עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• שחקו וגלו: איזה שיר מתאים להיות השיר הזוגי שלכם?
• מכתבים מהלב: "היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר לחיות"
• אל תתייגו אותנו: "המחשבה הראשונית היא שאותו דבר הוא בהכרח רע"
  

בת 18 שואלת: "היי,לקחתי פוסטינור לפני שבוע ומאז יש לי נפיחות בבטן ותחושת בחילות, האם זה חלק מהתופעות? האם לקיחת הפוסטינור מגנה עלי מפני הריון?"

תשובת היועצת: "שלום לך, שמחה שפנית אלינו. התחושות שאת חשה, כמו בחילה, נפיחות בבטן לפעמים גם כאבי ראש, דימומים או עיקוב בקבלת הוסת, הן תופעות לוואי אפשריות לאחר לקיחת אמצעי מניעה לשעת חירום כמו הפוסטינור. זה עלול להימשך כמה ימים. שבועיים לאחר נטילת הפוסטינור חשוב לעשות בדיקת הריון על מנת לוודא שאכן אין הריון. זאת משום שאמצעי המניעה לשעת חירום - מעכב את הביוץ, במידה והוא עדיין לא התקיים. במצב זה שבו עדיין לא התקיים ביוץ הגלולה לשעת חירום תפחית באופן משמעותי את הסיכוי להיכנס להריון אך לא תמנע אותו באופן מוחלט. אם כבר התרחש ביוץ בעת קיום היחסים הלא מוגנים, יש סיכוי להיכנס להיריון, למרות נטילת הגלולה. מכיוון שלרוב אין לדעת מתי בדיוק התרחש הביוץ, עדיף לקחת את הגלולה ולא לקחת סיכון. חשוב לדעת שככל שלוקחים את אמצעי המניעה לשעת חירום (כמו הפוסטינור שאת נטלת) סמוך לקיום יחסי המין הלא מוגנים, הוא יעיל יותר. בנוסף, חשוב להדגיש שגלולות לשעת חירום אינן משמשות כאמצעי מניעה קבוע, ומומלץ לבחור אמצעי מניעה שיתאים עבורך, על מנת לקיים יחסי מין בטוחים ונעימים, כדי שתוכלי להימנע מחששות דומים בעתיד".

בת 22 שואלת: "היי דלת פתוחה, חבר שלי ואני היינו ביחד בערך 3.5 שנים. לפני חודשיים החלטנו לקחת הפסקה ואתמול בלילה נפגשנו שוב (אחרי כמה פעמים שנפגשנו תוך כדי ההפסקה לדבר על מה עושים, קורונה וכו') כל אחד אמר את דבריו והחלטנו לחזור מהמחשבה שדברים הולכים להשתנות והפעם ננסה אחרת. היום נפגשנו בבוקר והרגשתי שאני פתאום לא יודעת איך לעשות את כל עניין מערכת היחסים, אני מפחדת שאני לא זוכרת איך לאהוב, ושעכשיו הוא פשוט חבר טוב שלי שאני מקיימת איתו יחסי מין.. השאלה שלי היא: איך נוכל להחזיר את האהבה כמו זוג בתחילת דרכו?"

תשובת היועצת: "היי לך, שמחה שפנית אלינו. הסוגייה שאת מתמודדת איתה נשמעת מורכבת, אבל מהדברים שלך אני מבינה שאת ובן הזוג שלך מגיעים לזה מתוך בגרות גדולה, ועם ראייה מפוכחת. מערכות יחסים ארוכות עומדות בפני קשיים של התרגלות וחוסר בריגוש, ועל אחת כמה וכמה בשנה האחרונה שהיו מעט הזדמנויות לצאת מהבית ולגוון בפעילויות שמחזקות את הזוגיות. אני בטוחה שאתם לא הזוג היחיד שנקלע לקשיים בתקופה זו, ואני שמחה לשמוע שאתם לא מתעלמים מזה או מטאטאים את הבעיות מתחת לשטיח, אלא מדברים ומנסים למצוא פתרונות. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לנסות להחזיר את הניצוץ שאבד, וכמובן לכל זוג יש את הדברים שמרגשים אותו ומחזירים עבורו את תחושת ההתאהבות. תדברו אחד עם השני ותנסו להעלות מחדש ולהיזכר בדברים שהיו מרגשים אתכם בהתחלה. מה אתם אוהבים אחד בשני? מה אתם מוצאים שמושך אחד בשני? מתי הייתה הפעם הראשונה שהרגשתם שאתם מאוהבים ומה עשיתם בזמן הזה? אילו פעילויות הייתם עושים כשרק התחלתם לצאת? על מה אתם מפנטזים בנוגע לעתיד שלכם? השיחה הזאת בפני עצמה יכולה להיות נעימה ומרגשת, וגם תזכיר לכם מה הדברים שאהבתם והזנחתם בזמן שחלף. תקופת הקורונה יצרה קשיים, אבל גם הזדמנויות. בשנה החולפת פותחו הרבה רעיונות לשימור הזוגיות במסגרת הביתית– למשל שאלונים שמכילים שאלות מהסוג שכתבתי ועוד, רעיונות לערבים ביתיים (גם ערב סרט מושקע יכול להיות שובר שגרה) – אפשר לעשות 'יציאה לבר' בבית, מסיבת ריקודים ביתית... אפשר לחפש ביחד ולבחור את מה שאתם מתחברים אליו, ואפשר שזו תהיה משימה שכל אחד מכם בוחר משהו ומפתיע את השני. בנוסף, עכשיו כשאנחנו מתחילים לצאת מהגבלות הקורונה ולחזור לחיים שמחוץ לבית, אפשר להחזיר את הרומנטיקה גם בדרכים ה'מסורתיות' יותר – דברים שהייתם עושים לפני שנה – לצאת לאכול, לצאת להליכה, לרקוד, לנסוע לטייל, להיפגש עם חברים משותפים. עם כל מה שכתבתי, חשוב להישאר קשובים לעצמכם ולרגשות שלכם– אני בטוחה שאתם חברים טובים ושהזוגיות שלכם עד כה הייתה מיוחדת וחיובית, אבל חשוב להישאר קשובים גם לאפשרות שהאהבה הגדולה שהרגשתם אחד כלפי השנייה בשנים האחרונות מגיעה אל סיומה. לפעמים אהבות ומערכות יחסים נגמרות, ועד כמה שזה עצוב – לא תמיד אנחנו יכולים לעשות דברים כדי למנוע את התהליך הטבעי הזה. אני מבינה ששניכם עדיין רוצים לגרום לזה להצליח, ואני בעד שתשקיעו את המאמצים כדי להחזיר את הזוגיות שלכם למקום ממלא וחיובי. אבל אם מישהו מכם מרגיש/ה שלמרות המאמצים אתם עדיין לא מצליחים 'לזכור איך לאהוב', חשוב לדעת גם מתי צריך לשחרר את מערכת היחסים ולעבור למערכת יחסים מסוג חדש – של חברות טובה וזיכרון נעים על זוגיות רומנטית שהייתה לכם במשך שנים. אתם צעירים ויכולים להרגיש אהבה בעוצמות גדולות בהמשך החיים – יכול להיות שזה יהיה אחד כלפי השני, ויכול להיות שזה יהיה כלפי אנשים אחרים".

