נעים להכיר: "רוב האנשים הקרובים בחיינו היו פעם זרים". צילום פרטי

נעים להכיר: "רוב האנשים הקרובים בחיינו היו פעם זרים"

דמיינו לכם שאתם נוסעים ברכבת או באוטובוס ומתחילים לשוחח עם אנשים שלא הכרתם קודם. פתאום אתם שומעים השקפות עולם אחרות ומעבירים את הנסיעה בדרך מעניינת יותר וצבעונית. במחשבה שנייה, אתם כבר לא צריכים לדמיין. זו המציאות בפרויקט "נעים להכיר"

גם לכם אמרו כבר מגיל צעיר ש"לא מדברים עם זרים"? אם תשאלו את גפן מאיר (19) ממודיעין, שיזם את פרויקט "נעים להכיר", שיח בין אנשים זרים הוא חובה בחברה הישראלית. "אני מאמין מאוד בכוח של שיח בין זרים לשנות לא מעט בחברה הישראלית. שיח כזה מחבר אותנו איש לרעהו, מגדיר את עצמנו מחדש והופך אותנו מאנשים בודדים לקהילה אחת גדולה".

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

משוחחים ולא רק מחליפים מבטים

באותה תקופה הוא נסע הרבה ברכבת והתבונן באנשים השונים היושבים בה. במהלך הנסיעות הרבות מאיר הבחין באנשים עובדים במחשב, קוראים עיתונים וספרים, משוחחים בטלפון וישנים. לצד האנשים העסוקים, הוא אף הבחין בלא מעט אנשים אחרים שנראו כמחכים בקוצר רוח שהרכבת תגיע כבר ליעדה. "חשבתי לעצמי שיש כל כך הרבה אנשים זרים ברכבת ושיכולה להיות הזדמנות מצוינת להפחית את הניכור וליצור אינטראקציה שתחבר בין האנשים בחברה המגוונת שלנו", הוא מספר ומחזיר אותנו אחורה בזמן, לרגע שהוא החליט לייסד את הפרויקט. "כשאני בעצמי ישבתי מול אדם זר, לרוב החלפנו מבטים, אבל נמנענו מלשוחח. לעתים קרובות הרגשתי פספוס. כשחושבים על כך מגלים שרוב האנשים הקרובים בחיינו היו פעם זרים לפני ששוחחנו איתם לראשונה ושאולי הגיע הזמן לערער את הקביעה ששיח עם זרים זה לא מקובל".

לאחר בדיקה בשטח, מאיר הבין כי רבים האנשים שמעוניינים לשוחח עם זרים, לשמוע ולהשמיע השקפות עולם שונות, להתחבר ולפעמים סתם להעביר נסיעה בדרך מעניינת, והחליט שחשוב לו להקים פרויקט שיעניק לגיטימציה וסיבה ראשונית טובה להתחלת שיח בקרב אותם האנשים שמעוניינים לשוחח ולא תמיד מוצאים איך. באמצעות ספרון "נעים להכיר" המכיל תכנים המעודדים שיחה בין זרים, שכתב בעצמו, אנשים פונים זה לזה ברכבת, באוטובוס ובכל מקום אחר במטרה להכיר ולדבר. 

מחברים את הלבבות דרך החלקים
מחברים את הלבבות דרך החלקים © צילום פרטי

איזהו חכם? הלומד מכל אדם

על אף שבמסגרת LEAD הייתה לו את האפשרות ליזום פרויקט בכל נושא הוא בחר דווקא ליצור את הפרויקט הזה. לדבריו, משום שהחיבור בחברה הישראלית נוגע מאוד ללבו וללבם של רבים אחרים. "אני מרגיש זמן רב שמשהו גדול מוכרח להתגשם פה בישראל", הוא מציין בנחישות. "החברה הישראלית, כפי שאני רואה אותה, נמצאת במגמת עלייה מתמדת וחסרת תקדים. אני מרגיש שיש עוד קומה להתקדמות הנפלאה של החברה הישראלית, שצריכה לקבל ביטוי ואני מדבר על נשמה שצריכה להופיע, על תחושת משמעות גדולה שצריכה ללוות את כולנו ועל תחושה שכולנו שותפים למטרה אחת גדולה. אני מאמין שהחיבור בינינו יוביל אותנו למחוזות חדשים ונפלאים אפילו יותר".

למרות החושך הקיים בחברה הישראלית לצד החשש להיפתח לעולמות אחרים, אין צל של ספק כי הפרויקט זכה להגשים את מטרתו ועל כך אף מעידות היטב העדויות של המשתתפים בו. "הרבה מעידים על כך שלמדו משהו חדש מהאדם ששוחחו איתו ושזכו להתבוננות חדשה ולו הקטנה ביותר, על עולמם שלהם. מהסיפורים אני לומד שפעמים רבות שני הצדדים שרק לפני רגע היו זרים, חווים בעקבות השיחה תחושה של אושר וחיבור", משתף מאיר בהתרגשות.

