-איך ההרגשה להיות הנציג של כאן לאירוויזיון?

"מטורף!" מספר בתן בהתרגשות. "זו זכות אדירה, אני שמח להיות פה, אסיר תודה על זה שבחרו בי, הצביעו לי וחושבים שאני יכול להיות הפנים של הדבר הזה. אעשה כל מה שאני יכול כדי לתת את הנאמבר הכי טוב, לתת הכי הרבה אהבה שאפשר והכי הרבה אור שאפשר. אני מרגיש שאני עטוף מאוד טוב, ומאמין שיהיה טוב בעזרת השם".

© אורטל דהן זיו

-מה חשוב לך שיהיה בשיר שאיתו ישלחו אותך לאירוויזיון?

"אני חושב שאנחנו בשנה חדשה שרוצה לתת לנו אנרגיה חדשה, הרבה אור, שמחה ואהבה. בסופו של דבר, אני סומך על המשלחת, יש פה וועדה שעושה עבודה מדהימה כבר כמה שנים טובות ומאוד פתוח לשמוע כל מיני דברים. אני מגיש את השירים שחושב שיכולים להתאים, בנוסף לכל גם יש יוצרים מדהימים במדינה שלנו, וחושב שצריך לשלב כל מיני סגנונות כדי שהשיר יהיה גם משמח, גם מרגש, גם פותח את הלב, ומאמין שיהיה מדהים".

© אורטל דהן זיו

כאמור, בתן ישתתף בחלקו השני של חצי הגמר הראשון של האירוויזיון בווינה, אשר ישודר בכאן 11 בתאריך ה12.05. מכאן, נותר לחכות לשיר שנועם יבצע, ולקוות שיעלה איתו בקלות לגמר הגדול שייערך ב16.05.בהצלחה נועם!

© טל גבעוני

מור הן (30) הייתה ילדה ביישנית עם פחד במה, אבל הרצון לשיר בער בה כבר מגיל קטן ועשתה הכל בכדי להפוך את התחביב הזה למקצוע של ממש, אבל אחרי כמה זמן הגיעה הקורונה שגרמה לה לעשות סטופ להכל. למרות התקופה המשוגעת והמורכבת שאף אחד מאיתנו לא ציפה לה, כהן הצליחה להמשיך את הסיפור שלה בעולם המוזיקה, שהגיע לפרק שבו הוציאה את הסינגל הראשון "אל תחזור יותר" שכבר עומד על K237 צפיות ביוטיוב, והיא לא מתכוונת לעצור באדום. בין יציאת השיר לסינגל החדש שבדרך, כהן עוצרת אצלנו לראיון מיוחד וחוזרת איתנו להתחלה של הכל.   

 "הכל התחיל כשהייתי בבית הספר היסודי" משחזרת. "באותה התקופה למדתי שם מוזיקה, ולקראת טקס יום הזיכרון שאלו אותנו בסוף השיעור מי רוצה לנסות להיבחן לסולו בטקס הזה שאצלנו היה ממש גדול, ובהתחלה לא הצעתי את עצמי בכלל, הייתי ילדה קטנה וביישנית עם פחד במה".

-אלא שאז...

"אחרי שהשיעור נגמר וכולם יצאו, נשארתי בכיתת המוזיקה, התחלתי לשיר כשבדיוק המורה חזרה לרגע לקחת משהו ששכחה ואמרה: 'מה זה?!?, למה לא אמרת לי שאת יודעת לשיר ככה?!?' ואז היא אמרה 'את פותחת את הטקס'".

© דודו גרנות

-נשמע כמו סצנה מסדרה

"ממש, אבל זה מה שבאמת קרה!".

-מתי הבנת שאת רוצה להפוך את האהבה שלך למוזיקה לעבודה של ממש?

"אני חושבת שזה תמיד היה חלום ילדות. תשמע אני כל הזמן שרתי, ברמה שכמו שאנשים נושמים ככה הייתי שרה, אז המוזיקה תמיד הייתה שם, אבל בתקופת הקורונה לקחתי מזה פסק זמן. אחרי כמה זמן, הגיע החיבור עם המורה לפיתוח קול, נעמה לוי אופק שהיא מדהימה, אז זה הצית בי את מה שהתמסמס בקורונה, ודרכה גם הכרתי את המפיק המוזיקלי, אופיר מלול שגם איתו החיבור ממש טוב ואנחנו כבר עובדים ביחד על הסינגל הבא".

-שחררת את הסינגל הראשון שלך "אל תחזור יותר". מה הסיפור מאחוריו?

"השיר מדבר על מישהי שעוברת מסע בחיים שלה, ולאט לאט מבינה את הערך שלה, את הכוח שלה, מה היא עושה בחיים האישיים שלה ומה היא בכלל עושה בעולם הזה. את הטקסט כתבתי ב-12 בלילה כשהייתי ברכב, וכשאופיר קרא אותו לראשונה הוא הוסיף גם מהעולם שלו, אבל מבחינתי זה שיר שמדבר על תקופות בחיים שבהן אתה מרגיש שהכל מתפרק סביבך, ובכל זאת- גם כשהדברים מרגישים לי חסרי סיכוי, אני ממשיכה להילחם על מי שאני ועל מה שחשוב לי, מתוך אמונה שבסוף יהיה טוב. בסוף הדברים הדברים יסתדרו, ואני לא מוותרת גם כשקשה וכואב.  המטרה שלי בשיר הזה הייתה שהטקסט ייגע במאזינים, שהוא ייתן להם משמעות במיליון דרכים שונות, ושהשיר לא יהיה רק כזה שכיף לשמוע באוטו, אלא שגם ייתן נחמה".

-שחררת רק שיר אחד והוא כבר עומד ביוטיוב על K237 צפיות!. איך את מסבירה את ההצלחה שלו?

"דבר ראשון זה הפתיע אותנו ממש!" משתפת בהתרגשות. " גם אופיר מלול אמר שזה מעבר למה שציפינו, כלומר מאוד האמנו בשיר כמובן, אבל ממש הופתענו. אני לא יודעת בדיוק איך להסביר את ההצלחה, אבל אני כן מקווה ומאמינה שהשיר הזה הצליח לגעת באנשים ולהזיז אצלם משהו.

אני חושבת שאין לזה נוסחה, כלומר אתה יכול לשמוע שירים טובים שלא הגיעו להרבה אוזניים, וכשאתה שומע אתה יכול להגיד: 'וואלה זה ביצוע טוב, אין סיבה שלא יצליח', ופה זה קרה ואני מאוד שמחה. הדברים האלה נותנים את המשמעות והדרייב לכל העשייה שלך, נותנים להבין שאתה מצליח לעשות משהו משמעותי, נותן ערך שהוא מעבר לשיר יפה שכיף לשמוע באוטו כמו שאמרתי, ומה שבעיקר תפס אותי אלו תגובות של: 'השיר הזה ממש תפס אותי!', 'את לא מבינה עד כמה זה מדבר אליי', וזה כל הכיף שבדבר, אז אין נוסחה מדויקת אלא שהשיר הזה הצליח לחבר אליו את המאזינים".

