היום (ד') מציינים ברחבי העולם את יום המודעות לסוכרת - מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה מדי של סוכר בדם ונובעת בדרך כלל מחוסר הורמון בשם "אינסולין" בגוף, אשר כתגובה לעליית הסוכר בדם מופרש מבלוטת הלבלב ומאפשר חדירה של סוכר לתאים שונים בגוף הזקוקים לו על מנת לתפקד. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בלי סודות: "אפשר להיכנס להריון עם קרום בתולין?"
• מסע לאהבה עצמית: "מגיע לי להרגיש טוב עם הגוף שלי"
• בעד או נגד: לצאת לקולנוע בדייט ראשון

ענבל וקאי הם שני צעירים בני 19, אשר קיבלו פטור מהצבא על רקע סוכרת נעורים. למרות הפטור, שניהם בחרו להתנדב לצבא ונפגשו ביום הגיוס המשותף שלהם. הם חולקים סיפור היכרות זוגי מתוק במיוחד ומאפיין משותף עיקרי ובלתי נמנע: שניהם לוקים בסוכרת נעורים. בראיון מיוחד לפרוגי, הזוג פותח את הקלפים וחושף אם לעובדה ששניהם סוכרתיים יש השלכות על הקשר ואם הסוכרת היא אכן זו שחיברה ביניהם; וכן את הסיפור הרומנטי העומד מאחורי הפיכתם לזוג.

"יצאנו ל'מפגש סוכרתיים' והתחברנו מהר מאוד"

איך הכרתם ומה הפך אתכם לזוג?

ענבל: "מה שגרם לנו לדבר ביום גיוס המתנדבים הוא שקאי ראה אותי אוכלת חרוב ונורא התעניין מאיפה הוא צץ פתאום וביקש לטעום. התחלנו לדבר וכך גילינו שלשנינו יש סוכרת. לאחר שיחות רבות בקבוצת הווצאפ המשותפת לכל המתנדבים וכן בפרטי, קאי הציע שנעשה 'מפגש סוכרתיים' (יחד עם עוד שני מתנדבים סוכרתיים בקבוצה). יצאנו ארבעתנו והקליק ביני לבין קאי הגיע מהר מאוד, בעיקר בזכות האווירה הקלילה, המבדחת וההומוריסטית ששררה בינינו."

"לאחר ששני החברים האחרים עזבו, אני וקאי המשכנו לנמל והייתי אמורה לחכות שם שעתיים לקו האוטובוס שיקח אותי הביתה. היה כל כך קפוא, שביקשתי מקאי לשבת ולחכות אצלו באוטו את השעתיים האלה. ישבנו אצלו באוטו ודיברנו, שיחקנו משחקי היכרות והתחלנו להרגיש שאנחנו ממש מתחברים."

קאי: "לפנות הבוקר שאחרי התפצלו דרכינו; ויום למחרת שלחתי לענבל הודעה והצעתי לה לצאת למסעדה האהובה עליי. היא הסכימה אך הציעה לצרף שוב את אחת החברות שבילו איתנו בפעם הקודמת. אני כבר הייתי די בעניין, ובמפגש של שלושתינו דאגתי "להיפטר" מאותה חברה. אחר כך אני וענבל נסענו שוב לנמל, ירדנו לחוף, הורדנו נעליים ונכנסנו למים - והשאר היסטוריה."

גם קאי וגם ענבל גילו שיש להם סוכרת כשהיו מאוד קטנים. שניהם מודים שעדיף כך, כיוון שכשמתגברים מתחילים להבין יותר את המצב, את השלכותיו ואת העובדה שמדובר במחלה לא פשוטה בכלל.

איך ומתי כל אחד מכם גילה שיש לו סוכרת?

ענבל: "הייתי בת שבע והייתי מרטיבה במיטה בלילה. ההורים שלי לקחו אותי לרופא המשפחה כדי לבדוק את העניין והוא אמר שכנראה עוד לא נגמלתי מחיתולים, מה שהיה ממש מוזר ולא הגיוני. מאוחר יותר, באחת הפעמים שהייתי ממש חולה, ההורים שלי הזמינו רופאה הביתה ועל הדרך שאלו אותה על עניין ההרטבה במיטה. היא אמרה שיש סיכוי שמדובר בסוכרת וכדאי שניגש לבדוק את העניין, אז עשיתי בדיקת שתן. יום אחד, בזמן שחיכינו לתוצאות, חזרתי הביתה מבית הספר ואמא שלי ישנה צהריים. הייתי עם עצמי בבית ולפתע נשמע צלצול טלפון. זה היה הרופא, שאמר שהוא צריך לדבר עם אמא שלי כי התוצאות בידיו. נסענו מהר לבית החולים ושם אמרו שיש לי סוכרת. עדיין יש לי צלקת מאותו יום, מהעירוי הראשון שעשו לי. זו הייתה חוויה מאוד טראומטית."

"הייתי מאוד קטנה ולא הבנתי מה זו סוכרת, לא באמת הבנתי מה יש לי. בסופו של דבר, אני לא זוכרת את החיים ללא סוכרת, כך שהעובדה שגילו לי אותה בגיל כל כך צעיר היא יתרון. נראה לי הרבה יותר נורא לגלות את זה בשלב מאוחר יותר בחיים."