משוחחים ומתחברים
משוחחים ומתחברים © צילום פרטי

אילו תגובות קיבלת?

"הרבה תגובות חיוביות. מתוך עבודה ארוכת זמן ואינטנסיבית בשטח, ראיתי שהרבה אנשים מעוניינים להתחבר לקהילה הישראלית ולמטרה גדולה ורבים אפילו מעידים שכשהם יושבים מול זר הם בכנות היו רוצים לשוחח. אבל לפנות לזר 'רק כדי לשוחח' זה משהו שאנחנו נמנעים ממנו באופן טבעי.'נעים להכיר' לא בא לחדש שום דבר, הוא פשוט בא לתת הצדקה, לגיטימציה, לפנייה לזרים במטרה לשוחח. אני פונה בעקבות האמונה שלי בערך הגדול שיכול לצמוח משיחה הן לדוברים  והן לחברה הישראלית בכללה. מעבר לרווח האישי הגדול שיש בשיחה, פנייה לזר ושיחה עמו היא גם מעשה ציוני המועיל לחברה הישראלית".

נתקלת גם בתגובות שליליות או באנשים שסירבו לשתף פעולה?

"בוודאי, לפעמים כשפונים לאדם זר במטרה לשוחח, הוא לא מעוניין וזה בסדר גמור.אין לי ציפייה שכל אדם תמיד ירצה לשוחח, זה מאוד הגיוני בעיניי שלא. יש גם כאלה שאולי לעולם לא ירצו וגם זה בסדר.למרות התחושה הלא כל כך נעימה שיכולה להתלוות לדחייה חשוב לזכור שלא צריך להיבהל ממנה, אנשים שלא מעוניינים בדרך כלל מסרבים בנימוס. אני אומר לאנשים שמזמינים ספרון לדמיין בראשם מה התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות כאשר הם פונים לזר. אחרי מחשבה נגיע למסקנה שאין באמת ממה לחשוש ושהכל בסדר. יותר ויותר אנשים שבוחרים להתגבר על הבושה מדווחים לי שהם הרגישו נפלא ושהפנייה לזר בכל פעם נהיית פשוטה יותר ויותר".

 למה בכלל צריך לחבר בין אנשים זרים שחיים כאן?

"תחושה של חיבור בין אנשים מגבירה בראש ובראשונה את רמת האושר, ומעבר לכך מוביל לגילוי ערכים משותפים, לשיתופי פעולה ובניית חזון משותף. כשאנו מחוברים זה לזה, אנו מרגישים שכולנו שותפים להגשמת דבר גדול. אני מאמין שיש חזונות גדולים שמוכרחים להתגשם בחברה שלנו".

© צילום פרטי

אומרים שהנוער של היום תקוע במסכים ולא יוצר מספיק קשרים חברתיים. אתה מסכים עם האמירה הזאת?

"בכל פעם שאני שומע דברי גנאי על 'הנוער של היום' אני חש צער וצביטה בלב", אומר גפן בתום לב. "הנוער של היום הוא נוער ענק ויוצא דופן בכל קנה מידה אפשרי. הוא נוער ספוג בכוחות אדירים של חיים ובעל דרישות אדירות ולא מתפשרות למשמעות, לערכים ולמציאת אמת שתספק את הנפש. הנוער של היום מתנדב באחוזים גדולים יותר מכל נוער שחי אי פעם בהיסטוריה. רק מנקודת המוצא הזאת אני מוכן לדבר על דברים הטעונים שיפור 'בנוער של היום'. אז כן יש גם בעיות וגם הן נפתרות בקצב שלהן. יש מקום בעיניי להפחתה משמעותית בשימוש בסמארטפונים. אני חושב שככל שעובר הזמן יש יותר מודעות לתופעה ודרכים יצירתיות לפתרון".

הדביקו תוויות חיוביות

"גיל הנעורים הוא גיל לא פשוט עבור רבים ובזמן כזה שבו אנחנו חווים סערות רציניות, אנחנו מוכריחים לדון את עצמנו לכף זכות", אומר גפן מתוך נסיון אישי. "לכולנו יש דברים בעצמנו שאנחנו לא כל כך אוהבים ואולי אפילו שונאים, אבל חשוב שברגע שאנחנו מתבוננים על עצמנו במראה, לפני שאנחנו מתרכזים בבעיות שבעצמנו, להקפיד להדביק על עצמנו תוויות חיוביות ולזכור שאנחנו משתפרים כל הזמן. רק מנקודת מבט חיובית שכזאת נוכל להתבונן באותן נקודות טעונות שיפור בצורה בוגרת ולהתמודד איתן בצורה הטובה ביותר".

גפן הקים את פרויקט "נעים להכיר" במסגרת ארגון LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות, ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה לפתח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. במסגרת  LEAD מתנסה כל אחד מהמשתתפים במנהיגות מעשית באמצעות הקמה וניהול של פרויקט חברתי. ההשתתפות בתוכנית אינה כרוכה בעלות. בני נוער בכיתה י' מוזמנים להגיש מועמדות דרך אתר הארגון.

תגובות