בת 16 שואלת: "היי, אני נורא מתלבטת אם לעבור תיכון כשאסיים את השנה. אני בסדר מבחינת לימודים בבית ספר אבל נורא מפריע לי התחום החברתי - הילדים בשכבה שלי ובמיוחד בכיתה שלי ממש מציקים ופשוט לא כיף לי לבוא לבית ספר כל יום מחדש. פתאום בקורונה הייתה לי הקלה כשלמדנו בזום והבנתי כמה אני לא מרוצה.. מצד אחד, אני רוצה לעבור לתיכון אחר אבל אני לא יודעת אם שווה בכלל לעבור תיכון כי נשארו לי שנתיים. מצד שני, אני לא רוצה לסבול כל יום בבית ספר במשך שנתיים במיוחד שזה משפיע עליי כל כך לרעה. בנוסף, גם אני לא רוצה לנטוש את חברה שלי שתישאר לבד בכיתה עם אותם ילדים ואני מפחדת שזה יהרוס לנו את הקשר. אני ממש בדילמה ולא יודעת מה לעשות..

תשובת היועצת:"שלום לך, תודה שכתבת לנו ותודה ששיתפת. הסיטואציה שאת מתארת נשמעת לא פשוטה ותיארת אותה ואת הלבטים שהיא יוצרת אצלך בבגרות ובכנות. בזמן הקורונה יצאה כל מדינת ישראל לחופשה כפויה מהחיים שלה. המצב איפשר להרבה אנשים להסתכל מהצד על החיים שלהם ולחשוב מה טוב בהם ומה רע בהם. מה בשגרה הרגילה גורם להם לגעגוע ומה גורם להם דווקא לנחת. בנוסף לכך, הרבה מאוד בני נוער מתארים חוויה דומה לזו שאת מתארת בבתי הספר שלהם. לא כיף להיות במצב חברתי בו אתה מרגיש שאינך רצוי. את מתארת מין מצב בו קיימת עבורך האפשרות לעבור לבית ספר שמציע תקווה לשנות את המצב כעת בו את מבואסת וסופרת כל דקה ודקה. מצד שני, את אומרת שיש לך חברה שאת מפחדת לעזוב. את גם מתארת פחד מבית הספר החדש- גם אם פחות מהנוכחי. האם שיתפת את ההורים בתחושות שלך? אני ממליצה לך לשוחח איתם, להיעזר בהם כמקור תמיכה וגם לחשוב איתן ביחד על האפשרויות הקיימות. בואי ננסה לפרק את כל זה עוד קצת לעוד כמה נקודות.                                           

1. אין סיבה להיות במצב שבו מתבאסים ובית הספר גורם להרעה במצב הנפשי. אם יש לך דרך להיטיב עם עצמך ולעבור למקום שיאפשר לך לפרוח ולא לסבול הרי שזאת סיבה מצוינת לעבור. שאלי את עצמך מה המחירים ומה התועלת. לא מגיע לך להעביר שנתיים שלמות מהחיים במקום שסובלים בו.

2. הרבה פעמים בחיים אנחנו מפחדים על האנשים הקרובים אלינו והתגובה שלהם לפעולות שלנו. אבל אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על הצורה בה הם ינהגו בעולם, אלא רק על הצורה שבה אנו ננהג. אולי כדאי לברר עם עצמך אם את אולי מפחדת על חברה שלך מתוך מחשבה שלך. זכרי גם שכל אחת אחראית על חייה, ואתן יכולות גם אולי לעבור יחד בית ספר.

נשמע שיש לך הרבה כוחות ואת נערה חכמה ורגישה. היעזרי בכוחות האלה כדי למצוא פתרון שיקדם אותך, ושוב שתפי את הקרובים אלייך. אל תישארי עם התחושות האלה לבד.

1.  "דלת פתוחה" הוא מרכז הנותן ייעוץ לבני הנוער בכל הקשור לאהבה, גיל ההתבגרות ומיניות. ניתן לקבל ייעוץ נוסף באתר/ https://www.opendoor.org.il/.