טור דעה: "מתן עדיפות לנשים לא תורם למאבק באפלייה כלפיהן"
"מה ההבדל, בעצם, בין לקרוא לרוב הרחובות על שם גברים לבין לקרוא לרוב הרחובות על שם נשים? למה רוב גברי נחשב לאפלייה, ואילו רוב נשי כבר מזמן הפך למילה נרדפת לנאורות? שלא תבינו אותי לא נכון, אני מודעת לכך שפעמים רבות אכן קיימת העדפה לא מוצדקת של המין הגברי – אך האם אפלייה מתקנת היא באמת הפיתרון לכך?" • כתבתנו בטור דעה נוקב על תופעת ההעדפה המתקנת של נערות ונשים
מאז ומתמיד תמכתי בשיוויון זכויות מלא בין נשים לגברים, ויחד עם זאת – היחסים ביני לבין תנועת הפמיניזם הם מעט מורכבים. הרעיון שעליו מתבססת התנועה הוא מדהים בעיניי והמייסדות שלה הן לא פחות מגיבורות על, אבל אני מודה שאני לא תמיד מצליחה להתחבר למאפיינים מסוימים של הפמיניזם המודרני – לעיתים עד לרמה שבה אני תוהה אם אכן מדובר בייצוג ראוי לערך השיוויון.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- בלי סודות: "חסרה לי ההרגשה הזאת שמישהו אוהב אותי"
- בואו לגלות: מהם סוגי המשפחות בזמן מפגש עם בני הזוג?
- רוצים לכתוב מכתב מהלב? כל הטיפים שיסייעו לכם לעשות זאת
לפני כמה שבועות, נתקלתי בפוסט באינסטגרם שבו מסופר בהתלהבות על עיר בישראל, שמנהיגיה החליטו לשנות את שמות הרחובות שנמצאים בה – כך שעל כל רחוב שקרוי על שם גבר, שני רחובות יקראו על שם אישה. זהו בהחלט מסוג הרגעים שגורמים לי לתהות אם אני אכן פמיניסטית לפי ההגדרה המודרנית. הרי שבעיניי, פמיניזם משמעותו – על כל רחוב אחד שנקרא על שם גבר, רחוב אחד יקרא על שם אישה.
מה ההבדל, בעצם, בין לקרוא לרוב הרחובות על שם גברים לבין לקרוא לרוב הרחובות על שם נשים? למה רוב גברי נחשב לאפלייה, ואילו רוב נשי כבר מזמן הפך למילה נרדפת לנאורות? שלא תבינו אותי לא נכון, אני מודעת לכך שפעמים רבות אכן קיימת העדפה לא מוצדקת של המין הגברי – אך האם אפלייה מתקנת היא באמת הפיתרון לכך?
למי שלא יודע, ההגדרה של אפלייה או העדפה מתקנת היא: "מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה הנחשבת לחלשה יותר". במקרה של נשים וגברים, ההעדפה הזו מתבטאת במגוון תחומים, כמו – פוליטיקה ואפילו מערכת החינוך. כמה פעמים שמעתם על תוכניות ופעילויות חינוכיות שמכוונות רק לנערות? ומי מכם לא תהה אם מפלגה כלשהי צירפה אליה נשים רק כדי להפגין נאורות וליברליות?
אז כן – קיים מחסור בחברות כנסת וכן, חשוב לעודד נערות צעירות לשאוף לתפקידים בכירים שלרוב מאוישים על ידי גברים – אך בעיניי, יש לעשות זאת בלי לפגוע בזכויות של גברים שגם ראויים לתפקידים האלו. אתן לכם דוגמה מחיי האישיים: אני לומדת במגמה טכנולוגית ומאז שעליתי לכיתה ז', יצא לי לקחת חלק בלפחות שלושה סיורים וסדנאות במפעלי הייטק. הם ייועדו רק לנערות, במטרה לעודד אותנו להשתלב בתעשייה הזו. אם תהיתם בכמה סיורים הבנים במגמה שלי השתתפו בהם, תופתעו לגלות שהתשובה היא אפס.
מדוע? מדוע עורכים כל כך הרבה סדנאות מעצימות עבור הבנות, ואפילו לא אחת עבור הבנים? יותר מכך, אינני מבינה איך הפרדה מגדרית אמורה לעודד את הנערות לשאוף לתפקידים בכירים; אם אותן הפעילויות היו נערכות לבנים ולבנות ביחד, האם באמת היה שוני כלשהו? האם ההשפעה שלהן עלינו הייתה פחות חזקה?
אך מעבר לחוסר ההוגנות כלפי נערים וגברים, בעיניי, העיקרון שעליו מתבססת האפלייה המתקנת – הוא למעשה עיקרון שוביניסטי בפני עצמו. אסביר למה אני מתכוונת: כאמור, ההגדרה של אפלייה מתקנת היא העדפת קבוצות שנחשבות ל"חלשות" יותר. אני, ואני בטוחה שנערות רבות אחרות יוכלו להזדהות איתי, לא רוצה להיבחר לתפקיד מסוים או לזכות ליחס מועדף כי מישהו החליט שנשים הן קבוצה "חלשה". אני מאמינה שכל בן אדם צריך להישפט על פי היכולות והמעשים שלו, ללא תלות במוצא, מין ודת – וגם לא לפי מידת ההשתייכות שלו לאחת מהקבוצות ה"חלשות" האלו.
אז כן, צריך ואף הכרחי להילחם באפלייה כלפי נשים, אך לדעתי – לשנות את מושא האפלייה זהו ממש לא הפיתרון הנכון לבעיה הזו. אינני רואה סיבה הגיונית לכך שהשכלתם של הנערים תפגע "לטובת" העצמת הנערות ואינני מבינה מדוע לא ניתן לשפוט כל אחד ואחת לפי מי שהוא – ולא לפי המין שלו. אני מקווה שכאשר אני אתבגר ואחפש עבודה, המעסיקים יסתכלו על היכולות והידע שלי ויקבלו אותי על סמך הנתונים האלו – וכך גם בנוגע לכל הגברים שייתכן שחלקם, יהיו ראויים לתפקיד יותר ממני.