בחברה של היום לצערנו ישנם חוקים רבים שיצרו בין היתר את תופעת אידיאל היופי. אנשים נאחזו בנתון שיצר מציאות מעוותת: שרזון זה יפה ועדיף, ואילו מי שאינה רזה, אינה יפה או מקובלת. לצערנו ניתן למצוא את 'החוקים' הללו במגוון מקומות ותחומים בחברה, ועכשיו גם בספר ילדים פופולרי שיצא לשוק, ונושא את השם "יפית ילדה שמנה", מאת הסופרת דורה קטנוב.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי

• חדש על המדף: ארגון חדש לקהילה הטרנסג'נדרית
• בלי סודות: "מרגישה לא בנוח ליד בנים ומוטרדת מכך"
• נשות הסלבס צועדות לשוויון: צעדת הנשים 2017

הספר עוסק בהשמנת יתר, מחלה שגורמת לפיו מעבר לבעיות בריאותיות, גם בעיות חברתיות. הוא אמור לעודד תזונה נכונה בקרב ילדים, משמעת עצמית וכוח רצון, אך בעצם מראה את עולמה העגום של יפית, שבעקבות השומן היא מושא ללעג וצחוק בקרב חבריה. השמנה זהו משהו שאנחנו לא רוצים בקרב ילדינו, זה מסוכן ולא בריא. אך האם רזון הוא התחלופה לכך? האם עידוד לרזון זו הדרך לחנך את ילדינו כדי שלא ישמינו? איני מסכימה עם כך.

© צילום: shutterstock

30 עמודים מגוללים את סיפורה של יפית, ילדה קטנה הסובלת מהשמנת יתר (או ממבט של הקורא, מעט מעל המשקל "המבוקש" בקרב החברה). חבריה לא אוהבים כל כך את המראה העגלגל שלה ולועגים לה, מחרימים אותה ולא נותנים לה את האפשרות להשתלב איתם.

לאור העצבות הקשה שחודרת ביפית, היא מחליטה לעשות מעשה - להפסיק לאכול. אינה אוכלת ארוחות בוקר, לא צהריים וגם לא ערב. במהלך הספר מתארים את יפית שיורדת במשקל, ונעשית חיוורת כתוצאה מחוסר אנרגיה בגוף, ועיגולים שחורים מקיפים את עיניה. למרות זאת, ברגע שהיא נעשית רזה יותר - כך פתאום חברים שלה מתחילים לאהוב אותה. כתוצאה מכך, המסר שניתן להבין מהסיפור אינו מאיר פנים: יאהבו אותך כשתרעיבי את עצמך, כשתהיי רזה ותתאימי לנורמות שהחברה הציבה לנו. האם זהו החינוך שאנו צריכים להקנות לילדינו?

איני אומרת שעודף משקל זה דבר טוב. שום דבר שהוא יותר מדי הוא לא טוב (מבחינה בריאותית). אבל לעודד ילדה שמבחינה בריאותית סובלת מעודף משקל להרזות, ולתת את התחושה לקורא שהיא באמת סובלת מבחינה רגשית רק כי היא מלאה, זה הוא לא הפיתרון.

ואם זה לא מספיק, כריכת הספר גם היא מכעיסה למדיי: היא מציגה את יפית אוחזת במראה בה היא מוצגת כתינוקת כשאמא שלה מאכילה אותה, אבל אבא שלה עומד מאחור, כועס, לא מבין מה אמא שלה עושה. כנראה לא שמח מהעובדה שאשתו מאכילה את ביתו.

© צילום מסך, אתר "גוונים הוצאה לאור"

אני לא תזונאית או דיאטנית אבל אני כן יכולה לומר שעידוד ילדים ומבוגרים כאחד לירידה במשקל, בעזרת הרעבה עצמית - זה לא פתרון. לתת לקורא את התחושה שילד מלא אינו ילד אהוב ומקובל, זה מה שיוביל לבעיות של דימוי עצמי וחוסר ביטחון. ניתן היה למצוא אלף דרכים אחרות להעביר את המסר שרצו להעביר בצורה שונה לגמרי, כי המסר שרצו להשיג אינו עובד במקרה הזה. המסר הכי פשוט שצריך היה לעבור מספר כזה הוא תאהבי את עצמך, וזה שאת רזה או שמנה לא אמור לגרום לך לאהוב את עצמך פחות.