לשלם חמש: "מי אתם שתיקחו ממנו את ההזדמנות?"
"למה מגיע לילד מוכשר, חכם ונבון המעוניין ללמוד כראוי, להגדיל את סיכויו ללמוד באוניברסיטה טובה ולמצות את הכישורים בהם ניחן, להידחק לפינה? מי אתם שתיקחו ממנו את ההזדמנות הנפלאה הזו? ולמה, למען השם, שתרצו לעשות זאת?" • טור דעה
לפי החלטה חדשה של משרד החינוך, בתי הספר יחויבו ללמד רק את המקצועות הבסיסיים לתעודת בגרות מלאה, ויחוייבו ללמד פחות שעות ממה שהיה עד עכשיו. ומה לגבי מי שרוצה ללמוד מקצוע שני מורחב או לעשות בגרות של חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית? כנראה שהם יצטרכו לשלם על כך מכיסם. כששמעתי על ה"חידוש המרענן" הזה, נמלאתי כעס ואכזבה. הייתי מופתעת, הרי בשנים האחרונות פועל שר החינוך להגדלת מספר התלמידים שמסיימים בהצלחה לימודים של חמש יחידות מתמטיקה. אז למה עכשיו להקשות עליהם?
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- הפתעה בבית הספר: תלמידים חיפשו חלזונות ומצאו סמים
- שחיין עם שיתוק מוחין: "רוצה לייצג את ישראל באולימפיאדה"
- השבוע בעבר: "עלובי החיים" עולה לראשונה
למה מגיע לילד מוכשר, חכם ונבון המעוניין ללמוד כראוי, להגדיל את סיכויו ללמוד באוניברסיטה טובה ולמצות את הכישורים בהם ניחן, להידחק לפינה? איך הגענו למצב בו השכלה צריכה להימדד אך ורק על פי יכולות כלכליות? איפה השיוויון? היכן הרצון לצמצם את הפערים בחברה הישראלית? ככל שיותר תלמידים ובני נוער יהיו זכאים לתעודת בגרות, ככל שליותר תלמידים יהיו ציונים טובים במתמטיקה ואנגלית, ככל שיאמינו יותר בדור העתיד - יהיו כאן יותר רופאים, יותר מהנדסים, יותר יזמים, יותר מדענים - יהיה כאן יותר מהכל. אז למה לא בעצם?
אני לא מבינה את המצב הזה. אנחנו אמורים לשאוף לצמצום הפערים החברתיים והכלכלים בין האוכלוסיות השונות במדינה, פער שנובע מיכולות כלכליות שונות. איך נצנמצם את הפער אם מערכת החינוך יוצאת בהחלטה שרק מדגישה יותר ויותר את הפערים? בני הנוער והילדים הם העתיד של מחר? אם נשאיר אותם מפולגים - הם יגדלו להיות מפולגים. האם זה באמת מה שאנחנו רוצים?
לרוב, תלמידים בעלי יכולת כלכלית מועטה, לא יגייסו את הכסף ללימודי העשרה - פשוט, כי אין להם. אם לא תהייה להם מסגרת לימודית מספיק שעות בשבוע, הם פשוט ימצאו מסגרת אחרת להסתובב בה ולהעביר את זמנם הפנוי (פחות לימודים, פחות מבחנים, פחות שיעורי בית). אנחנו רוצים שאותם בני נוער מעוטי יכולת יסתובבו ברחובות משעוממים? אני מניחה שהתשובה היא "לא", כי כולנו יודעים לאן עלולה לנשוב הרוח - מעשי וונדליזם, פשיעה, סמים ואלכוהול - שנובעים משעמום, חוסר מסגרת ובאופן כללי מהתחושה שלאף אחד פשוט לא אכפת.
אני רוצה להאמין, שבני הנוער הם חזקים, עקשנים ולא יתנו לדבר כזה לעצור בעדם. שהם ידעו להאמין בעצמם, ינסו לדחוף את עצמם למעלה, ולרדוף אחר ההיכרות בכישרונותיהם וחוכמתם שכל כך מגיעה להם. אני מקווה שכל אחד יודע, שהוא הרבה יותר ממה שהוא. הרבה יותר מחמש יחידות.
|
|