אל תגידו "לי זה לא יקרה": על יחסים לא מוגנים בין בני נוער. shutterstock

אל תגידו "לי זה לא יקרה": על יחסים לא מוגנים בין בני נוער

מה עושים כששוכחים להשתמש באמצעי מניעה? האם יש קשר בין היגיינה למחלות מין? פרופ' דניאל זיידמן, עונה על כל השאלות שלא העזתם לשאול ומנפץ מיתוסים

בני נוער שבוחרים לקיים יחסי מין לא מודעים לאחריות בעקבות החלטה זו. אחת הסכנות שלא מרבים לדבר עליה בקול רם, היא הסכנה להידבק במחלות המועברות במגע מיני. מה שלא כולם יודעים, הוא שבכל מגע גופני אינטימי ניתן להידבק, גם דרך מין אוראלי למשל. בעצם, אין צורך בקיום יחסי מין מלאים עם חדירה לנרתיק על מנת להידבק במחלת מין.

עוד בערוץ היחסים בפרוגי:

בין מחלות המין הנפוצות בישראל, קיימים נגיף ההרפס שגורם לפצעים פתוחים בפה ובאברי המין, נגיף הפפילומה (HPV) שגורם ליבלות באברי המין, וחיידקי הזיבה (גונוריאה) והכלמידיה שגורמים לדלקת המלווה בהפרשות לא נעימות, שעלולה ליצור חסימה בלתי הפיכה של החצוצרות כך שבעתיד תיפגע היכולת להרות באופן טבעי. לא ניתן להמעיט גם בסכנה שבהידבקות בנגיף שגורם לאיידס (HIV), שעלול להוביל למחלה קשה, שאולי אינה קטלנית כמו בעבר, אך עדיין לא ניתנת לריפוי באופן מלא.

© shutterstock

צריך לזכור שהסיבה שמחלות המועברות במגע מיני כל כך נפוצות, היא שכמעט תמיד בן או בת הזוג שמדביקים אתכם בכלל לא מודעים לכך שהם נושאים את הנגיף או החיידק ושהם מעבירים אותו אליכם בעת המגע הגופני האינטימי. אין גם קשר בין ניקיון או הקפדה על היגיינה לבין הדבקה במחלות מין. גם בן או בת הזוג הנקיים ביותר עלולים להידבק, ולהדביק אחרים, במידה ויחשפו ליחסי מין לא מוגנים.

אז איך אפשר להתגונן?

התגוננות בפני הדבקה במחלות המועברות במגע מיני כוללת בין היתר בחירה אחראית של בן או בת הזוג, שימוש קבוע בקונדום וקבלת החיסון כנגד נגיף הפפילומה. חשוב לזכור שהאימרה הישנה, כי בעת קיום יחסי מין לא מוגנים אנחנו נחשפים לכל בני או בנות הזוג הקודמים של בן או בת הזוג שלנו, עדיין נותרה כנכונה.

 © shutterstock

סכנה לא פחות מטרידה, שקשורה לקיום יחסי מין לא מוגנים, היא היריון לא רצוי. מפתיע עד כמה זוגות צעירים מצליחים להדחיק את כל מה שהם יודעים על אמצעי מניעה, כאשר הרצון ליחסי מין מתעורר. התירוצים לקיום יחסי מין ללא הגנה, מסבירים במידה רבה את 4,000 הפסקות ההריון המבוצעות בנערות צעירות. לפחות במחצית המקרים בני הזוג לא השתמשו נכון באמצעי מניעה או שאמצעי המניעה לא היה יעיל מספיק.

באילו אמצעי מניעה ניתן להשתמש ומה טוב בשבילי?

אמצעי מניעה נפוצים בישראל כוללים את הקונדום ואת הגלולות. הקונדום זול ואינו מחייב מרשם רופא, אך יעילותו אינה מושלמת, לא רק בגלל שימוש לא נכון, אלא בעיקר בגלל חוסר התמדה בשימוש בו בכל מגע מיני. הגלולות יעילות יותר למניעת היריון, אך מחייבות התאמה על ידי רופא וכוללות בחלקן תופעות לוואי ואף סיכונים בריאותיים. עם זאת, הרוב הגדול של הנערות מסתדר מצוין עם נטילת גלולות

למי שמתקשה לזכור לקחת מידי יום גלולה ניתן גם להציע שימוש במדבקה או בטבעת לנרתיק שמשחררים הורמונים דומים לאלה שמצויים בגלולות. אמצעי מניעה, שפחות מקובל לשימוש בישראל בקרב בנות צעירות, הוא ההתקן התוך רחמי, שעבור מי שלא מסתדרת עם השימוש בגלולות זהו אמצעי נוח מאד. לאחר הכנסת ההתקן לחלל הרחם על ידי הרופא הנערה זוכה להגנה מצוינת מפני היריון למשך חמש שנים ויותר, ללא צורך לזכור לקחת תכשיר נוסף.

חשוב לזכור שהגלולה וההתקן יעילים מאד בפני היריון אך אינם נותנים הגנה מפני מחלות שמועברות במגע מיני. לכן חשוב להשתמש, במיוחד במערכת יחסים חדשה, גם בקונדום.

© shutterstock

מה אפשר לעשות אם שוכחים להשתמש באמצעי מניעה?

במידה ו"שכחתם" להשתמש באמצעי מניעה, חשוב לזכור שקיימים אמצעי מניעה גם לשעת חרום - כמו האלה (Ella), הפוסטינור או הנורלבו. בעבר קראו לתכשירים אלה בשם "גלולת הבוקר שאחרי".  אך זהו כינוי ממש מטעה, מאחר שהפוסטינור והנורלבו נותנים הגנה גם שלושה ימים אחרי "הפנצ'ר" וה- Ella אפילו כעבור חמישה ימים לאחר מגע מיני לא מוגן. 

חוסר המודעות לאמצעי מניעה לשעת חירום, כמו Ella ונורלבו, עלה לאחרונה בסקר שנערך עבור חברת כצט. ממצאי הסקר הורו כי 90% מהבנות בישראל לא יודעות איך פועלת הגלולה לשעת חירום. כלומר, רק 10% ידעו שהגלולה לשעת חירום מונעת היריון על ידי עיכוב של הביוץ (המועד בו הביצית יוצאת מהזקיק שבשחלה).

© shutterstock

הידע לא ממש משתפר גם כאשר שואלים בנות שהשתמשו בעבר בגלולה למצבי חירום, מתוכן 88% לא ידעו כיצד הגלולה פועלת. חוסר הידע מתבטא גם בכך שלמעלה משליש מהבנות (36%) חשבו בטעות שגלולת היום שאחרי גורמת להפלה, בעוד שבפועל הן מונעות את יציאת הביצית מהשחלה (הביוץ) למפגש עם הזרע. הבנה נכונה של מנגנון הפעילות של הגלולה לשעת חירום משמעותי, כי חשוב לדעת שככל שהנערה תיקח מוקדם יותר את הגלולה לשעת חירום, הרי שיעילותה למניעת ההיריון תהיה גבוהה יותר.

הכותב הוא פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, האגף למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר.

 

תגובות