-העובדה הזו מלחיצה אותך מבחינת המחשבה שצריך לשחרר שיר נוסף עם הצלחה כזו?

"תשמע, אשקר אם אגיד 'לא, זה לא מעניין אותי' כי אלו כן דברים שאתה מסתכל עליהם לא מבחינת כמות הצפיות אלא מבחינת הרף. אני כל הזמן מסתכלת על איך אפשר לעלות ברמה, גם מבחינה אומנותית וגם מבחינת החיבור של הקהל לשירים שבסופו של דבר מתבטא גם בצפיות, אבל ש לזה משמעות כי זה הרי סוג של פידבק. אני כן משתדלת לא להתעסק בזה, כי אחרת אני יכולה להתערער, זה יכול להוריד לי את הביטחון, וגם ככה אני נמצאת בתחום לא פשוט שיש בו המון תחרות, אז אני משתדלת לרכז את האנרגיות ואת המחשבות שלי לדברים הנכונים ובעיקר לאומנות".  

-מה הדבר הראשון שאת חושבת עליו כשאת ניגשת לכתוב שיר?

"תראה, אני לא אומרת: 'אוקי, עכשיו אשב ואכתוב שיר' אלא שהרבה פעמים זה קורה פתאום מתוך משהו מסוים שניצת, ממוזה או רעיון שצצים פתאום. יצירת השיר יכולה גם להגיע מתחושה מסוימת שיש לי או ממשהו מסוים שאני עוברת, ואז אני מרגישה צורך להוציא את זה קודם כל מול עצמי כשאני כותבת, ורק אחר כך מול הקהל, בתקווה שזה יתן לו איזשהו ערך".

-הזכרת שאת עובדת על סינגל חדש שבדרך. מה את יכולה לספר עליו?

"אני לא יכולה לספר עליו יותר מדי, אבל אני כן יכולה לומר שאם "אל תחזור יותר" הוא שיר טוב וכבודו במקומו מונח, אופיר מלול ואני מרגישים שהפעם אנחנו נוציא סינגל שאפילו מתעלה מעליו. כשניגשנו לשיר החדש חששתי בהתחלה שלא נצליח להתעלות מעל השיר הראשון, אבל מאוד האמנתי בו וכל הזמן אמרתי: 'לא משנה מה תהיה התוצאה, זה שיר שאני שלמה איתו ומאוד גאה בו'. ימים יגידו ושוב, אין נוסחה להצלחה שלו, אבל אני מאמינה בו".  

-יש אלבום על הפרק?

"תשמע, בינתיים יש רק סינגל אחד בחוץ ועוד סינגל שבדרך, אבל הלוואי!. אני מנסה לא לחשוב יותר מדי קדימה, אלא שאני מתמקדת בכאן ועכשיו, בעשייה הנוכחית וגם לא אוהבת לצאת בהצהרות, אז כרגע יש סינגל בדרך ומעבר לזה תצטרכו לחכות!".

-עם אילו מהזמרי כאן את הכי חולמת לשתף פעולה?

"אני מאוד מעריכה את עמיר בניון, כי אני פשוט חושבת שהוא מוכשר ברמות, גם כזמר, גם כיוצר והוא כישרון על, אז אם הייתי יכולה לשיר איתו זה היה יכול להיות  בשבילי דבר מרגש ומשמעותי. הייתי גם רוצה לעשות דואט עם אומנים כמו שלמה ארצי, ועם פאר טסי שהוא עילוי".

-מה הכי חשוב לך שהקהל יקח מהשירים שלך?

"הכי חשוב לי שמעבר לכך שהמאזינים ייהנו משיר יפה, הם ירגישו שעברו איזושהי חוויה רגשית. זה אולי נשמע כבד, אבל חשוב לי שיגיד: 'איך זה תפס אותי!' כמו שאני שומעת את 'אבסורד' ויש שם שורות שנוגעות בי, אז זה מה שהייתי רוצה שיקרה גם בשירים שלי, שהקהל יעבור חוויה".

-מה המוזיקה לימדה אותך על עצמך?

"אני חושבת שהיא למדה אותי שאני בן אדם מאוד רגיש" משתפת כהן. "באופן כללי, בעיניי כל אמן בין אם הוא זמר, בין הוא סופר ובין אם הוא צייר, הוא איש שיש לו רגישות אחרת שהיא אולי קצת מעל הממוצע, ומכאן הבנתי שבשביל ליצור משהו אתה צריך להיות בן אדם עם המון רגש וגם עם המון אינטליגנציה. תשמע, בסופו של דבר התחלתי לשיר הרי כבר מגיל קטן, אז את הרגישות שלי הבנתי בעצם כבר באותה התקופה"

-אם היית כותבת שיר שנטו בא לומר  "נעים מאוד, אני מור כהן" איך היית קוראת לו?

"ככה בול!. נתת כאן אחלה טייטל, לא הייתי משנה כלום!".

© דודו גרנות

 עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• רועי סנדלר: "ניסיתי להתחמק מזה, עד שהבנתי שזה פשוט אני"
• לא רק שחקן ויוצר תוכן: דילן דרור רוצה שיכירו אותו גם כזמר ויוצר
• שירה מרגלית: "אם אלך לעוד ריאליטי, זה יהיה ל'אח הגדול' או ל'הישרדות'"

-איך זה להתחיל רשמית את קריירת המוזיקה שלך?

"אני אקרא לזה קריירת המוזיקה וקריירת היצירה אישית שלי, כי כבר בעצם יש לי את הרקע של המוזיקה מפרויקטים שהשתתפתי בהם, אם זה 'אובוי' או אם אלו מחזות זמר… בשניהם בעצם חשפתי את יכולות השירה שלי, אבל אין ספק שכאן אני מאוד מתרגש לבטא את כישורי היצירה. כתבתי והלחנתי את השירים של האלבום, כשחלקם נעשו בשיתופי פעולה, וחלקם לבד במובן הזה. מעבר לזה, אני גם שותף לחלק להפקות של השירים שזה ממש מהנה, גם ביימתי קליפים שהוצאנו לכמה שירים וזה גרם לי לסיפוק גדול".

-מתי התחיל הרומן שלך עם עולם המוזיקה, ומתי הבנת שאתה רוצה לקחת את זה שלב קדימה?

"הכל התחיל כשהגענו ללוס אנג'לס עם הסרט 'עין לבנה' (סרט שהיה מועמד לפרס האוסקר 2021 בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר-ד.ש), נסעתי שם ברכב עם הבמאי תומר שושן, המפיקים שירה הוכמן, קובי מזרחי ויוספי שלמה, שעשה את המוזיקה של הסרט והפיק גם את מרבית השירים של האלבום.

