלתי לימודי תואר ראשון באוניברסיטה, ופתחתי חברת הפקות ייחודית וראשונה מסוגה עם 30 בני נוער ממסגרות שונות ברחבי הארץ. יחד אנו יוצרים תוכן לרשת, לטלוויזיה ובקרוב גם לקולנוע".

ארצי לקח את החוויה שעבר למקום חיובי, והיום הוא נמצא במקום הרבה יותר טוב "זו חוויה שלא הייתי מאחל לאף אחד, ולא הייתי רוצה לעבור אבל היא ביגרה אותי בהמון שנים.  אני לא לומד בבית הספר ומרוכז בעיקר בחברה שלי".

לאן אתה שואף להגיע?

"אני שואף להיות עם סרט באורך מלא משלי בעוד מספר שנים ולסיים פרויקט משמעותי, שעוזר ומשפיע על הסביבה שאני יצרתי אותו".

מהו הטיפ שלך לבני הנוער שרוצים להתפתח בתחום הקולנוע?

"בתיכונים בארץ קל מאוד ללמוד על הקולנוע במסגרת המגמה ואני יכול להמליץ על זה. נראה לכולם ברור מאליו שהאנשים שעומדים מאחורי המצלמה חייבים להיות בוגרים ובעלי ניסיון של שנים, אבל זה לא נכון. אם מקובל ששחקנים בגיל הנוער מופיעים לפני המצלמה, אז למה שלא יהיה מקובל שהצוות שמאחורי המצלמה יהיה גם בגיל הנוער? בתחום הזה לא הניסיון הוא דווקא זה שקובע, אלא גם הכישרון. יכול להיות צלם בן 40 שמצלם פחות טוב מנער בן 17. לאט לאט תבינו יותר את התחום ותצברו ניסיון".