טור דעה: "די למשחקי האגו! צאו מהוירטואליות!". צילום מסך מ"שקרניות קטנות ויפות"

טור דעה: "די למשחקי האגו! צאו מהוירטואליות!"

שנת 2015. אייפון, וואטסאפ, מחשבים, פייסבוק - ובקיצור עולם וירטואלי שלם. לכתבנו נמאס כבר מהגלגל שלא נגמר "נפרדים, רבים, אוהבים ומה לא, במקום אחד ויחיד: הפלאפון שלהם" • טור דעה

שנת 2015 ואנחנו בוכים על חוסר בתקשורת, משחקי אגו וכל השטויות מסביב שפשוט גוזלות מאתנו את כל תשומת הלב מהדברים שחשובים באמת. מערכות יחסים מתחילות ונגמרות בווטסאפ, ואחרי זה אנחנו בוכים שיש ווי כחול שחושף את מה שאנחנו מפחדים לעשות כבר חודשים - לסנן אנשים. להגיד לא. להגיד כן. 

עוד במדור היחסים בפרוגי:

כדי לשמור על ההגינות והסדר הטוב של הדברים, אני אמשיך את הטור הזה מנקודת המבט האישית שלי בלבד, אבל אני מאמין שחלקכם ואולי אף רובכם מסוגל להזדהות עם מה שאני אכתוב כאן, כי לצערי זה חלק כל כך אינטגרלי וגדול מהיום יום שלנו, שזה כבר פתטי בעיניי.

למה אנחנו לא מדברים גם? © צילום מסך מתוך "LOL"

נתחיל שנייה מהסוף. מערכות יחסים במאה ה-21 הפכו לדעתי לבדיחה אחת גדולה. זוגות מתחילים לצאת, נפרדים, רבים, אוהבים ומה לא, במקום אחד ויחיד: הפלאפון שלהם. לי, כצופה מהצד, ואחד שחווה דברים בעצמו (ומייחל לשנות אותם, אני לא צבוע, גם אני ככה אחרי הכל), זה הגיע עד כאן. תדמיינו לרגע את הקו הדמיוני הזה עם היד, מעל הראש. דמיינתם? יופי, אז עד לכאן זה הגיע לי.

      • הכי קל לברוח מאהבה. למה?

תקועים.
מערכות יחסים במאה ה-21 - ישנן שיחות?  © טמבלר

והנה לפני מספר חודשים, הגיע תקדים מסוים לכל אותם זוגות וכל אותם חברים שלא באמת סגורים על עצמם: הווי הכחול הומצא לו. אותו ווי כחול ו"מעצבן" ש"חודר לפרטיות" שלנו, ומפריע לשלוותינו וליכולת שלנו לסנן אנשים, לא ככה? אחרת למה שיפריע לנו שהגיעה הפונקציה הזו? נעזוב בצד את הוויכוח הפילוסופי על הזכות לפרטיות וכל המסביב, נתעסק שנייה נטו בכל מה שקשור למערכות יחסים, אהבות ושאר הפירות היבשים בסלסלה. 

"מערכות יחסים במאה ה-21 הפכו לדעתי לבדיחה"

כשמסתכלים על הת'כלס, אפליקציות כמו וואטסאפ, טלגרם ודומיהן משומשות בעיקר בשביל, איך לא, אסמסים בין חברים וחברים ופחות בשביל ענייני עבודה ובית ספר. ילד מכיר ילדה, הוא מבקש ממנה את המספר שלה ותכף הם עוברים להסתמס להם להנאתם בוואטסאפ, ואז הם קובעים לדייט או נפגשים איפשהו עם חברים, יש המון פרפרים והמון כיף וייפי דידו באוויר, ואז כל אחד מהם פורש הביתה ושולח לשני הודעה, איך לא, בוואטסאפ. 

© טמבלר

עד כאן, לגיטימי. אבל בשלב מסוים כל מערכת היחסים בין השניים, בין אם היא גם פיזית או לא, מתקיימת שם. בפלאפון. בוירטואליות המיותרת הזאת. זו שמנוונת אותנו, שמחלישה את החשיבה שלנו, את היכולת להגיב בצורה בריאה, נכונה ואמתית לבני אדם. במקום שנכבד זה את רעהו, אנחנו עסוקים בלהתחמק. אנחנו לא יודעים לומר "לא" כשאנחנו חפצים בכך ואנחנו לא יודעים לומר "כן" כשאנחנו רוצים משהו. 

>>> הצטרפו עכשיו לפייסבוק של פרוגי! <<< 

אם לפני פחות מעשור ידענו להיפגש עם חברים או סתם להרים טלפון כדי לשאול מה נשמע ולשמוע קול אנושי בצד השני, היום, זה אחד הדברים היותר נדירים ופחות נפוצים בחברה שלנו. במקום מסוים, אנחנו כבר לא יודעים לעשות את זה. אנחנו מתמקדים בלאהוב דרך הודעות. בלחוות דרך תמונות באינסטגרם, עם הזווית המושלמת. דרך הסטטוס בפייסבוק על מערכת היחסים. אז אם חלילה אין מספיק לייקים, אולי כדאי שניפרד?

אז ניפרד?
אז ניפרד? © צילום מסך מיוטיוב
תגובות