כולנו עברנו את זה, אתם אחרי פרידה ואתם נלחמים כל יום מחדש בצורך החזק שלכם לסמס לאקס\ית וליצור עמם קשר. הנה כל הדרכים שבאמצעותן תוכלו להתגבר על הצורך.

 עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• איך להוכיח להורים שאתם כבר מוכנים למערכת יחסים?
• זוגיות בשלט רחוק: "אם באמת נרצה, הקשר שלנו יצליח"
• פרשיית וינשטיין: "לאף אדם לא מגיע להיות מנוצל מינית"

כתבו מייל בטיוטה

פרקו את כל רגשותיכם במייל אחד בו אפשר לכתוב המון ושלא כמו בסמסים זה לא נראה כמו מגילה. כתבו את כל מה שאתם מרגישים ללא מעצורים, ושימו את שמם בשם הנמען, רק אל תשלחו להם באמת כמובן. המייל נועד לשמש כטיוטה ועשוי לעזור לכם להתגבר על הצורך לסמס להם את כל שכתבתם במייל כי המייל יתרום לתחושת הפריקה. לא סתם אומרים שכתיבה מרפאת הכל.

התקשרו לחברים הטובים

חברים טובים תמיד שם בשבילנו לעזור ברגעים הקשים, וצחוקים עם הבסטי בטלפון זה לגמרי דבר שיכול להוציא אותך מהאובססיה לכתוב לו. אפשר גם לא לדבר בטלפון אלא להחליט שנפגשים באיזשהו פארק לפיקניק ביום שמשי (הרי מה יותר טוב מאוכל?) ומחליטים על מדיניות 'ללא נייד'. כך באמת תמנעו מעצמכן להיות עם הניידים ותחוו שקט נפשי ושלווה.

עשו בדיוק ההפך מה שאתם כיביכול אמורים

למה אנחנו מתכוונים? תמיד אומרים שאם תראו את הסטורים שלהם, התמונות עם הבחור\ה החדש\ה שהם אולי מתראים איתה וכיוצא בזה רק יכאב לכם יותר. אבל אולי לכם, הפיתרון ההפוך יעזור. החליטו להסתכל בכל אלו, עד שתרגישו שמרוב עצבים, אתם נגעלים רק מהמחשבה על לסמס להם. כן, בעקבות בהייה של שעות בתמונות שלו מהסוג הזה אתם בהחלט עלולים להרגיש כך ואתם תראו שאם זה יוביל אותך לא ליצור איתם קשר, זה יעשה רק טוב.

קחו זמן לעצמכם

הודעת אסמס שאתם כותבים בדקות ספורות יכולה לחכות בעוד שזמן חופשי לעצמך הוא דבר שקשה להשיגו. החליטו שאתם מניחים את הטלפון בצד, נושמים כמה נשימות ויוצאים מחוץ לבית ללא הנייד. זה יכול להיות לים, או לכל מקום שעושה אתכם קודם כל רגועים. אתם תראו כיצד זה יוריד מכם את הצורך לסמס, ורק יגרום לכם להמשיך לרצות להתנתק מהנייד עוד.