היום (א') חל "יום זכויות האדם הבינלאומי". לכל אדם, מרגע הולדתו ועד רגע מותו, מגיעות זכויות בסיסיות, וביניהן הזכות לחיים ולביטחון, הזכות לשוויון, הזכות לחירות והזכות לכבוד. אחת האוכלוסיות הניכרות בעולם מהן חלק מהזכויות האלה נשללות, היא אוכלוסיית הלהט"ב. בחלק ממדינות העולם וגם בישראל, לא מכירים בזוגות חד-מיניים, לא מתירים להם להינשא, לאמץ ילדים ואפילו להתגייס לצבא, ואף פוגעים ברגשותיהם, בכבודם ובשלמותם.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• מנהלת מרכז סיוע לנוער: "יש לי הזדמנות לתת הזדמנות"
• לא כזה נורא? לדבר על יחסי מין עם ההורים
• בדקו: איזו מדינה משקפת את גישתכם כלפי האהבה?

בעוד בחלק מהמדינות מכירים בזוגות החד-מיניים ומתייחסים אליהם באופן שווה כלזוגות ה"סטרייטים", יש מדינות בעולם שמתנדגות לעניין בכל תוקף, ואפילו מתייחסות לעניין כעבירה פלילית ומטילות עונש מוות על הזוגות בעלי אותו המין שרק מעיזים להראות את אהבתם בפומבי. נשמע מוכר? נכון, באותה השואה שאנו מציינים כל שנה ביום מיוחד, בה נספו מילונים של יהודים רק על עצם היותם יהודים, נספו גם מיליונים של להט"בים, רק על עצם היותם להט"בים. אמנם אפשר להגיד שהעולם התקדם ולו במעט ב-60 שנה האחרונות, אך היחס לקהילה הגאה ולזוגות החד-מיניים נותר פרימיטיבי כפי שהיה, ולא רק במדינות הלוקחות את "תופעת התועבה הזו" לקיצון.

פגיעה בסיסית בזכויות האדם © צילום: Fotolia

בישראל, למשל, לא מתירים לזוגות החד-מיניים להינשא בארץ, וזאת משום הסדר הנקרא "הסטטוס קוו", שמטרתו לשמר את המצב הקיים במדינה מיום הקמתה. הסדר זה בעצם מונע מאזרחי המדינה להינשא בכל טקס של נישואים אזרחיים, וכופה עליהם להינשא במדינה אחרת, על מנת שנישואיהם יחשבו תקפים גם במדינת ישראל. על פי חוקי התורה, בטקס נישואין דתי "כדת משה וישראל" רשאיים להינשא רק זוגות יהודים בעלי מגדר ומין שונים, מה שמונע מהזוגות החד-מיניים בארץ להינשא במדינה בה נולדו, ושולל מהם את הזכות לשוויון ולחירות. כמו כן, בהתאם ובהמשך ל"סטטוס קוו", נמנע מזוגות אלו גם לאמץ ילדים או לעבור תהליך של פונדקאות בארץ. 

עם זאת, מדינת ישראל מאפשרת לזוגות החד מיניים לחתום על סטטוס "ידועים בציבור", המקנה לבני הזוג את אותן הזכויות המגיעות לבני זוג הטרוסקסואלים שהחיים יחד כמשפחה, אך אינם נשואים זה לזה. כך, מדינת ישראל בעצם מנסה להכיר בזוגות החד-מיניים, למרות חוסר האפשרות שלהם להינשא; ואף מכירה בזוגות החד-מיניים שנישאו מחוץ לגבולות המדינה, כנשואים, ופעילה למען חקיקת תיקון לחוק האימוץ, שיאשר גם לזוגות בעלי אותו המין לאמץ ילדים.

ישראל היא לא המדינה היחידה אשר לא מכירה לרוב בזוגות החד מיניים. בחלק ממדינות אפריקה, לדוגמא, הנחשבת ה"תופעה" לעבירה פלילית על פי חוק וכגורם מספר אחת למחלת האיידס. העונש באפריקה על יחסים גאים הוא מאסר עולם ולעיתים אף עונש מוות. גם באוקיאנה, באיים הקריביים ובחלק ממדינות אסיה, יחסים להט"בים נמצאים מחוץ לחוק.

אז אהבה היא כן פשע? © Getty Images

וזה לא נגמר כאן: בחלק ממדינות העולם, חל אפילו איסור על גיוס לצבא של להט"בים: במדינות המזרח התיכון, בחלק ממדינות אפריקה ואפילו בכמה מדינות בארצות הברית אוסרים על החיילים להכריז בפומבי על עצם היותם להט"בים, ומי ש"נחשף" על-ידי הצבא, מודח אוטומטית.

רק מדינות מפותחות ומתקדמות כמו מדינות אירופה, ארצות הברית ואפילו יפן, מסוגלות להתייחס באופן שווה לזוגות החד-מיניים. במדינות אלה, הקהילה הגאה נהנית מאותן זכויות מהן נהנים האזרחים ההטרו-סקסואלים; והם רשאיים להינשא, להביא ילדים כבחירתם, לקבל הכרה מלאה ולהתגייס לצבא.

"יום זכויות האדם" נועד על מנת להעלות את המודעות בקרב האוכלוסיה לעובדה שלכל אדם מגיעות זכויות בסיסיות רק על עצם היותו אדם, ולאף רשות מדינית אין את הזכות לקחת אותן ממנו. אולם, ביחס לקהילה הגאה ברחבי העולם וגם כאן בארץ, אנחנו נחשפים לשלילת זכויות יסוד מאזרחים על ידי המדינה, כמו הזכות לשוויון וחופש הבחירה. הגיע הזמן לתת ליום זה את המשמעות המגיעה לו, ולמנוע באופן מוחלט שלילת זכויות מאזרחים תמימים.