נסיעות כל הזמן הייתי מתחבר לבלוטוס, ויום אחד יוספי אמר: 'שמע, אני רואה שאתה מאוד אוהב מוזיקה ואני רואה שהמוזיקה שאתה מאזין לה מאוד מגוונת, אז תרצה אולי שניצור מוזיקה ביחד?', עניתי לו 'כן'. חזרתי לארץ אחרי שהמשכתי מלוס אנג'לס מסן דייגו, ואחרי מספר ימים שחזרתי פתאום קיבלתי שיחת טלפון משולי רנד שצלצל לברך על הסרט, שמע את הקול שלי ואמר לי בסוף השיחה שהוא חושב שאני צריך ליצור מוזיקה, והרגשתי שזה כמו סימן להצעה שהייתה מיוספי שבועיים לפני. בשבועיים האלה, יוספי הכין שני לחנים, אני חזרתי לארץ מסן דייגו ואחרי השיחה עם שולי סימסתי ישר ליוספי ונפגשנו למחרת, אז ככה בעצם התחיל המסע ליצירת האלבום שנמשך למעלה משלוש שנים". 

© שרה-פו סעדה, באדיבות יחסי ציבור

-היה חשש אם על ההתחלה לצאת בצעד כזה משמעותי לתחום הזה? 

"בתחילת התהליך ההרכב שלי ואני לא חשבנו שניצור אלבום אלא מוזיקה, ואחרי שנתיים של עבודה, בשנה שעברה עשינו מופע של חשיפת חומרים וקיבלנו פידבקים. תחשוב שהיינו באולפן כמו ביקום אחר, עשינו דברים שאנחנו פשוט אוהבים בלי לחשוב על מיינסטרים או קהל, אלא יצרנו מוזיקה שמצאה חן בעינינו! בהופעה היו אנשים שאני מאוד מעריך כמו המוזיקאי חנן בן ארי, חברים אחרים מהתעשייה, חברים שגדלתי איתם בבית, וכולם אמרו שיש לנו יהלום לא מלוטש ביד. אז אמרנו 'אוקי, בוא נמשיך' ובשנה האחרונה ממש יצאנו להופעות טרום בכורה, הלהקה התגבשה, התרחבה והשיא היה לפני שבועיים בהיכל התרבות בתל אביב, כששם הייתה ההופעה הבכורה בהרכב מלא עם עיבודי לייב חדשים לשירים שהתאמנו אותם להופעת לייב, וזה היה פשוט מהנה וממלא לכולנו.    

© שרה-פו סעדה, באדיבות יחסי ציבור

מבחינת סוגי השירים, כמו שסיפרתי קודם יוספי אמר לי אז שהמוזיקה שאני מאזין לה מאוד מגוונת, ואני מרגיש שאחד הפידבקים על האלבום שחוזרים על עצמם זה שהוא מאוד מגוון, כלומר אתה יכול למצוא בו גם שירי ראפ, גם בלדות, וגם שירים יותר קצביים כמו 'שיר מרים' ו'להיות'".  

-איזה שיר באלבום אתה מרגיש שמציג אותך הכי מדויק בפני הקהל?

"זה עניין של תקופות", משיב גד ומפרט, "תחשוב שיש שירים באלבום שנכתבו בשלוש שנים, ויש שירים שנכתבו כשהייתי הרבה יותר צעיר, כי כתבתי שירים מגיל 16 אבל לא פרסמתי ולא חלקתי אותם מאף אחד. בשיר 'רגשות מופשטים' למשל, חבית הראשון וחצי מהפזמון נכתבו לפני למעלה מעשר שנים, 'להיות' נכתב בשניים האחרונות, 'לב טהור' מתאר משהו מאוד מתאים לתקופה עכשיו שהיא התחדשות, התכונות לשנה החדשה ומה אתה מאחל לעצמך. השירים 'שכנתי בתוכם' ו'דבר והיפוכו', מבטאים איזשהו דיאלוג ממקורות שקראתי, מהשראה שהייתה לי משיעורים שלמדתי במהלך החיים כאדם וכתלמיד, ומחוויות שהיו לי לאורך הדרך".

-בשירים שלך די מרגישים שאתה קרוב לדת, ובעבר גם שיתפת בראיון שאתה מניח תפילין בכל בוקר ומתפלל בבית כנסת. מה גרם לך להתחזק?

"זה תמיד היה שם", משתף דניאל. "אני בא מבית מסורתי, אני שומר מצוות, שבת, חגים, כשרות, ומניח תפילין כמו שציינת. אלו ביטויים שהם חלק ממה שהתורה שלנו מביאה, אבל אני גם חושב שלימוד התורה והכלים הפרקטיים שהיא נותנת כמו להבדיל בין עיקר לתפל, לחתור לאמת ולכנות, אלו דברים שניסיתי להביא באלבום הזה ובמוזיקה בכלל, להביא את האמת שלי. אני מאוד שמח על הזכות הזו שניתנה לי, ועל האתגר הזה שהצוות שלי ואני הצלחנו בו ולבטא אותו, כי לפעמים כשאתה יוצר דברים מסוימים אתה יכול לחשוב על מה הקהל רוצה ומה עובד היום, אז אלו לא היו אלמנטים שהעסיקו אותנו ביצירה של האלבום, אלא שמאוד ניסיתי להביא את מי שאני, את המוזיקה שמוצאת חן בעיניי ואת ההשראה שספגתי בחיים במוזיקה, אם זה אריק אינשטיין זכרונו לברכה, שולי רנד, רביד פלוטניק, מייקל קיוונקה (זמר וגיטריסט בריטי-ד.ש)".  

-גם "שבאבניקים" תרמה לזה?

"שבאבניקים חשפה אותי לעולם החרדי שזה היה יותר רחוק ממני, אבל האמונה באלוהים נמצאת מאז ומתמיד. כשהלכתי להיבחן לסדרה הזו למשל, התפללתי לאלוהים שאקבל את התפקיד של אבינועם, אז בגלל אני פחות מדבר את המונחים של ההתחזקות או ההיחלשות, כי אלו תהליכים פנימיים שקורים בנפש ותלויות בתקופות בחיים. לפעמים יש תקופה שאתה יותר בלימוד ולא רק בעבודת השם, אלא גם בחזרות של הצגה… לדוגמה-יש תקופות שאתה בלימוד, ויש תקופות שאתה בביטוי של הדבר בפועל על הבמה, וכל אחד יכול לקחת את זה לעולם שלו. בכל דבר תמיד יש תהליכים של למידה וביטוי, חקירה והגשמה, הסתרה וגילוי".

-איך אתה רואה את עולם הדת?

"עולם מעשיר, מחכים, עולם שיש בו המון אפשרויות ללמוד ולגלות דברים שמקרבים אותך לעצמך. אני מאמין שכל דבר שאדם עובר בעולם, זה עוד צעד במסע שלו להתקרב לעצמו, לגלות על עצמו, להרחיב, להשתדרג, ללמוד, להתפתח, וכשיש לך כלים שמסייעים לך במציאת האור, בפילוס הדרך ובלצלוח אתגרים, זה דבר מעשיר שנותן חמצן ומאפשר לך להתבונן בשני רצונות שנמצאים בתוכך.

