חג השבועות שחל היום קיבל את השם הנוסף "חג מתן תורה", מאחר ועל פי המסורת ביום הזה התרחש מעמד הר סיני, בו עם ישראל קיבל את לוחות הברית עם עשרת הדברות שעליהם. בהמשך צורפו לאותה תורה ספרים רבים נוספים הנכללים בקבצי הנביאים והכתובים וכל אלו יחד יצרו את התנ"ך – כתב הקודש של העם היהודי.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• תכשיט עם משמעות: זו הסיבה שג'יג'י וזאין מיהרו לענוד אותו
• קיצור תולדות האופנה: ההדפסים שעשו את המאה
• הכי קל והכי טרנדי: הלהיט החדש בעולם המניקור
  

אחד מן אותם הנביאים הוא ישעיהו, שבפרק ג' בספרו מופיעה רשימה של פריטי לבוש ומוצרי טיפוח למיניהם, אותם לבשו הנשים שחיו באותה תקופה. הפרשנים והחוקרים אמנם לא יודעים בוודאות מה היה ואיך נראה כל תכשיט ופריט, אך הם מנסים לפרש זאת בעזרת מקומות נוספים בהם כתובה אותה המילה, או בעזרת משמעות השורש של המילה.

בפסוק יח' כתובה המילה "שהרונים", אלו כנראה היו תכשיטים בצורת שהר – ירח. משפיענית האופנה ג'ולי סריננה מדגימה איך עושים את זה נכון בימינו עם שרשרת המקושטת בתליון בצורת ירח. בפסוק כ' אפשר למצוא את המילה "לחשים", אשר ככל הנראה התייחסה לצדפים שכשהם מתחככים זה בזה הם משמיעים לחש כלשהו והם שימשו לתכשיטים.

בפסוק כא' מופיעים "הטבעות ונזמי האף", אותם אנחנו מכירים היטב, בין השאר מנטלי דדון שלפני כשנה התחדשה בספטום. בפסוק כב' ניתן למצוא את "המטפחות" ששימשו לכיסוי הראש והצוואר, דרך קשירת מטפחות שאהובה בעיקר על הפאשניסטות חובבות הנוסטלגיה.

לאחר שבפסוק כב' הכותב עובר מרשימת תכשיטים לרשימת פריטי לבוש, בפסוק כד' מדובר גם על מוצר טיפוח – "בושם". לבסוף נכנסים גם אקססוריז נוספים לרשימה , ביניהם ה"חגורה" וה"נקפה", כאשר ההבדל ביניהם הוא השוני בין חגורה נאה לבין חבל פשוט שקושרים במקום חגורה, שבימינו יכול להופיע גם כפריט אופנה עילית בקולקציות של מותגי על כמו קלואה. אין ספק שהאופנה שינתה צורתה לא פעם מאז שהתנ"ך נכתב, אך כמה טוב שיש גם דברים שעומדים על כנם, אחרת מה היינו עושים ללא הטבעות והבשמים?