בעקבות הפגנות התמיכה: כיצד להתמודד עם להט"בופוביה?. Fotolia

בעקבות הפגנות התמיכה: כיצד להתמודד עם להט"בופוביה?

בעקבות הפגנות התמיכה בקהילת הלהט"ב שהתקיימו אתמול (ד'), עקב דבריו של שר החינוך פרץ נגד הקהילה הגאה, שוחחנו עם נער ואשת מקצוע על להט"בופוביה בישראל ועל דרכי ההתמודדות איתה

אתמול (ד'), השתתפו אלפי בני נוער ואנשי חינוך בהפגנת תמיכה בקהילת הלהט"ב, בעקבות התבטאויותיו של שר החינוך רפי פרץ נגד קהילת הלהט"ב. הסערה התחוללה לאחר ריאיון של השר ל"ידיעות אחרונות", בו הוא נשאל כיצד היה מגיב אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה, הוא בתגובה השיב: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה", פרץ אף הגדיר משפחה נורמטיבית - "איש ואישה".

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

שוחחנו עם מתן עוזרי (17) תלמיד כיתה י"ב מנתניה, שהיה קורבן ללהט"בופוביה בכיתתו במהלך שיעור שעסק בדבריו של השר פרץ. עוזרי סיפר לנו על המקרה- "במהלך שיעור אקטואליה דיברנו על טיפולי המרה, ותוך כדי השיעור תלמיד מהכיתה שלי אמר לי 'מה מתן? עכשיו תלך לעשות טיפולי המרה?'. לא לקחתי את זה בצחוק ושאלתי את המורה אם היא מתכוונת להוציא אותו מהכיתה ולהפתעתי, היא לגמרי התעלמה ממני".

עוזרי ממשיך ומספר כי לאחר שהבין שמורתו איננה מתכוונת להוציא את התלמיד מהכיתה, הוא החליט לצאת בעצמו - "הסיטואציה הזאת פתחה לי המון צלקות מהעבר והזכירה לי אירועים טראומטיים שמזמן הדחקתי. בהפסקה, הסתובבתי במסדרון וראיתי את המורה, החלטתי לגשת אליה ולספר לה שעברתי התעללות קשה במשך שנים בבית הספר. אמרתי לה שהיום היא נתנה לזה מקום בכיתה שלה וזה לא מקובל מבחינתי". 

איך ההנהלה והמורים האחרים הגיבו למקרה?

"מורים ותלמידים רנדומליים ניגשו אליי, בעוד שגם המורה וגם המנהלת לא באו לבדוק מה קורה איתי. בהמשך, המורה התקשרה אליי ולא הייתי מסוגל לענות לה. אחרי זה היא התקשרה לאמא שלי וטענה לכאורה שהיא לא ידעה מה קרה בכיתה. בנוגע לתגובת ההנהלה, יצא לי לשוחח עם המנכ"ל והמנהלת ואפשר לומר שהם ניסו לעזור לי, אבל הרגשתי שהם לא ממש האמינו לי וחבל. מאוד נפגעתי מהתגובה שלהם, ואני חושב שהם בהחלט היו צריכים להגיב אחרת. במקרים כאלה, צריך להאמין לתלמידים ולהקשיב להם ואני לא הרגשתי שזה היה שם".

מתן עוזרי:
מתן עוזרי: "הסיטואציה הזאת פתחה לי המון צלקות מהעבר" © צילום פרטי

האם זה המקרה ההומופובי הראשון שחווית?

"ממש לא. מכיתה ז' עד כיתה ט' קיבלתי המון הערות הומופוביות על בסיס יומיומי, מכל מיני ילדים מהשכבה. אמנם ההתעללות הייתה רק נפשית ולא פיזית, אבל אני חושב שפגיעה בנפש היא לא פחות כואבת מפגיעה בגוף. מעבר לזה, בכיתה י' היה לי מבחן חשוב בתנ"ך שהתקיים ביום של מצעד הגאווה, ובאמצע המבחן המורה התחילה להרצות על כך שמצעד הגאווה הוא בושה ותועבה, ושהיא לא מאמינה שההורים שלנו מרשים לנו ללכת לזה. במקרה הזה, הורים של ילדים אחרים בשכבה התערבו, ובסופו של דבר המורה הפסיקה ללמד את הכיתה שלי. לצערי, היום היא עדיין מלמדת בבית הספר". 