אם אשתמש במונחי הקולנוע זה נקרא 'זום אאוט', כלומר כשאתה מנתח סצנה אתה פוגש שני רצונות שיכולים ליצור קונפליקט, או להתגבר על הקונפליקט כשנוצרת התרה של הקונפליקט ואז מגיע החיבור, זה הבסיס לכל דרמה או קומדיה. כשנוצר המפגש בין שני הרצונות ויש לך את היכולת להתבונן בהם מרחוק, אתה מבין שזה עוד שני חלקים שמתקיימים בתוכך והם לו דווקא כל מה שאתה, כלומר יש לי שני רגליים, אבל גם יש לי שני ידיים, ראש, כתפיים, וכמו שיש בי חלקים שונים בגוף, יש בי גם חלקים שונים בנפש ובנשמה וצריך ללמוד איך לחבר ביניהם ולגשר עליהם. יש הרי שיר שנקרא 'כל העולם כולו גשר צר מאוד' ומה הכוונה הפנימית שלו? שכל העולם הפנימי של האדם הוא גשר צר מאוד בין המוח ללב שלו, וכשהוא יוצר גשר ביניהם- רק אז הוא יוכל להוות גשר בעולם ולגשר על פערים שונים ומגוונים בחברה שלנו. זה מתחיל קודם כל מהחיבור העצמי, מהשלום הפנימי, וברגע שיצרת את השלום הזה בתוכך-אתה יכול לנסות להשפיע לטובה על הסביבה הפרטית שלך".    

-מאמין שתחזור בתשובה?

"תראה... לחזור בתשובה זה לשוב לעצמך! מה שכן, אני מאחל לעצמי שכמו היום, אמשיך להתקרב לעצמי, להיות מחובר לעצמי, להביא לידי ביטוי חלקים בתוך הנשמה שלי, אם זה למשל הכישרון שניתן לי כדי להשפיע לטובה על הסביבה, כדי להביא יצירות למסך או לבמה, בין אם זה סרטים או אלבומים של מוזיקה שיביאו לצופים ולמאזינים נחמה, אהבה, שמחה, ובעיקר יבטאו את האמת שלי, הכנות שאני חותר אליה כל הזמן ביצירה שלי ובכלל בחיים".  

-תפקיד בלתי נשכח שלך הוא כמובן דורי מ"גאליס". למרות שהמגעים לאיחוד בעבר כשלו, אתה מאמין שבסופו של דבר זה ייצא לפועל? 

"זו שאלה שצריך להפנות ליוצרים של הסדרה ולגוף השידור", משיב גד בחיוך. "בגדול, אני יכול לומר לך שלפני כמה שנים היה ניסיון לעשות פרק איחוד, כשביקשתי שישלחו לי תקציר מורחב כדי שאראה מה הרעיון ועל מה יהיה הפרק. חשוב לי שאם חוזרים לייצרה שכל כך נגעה בהרבה לבבות של צופים, אז שזה יגיע ממקום שיש ליצירה מה לומר, ולא ממקום של 'יאללה תעשו איזושהי מחווה' ולסמן ווי, אלא שתהיה איזושהי אמירה אמנותית מאחוריה. אז כמו שאמרתי היה ניסיון לאיחוד, אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר ולכן הוא כבר לא היה רלוונטי. עד היום אני מקבל פידבקים על הסדרה שנגעה בכל כך הרבה אנשים, אז יכול להיות שזה יקרה".   

-ואם אכן יהיה איחוד, תשתתף?

"אני קודם כל רוצה לקרוא, להבין אם יש איזושהי אמירה אומנותית מאחורי זה, ואם יש כאן רעיון שמבטא את הערכים של הסדרה. אם ארגיש שהרעיון יענה על זה, יוסיף וישדרג, כי בכל זאת אנחנו לא באותו הגיל והמקום שהיינו בו,  אז למה לא? בשמחה".   

-אם היית יכול לכתוב המשך לחייו של דורי, איפה הוא נמצא היום?

"אולי המנכ''ל של מכבי תל אביב בכדורסל שעובד צמוד עם עודד קטש" (מאמן הקבוצה כיום-ד.ש).

-למרות שתיכף יעבור עשור, עד כמה עדיין מזכירים לך את הסדרה הזו ביום-יום?

 "יש ימים שמזכירים לי את 'גאליס', אבל זה תלוי במה שקורה איתי בקריירה. אם עכשיו תלך איתי לרחוב, קרוב לוודאי שתיחשף לפידבקים של אנשים על 'המזח', או על 'שבאבניקים' 3, אבל זה בהחלט יכול לפגוש אותי במקומות לא צפויים: אם למשל אני יושב במסעדה ומזמין משהו לאכול, פתאום המלצרית או המלצר אומרים: 'יו, גדלתי על גאליס!'. זה מאוד מפתיע, ויש בסדרה הזו משהו על זמני, כלומר עד היום יש דורות חדשים של אנשים צעירים שצופים בסדרה כאילו היא יצאה אתמול, יש כאלה שצופים בה בפעם הכמה וכמה שלהם, ויש כאלה בני 10 או 15 שמתחילים את הסדרה מחדש. זה היופי בנצחיות של יצירה ויש לה חיים משל עצמה, כלומר אתה מוציא משהו לעולם ואתה לא יודע איפה ומתי הוא יקבל את החיות שלו, כי יש סדרות שמצליחות ישר עם היציאה שלהן ויש גם שירים שמצליחים רק כמה שנים אחרי שיצאו, אין לזה חוקיות, זה לא מתמטיקה או פיזיקה. היופי ב'גאליס' שהיא סדרה שנשארת לנצח ותמיד פה".

-כשמלכדים ביחד את כל הדמויות שגילמת לאורך השנים, מי הדמות שתמיד תהיה מזוהה איתך עד כה, או לפחות שאתה הכי רוצה שתהיה מזוהה איתך?

"אני חושב שכל דמות מביאה לידי ביטוי חלקים שונים בנפש שלך, באישיות שלך ובמראה שלך, מה גם שזה תלוי עבודה והכנה. ב'שאבניקים' לדוגמה, היצירה של אבינועם לוותה במראה חיצוני מאוד מאופיין של חליפות וגם לא סתם חליפות, כי הרי כל אחת מהדמויות מביאה חולצה לבנה מכופתרת אחרת: לאבינועם יש חולצות ממותגות ואופנתיות, ולמאיר (ישראל אטיאס ד-.ש) למשל יש חולצות לבנות פשוטות וזרוקות. היצירה של הדמות מאוד מאופיינת גם במובנים החיצוניים  שמשליכים על הפנימיים שלה, וגם להיפך- אלמנטים פנימיים והעמוקים בנפש שלה יכולים להשפיע על החיצוניות שלה, אז אני שמח על הזכות לגדול ולצמוח כאדם בעולם שגם בא לידי ביטוי על המסך ועכשיו גם ביצירה מוזיקלית דרך האלבום. 