קאי: "כשהייתי בן שש הייתה לנו מסיבת חנוכה בבית הספר והגעתי למצב שאכלתי שבע סופגניות. מהר מאוד הגעתי למיון ושם אמרו לי שיש לי סוכרת. לא היה לי יותר מדי מושג לגבי העניין אז - אמרו לי סוכרת ואני ביקשתי עוד סופגניה. רק כשגדלים יותר מתחילים להבין את ההשפעות, ההשלכות, האילוצים והסיבוכים ולומדים לחיות איתם."

כששאלנו את קאי וענבל אם הם חושבים שהסוכרת "הפגישה" ביניהם, שניהם ענו פה אחד שסביר להניח שהיו נפגשים גם בלי קשר, כי הם גילו ששניהם חולקים דברים משותפים נוספים בחיים מלבד לסוכרת.

שאלנו אותם גם איך העובדה ששניהם סוכרתיים משפיעה על הקשר ואם חשבו אי פעם שיצאו עם מישהו או מישהי הלוקים בסוכרת כמוהם - והם הודו שלא חשבו על העניין עד כה. ענבל מספרת: "אני הייתי מגיעה למצבים שהייתי מתייאשת מלהסביר לבני הזוג הקודמים שלי מהי בדיוק סוכרת ואפילו כבר לא טרחתי לעשות זאת בשלב מסויים; כך שזה מאוד נחמד שיש מישהו שמבין את המצב מבלי שאצטרך להגיד דבר. אפילו לא תיארתי לעצמי שאצא עם בן אדם שבכלל לא אצטרך להסביר לו על המחלה שלי." קאי מוסיף: "אם אני רוצה למדוד סוכר, אני יכול לבקש מענבל שתמדוד לי. קורה גם למשל שאנחנו מבלים ביחד ואחד מאיתנו נתקע בלי מזרק אינסולין - זה נחמד שתמיד יש לנו תגבורת ותמיד נוכל להשתמש במזרק של השני."

"אף פעם לא חשבתי אם אצא עם בחורה שיש לה סוכרת או אין לה סוכרת, אבל זה טוב שענבל מבינה אותי גם ברמה הזו ובחלק הזה של החיים שלי. היא ממש חלק מהעניין ושותפה לו."

"הסוכרת פחות או יותר חיברה בינינו"

אם הייתם יכולים, הייתם גורמים לכך שלא תהייה לכם סוכרת?

ענבל: "ברור שהייתי מעדיפה להימנע מכל הסימפטומים המחרידים וההשלכות המאיימות של המחלה שלי ואני מניחה שקאי יכול להסכים איתי; אבל למרות שאני מרגישה שאנחנו מתאימים גם מבחינות אחרות ומאמינה שהיינו נפגשים גם בדרך אחרת - הסוכרת פחות או יותר חיברה ביני לבין קאי. מה גם, שזה קצת מגניב לספר על עצמי כשאני פוגשת אנשים חדשים, כי הסוכרת כן מייחדת אותי באיזשהו מקום. למרות שמדובר במחלה - מדובר בדבר שהופך אותי למיוחדת."

מה החלק האהוב עליכם בקשר, או רגע מיוחד שזכור לכם?

קאי: "אני חושב שזו הנשיקה הראשונה שלנו, שהייתה באמת נשיקה מהסרטים. הייתה זו שעת ערב מאוחרת וטיילנו בחוף. פתאום התחשק לנו לשים את הרגליים במים, אז הורדנו נעליים וטבלנו את הרגליים בים. הלכנו בתוך המים ולפתע זה הרגיש כמו הרגע המושלם להתנשק. משם כל הסיפור התגלגל."

ענבל: "אנחנו מקבלים זה את זה על כל ה'מוזרויות' שלנו וגם לי וגם לקאי זה לא קורה עם הרבה אנשים. למשל, רוב האנשים שאני מכירה היו שונאים את המוסיקה שאני אוהבת, תמיד מעירים לי עליה ולועגים לה ולי, מה שהיה גורם לי מאוד להתבייש להיחשף. עם קאי, אני מרגישה שאני יכולה להיות באמת פתוחה ולשתף עמו את העולם שלי ובעיקר את המוסיקה שלי. אני מרגישה שזה באמת מעניין ומלהיב אותו וזה כמובן הדדי."

ביקשנו מענבל ומקאי להעביר מסר לבני נוער הלוקים עם סוכרת ולתת עצות שיוכלו לעזור למתמודדים עם המחלה. ענבל מייעצת: "קודם כל והכי חשוב תשמרו על עצמכם ועל הבריאות שלכם. כל החשקים הטעימים אך המיותרים שמדגדגים לכם ברגע מסויים שווים וטובים לשניה אחת בדיוק - חבל שתתחרטו עליהם אחר כך לטווח ארוך יותר. מעבר לכך, אל תתביישו בסוכרת שלכם. הייתה תקופה שהייתי הולכת לשירותים על מנת למדוד סוכר או להזריק כי הייתי ממש מתביישת; אבל בסופו של דבר זה חלק מכם וממי שאתם."

קאי: "הפיקו את המיטב מכל מצב. סוכרת זה אולי לא נעים בלשון המעטה; אבל אנחנו מקבלים לא מעט הטבות בעקבות המחלה: כמו הקלות במבחנים או מימון חלק מהתואר. אתם גם יכולים לצאת ממצבים לא נעימים כמו אירועים חברתיים כאלה ואחרים שאין לכם כוח ללכת אליהם, או לברוח מהכיתה כשהמורה בודקת שיעורי בית - בתירוץ שיש לכם נפילת סוכר. היו יצירתיים ודעו להשתמש במה שיש לכם!"