מה דעתך על ההתבטאויות של שר החינוך רפי פרץ?

"אני לגמרי בעד חופש הביטוי ושכל אחד יגיד מה שהוא חושב, כי זה הבסיס לדמוקרטיה הנכונה. אבל, כשיש לך תפקיד כל כך חשוב ואתה אחראי לחינוך של כלל ילדי ישראל, החל מגיל שש ועד גיל שמונה עשרה, אתה לא יכול לומר אמירות כאלה. ברגע ששר החינוך בא ואומר דבר כזה, זה יכול לגרום לדברים נוראיים. חיים של בני ובנות נוער יכולים להיגמר כתוצאה מהתבטאויות כאלה. באופן אישי, המשפחה והחברים שלי תומכים בי מאוד, אבל אני מכיר המון להט"בים שאין להם את האדם התומך הזה ואין להם על מי להישען. לאותם הלהט"בים עלולים להיגרם נזקים נפשיים ואפילו גופניים רבים".

איזה מסר תרצה להעביר לקהילת הנוער הגאה?

"אני רוצה למסור לבני ובנות נוער גאים שימשיכו להיות מי שהם, ושיאמינו בכך שבסופו של דבר, האור ינצח את החושך. אנחנו כבר בשנת 2020 ואנחנו קהילה כל כך גדולה וחזקה, אז אני מאמין שנצליח לגבור על כל מכשול שיעמוד לנו בדרך".

הנער ביקש לציין כי טענותיו הן נגד משרד החינוך והמורה, ולא כנגד בית הספר או עיריית נתניה.

כיצד להתמודד עם להט"בופוביה?

להט"בופוביה היא תופעה שפוגעת בבני נוער רבים, בין אם מדובר באפלייה על רקע נטייה מינית, התבטאויות כאלה ואחרות ועד פגיעה פיזית. אז איך מתמודדים איתה? 

על מנת לענות על השאלה הזו, שוחחנו עם אריאל כהן (18.5), מדריכה באיגי- ארגון נוער גאה, על להט"בופוביה, דרכים להתמודד איתה ואיך אנחנו בתור סביבה יכולים למנוע את המקרה הבא.

האם יצא לך לפגוש נערים ונערות שחוו להט"בופוביה?

"בהחלט. יש לי חניכים שנמצאים עמוק בארון, פשוט כי אין להם את המרחב שבו הם מרגישים מספיק בטוחים לצאת מהארון. יצא לי להיתקל בלא מעט חניכים שאפילו מתמודדים עם דיכאון וחרדות, דבר שמאפיין המון בני ובנות נוער להט"בים בישראל. דוגמא שזכורה לי במיוחד היא חניכה שההורים שלה כל הזמן אומרים לה שהיא חולת נפש ומגעילה, מה שבהחלט משפיע על המצב הנפשי שלה. בנוסף, שמעתי על לא מעט חניכים שחווים להט"בופוביה בבית הספר שלהם על בסיס יומיומי".

מה את חושבת על המקרה של מתן עוזרי?

"זה מקרה אחד מתוך מיני רבים בהם מורים לא יודעים כיצד להתערב. הם מרגישים שזה לא התפקיד שלהם, או ש'נמאס' להם כבר לדבר על להט"בים ולנסות לחנך את התלמידים. באופן כללי, אני חושבת שתלמידים להט"בים מתקשים למצוא את המקום שלהם בבית הספר. שמעתי על מקרה נוסף שקרה בבית ספר אחר ובו ילד טרנסג'נדר קיבל מכות בבית ספר מילד שגדול ממנו בכמה שנים. בגלל זה ארגון איגי נכנס לבתי ספר, כדי שיהיה לתלמידים לאן לפנות, וגם כדי שהתלמידים ההומופובים יראו ש'המפלצת' לא נוראית ושאפשר לדבר על הדברים האלה מבלי שהם יפחדו".

אריאל כהן:
אריאל כהן: "הרבה בני נוער חווים להט"בופוביה על בסיס יומי" © צילום: Fotolia

כיצד לדעתך צריכים אנשי החינוך שנתקלים בלהט"בופוביה לפעול?