התחלתי בגיל 21 עם הדמות של 'כאבי' ב'מפריח היונים' שזה היה הסרט הראשון ששיחקתי בו תפקיד ראשי, ולמדתי שפה עבור התפקיד הזה! אחר כך הגיעו חמש שנים של 'גאליס' בתור דורי ובמקביל גם נתי ב'סוסי פרא', אחרי זה הגיעו 'גרעינים', 'שבאבניקים', 'השוטרים', 'המזח' והיופי במקצוע הזה שהוא מאוד מגוון, ואתה יכול לחשוף מתוכך חלקים שונים בפני העולם".

-יש מחשבה ליצור סדרה או סרט משלך?

"האמת שיש כמה פיתוחים ראשוניים, גם לסדרה, גם לסרט ומתכוון גם לעשות עוד אלבום. בעזרת השם נדבר על כל הדברים האלה בראיון הבא".  

© שרה-פו סעדה, באדיבות יחסי ציבור

-אביך ,שמחה גד, היה כדורגלן עבר בקבוצת "מכבי שעריים". הייתה תקופה שרצית להמשיך את דרכו?

"אבא שלי מעולם לא נתן לי את ההרגשה שהוא מצפה ממני להמשיך את הדרך שלו וזה ייזקף לזכותו לנצח. יש הורים שרוצים להגשים חלומות שהם לא הגשימו דרך הילדים שלהם וכאן זה לא המקרה, כי אבא שלי הגשים את עצמו כשחקן, היה מבין הטובים בתקופתו בכדורגל בארץ ומעולם לא לחץ עליי שאהיה בעולם הזה. אני כן יכול לומר שכילד בתקופתי, התחביב הגדול לבנים היה לשחק כדורגל והיום אני מרגיש שזה מתחלף, כי אני חושב שהתחביב הכי נפוץ בקרב הנוער זה גלישת גלים. 

כשהגעתי לגיל 16 והתאמנתי בנוער של 'שעריים' במשך ארבע פעמים בשבוע, במקביל עשיתי עוד כמה דברים: עשיתי מתמטיקה ופיזיקה חמש יחידות, הייתי בתוך חוג תיאטרון כשעשיתי הצגות והתחלתי גם לשחק בסרטים, אז לא היה לי זמן לשלב את הכל. הייתי למשל מגיע מזיע מאימונים לחזרות ולהיפך, אז לא היה אפשרי להכיל את כל העולמות, ואני זוכר שעשיתי שיחה עם אבא כשלקח אותי מאימון לחזרה ואמרתי לו: 'תשמע אבא, אני חושב שאני צריך לבחור כי אני לא מספיק, אתה רואה שאני גם מאחר לחזרה'. הוא שאל אותי: 'מה אתה מרגיש?', עניתי: 'אני חושב שאני בא לידי ביטוי בעולמות הקולנוע, הטלוויזיה, המוזיקה' ואמר לי 'אז יאללה, לך על זה!'".     

דניאל ואביו שמחה © מתוך חשבון האינסטגרם של דניאל גד

-למדת ממנו קצת לשלוט בכדור?

"אבא היה היה הכי מהיר בארץ בתקופתו, אז לא הייתה לי את המהירות שהייתה לו, אבל עד היום הוא אומר שיש לי ראיית משחק מאוד טובה, אז יכולתי להיות שחקן כדורגל, אבל לא חושב שהייתי מרגיש שאני בא לידי ביטוי כמו במקום שאני נמצא בו היום".

-אולי נראה אותך ב"גולסטאר"?

"לא, אבל אולי אגלם דמות של כדורגלן או מנכ''ל של קבוצת כדורגל".

 -ומה לגבי ריאליטי מוזיקלי, שוקל את זה?

"האמת שלא, אני בעיקר רוצה להמשיך ליצור מוזיקה ולהמשיך עם ההופעות. תמיד הייתי בן אדם של דרך, גם כשהסרט 'מפריח היונים' שזכה למאות אלפי צופים לקולנוע וגם 'גאליס' ממש הצליחו, בחרתי ללכת ללמוד שלוש שנים ב'ניסן נתיב', אז אני מרגיש שיש משהו ביצירת הקריירה המוזיקלית והאלבום שלי שמבטא את העניין של הבחירה בדרך, מבלי לפסוח על שלבים. נבר סיי נבר, אני לא יודע אם אתארח עם יצירה שלי באיזו תוכנית או אילו שיתופי פעולה יכולים להיוולד בעתיד, אבל אני אמשיך במסלול של ליצור אלבומים, ליצור מוזיקה, להמשיך עם ההופעות החיות, לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית או האנדלוסית שאני מאוד רוצה לעשות, וכמובן עם אמנים בארץ שאני מאוד מעריך".

-ועם אילו אמנים חולם לעשות דואט?

"הייתי רוצה לעשות דואט עם אריק אינשטיין ז''ל, אבל זה כבר לא אפשרי... אני מקווה שיום אחד אשתף פעולה עם שולי, מה שכמעט קרה, אבל מה שכן שיתפנו פעולה בעונה השנייה והשלישית של 'שבאבניקים' ואני מקווה שתהיה אפשרות להעמיק את הקשר המקצועי הזה בינינו. הייתי רוצה גם לשתף פעולה עם חנן בן ארי, רביד פלוטניק, טונה, נגה ארז, להקת 'בלקן ביט בוקס', דודו טסה ועומר אדם".

-לאחרונה כיכבת גם במדורי הרכילות שבישרו על זוגיות חדשה עם אליה כהן. עד כמה, אם בכלל, נוח לך שזה משהו שמסוקר? 

"בגדול שומר על הפרטיות שלי, אבל אני מאוד שמח על הזוגיות הזו. אנחנו כבר כמה חודשים ביחד וברוך השם הולך לנו טוב".

-מה הדבר הכי חשוב בעיניך בזוגיות?

"חברות, כנות, ושתהיה אפשרות להיות מי שאתה בתוך שניים, שהשניים יהיו אחד".

-לא הרבה יודעים, אבל אחת האקסיות שלך היא ג'וי ריגר. זה היה מוזר לגלם את בן הזוג שלה כמה שנים אחרי ב"אובוי"? 

"לא, כי ההיכרות בינינו תרמה לדינמיקה, ולכך שהתפקידים בוצעו בצורה משוחררת. הפרידה קרתה כמה שנים לפני, בגלל שנכנסתי ללימודים שהיו אינטנסיביים והיא הייתה בכלל במסלול אחר, אז לא היה לנו באמת את הזמן להיות ביחד, וזו הייתה סגירת מעגל כששיתפנו פעולה ב'אובוי'. אז היה כיף! בנוסף לזה, אני הגעתי מ'גאליס' וג'וי הגיעה מ'החממה', אז גם היה חיבור מעניין. עד היום אנחנו חברים, יש בינינו כבוד, הערכה ואהבה". 

-אתה מגדיר את עצמך יותר בתור שחקן או בתור זמר?

