"לתת למדינה - לתת חמש", ומה עם לתת שלוש?. צילום: שנהב דעבול

"לתת למדינה - לתת חמש", ומה עם לתת שלוש?

שר החינוך יצא במסע תקשורתי לגיוס תלמידים שילמדו חמש יח"ל במתמטיקה, אך לא שם לב שבדרך פגע בדימוי העצמי של תלמידי שלוש וארבע יח"ל, והפך אותם למשתמטים החדשים. אביחי זאב נעלב

שר החינוך נפתלי בנט כינס השבוע מסיבת עיתונאים כחלק מהצגת הרפורמה שלו להגדלת מספר התלמידים שיסיימו חמש יחידות לימוד בבגרות במתמטיקה. הרפורמה של בנט כוללת, בין היתר, תקציב מיוחד שהוקדש לנושא (75 מיליון שקלים), הוספת שעות תגבור, הכפלת מספר המורים של חמש יחידות, ליווי התלמידים ע"י 500 אנשי הייטק, קמפיין פרסומי בהשתתפות נשיא המדינה לשעבר – שמעון פרס ועוד. המטרה העיקרית של הרפורמה - הכפלת מספר מסיימי חמש יח"ל במתמטיקה.

עוד מחדשות הצעירים והנוער הכי חמות שיש בערוץ החדשות של פרוגי:

במסגרת מסיבת העיתונאים, ולא רק שם, אלא במשך שבועות רבים, כמעט משנכנס לתפקיד, בנט מצהיר מעל כל במה ומיקרופון אפשרי על מה שהוא מגדיר - "איום אסטרטגי על מדינת ישראל". כן, לדעת בנט מספרם ההולך ופוחת של תלמידי חמש יחידות במתמטיקה הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. איום שכנראה עומד בשורה אחת עם איומים כמו האפשרות שאיראן תהיה מדינת סף גרעינית, כמו העובדה שלחיזבאללה יש כ/100 אלף טילים ורקטות מונחות כיוון ומתוחכמות שרק מחכות לאישור של נסראללה לשיגור לעבר ישראל, וכמו החמאס, דעא"ש ועוד מספר רב של איומים ביטחוניים ומדיניים שאנו מפחדים וחוששים מהם בצורה תמידית.

שלא תטעו, אני לא בא להלחיץ ולהפחיד בכך שאני מפרט את האיומים הביטחוניים הכבדים שמרחפים מעל מדינת ישראל, אני פשוט חושב שזו הדרך הנכונה להראות שבנט מגזים ומפריז בבחירת המילים שלו, ובבחירת אסטרטגיית הפרסום של הרפורמה. כמובן שחשוב שלמדינת ישראל תהיה שכבה של תלמידים מקצועיים ומומחים במתמטיקה, אבל מכאן ועד לאיום קיומי ואסטרטגי הדרך עוד ארוכה.

 

לדעתי, הדרך שבה בנט מציג את הרפורמה וקצת מלחיץ את כולנו, היא לא נכונה וגורמת נזק רב. הקמפיין התקשורתי שבנט יצא אליו הציג באור קשה ומר את עתידם של מסיימי ארבע ושלוש יחידות. לפי הנתונים והסטטיסטיקות שפורסמו ללא הרף באמצעי התקשורת בשבועות האחרונים, מי שסיים פחות מחמש יח"ל הוא לא כל כך מוצלח, לא מרוויח מספיק, ולא תורם לתעשיית ההייטק והסטרטאפ של מדינת ישראל - ומכאן לא תורם למדינה. או כמו שהסלוגן של הקמפיין אומר: "לתת לעצמך, לתת למדינה – לתת חמש". אני מניח שזו לא הייתה הכוונה של יוצר הסלוגן, אך המשמעות שנוצרת ממנו היא כאילו תלמידי שלוש וארבע יח"ל הם "המשתמטים החדשים", העצלנים, הפרזיטים והברברים שלא מוכנים "להקריב מעצמם" למען עתיד הסטרטאפ הישראלי.

כלומר, מי שלא עושה חמש יחידות במתמטיקה הוא האיום האסטרטגי החדש על מדינת ישראל. מה שמשתמע מדבריו של שר החינוך בנט הוא שכולם יכולים ואף חייבים להיות גאוני מתמטיקה בשביל עתידנו המדיני, בטחוני וטכנולוגי. אך זוהי לא האמת. לכל אדם יש כישרון שונה, כל אדם יכול להצליח במשהו שונה. לכל אדם יש את הפינה שבה הוא הכי טוב והכי תורם, והשתמטותו כביכול ממקצוע אחד יכולה דווקא לגרום לו נסיקה במקצוע אחר.

"צריך לחלק את התקציב גם לאלה שלא נולדו עם מחשבון ביד"

הבלטת המתמטיקה כחוד החנית של משרד החינוך היא לא נכונה, לא מוסרית, ולא חינוכית. המסר שניתן הוא שמקצוע המתמטיקה עדיף בהרבה על אחיו למערכת, כגון: תולדות עם ישראל, אזרחות, אנגלית ומקצועות רבים שחשובים ומועילים לא פחות ממקצועות אחרים. ישנם מקצועות רבים ומגמות הומניות רבות שמשוועים לסיוע ולרפורמה מרעננת כמו זו שבנט מעניק כעת למקצועות המתמטיקה והמדעים. האם בנט סובר שמדינת ישראל לא תצטרך בעתיד גם דור מצליח של מוזיקאים, אמנים, עיתונאים, היסטוריונים וכדומה? אני רוצה להאמין שבנט כן רוצה בכך ולכן עליו לחלק היטב את התקציב שניתן בידיו ולהעניק גם לאלו שלא נולדו עם מחשבון ביד ומסתדרים איתו היטב.

אני כתלמיד שלוש יח"ל במתמטיקה, חש פגיעה מפרסום נתונים אלו שכביכול משמיצים את רמת הכישרון שלי במתמטיקה, ואת היכולת וההזדמנות השווה שלי להצליח בהמשך חיי. אין מה לעשות. אני, כמו תלמידים רבים אחרים - לא מסתדר עם מתמטיקה. זה לא המקצוע שלי, זה לא מה שאני טוב בו ואוהב לעשות, וזה בוודאי לא מה שאעסוק בו בהמשך חיי. לעומת זאת יש מקצועות אחרים בהם אני נהנה לעסוק ובהם אני מצליח, ואני חושב שזה קורה גם בזכות זה שאני לומד פחות מתמטיקה מאחרים ויש לי יותר זמן להשקיע במקצועות אחרים. אני חושב שהנתונים המשפילים הללו, שמתיימרים לקבוע איך ייראה תלוש המשכורת שלי על פי מספר היחידות שעשיתי בתיכון, לא קובעים ולא מעידים שום דבר לגבי עתידי.

© tumblr

אני אכן מסכים שיש לטפל בכך שיש תלמידים שלא ממצים עד הסוף את הפוטנציאל שיש להם בתחום המתמטיקה. אך לדעתי יש למצוא דרך לעשות זאת בלי לפגוע במי שבחר בדרך שונה שמרגיש שמתאימה לו. לעיתים, אדם בוחר לעשות מה שמתאים לו ולא בהכרח את המקסימום שהוא יכול, כדי לתת מעצמו במקום אחר. הרי בעולם מושלם כולם היו עושים חמש יחידות ועוברים להייטק. אך המציאות הרבה פחות נעימה מהדימיון. אנשים שונים טובים בדברים שונים ועליהם להתמקצע ולהצליח במה שטוב ונכון להם, ולא במה ששר החינוך בחר להשקיע בו את מרב מאמציו ומשאביו.

תגובות