בשנים האחרונות המדיה החברתית "יוטיוב", הולכת ותופסת תאוצה בעולם וגם בארץ שלנו. נושא הביוטי ביוטיוב הוא כבר מזמן עניין שבשגרה, המושג "ביוטי גורו" ומדריכי האיפור שלהן מוכרים לכל ילדה ונערה מתבגרת, ואין ספק שלא ניתן להתעלם מהדבר. בשנים האחרונות חלו שינויים במושג ואותן בנות שהיו מעלות רק תכנים בנושא איפור וטיפוח, פתחו לפתע את ליבן ודיברו על נושאים קצת יותר אינטימיים כמו מחזור, מיניות, דימוי גוף וכל הבא ליד. 

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בלי סודות: "מפחדת מאוד מהריון"
• מה הייתם רוצים לדעת על האהבה בגיל ההתבגרות?
• טור אישי: "אם לא נאהב את עצמנו / לא יוכלו לאהוב אותנו"

גם בישראל הדבר תפץ תאוצה, יותר ויותר יוטיובריות ישראליות החלו להופיע בשטח, וגם בערוצי היוטיוב שלהן נגלה לפתע עולם ומלואו העוסק בדימוי גוף, התבגרות, ושלל נושאים כיביכול פרטיים, עלו לשיח הציבורי בערוץ. נושאים שעד לא מזמן לא דוברו במדיה החברתית, הפכו לעניין נורמטיבי שיש לדבר עליו בקול.

היוטיוברית טל כהן, חיילת משוחררת בת 21, שמנהלת את הערוץ שלה כבר שש שנים במספר, מעלה גם היא תכנים בנושאים מגוונים אלו ולא פוחדת להגיד דבר. כיום יש לה כבר מעל לחמישים אלף רשומים בערוץ, עשרות אלפים שמדי שבוע מחכים למוצא פיה. תפסנו את הכוכבת לריאיון פתוח וכנה על כיצד יוטיוב הפך אותה לבחורה המשפיעה והחזקה שהיא היום, על העצות שהיא נותנת לצופות שלה, ואפילו קצת על אהבה.

"בהתחלה, לא רציתי שאף אחד ידע"

ספרי לי קצת על התהליך עם ערוץ היוטיוב שלך, כיצד הכל התחיל?

"הייתי ממש הראשונה שהביאה את זה לארץ, בטח בגיל כזה צעיר. הייתי אז בכיתה ט', בת 15. רק לאחר חצי שנה-שנה בתוך זה, הגיעה אשלי ווקסמן בקשי המוכרת ביותר בתחום, ומאז נכנסו עוד ועוד. באשר אלי, אני תמיד הייתי 'ילדת בלוגים', כמו שאני קוראת לזה. אם זה העיסוק בפוטושופ, או הימצאות בפורומים, 'טיפו', או עוד פלטפורמות בהן הייתי פותחת בלוגים וכותבת על המון דברים. בזמנו גם נחשפתי לעולם היוטיוב של חו"ל, פה זה עוד לא היה קיים, מאד אהבתי את התכנים של הביוטי, האיפור וכל הקשור בנושא, והחלטתי שאני רוצה לצלם את עצמי עושה את אותו הדבר".

הסביבה הקרובה לך הייתה שותפה בעניין?

"בהתחלה, לא רציתי שאף אחד ידע. בראש שלי חשבתי שאחרים יחשבו ש'מה פתאום את מעלה סרטונים, מצלמת את עצמך מדברת לעצמך מול מצלמה, מפרסמת את זה', וכתוצאה מהדאגה על מה כולם יחשבו לא סיפרתי. בהתחלה אף אחד חוץ ממשפחתי והחברות הקרובות לא ידע. סיפרתי לשכבה רק לאחר שנתיים. זה היה ממש 'אישו' עבורי. אני זוכרת שאחרי כמה שנים לפני כיתה יב', אמרתי לעצמי: "סטופ, את חייבת לספר", זה היה משהו שכבר אז היה חלק גדול מחיי, משהו שהשקעתי בו המון מזמני ובנות מהשכבה כבר נתקלו בשלב הזה בסרטונים. לא יכולתי להמשיך להסתיר את זה".

בשלב כזה, לאחר שנתיים, הערוץ כבר ידוע ומצליח. בעקבות רגשות אלו, הרגשת שיש מי שמונע ממך להמשיך?

"להפתעתי ממש לא. התגובות מהשכבה שלי היו מאד טובות, מאד אוהדות. הם ראו את הסרטונים שלי ואהבו את מה שראו. קיבלתי המון חום ותמיכה מכל עבר. אז לא הרגשתי שמישהו מוריד אותי למטה".

את מרגישה שערוץ היוטיוב שלך תרם לעיצוב מי שאת היום?

"מאד. כמו שציינתי בתחילה הייתי ילדה מאד שקטה, חסרת ביטחון, מדברת בשקט בשקט. והערוץ הזה בעצם נתן לי הרבה ביטחון. הוא ממש הוציא ממני טל שונה לגמרי. יותר מדברת, מלאת ביטחון, גרם לי להאמין שאני כן יכולה להשיג דברים בעצמי, כן יכולה לדבר לאנשים. בתור ילדה את לא חושבת שיש לך כזו השפעה על החברה. והערוץ גרם לי להבין שכן יש לי. שיש לי המון. שאוהבים אותי בזכות מה שאני עושה, בזכות מה שאני משדרת, בזכות העובדה שאני אני. זה מאד בנה אותי ואת הביטחון העצמי שלי, ללא ספק".

אז היום לגמרי שומעים אותך, את מלאת ביטחון, נשמעת.

"לגמרי. אני כן יכולה להגיד לך שבמצבים מסוימים כשאני מרגישה אי נוחות מסוימת אז כן יוצאת ממני טל של העבר. אבל באופן כללי אני הרבה יותר מדברת בפתיחות, הרבה יותר דעתנית, ואומרת לגמרי את מה שיש לי להגיד. אם אני חושבת שיש נושא שרצוי לדבר עליו, להעביר עליו מסר ונחוץ, אני פשוט אעשה את זה".

בעינייך יוטיוב היא באמת הפלטפורמה הנכונה ביותר לשיתוף בנושאים גם קשים יותר? אינטימיים יותר?

"בטח. בעיניי המון צופים נכנסים ליוטיוב כי זה לא עוד גוף שידור שמכתיב משהו או מנוהל על ידי אנשים מהתעשייה שרוצים להעביר א' ב' ג' ועושים תכנים כדי לקבל רייטינג וכו'. יוטיוב הוא מקום הרבה יותר אמיתי. אתה נתקל באנשים שאתה יכול להזדהות איתם על הדברים הכי קטנים. תמיד מוצאים את האדם שאפשר להתחבר אליו, ולהאמין בו. אני מאד רואה את יוטיוב כמעין משפחה, ומקום שמחבר בין אנשים מכל העולם. אני חושבת שהמקום הזה כל כך מיוחד, שלכן אני מרגישה כל כך נוח לחשוף את עצמי".

לחשוף מה למשל?

"בחלק מהוולוגים שלי אני מספרת על בלבולים שאני חווה, על קשיים שאני מתמודדת איתם. או דברים שאני חושבת עליהם. אני זוכרת שלפני כמה חודשים העליתי ולוג בו אמרתי שאני כל כך מבולבלת בזמן האחרון והזמן חומק לי מבין הידיים. שיתפתי את הצופים את מה שבאמת קורה איתי, וזה מאד מעצים. זה בעצם שילוב של תוכן שנותן גם לאחרים כי הם מבינים שאחרים חווים את אותם דברים כמוהם, וגם בשבילי, מקום לפרוק".

וכהן בהחלט פורקת, מדברת על הכל ולגמרי חושבת בקול רם עם הצופים שלה. בשנה האחרונה ניתן למצוא אצלה המון תכנים העוסקים בנוגע לדימוי גוף, מודל היופי, מחזור ואף קצת מיניות ואהבה, עליהם היא משתפת וכמו כן גם מייעצת לצופות שלה בנות ה-11 עד אפילו 20 שרואות בה כתובת.

"את פשוט רוצה להתקבל על ידי החברה, כמו כולן"

לא בכל יום מועלה לרשת תוכן אינטימי, כזה שאמור להיות פרטי. שתפי קצת בתגובות שקיבלת.

"אני מקבלת מדי יום המון תגובות בכל הרשתות החברתיות ואפילו למייל, מבנות שכותבות לי שהן חוו מקרים דומים לשלי. שאני חיזקתי אותן. עבורי זה לא כל כך נקלט, אבל הן אומרות שאני מקור השראה עבורן. ואז אני לוקחת לרגע צעד לאחור, ואני אומרת לעצמי: אני? מקור השראה? אני בסך הכל משתפת את המחשבות שלי על בסיס מה שאני חווה בחיי היומיום. וזה דבר מדהים בעיניי, שהצופים יכולים לקחת מזה כל כך הרבה".

האם היו גם תגובות מהורים מודאגים? שאולי לא אהבו את העובדה שהבת שלהן צופה ביוטיוב בתכנים על נשיות, מודל היופי, שעלולים לחשוף אותן קצת 'למגרש של הגדולים' מוקדם מדי?

"לא, ממש לא. אני לא חושבת שתוכן כזה צריך להוות עבור בנות צעירות בעיה. לא דיברתי בסרטונים אלו בצורה סקססיסטית, פורנוגרפית. לא דיברתי בכל צורה שהיא לא ראויה. בסרטונים שלי אני מאד משתדלת לשדר דברים טובים, אני לא מקללת ומדברת לעניין על הנושאים האלו. אני חושבת שלהורה, לבת שלו זה אמור להיות דבר מאד מעצים ומלמד. אם מישהי באה לדבר עם ילדה בת 11 שצופה בסרטון הזה ולומדת עוד קצת על מחזור למשל, מה זה בכלל ואיך אפשר להתמודד איתו, אז אני חושבת שהורה היה שמח שמישהו מלמד את הילד שלו אם בשביל עצמו זה דבר מביך לדבר עליו עם הבת שלו".

