עובדים בין האזעקות: איך מתמודדים בני נוער בקייטנות? . צילום: דובר צה"ל

עובדים בין האזעקות: איך מתמודדים בני נוער בקייטנות?

הקיץ הוא הזדמנות מיוחדת לבני נוער רבים לעבוד ולהרוויח כסף. אולם, מבצע "צוק איתן" שהחל לפני שישה ימים, מביא חששות ואחריות רבה עוד יותר לעבודה, בעיקר בקייטנות. איך לא משדרים פחד לילדים? ואיך מפעילים את הילדים בקייטנות שלא מתקיימות?

במהלך חופשת הקיץ רבים מבני-הנוער מחפשים עבודה. ניתן לראות אותם ממלצרים, מקפלים בחנויות בגדים אך חלק נרחב מהם בוחר דווקא בעבודה עם ילדים, משמע הדרכה באחת מהקייטנות הרבות שמתרחשות בימי הקיץ החמים. כעת, בשיאה של עונת הקייטנות נאלצים המדריכים להתמודד עם קושי חדש מעבר לילדים שאבדו בסופרלנד והזיעה מריצות הלוך ושוב בבריכה.

ואכן, אמנם הפסקת האש נכנסה לתוקף, אך האזעקות וירי הרקטות מרצועת עזה ממשיך, ובעקבות כך חולפים במוחם של אותם בני - נוער שלל לבטים וכמו כן גם תחושות קשות. ראשית, המדריכים אחראים לחניכים שלהם. לכן, ישנו פחד תמידי לאותם ילדים ודאגה מכך שיהיה מרחב מוגן בקרבת מקום. אליאור שפירן, בוגרת כיתה י"ב מראשון לציון מספרת: "בתור אחת שעובדת בקייטנה וצריכה ללוות את הילדים לשלל פעילויות כמו לונה פארק וסופרלנד, לא ידוע לי אם יש מקלט או לא אני מרגישה פחד נורא. קשה לחיות בתחושה שעשוי להיות מצב בו יהיו אזעקות ואף נפילות במהלך פעילות עם הילדים בקייטנה."

מדינה תחת אש - סיקור מיוחד: 

כמו כן, היא מספרת על התחושה שלה, כתושבת המרכז שחשבה שזה לעולם לא יקרה וההתמודדות עם המציאות בה רקטות וטילים משוגרים לאזור המרכז וראשון לציון בפרט. "תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה אבל עכשיו אני מתחילה באמת לפחד. מה אם זה יגיע אלי לחצר? או ממש יפגעו בתל-אביב? אפילו פינו את חוף ראשון, מה שהראה יותר מכל על תחילת המערכה מול עירינו. אני מפחדת לחיות בסביבה של אזעקות כמו תושבי - הדרום המסכנים כי אני לא רגילה לזה".

בנוסף, בתור מדריכה בקייטנה בעצמי, אני חשה את הקושי באיזון החרדה למשפחה שנמצאת באזור תחת אש לבין החניכים שנמצאים כאן איתי. לפני מספר ימים תפסה אותי אזעקה בדיוק בשנייה בו הגענו לאתר הפעילות בו יש מרחב מוגן. נאלצנו לתפוס מחסה בשיא המהירות, ולנצל את הדקה וחצי שיש לאזור המרכז בצורה היעילה ביותר.  מצד אחד רציתי להיראות חזקה ובטוחה כדי להרגיע את הילדים, ומצד שני כל מה שרציתי הוא להתקשר להורים ולאחים ולבדוק שהם בסדר ונכנסו למרחב המוגן. זוהי סיטואציה בעייתית בה האפשרות היחידה היא לשדר חוזקה ולהקשיב להוראות פיקוד העורף מכיוון שרק כך נוכל לשמור על כולנו בריאים ושלמים.

מתפנים למקלט בקניון פתח תקווה
 

ומה באשר הילדים עצמם? רבים מהם נתקפים בחרדה למשמע האזעקות ואף פורצים בבכי. כמדריכים אנחנו מרגיעים אותם ודואגים לביטחונם הפיזי והנפשי, אך ניתן לראות שככל שהמצב הביטחוני מידרדר כך כמות הילדים שמגיעים לקייטנות מידלדלת. חשוב לציין שהקייטנות נשמעות להוראות פיקוד העורף וכל הפעילויות נמצאות בקרבת מרחבים מוגנים.

