בני נוער שואלים: "מאז שההורים התגרשו יש לי פחד מזוגיות" . צילום: Fotolia. אילוסטרציה

בני נוער שואלים: "מאז שההורים התגרשו יש לי פחד מזוגיות"

אם גם לכם קשה להתמודד עם הגירושין של ההורים ואתם מרגישים לבד - הפינה החדשה שלנו נועדה בדיוק עבורכם. בכל שבוע, יענו אנשי המקצוע של "ילדים לפני הכל" בעמותת טופז, על כל השאלות שמטרידות אתכם

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

חשש מזוגיות בעקבות הגירושין של ההורים

בת 16 שואלת: "מאז שההורים שלי התגרשו, יש לי פחד מזוגיות. כל בן שמתקרב, אני מוצאת דרך להרחיק, או שמשאירה אותו בגדר ידיד וככה זה נשאר. אני מאוד רוצה להיפתח ולהיכנס לזוגיות, אבל נראה לי שהגירושין של ההורים שלי הרסו לי לגמרי את התדמית של הזוגיות ואני פוחדת שזה ישפיע עליי בעתיד. זה משהו שקורה להרבה בנים, או בנות להורים גרושים? איך אפשר להתמודד עם זה"?

תשובה: "השאלה החשובה שהעלית מציקה להרבה נערים ונערות שהוריהם התגרשו. מה שאת מעלה הוא פחד טבעי שמציף אותנו לא פעם כשיש לנו משבר בפנטזיה של 'משפחה מאוחדת', הבית שהיה מקום יציב ובטוח פתאום מתפרק. אבל כבר בעצם השאלה שלך את עוברת תהליך חשוב של מודעות וזה - כוח. זה לכשעצמו יאפשר לך לעבוד על מערכות היחסים שלך ולהיות ערנית, בכדי להימנע מלהגיע אל אותו המקום.

גירושין זה לא  גנטי. כמו כל דבר בחיים - אנחנו לומדים לא רק ממודלים מוצלחים, אלא גם ממודלים לא טובים. מה אנחנו לא רוצים לקחת מהבית הגרעיני שלנו. הרבה פעמים כשהורים מתגרשים הם ממשיכים לריב, כי הכאב האישי שלהם גורם להם להטיל אשמה וכעס זה עם זו את אדם אחר. אישיות אחרת".

© צילום: Fotolia

אומנם יש מחקרים שמראים שילדים, אשר עדים לבעיות הזוגיות בין הוריהם נוטים להעתיק את ההתנהגות הזאת אל תוך מערכות היחסים שלהם. אך ילדים שמודעים להשפעות הללו, כמוך,בעלי התבונה לאהוב בצורה חכמה יותר. הם פחות מאמינים באגדות על אהבה ("ומאז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", מכירה?) ולכן גם מייצרים ציפיות הגיוניות ומבינים שמערכת יחסים היא משהו שצריך לתחזק. הם הרבה יותר פתוחים לדבר אחד עם השני. יעזור לך לדבר על זה עם בן הזוג העתידי, לכשיבוא, בכדי לאוורר את הפחדים ולגרום לכך שהדברים יהיו ברורים. כשיש תקשורת טובה ומכבדת אפשר לצלוח יחד את הקשיים.

דאגה לאח הקטן

בת 14 שואלת: "אבא שלי מתגרש בפעם שנייה ועל אף שעברתי את זה פעם אחת, זה עדיין קשה. אני רוצה שהם יישארו יחד, במיוחד בשביל אחי הקטן בן הארבע שהוא הבן המשותף שלהם. מה עושים?"

תשובה: "הדאגה לאחיך הקטן, מקסימה ונוגעת ללב. איזה מזל שיש לו אחות כמוך. כבר עכשיו הוא זוכה בדמות תומכת ואמפתית לקשיים שלו. את עברת חוויה שהשפיעה עלייך ונחרטה בך כחוויה קשה. את כבר מכירה את הדרך הזו, את הטלטלה והקשיים, והמשאלה שלך היא לחסוך מאחיך את החוויה הזאת. חשוב שתביני שיש דברים שאין לנו שליטה עליהם, כמו ההחלטה של אביך ובת זוגו להיפרד. זו החלטה שמתקיימת רק ביניהם. אבל יש לך שליטה להחליט איך להתנהג ומה לעשות כשזה קורה. נשמע לי, שהחוויה האישית הזו יצרה אצלך כלים להתמודדות והבנה טובה יותר. כמו בכל דבר בחיים, אנחנו פחות בטוחים כשאנחנו מגיעים למקום חדש מבלי לדעת מהו בדיוק המקום הזה, מי נמצא שם ואיך נרגיש. לעומת זאת, כשמגיעים למקום מוכר אנחנו יותר בטוחים, כי אנחנו יודעים מה נפגוש שם. זה הכוח שאת מביאה אל תוך החוויה החוזרת שלך והמציאות שאחיך עומד לפגוש. יש לך יכולת לדבר על הדברים, ולשתף את אבא ואת בת הזוג שלו על החוויה שאת עברת, ובכך להמעיט את הכאב של אחיך. את יכולה לדבר עם אחיך, להקריא לו ספרים לגילו בנושא שיעזרו לו לעבד את השינוי, להיות תומכת עבורו וגם להראות לו את הצד האופטימי שבזה, שלמרות שאת עברת את זה פעם וזה היה לך קשה, בעקבות הגירושין שלך אבא פגש את אמא שלו והוא הגיע לעולם".

© צילום: Fotolia

 השאלות והתשובות המובאות במדור באדיבות "ילדים לפני הכל - עמותת טופז". הנכם מוזמנים לפנות אליהם לקבלת עזרה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות