מכתבים מהלב: "לפעמים הייתי רוצה להיות דתי"
"רשת הבטחון הזו - הייתה עוטפת אותי ומועילה לי מאוד בחיים" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבנו במכתב מלא לבטים ותהיות על דרך החיים בה מעוניין לחיות
באחת השבתות, זוג דתיים מבוגרים שאל אותי אם אני יודע אנגלית... עניתי שאני יודע אנגלית שוטפת ולאחר מכן, הם שאלו אם אני יכול לסדר להם את החשמל וכמובן שהשבתי בחיוב.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- לגזור ולשמור: איך תריבו עם בני הזוג?
- בלי סודות: "אני סובל מבעיות בזקפה"
- בלי סודות: "אני לא רואה איתו עתיד"
"אז אתה לא יהודי?", נעלבתי מזה שהטילו בכלל ספק ביהדות שלי... ישר עניתי: "אני יהודי ואני חי אורח חיים חילוני יחד עם המשפחה הליברלית שלי".
אף על פי שתמיד היו לי חברים דתיים, אהבתי "להציק" לדתיים ולשאול אותם כל מיני שאלות על הדת. בדיעבד, הכל נעשה מתוך ילדותיות מסוימת ואולי אפילו מקנאה כי באיזשהו מקום, הייתי רוצה להיות דתי...
הפגישות החברתיות הנעימות בשישי בערב, ההרגשה ש"יש לי גב" של בית כנסת שלם והידיעה שאלוהים תמיד מאחורי, מלפני ומצדדי... רשת הבטחון הזו - הייתה עוטפת אותי ומועילה לי מאוד בחיים.
למרות זאת, אני גם מבין ש"לא כל הנוצץ זהב" וששמירת השבת ושמירת מצוות - זה לא דבר פשוט, על אף שהיתרונות עולים על החסרונות... רק יש בעיה אחת ואני מקווה שאולי היא גם תשתנה בהמשך - אני עדין לא בטוח אם הוא קיים...