צועדים יד ביד: בני הנוער שמחבקים את הילדים המיוחדים. צילום: עמותת "יד ביד"

צועדים יד ביד: בני הנוער שמחבקים את הילדים המיוחדים

הם תלמידי תיכון בבוקר ובערב מנהלים עמותה בהתנדבות מלאה ובכוחות עצמם, והכל מתוך מטרה לאפשר לילדים בעלי הצרכים המיוחדים הזדמנות לפעילויות פנאי חברתיות מגוונות, ולהקל, אפילו במעט, על ההורים הנושאים בעול במהלך כל השנה. דור העתיד מפזר חום ואהבה

אם תבקרו בשעות אחר הצהריים ביישוב רבבה, אם יתמזל מזלכם, תפגושנה עיניכם 60 בני נוער הלומדים בכיתות י - י"ב, אשר לא זקוקים לדרישת משרד החינוך להתנדב במסגרת המחויבות האישית על מנת לתרום לקהילה. על אף שביכולתם לבלות עם חברים או לשבת מול המסך, הם בוחרים לעטוף בחום ובאהבה גדולה 40 ילדים בעלי צרכים מיוחדים שונים, והם עושים זאת מבלי לקבל על כך אף לא שקל אחד. "אני מרגיש סיפוק ענק כשאני רואה את החיוך של החניכים המאושרים אחרי כל פעילות", אומר בניה ברנשטיין (18.5) העומד בראש העמותה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

הבית השני שלהם

למקרה שתהיתם, היכן הם מתנדבים ומשקיעים מזמנם, עמותת "יד ביד" היא הבית השני שלהם. העמותה קיימת מזה שמונה שנים ומופעלת על ידי בני הנוער בלבד ומספקת לילדים בעלי הצרכים המיוחדים מהשומרון ומהסביבה פעילויות מיוחדות לאורך כל השנה, החל משבת פתיחת השנה וכלה במחנה קיץ שאורכו ארבעה ימים. אולם, היות שהעלות העומדת מאחורי שנה שלמה של פעילות גבוהה ועומדת על למעלה מ-100 אלף שקלים, החליטו בני הנוער לצאת בקמפיין בשאיפה להגיע לסכום הנקוב. 

© עמותת "יד ביד"

"בחרנו לעשות גיוס המונים שנתי כדי שנוכל ליצור עבודה רציפה סביב הפעילויות שלנו, מבלי שנצטרך לדאוג לכסף בשביל מימון הפעילויות", מסבירה לפרוגי  עדן כלפון (18) מהיישוב רבבה. "חשוב לנו לתת כמה שיותר לילדים שמגיעים אלינו וכסף הוא אחד הגורמים, שמשפיע על מגוון הפעילויות", מוסיפה אילה וימן (17). 

העמותה מנוהלת ומפועלת על ידי בני נוער בלבד. מה הניע אתכם לקחת בה חלק?

כלפון: "המחשבה והידיעה שיש לי את האפשרות לתרום ולקדם דבר שחשוב לי. אני מרגישה שהילדים צריכים אותנו". 

וימן: ביישוב יש כל הזמן נתינה אחד כלפי השניץ בעקבות כך, הגיע הרצון שלי לתת כלפי חוץ ומבחינתי הילדים האלו הם הנתינה שלי".

"כולנו מרגישים שותפים"

אתם עושים הכל בכוחות עצמכם. זו לא אחריות כבדה מדי?

ברנשטיין: "אנחנו צוות גדול. כולנו לוקחים חלק פעיל וכל המשימות מתחלקות בין כולם".

כלפון: "האחריות היא אחריות גדולה, אבל כשכל אחד עושה את המשימה שלו בצורה הכי טובה, כולם מרגישים שותפים".

בניה, היה רגע שבו אמרת לעצמך שזה גדול עליכם?

"יש המון רגעי משבר", הוא מודה. אבל אני תמיד מסתכל אחורה ואומר לעצמי שעשינו דברים מדהימים. זה נותן לי כוח להמשיך לפעול".

מרגישים שאתם מצליחים לשנות משהו בחייהם של הילדים?

וימן: "אני לא חושבת שהמטרה שלנו היא לשנות בהם משהו, אנחנו לא בית ספר וגם לא באנו ממקום של לחנך. אנחנו מגיעים ממקום של לעשות טוב ולתת לחניך רגע של הנאה".

ברנשטיין: "לגמרי, אצלנו כל אחד כוכב והוא לא מרגיש שונה".

© עמותת "יד ביד"

 

מהו לדעתכם סוד ההצלחה בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?

כלפון: "להראות לילדים סבלנות ואכפתיות. לאט לאט הם נפתחים ונקשרים עד שהם לא רוצים לעזוב, ולחזור הביתה". 

וימן: "להעניק להם אהבה רבה שלא תלויה בשום דבר".

לתמיכה בשנה של עמותת "יד ויד".

תגובות