"אני קודם כל מגדיר את עצמי בתור בן אדם, ואז בתור אמן. בעיניי, מעגל האומנות הוא מעגל גדול בתוך החיים שלי, אבל לא כל מי שאני בחיים. אני חושב שהיצירה היא המחנה המשותף בין שתי העולמות שהזכרת, היא מפיחה חיים ומספקת לי תשוקה לעשייה שלי". 

-למרות שהגשמת לא מעט חלומות, עדיין יש חלום גדול שתרצה להגשים?

"האמת שבדיוק חשבתי על זה, ואגיד לך שאם היית שואל אותי לפני כמה שנים אם אני חולם לעשות אלבום, קרוב לוודאי שהייתי אומר לך שלא. יש משהו בהגשמה של החלומות שהם נולדים עם התנועה, כי החלום הוא להיות כל הזמן בתנועה, קשוב לעצמי בדיוק חשבתי על זה, אם היית שואל אותי לפני כמה שנים אם הייתי חולם לעשות אלבום יש משהו בהגשמה של החלומות זה שהם נולדים עם התנועה, כי החלום הוא כל הזמן להיות בתנועה, מחובר לעצמי, קשוב לעצמי, כנה עם עצמי, ואחר כך מתוך המקום הפנימי הזה אני מאמין שיוולדו להם חלומות שאני אפילו עוד לא יודע עליהם. אם לפני שנתיים היית אומר לי שאעשה הופעה ב'היכל התרבות' תל אביב, הייתי עונה לך: 'נראה לי שאתה חולם בהקיץ'..." 

© טל עבודי, באדיבות יחסי ציבור

-על מה אתה מאחל שיהיה הראיון הבא שלנו איתך?

"בעיקר על היצירה האישית והאומנותית. אני מאחל לעצמי להיום במקום שלם ושלו ממה שאני היום, שאצור משפחה, ושאמשיך ליצור בעולמות האומנותיים אם זה קולנוע, אם זה הטלוויזיה או ואם זה המוזיקה. בנוסף לזה, אני מאחל שכל החטופים שלנו יחזרו עוד הרבה קודם, שיהיה פה מקום הרבה יותר בטוח לחיות בו, שתהיה יותר קבלה, הערכה וכבוד בין כל החלקים השונים, המגוונים והמיוחדים בחברה שלנו ושיבואו ימים טובים יותר". 

© שרה-פו סעדה, באדיבות יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שירה מרגלית: "אם אלך לעוד ריאליטי, זה יהיה ל'אח הגדול' או ל'הישרדות'"
• אייל לוי: "כשאתה משתף, אתה מוריד מעצמך אבן ענקית וכבר לא מרגיש לבד"
• עילאי אלמקייס: "רוצה לשפוט בתכנית ריאליטי מוזיקלית"

"עד 2025 המוזיקה שלי הייתה יוצאת בתדירות נמוכה, ברמה שהיו פערים בין שניים שלושה שירים בשנה ומאוד קשה לפתח ככה קריירה", מספר לנו סנדלר על האלבום אותו ישחרר בקרוב. "אם תעקוב אחרי אומנים אחרים, אתה תראה שהמינימום הוא 6-7 שירים, והיום שיר בישראל הופך להיות ישן אחרי שבועיים. כאמן, הקהל פה מצריך ממך תמיד להיות בחידוש כמו התחדשות עירונית, אז אתה עובר את השינוי יחד עם הקהל וכשזה קורה הוא נהנה לראות את ההתפתחות, כי הוא מרגיש חלק ממה שאתה עובר. 

באלבום הזה לקחתי את רועי סנדלר של חמש השנים האחרונות עם הגרסה הנוכחית שלי. האלבום הראשון יצא עם הופעה ב'רידינג 3', הופעה שעשיתי בפעם אחרונה אי שם בגיל 16 כשהופעתי עם ארקדי דוכין לפני 11 שנה. אני מתרגש מאוד. אני לא פותח הופעה בשביל להגיד 'אני עושה סולד אאוט', אבל אני חושב שהגיע הזמן שאקפוץ למים. אין מאחוריי משקיעים או גוף כלכלי, אלא שאני עושה הכל בעשר אצבעות, אם זה בשירים, אם זה בניהול המוזיקלי, אם זה ביחסי הציבור...  ויש לי המון אמונה במה שאני עושה. יש לי למשל שיר בשם 'באמונה הכל מסתדר' ואם תיגש אליו כחרדי, אתה תגיד 'בואנ'ה! מדובר בשיר חרדי ובשיר של אמונה', אבל אם תיגש אליו מפן אחר, אז הוא יגע בך ממקום של 'הייתי במקום הכי נמוך שלי בחיים ומשם צמחתי'. בסופו של דבר המטרה שהשירים שלי יגעו בכל אדם ולא משנה מי הוא".  

-ספר לנו על סינגל מתוך האלבום שאתה ממש גאה בו. 

"יש שם שיר בשם 'תזייפי אהבה', שזהו שיר שיצא בעבר כסינגל, היה להיט טיקטוק מטורף, ואני גאה בו לא רק בגלל ההצלחה שלו, אלא גם בגלל המשמעות של השיר. בגיל שלנו, יש תקופות שבהן אתה מרגיש הכי מאוהב בעולם, ברמה שאתה יושב לצידה במיטה ומתכנן איתה עתיד, אבל אחרי שבועיים אתה יכול לפגוש אותה ברחוב ולהרגיש שהיא זרה לך. הדברים האלה לא תלויים בנו, אלא שמדובר בדברים שקשורים לאהבה מזויפת, כי אם לא קיימת חברות, האהבה לא תעבוד".  

-מה חשוב לך להביא בשירים שלך?

"אני רוצה לרגש, לשמח ולגרום לבן אדם להגיע למקום שאם יש לו שאלות מול עצמו, הוא יקבל את התשובות מהשיר שיעביר לבד את השיעור. אני למשל כבן אדם תמיד פחדתי להיות לבד ולא ממקום של בבדידות, אלא ממקום שבו אף אחד לא יכוון אותך בקריירה שלך, אבל עם הזמן הבנתי שאתה לא צריך הכוונה, כי כל יום בן אדם נולד ומכוון את עצמו מחדש. אין בן אדם שנולד אייל גולן או עומר אדם, אלא שכל בן אדם צריך להיות הוא והגרסה הכי טובה של עצמו, אז זה מה שאני רוצה שאנשים ילמדו מהשירים שלי".  

-במקביל למוזיקה, אתה משיק גם קולקציית בגדים אישית שמספר את הסיפור שלך דרך אופנה, במסגרת המותג המשפחתי 'Tfu Tfu'. איפה זה בא לידי ביטוי.

"אם אני אכניס אותך לרשתות החברתיות שלי, אתה תראה שאין יום שאני מעלה דברים שקשורים לאופנה, בלי שאני מקבל שאלות של 'מאיפה אתה מביא את זה?'. פעם הייתי ילד שמן, ומגיל קטן הייתי לובש בגדי אובר-סייז, ברמה שלא הייתי מגיע עם חולצות בית ספר אלא עם חולצות של אבא שלי והייתי מקבל הערה מהמורה. 