בסרטון שפרסמה לפני שנה כחלק מפרויקט "לייק א גירל" של "אלוויז", מספרת כהן כי בילדותה אחזה בתדמית ה'טום בוי' אך לאחר זמן מה שינתה את התנהגותה והתנהגה כאחת מהבנות. כהן מספרת כי עשתה זאת גם כי לפי החברה 'היה צריך', אך בו בעת זה גם נבע ממנה: "בשנות היסודי אני זוכרת שתמיד לבשתי סניקרס, טי-שירט ומכנסי ברמודה, סגנון די גברי ולא נשי. לא התעסקתי בלבוש שלי כמו המון ילדות שכבר היום בגיל צעיר מתעסקות בזה".

"כשעליתי לחטיבה, אני משערת כחלק מתהליך ההתבגרות שלי, איפשהו פתאום כשהגעתי לבית ספר חדש, מתערבבים עם המון אנשים חדשים נוספים, הצורך ליצור רושם כמובן שעולה. את רוצה לבלוט. אז את רואה איך אחרות מתלבשות, מתנהגות, ואת רוצה כמו כולן בסופו של דבר להתקבל פשוט ע"י החברה. אז זה לגמרי שילוב של השניים. זה נובע גם מהתבגרות. את גדלה, החזה צומח, את מקבלת מחזור, וכתוצאה מהשינויים את מתחברת לצד הנשי שבך. אז כתוצאה מזה המודעות ללבוש שלי ולהתנהגות גדלה. גדל בי הצורך לנסות דברים חדשים, כמו להתאפר, נחשפתי לתכנים האלו ברשת, ושני הצדדים הללו שדיברת עליהם גרמו לשינוי יחד".

"הצופות רואות בי חברה, וזה מדהים ומחמיא"

בסרטוני שאלות תשובות הצופות מבקשות לעיתים שתייעצי להן. האם את מקבלת ביומיום שאלות בנוגע לרומנטיקה? ביטחון עצמי?

"אני יותר מקבלת פניות בנוגע לביטחון עצמי, או איך לספר לחברים סיטואציה מסוימת שקרתה, יותר כאלה מאשר איך להשיג את הילד שאני מחבבת בכיתה או דברים יותר אינטימיים. אני חושבת שהן מעט פוחדות לשאול על דברים כאלו, נבוכות. אבל הן כן רואות בי כחברה, וזה מדהים ומחמיא".

מה את מייעצת להן?

"בעקבות הפניות הרבות על הביטחון העצמי, על דימוי הגוף, אני תמיד אומרת לבנות שהן צריכות לאהוב את עצמן כי הן יפות בדיוק כמו שהן. בפשטות. אני תמיד מנסה לשמוע את כל הסיפור, להבין מאיפה חוסר הביטחון הזה מגיע. הרבה פעמים אני רואה שהוא מגיע מהסביבה. שבנות מסוימות ממש מורידות לבנות אחרות את הביטחון. אני באמת מנסה לכוון את הצופות שלי לניסיון לדיבור פתוח או לנסות להבין עם עצמה מה יגרום לה עצמה להרגיש טוב יותר, ולה בלבד".

"לחלוטין. כשאני מקבלת תגובות שליליות אני כן אגיד לך שכולנו בני אדם ויש את התגובות שפוגעות. באופן כלשהו זה משפיע עלינו אני לא אשקר. אבל כן בהחלט למדתי להתעלם, אני יודעת שזה נכתב ע"י אנשים שלא בהכרח מתכוונים לזה, משועממים וחסרי מעש. יש גם כאלה. בעקבות יוטיוב למדתי למה לא להתייחס, לקבל ביקורת בונה וזה נתן לי שיעור לחיים. לגמרי".

 יש לך מסר לבנות צעירות שכמוך מעוניינות לפתוח ערוץ יוטיוב, ולדבר על מה שגם קשה, ופוחדות?

"אל תעשו את זה כי אתן רואות שכולם עושים זאת. כל אחת יכולה באמת למצוא את הכיוון שלה באיך היא רוצה להעביר את מה שיש לה לומר. על מה לדבר איפה ואיך. לאו דווקא אפילו ביוטיוב, יש בנות שאוהבות לכתוב למשל. אני חושבת שכל אחת צריכה למצוא את הנישה שלה, כי היא קיימת. אם את כבר באמת רוצה לפתוח ערוץ יוטיוב, דברי על מה שאת, ורק את, רוצה לדבר. תתמידי במה שאת אוהבת וזה ישתלם. דברים לא קורים בן רגע".

טל כהן מיוצגת ע"י סוכנות "talenteen".