קוראים לי טונוסאו אדיה, לפני שלושה חודשים סיימתי את המכינה הקדם צבאית "לביא אור יהודה", אותה עשיתי דרך תכנית "שיבולים". הייתי במכינה במשך שנה וחצי וכיום אני מדריך במכינה ובמעודנית רווחה עד שאתגייס בעזרת הליווי של "מגדל אור" שבאמת עוזרים לי בכל שלב ושלב ורוצים שאעשה שירות משמעותי. הגעתי למכינה אחרי שראש המכינה הגיע לבית ספר שלי והסביר על המכינה שבה עוברים תהליכים משמעותיים ובאמת אני יכול להגיד במבט לאחור - עברתי שם תהליך משמעותי.

אני מתמודד עם מחלת ראייה שנקראת "סטארגרט" ואני גם לא רואה בעין שמאל בכלל עקב פציעה בגיל קטן. זה מגביל אותי בזיהוי אנשים מרחוק ובקריאה ותו לא. אף פעם לא הרגשתי שזה מגביל אותי, עשיתי כל מה שמישהו עם שתיי עיניים ובלי מחלת ראיה עושה. לא רק זה, הייתי מדריך בתנועת נוער, אני רוכב על אופניים, עושה מירוצים, מטייל בארץ.

במכינה עשינו שבוע שטח, שבוע שאנחנו נמצאים בשטח ומנווטים וכל הציוד עלינו וזה דבר מדהים. היינו צריכים לנוווט ובעיות הראיה שלי הקשו עלי כי במפה יש קווים עדינים. עם זאת, עדיין ניווטתי, כי אני יודע שזה לא אמור לעצור אותי, כי אני יודע שעם קצת מאמץ וקצת רצון אפשר לעשות דברים גדולים. המגבלה שהייתה לי גרמה לי לרצות יותר להצליח. הרגשתי שבזכות זה שיש לי אותה הפכתי להיות בן אדם יותר טוב, יותר חזק מנטלית, כי הבנתי שזה שיש לי מגבלה בראייה לא קובעת איך אני אצליח ובמה וכמה הדבר היחיד שיקבע זה אך ורק הרצון שלי.

בזכות תכנית "שיבולים" היה לי יותר קל במכינה. כמו שאמרתי הבעיות ראייה שלי מקשות עלי בקריאה, שזה חלק עיקרי מהלימוד במכינה. קיבלתי ליווי ודאגו להביא לי מכשיר שעזר לי להגדיל את הכתב כך שהיה לי קל יותר לקרוא את ז. בנוסף דאגו לספק ייעוץ נגישות לצוות המכינה.

אני באמת לא רואה סיבה שיכולה לעצור מישהו או מישהי מלעשות משהו שהוא רוצה ומאמין בו, בין אם הוא עם לקות ראיה או מגבלה פיזית. לדעתי מגבלה מראה את נקודות הפתח ולא את נקודות הסיום שלך.

אז כן יש לי לקות ראיה, נו אז מה לכל אחד יש מגבלה משלו פשוט אצלי זה בראיה. לא ביג דיל.

יש לי עוד חושים, יש לי עוד דרכים, יש כל כך הרבה מסלולים שאפשר ללכת. פשוט צריך להבין שמגבלה שיש לך זה לא דבר העיקרי ולא המרכזי, זה שולי וחסר משמעות אם תבחר להאמין בכך. ככה אני חי את החיים שלי, עד שלא אומרים לי שיש לי בעיות ראיה אני לא מרגיש את זה ולא שם לב לזה, גם אתם אפילו לא הייתם שמים לב אם הייתם פוגשים אותי עד שאני לא הייתי אומר לכם.

אז כרגע אני ממשיך בחיי, כובש פסגה אחר פסגה עד שאגיע לפסגה הכי גבוהה, אוורסט הוא החלום שלי.