"אני חושבת שיש להם חובה להתערב ולפעול. לא להתלהם על תלמידים, אלא לפתוח דיון, להתעניין, לשאול למה. לדבר על הזהות הלהטבית ולהכיר אותה. הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות הוא להתעלם מזה. אסור להתעלם מזה. מדובר בחיים של בני נוער שעומדים על הכף ורמת אחוזי ההתאבדות בקרב בני נוער עולה משנה לשנה וזו המחויבות שלנו לעצרו את זה".

בתור מדריכה באיגי, איך את עוזרת לנערים להתמודד עם מקרים כאלו?

"אני פועלת בשני מישורים עיקריים: המישור הראשון הוא למעשה העצמת הנוער הלהט"בי. אני פועלת כדי להבהיר להם שהם לא אנשים מסכנים והם לא לבד בעולם הזה, ושלמעשה עומדת מולם אישה להט"בית שיצאה מהארון וחיה את החיים שלה כמו כולם. יש המון אנשים שאוהבים ומכבדים את הקהילה ואפשר למצוא לא מעט אנשי חינוך להט"בים, וחשוב לי שכל החניכים שלי ידעו את זה. המישור השני הוא הסברה ושיח עם בני נוער הומופוביים. נתקלתי בכמה נערים ונערות שאמרו לי משפטים מזעזעים כמו - 'אם בעתיד יהיה לי ילד הומו אני אדקור אותו'. חשוב לי לנהל איתם שיח פתוח בנושא, להבין למה הם חושבים בצורה כזו ולעשות הכל כדי לשנות את התפיסה שלהם. בסופו של דבר, הרבה מהם מבינים שלהט"בים הם לא יצורים עם קרניים, ואין סיבה שהם יתמודדו עם יחס מפלה או הצקות".

איך היית ממליצה לבני הנוער מהקהילה להתמודד עם מקרים של להט"בופוביה?

"אני חושבת שקודם כל זה לא לפחד לבקש עזרה. תמיד יהיה שם מישהו בשבילכם. אתם יכולים לפנות לאיגי, או לפנות לאחד מאיחודי ההצלה בארץ. לא חסר ארגונים שנותנים את התמיכה הזאת ושנותנים את המקום הזה. גם בבית הספר אפשר למצוא את האיש חינוך שאפשר לפנות אליו או את החברים. מעבר לכך, לא לשכוח שיש גם בחוץ, והעולם הוא לא הבית ספר. אל תפחדו לצאת מהארון, אני חושבת שזה חשוב ועוזר לבני נוער נוספים (כמובן כל אחד בקצב שלו). תזכרו שאם אדם אחד יוצא מהארון בבית ספר זה נותן לעוד שלושה נוספים שנמצאים בארון עכשיו אומץ, וזה דבר ממש חשוב לעשות".

"כשנתקלים בלהט"בופוביה, חשוב לפנות לעזרה" © צילום: Fotolia

ממועצת התלמידים הארצית נמסר בתגובה לכתבה: "מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הרשמי והמייצג של כלל בני ובנות הנוער בישראל. נמשיך לפעול תמיד למען כלל בני ובנות הנוער בישראל, ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית, מגדר או מוצא. כנציגי הנוער, נמשיך לעמוד לצד כל בני הנוער ולחזק אותם בכל אמירה פוגענית שתאמר כלפיו מכל גורם שהוא. אנו מזמינים תלמידים לפנות אלינו במקרים בהם הם נתקלים באמירות פוגעניות או מעשיים פוגעניים ונפעל לטיפולם. לפניות באינסטגרם: @moatzaty. לפניות בפייסבוק: מועצת התלמידים והנוער הארצית. לפניות במייל: Moatzaty@gmail.com".

קווים חמים לעזרה:

ער"ן: עזרה ראשונה נפשית בטלפון: 1201
נוער מקשיב לנוער: 03-6919765

מרכזי תמיכה גאים אליהם אפשר לפנות:

איגי: ארגון לנוער וצעירים להט"בים
הבית הפתוח: הפועל למען גאווה וסובלנות בירושלים
המרכז הגאה: מרכז תרבותי לקהילה הגאה
בת/קול: ארגון לסביות דתיות
חברותא: לגברים הומוסקסואלים דתיים
תהל"ה: תמיכה להורים ולבני משפחות הקהילה הלהט"בית
למרכזים נוספים: מבית האגודה לקהילת הלהט"ב בישראל

תגובות