מנגד, חלק מהילדים רואים באזעקה כהזדמנות למעשה קונדס ומנסים לשחזר אותה וכך "לעבוד" על המדריכים והילדים האחרים בקייטנה. גם צחוק הוא דרך התמודדות עם המצב, כמענה ללחץ שמציף את הילדים.

קייטנה בוואטסאפ: "בזכות הפעילויות הללו הקבוצה התגבשה"

גם יובל גרינמן שעולה לכיתה י' ומדריכה בנוער העובד והלומד בקן של מזכרת בתיה, מתמודדת עם התופעה. יובל, מדריכה בהתנדבות ב"קייצת", הקייטנה שמפעילה התנועה שבמהלכה מתרחש מחנה מרוכז עם חניכים מחלקים שונים בארץ, ופעילויות יומיות משתנות כמו: יום בישול, יום ספורט וכמובן יציאה לאתרי בילוי כמו הסופרלנד והמימדיון. הקייטנה אשר נמשכת כשלושה שבועות, לא פעלה בימים האחרונים מכיוון שמזכרת בתיה נמצאת בטווח הארבעים ק"מ בו לפי הנחיות פיקוד העורף אסור היה לקיים קייטנות.

יובל, כמו מדריכים רבים חשה פחד וחרדה כאשר היא שומעת אזעקות; היא ידעה שבמהלך הקייטנה מוטלת עליה אחריות רבה, ולכן עליה להישאר רגועה ולסייע לילדים למרות הלחץ העצום אשר משפיע גם עליה. היא יודעת שעליה להתעלות ולשדר חוזקה במצב המורכב הזה.

כאשר נודע ליובל שהקייטנה לא תפעל בימים הקרובים, עלה רעיון מקורי במוחה: היא המשיכה לתפעל את הקייטנה ולחזק את הקשר בין הילדים בעזרת קבוצת הוואטסאפ המשותפת. בקבוצה, היא הטילה על הילדים מספר משימות ומשחקים, דיברה והרגיעה אותם בין אזעקה לאזעקה, וכך היוותה עבורם הן אוזן קשבת והן נחמה ויציאה מהשגרה הקשה הזו של חיים בצל אזעקות. שיא הפעילות שלהן, היה כאשר בעזרת קבוצת ההורים בוואטסאפ, הן הצליחו לארגן מפגש בביתו של אחד הילדים אשר לו ממ"ד גדול. במהלך הפגישה הם שיחקו שלל משחקים וגם דיברו ושיתפו את התחושות והרגשות שלהם בנוגע למצב הביטחוני.

שאלתי את יובל האם לדעתה הפורמט אותו הן יצרו ניתן ליישם גם במקומות אחרים בארץ, והיא בתגובה ענתה לי שלדעתה הדבר אפשרי ויותר מזה, משתלם: "בזכות הפעילויות הללו הקבוצה התגבשה והתקרבה אלינו ואחד לשני, ואפילו ילדים שחשבנו שבחיים לא יזרמו עם הרעיון השתתפו ונהנו. זה הגיע למצב שהילדים התחילו להפעיל את עצמם מרוב שהם נהנו."

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסר לצעירים
 

יובל מספרת שהימים האחרונים לימדו אותה איך לנצל את המדיה והחשיפה לסמארטפונים שבדרך כלל מוצגת באור שלילי כדבר חיובי ולנצל אותו לצורך צרכיה. כאמור, הפעילות גיבשה את הילדים וסייעה להם להתמודד עם המצב וכמו כן לימדה את יובל שהן יכולות להגשים את הרעיונות שלהן ולהשפיע על הילדים שנמצאים תחת חסותן.

ואכן, ניתן לראות שלמרות כל הקשיים בתקופה האחרונה בעיסוק בהדרכה ועבודה מול ילדים, ניתן לראות גם נקודות אור ולמצוא את הדרך הכי טובה להתמודד עם המציאות הקשה.

תגובות