עד היום היום אני מתלבש בבגדי אובר-סייז, ואני לא יכול לראות למשל את הרגל צמודה לג'ינס אז הכל מרגיש כמו שמיכה. לא עשיתי את הקולקציה שלי בשביל לשנות מודעות, אלא שהאופנה היא חלק בלתי נפרד ממני, הבית שלי מדבר את השפה הזו, ואם כל הבית היה מתעסק ברועי סנדלר כשהייתי בגיל 16, היום הוא מתעסק ב-'Tfu Tfu'. המטרה היא שבמקום שאנשים ישאלו 'מאיפה אתה קונה ולוקח את הבגד הזה?' הם פשוט יבואו ויקנו מהקולקציה שלי, ורועי סנדלר הוא המקום לקנות את אותם הבגדים - אם אתה אוהב אותם". 

© שחר ארביב

-כאמור, אתה לא היחיד במשפחה שנוגע בתחום האופנה, זה משהו שעבר לך שנים בראש או שדווקא ניסית להתרחק מזה?

"באמת ניסיתי להתחמק מזה, עד שהבנתי שזה פשוט אני. 'Tfu Tfu' קיים במשך ארבע וחצי שנים, אבל בשנתיים וחצי אני מרגיש שיש כאן עלייה, ופעם כשהיו מדברים איתי על המותג או מבקשים ממני הנחה, הייתי אומר 'זה לא קשור אליי, אלא שזה מותג של המשפחה שלי, אשלח טלפון של אמא שלי'. אבל היום לא בא לי לברוח ממנו, אלא שאני גאה בו ונולדתי לתוך משפחה כזו שחיה את התחום כבר 50 שנה. אמא שלי התחילה למכור בגדים במזוודות כשהייתה בת 19, ולאבא שלי בעבר היה עסק בשם 'טרקטור' אבל הוא היה בפשיטת רגל לפני שמונה שנים. לכולנו כמשפחה יש מטרה אחת והיא שלא יחסר לנו כלום, אז כולנו עובדים ביחד, ואני בחודשים האחרונים מרגיש שעשיתי סוויץ' בראש, כלומר במקום להתנתק כמו שעשיתי פעם, היום אני רואה את עצמי חלק מהמקום ואני הרי גם הפנים של המותג. אין מקום שתראה את 'Tfu Tfu' בלי הפרצוף שלי, ועכשיו אני עומד לקחת אותו צעד אחד קדימה ולהוסיף לו את 'By Roee'". 

-כפי שפרסמנו אצלנו לראשונה, שחררת דואט עם שורדת השבי הצעירה, דפנה אליקים ששוחררה בעסקה הראשונה. 

"החיבור נוצר בצורה הכי לא צפויה בעולם", מספר לנו רועי על החיבור ומפרט המפגש עם דפנה. "אני מודה שאני בן אדם מנותק, כלומר הכרתי את השם שלה, אבל אם תשאל אותי על התמונה שלה לא אזכור. השאלה הראשונה שאמא של דפנה שאלה אותי 'אתה זוכר את התמונה של דפנה עם הפיג'מה?', אז אמרתי לה 'אני לא זוכר את התמונה הזו, אבל אני רוצה לזכור את דפנה כמו שהיא עכשיו', ופתאום נהיה איזשהו קסם בחדר. פתאום נהיה בינינו שיח שהתגלגל ל-40-50 דקות, ובמהלך השיח היא סיפרה שאוהבת לשיר ושחולמת להופיע באירוויזיון, ובראש היה לי שיר שמדבר בדיוק את את דפנה ואת מי שהיא ומי שהיא רוצה להיות. עד עכשיו יש לי צמרמורת מלדבר על זה, כי הדבר הזה כל כך נקי וטהור, ומהדברים שלא קורים בעולם שלנו, אז אני מחבק את זה ושמח לדעת שיש לי את היכולת להעלות לילדה הזו חיוך על הפנים".  

-מה לקחת איתך מהסיפור שלה?

"אתה רואה אצל ילדה בת 16 את ההתמודדות היום-יומית הלא פשוטה שלה עם שאלות ששואלים אותה על מה שקרה, כמו נהג המונית שאיתו נסעה לאולפן ולא הפסיק לשאול אותה שאלות. אם דפנה תישב פה על הכיסא לידנו היא לא תוכל לשבת דקה, אבל מרגיש לי שהילדה הזו ניצחה כי היא פה והרוויחה את החיים חזרה. כשאתה מסתכל על ילדה כמו דפנה, אתה מבין שכל דבר שאתה עובר בנפש שלך מתגמד בצורה מטורפת, כלומר אם יש לך טענה על העולם אז פשוט תסתום את הפה. דפנה שגרה בשדרות, כל בוקר יוצאת באוטובוסים או במוניות בשביל לנצח את מה שעברה, אם זה בשיחות יומיומיות שעושה, אם זה בללכת למטה החטופים, והיא פשוט עובדת בלעשות לעצמה יותר טוב. 

© צילום פרטי, באדיבות יחסי ציבור 

הכל אפשרי כל עוד יש אמונה, וזה דבר שאני מאמין בו הרבה זמן, אבל ההוכחה לזה הגיעה מדפנה. מה-7 באוקטובר יצא לי להיות בהמון מקומות, הופעתי למשל בשדה תימן ולקחו אותי שם לסיור, כשהכניסו אותי לתוך מכולה שהייתה מלאה בגופות של מחבלים וזה היה זוועה! אבל עם זאת הייתי גם מבסוט שלא מדובר במישהו משלנו. היה לי רצון להילחם בתחילת המלחמה, אבל לא הייתי בקרבי, אז דרך ההשפעה שלי הייתה לצאת ולהפוך את העצב דרך המוזיקה למורל. שימחתי הרבה מפונים שהיו בבתי מלון, חיילים, וגם חיתנתי למשל כלה עם חתן מיחידה קרבית באמצע שדה קרב, ואתה רואה איך כל המערכת הצבאית נרתמה לדבר הזה. לאוכלוסיה הישראלית יש קטע שמתי שלא טוב, אנחנו הכי מאוחדים בעולם וזה לא האישיו, אלא שהלוואי ונדע לשמור על האחדות הזו, כי זה מה שגם שורדי השבי כמו דפנה צריכים, והפילוג במדינה לדעתי זה מה שיצר את המלחמה". 

-לאחרונה התחוללה סערה סביב העצומה עליה חתמו האומנים לעצירת המלחמה, וכמו עידן עמדי ואביב גפן, גם סנדלר לא חוסך את דעתו בנושא.  

