מכתבים מהלב: "לא השקעתי ביחסים עם אימי"
"הימים עברו ונהיו קשים יותר, 'נשאבתי' אל החברים האלו, השקעתי זמן וכסף בלצאת לבלות, לשכוח, לעשות הכל כדי שאהיה מאושרת וגם מי שהכיר אותי הכי טוב - לא ראה בפנים כמה שאני שבורה, כמה שחיי נראו טוב מבחוץ אבל בפועל הם היו בדיוק ההפך" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב מרגש על התקופה הלא פשוטה שחוותה ועל המשבר ביחסים עם אימה
אני ואמא שלי כל החיים היינו כמו חברות טובות אבל חברות שלא תמיד מסתדרות כי לשתינו יש דעות נחרצות וכל אחת תמיד חושבת שהיא הצודקת...
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- כך תפעלו: אם אתם חושדים שבני הזוג בוגדים בכם
- שחקו וגלו: האם אתם בזוגיות עם הנפש התאומה שלכם?
- בסימן ט"ו באב: כך תזהו דגלים ירוקים בזוגיות שלכם
לפני בערך שנתיים, אני ואמא שלי היינו בתקופה מאוד לא טובה. התחלתי להתקרב לחבורת ילדים שהיא לא ממש אהבה ומבחוץ נראה שפרחתי וזהרתי, אך כשהגעתי הביתה, החלו המון ריבים וצעקות בינינו, שתינו תמיד רצינו להוכיח מי הצודק ותמיד חשבנו שזה לא הצד השני.
הימים עברו ונהיו קשים יותר, "נשאבתי" אל החברים האלו, השקעתי זמן וכסף בלצאת לבלות, לשכוח, לעשות הכל כדי שאהיה מאושרת וגם מי שהכיר אותי הכי טוב - לא ראה בפנים כמה שאני שבורה, כמה שחיי נראו טוב מבחוץ אבל בפועל הם היו בדיוק ההפך.
באחד מן הימים, נקלעתי לוויכוח עם אחד מהחברים בחבורה. לאחר אותה תקרית, הם התחילו להתעלם ממני, להתנהג בצורה אגרסיבית ומאוד לא נחמדה, עד כדי כך שחזרתי הביתה בוכה.
אמא שלי, כמו בכל דאגה אימהית, רצתה לשאול אותי מה קורה ומה נסגר איתי בתקופה האחרונה... אני התפרצתי עליה בשיא העצבים והחל ריב. באותה תקופה הייתי בערך בת 15, הרגשתי שכל מה שאני אומרת הוא הדבר הנכון ביותר, המדויק ביותר, שאין צדדים נוספים לסיפור וכך, הייתי הולכת כמו רוח רפאים, משקיעה את חיי באותה המסגרת שהייתי עם חבריי, ולא משקיעה את חיי על עצמי ובטח שלא על היחסים שלי עם אימי.
אני לא בדיוק זוכרת מה קרה אבל כעבור שנה, קרה אירוע ששבר את קש הגמל, החבורה התפרקה ואני עזבתי את המסגרת המשותפת שלנו... אני זוכרת שבאתי לספר לאמא שלי ושאלתי אותה למה אנחנו ככה? איפה החברות הטובה שהייתה לנו? היא צחקה והזילה דמעה ואמרה לי בלב שלם שאהבה באה בכמה צורות וכמו שלי עברו בעיות, גם לה עברו.
עד אותה השיחה, לא שמתי לב שבטוב וברע היא הייתה שם וככל שאני מסתכלת יותר ויותר, לא משנה כמה התחצפתי, כמה דיברתי לא יפה, כמה שהעולם סביבנו התהפך - אמא תמיד נשארה לצדי ואהבה אותי ללא תנאי.
אז כן, לא משנה כמה חברים אחליף בחיים וכמה הם ינסו לשנות אותי - היא תהיה שם. אמנם לא תמיד היא צודקת או מוכנה להודות בזה, אבל היא החברה היחידה שתאהב אותי ללא גבולות, ללא שיפוטיות, ללא רוע. היא פשוט תאהב אותי בדרך הכי נקייה שיש. אהבה מגוננת, אמיתית, אהבה של אמא.