טור אישי: "אני לא מכירה עוד הרבה אנשים כמוך". צילום: גיל יוחנן

טור אישי: "אני לא מכירה עוד הרבה אנשים כמוך"

בין הלילה לבוקר, הלך לעולמו אחד מאנשי הציבור החשובים יותר שידעה מדינת ישראל, שמעון פרס. כתבתנו, ספיר ליפקין, נפרדת במכתב מרגש: "עשית המון בשביל העם שלנו, כך שאני לא יודעת מאיפה בכלל להתחיל"

שמעון פרס היקר,

אמנם אתה לא מכיר אותי, אבל אתה יכול להיות בטוח בכך שאני מכירה אותך, או לפחות מרגישה כך. וכשאני אומרת "אני", אני לא מתכוונת רק אליי, אני מתכוונת לכולנו. אין איש במדינת ישראל שלא שמע עלייך, אין איש במדינת ישראל שלא הכיר אותך ואין איש במדינת ישראל שלא יכול לכתוב מגילה על אישיותך המפוארת. כן, כזה אתה, שמעון – אישיות. למרות שברור לי שאילו היית קורא את המילים הללו היית מגחך בענווה האופיינית לך ואומר: "אל תקראי לי אישיות", אני לא יכולה שלא לקרוא לך כך ואני מקווה שתבין שהיית כזה, היית ונשארת.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

אני לא מכירה עוד הרבה אנשים כמוך, שאפשר לכתוב עליהם שהם השאירו אחריהם חותם משמעותי כך כך ושהקדישו את כל חייהם למען מדינה שכולה כחול-לבן כמו שאתה הקדשת. כזה אתה, אחד שעם שלם יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהתמלא בגאווה בכל פעם שהוא חושב על שמו. כן, כזה הוא שמך, צליל שאי אפשר להתעלם ממנו ולחלוף עליו ככה סתם כפי שמעולם לא היה ניתן להתעלם ממך וממפעליך הרבים, כאדם, כמודל לחיקוי ולהערצה, כפוליטיקאי ואיש ציבור.

שמעון, הייתי כותבת עליך הרבה מילים גדולות באותיות קטנות, אבל כל מה שאכתוב לעולם לא יספיק כדי לתאר את האדם שהנך.

האדם שהוא אות למופת ולהצלחה,

האדם ששמו מופיע במילון לצד הערך ענווה,

האדם שפועל בשביל השלום ולא רק חולם על יונה לבנה,

האדם שבחר להקדיש את כל חייו למען המדינה.

עשית המון בשביל העם שלנו, כך שאני לא יודעת מאיפה בכלל להתחיל. אבל כשאני בוחנת את הפרטים לעומק, אני חושבת שהכי נכון להתחיל מתקופת הילדות הבלתי פשוטה שעברת ומהעובדה שבחרת לפרסם את המאמרים שכתבת בעיתון הפנימייה תחת שם עט, כנראה בשל הצניעות האופיינית לך. אך מי כמוך יודע, שאתה איש אשכולות, שמלבד כתיבה העביר שעות רבות ברפת, ברעיית צאן, כגזבר, ואפילו כמזכיר של "הנוער העובד". אם היית כאן, הייתי שואלת אותך איך היה לך זמן לכל זה, ואני מניחה שהיית עונה לי "אם רוצים - אפשר להספיק הכל" ומשאיר אותי פעורת פה.

למרות שאי אפשר להישאר באמת המומים לנוכח המילים שלך כי כולנו כבר הספקנו להכיר אותך היטב ולדעת שבמקרה שלך הכול אפשרי. הרי אם כיהנת כבר כמנכ"ל משרד הביטחון, יו"ר מפלגת העבודה, ראש האופוזיציה, שר האוצר, שר הביטחון, שר החוץ, ראש הממשלה, נשיא המדינה ועוד רשימה ארוכה של תפקידים, שום דבר שתגיד כבר לא יראה רחוק מהמציאות.

© חיים צח, לע"מ

פרס, יש לי בקשה קטנה ואחרונה: תביט לאחור ותחשוב על כל מה שעשית למען כולנו. אתה מכיר הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה בחייהם כמוך? אני לא. אישיות שלנו, אתה יכול להיות גאה בעצמך ובדרך שלך, מפני שאין ספק שלאדם מיוחד כמוך לא חסר על מה. יהיה זכרך ברוך, פרס יקר. אני בטוחה שתהיה חרוט בלב של כולנו לעולמים.

תגובות