"העצומה הזו מזעזעת ברמות בעיניי! אני חושב שכל ההתייפיפות הזו של להסתכל על הרעב שקיים בעזה בזמן שחברים שלי וחיילים יוצאים מהמשפחות שלהם לקרב ולא בטוח שהם חוזרים הביתה, זו הסתכלות עגומה. יש קטע באוכלוסיה הישראלית שאנשים שאוהבים לראות מה שקורה, אז כולם הולכים אחרי העדר, אבל אני שמח שבא אדם כמו עידן עמדי שהרים את הכפפה. כשהאמנים שחתמו על העצומה ראו את התגובה שלו והבינו את חומרת העצומה שחתמו עליה-כולם חזרו בהם, וזה מה שמוכיח זה כשיש עדר כולם אחריו, לא משנה אם זה לטוב או לרע. יש אנשים שרוצים להעיף את ביבי נתניהו הביתה, אבל מה קשור להפגין על ביבי, תפגינו על החטופים, מה קשור פוליטיקה באמצע מלחמה? תשמע, אנחנו חיים במדינת ישראל ויש מקום פה לכל דעה אפשרית, אבל יחד עם זאת אנחנו עם אחד ואנחנו צריכים אחד את השני. אנחנו מיעוט בעולם ולא סתם לא אוהבים אותנו, כי אנחנו ספיישל ואנחנו צריכים להעריך את זה. 

עידן עמדי © משה נחומוביץ׳

הלוואי שהמלחמה הזו תיגמר וכל החטופים כבר יהיו בבית, כשלכל אחד מהם תהיה את היכולת לסדר את הסיפור שלו, ושאף אחד מהם לא ירגיש סלידה כשהוא הולך ברחובות בגלל שהוא נחטף. ישבתי פעם אחת עם שורדת שבי אחרת שהכרתי, היא התחילה לבכות לי מול העיניים ואמרה: 'אני לא רוצה שיכירו אותי, ואני לא רוצה שיחבקו אותי ברחובות', אז יש שורדי שבי שרוצים את השקט שלהם, ויש שורדי שבי שלוקחים את מה שעברו להרצאות. אני מאחל לאותה שורדת השבי שהלוואי שיהיה לה טוב, ואני מקווה שהמלחמה תיגמר, שניקח את השיעור שאנחנו צריכים לקחת ממנה ושהקרע כאן ייפסק". 

-בעבר, סנדלר חשף כי התמודד עם חיידק טורף ומסכן חיים שתקף אותו. 

"שלושה שבועות לפני שגיליתי את החיידק, היה לי 40 מעלות חום, אז מעבר ללחץ-אני יכול להגיד לך שהרגשתי שלא בא לי לחיות יותר. יום לפני האשפוז, אבא שלי חגג יום הולדת כשהיו אצלנו מלא אנשים בבית, הפנים שלי היו ירוקות והרגשתי שכאילו כולם נפרדים ממני. אחרי שלושה שבועות שבהם כל יום עשיתי צילום רנטגן שונה, אמא שלי לקחה אותי לעשות בדיקת תרבית דם, שבה אם מגלים תרבית בתוך הדם - זה אומר שיש חיידק. אחרי הבדיקה הזו, הדבר היחיד שנשאר לי לעשות זו בדיקת אקו לב כשלמזלי עשה אותו פרופסור במקום טכנאי, ואחרי שגילה את החיידק הוא אמר לי: 'קח את הרגליים שלך ועוף לבית חולים!'. מכאן, הייתי שלושה חודשים באשפוז ואם הייתי מגיע באיחור - היום הייתי בקומה, אז אמא שלי הצילה אותי.

© שחר ארביב

לא היה לי זמן אפילו להילחץ, כמו שהיה לי זמן להילחם. להגיד שבהתחלה היה לי כוח להילחם? לא... אבל היום אני מסתכל על בית חולים כבית הבראה. ברור שלא כיף ללכת לבדיקות ושמכניסים לנו מכשירים לגוף, אבל בסוף אנחנו רוצים להשתפר, ואני כבן אדם שואף להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. עד היום אני בבדיקות של אחת לשלושה חודשים, יש לי דליפה מהמסתם הראשי, ומעבר לזה- אני יכול להגיד לך שהבעיות אף פעם לא נגמרות לנו בראש. הכוונה היא שאם לא תטפל בלב - תטפל בנשירות שיער, ואם לא תטפל בנשירות תטפל בדימוי גוף, אבל אם אני משווה את עצמי לכל בן אדם מעבר לבעיה הקיימת, לכל בן אדם קיימת שריטה בראש שהוא רוצה לשנות עוד משהו בעצמו, אף פעם לא נהיה מושלמים". 

-יש פחד שזה יחזור חלילה?

"הפחד שזה יחזור קיים, אבל הפחד להתמודד לא מפחיד אותי. אעשה כל דבר שצריך לעשות בשביל לחיות-  אבל לא בכל מחיר, כלומר אם הייתי סובל - לא הייתי נשאר. בעבר יצא שיר בשם 'אין מושלם', ובטיקטוק התפוצץ קטע אחד מהשיר 'הטמטום שלי זורם לי בדם', עד כדי כך שהיה מקום ראשון בטיקטוק במשך שלושה חודשים. שבוע אחרי זה, באמת תקף אותי חיידק בדם, אז בעצם הרגשתי שהכל לא קורה סתם. בגלל מה שקרה, היה חודש שלם של הופעות שנמחקו, אז הרוח לפעמים נוגעת בנו כל פעם במקום אחר, וכל יום הייתי קם וחווה ארסנל של רגשות שאני לא יודע להסביר לך אותו, אבל יצאתי משם מחוזק ברמות. האמנת בעצמי ובבורא עולם שאני יכול להיות מספיק חזק להתמודד עם כל דבר שיבוא אליי, וזה ממש האיר לי פנים. תראה, לא כיף להתמודד עם משהו בריאותי, עם חולשות ועם מציאות שאנחנו לא רוצים, אבל זה השיעור הכי טוב בעולם ויש לך שתי אופציות: או לבכות ולשאול את עצמך 'למה דווקא אני?' או לשאול 'עבור מה' ולהשתפר מזה". 

-לאחרונה אתה לאט לאט מתחזק ומתקרב לדת, אפילו, כפי שהזכרת, הוצאת שיר בנושא, שממש התפוצץ. מה גרם לך להתחיל לעשות את הצעד הזה?

"אף פעם לא התחלתי לעשות את זה", משתף בכנות ומפרט "זה לא משהו שאתה יכול להתחיל, אלא שזה מדבר אליך. אמא שלי שמרה שבת במשך 25 שנה ותמיד הייתה לנו זיקה לדת בבית, אבל בתוך המשבר הבריאותי חוויתי המון רגעים שבהם ראיתי שאמונה בכלל ולא רק באלוהים פשוט מנצחת. כשאתה ניגש למשהו בלי אמונה - לא תצליח בו, ולא משנה מה רמת הכישרון שלך או מה נקודת ההתחלה שלך.

אני חושב שבכל יום אני משתנה ושואף בכל יום להשתפר ולהשתנות. אני יכול להגיד לך, שאין פעם בשבוע שבו אני לא מוצא את עצמי הולך לשיעור תורה, או לקבר של רב גדול, זה האוכל של הנשמה שלי. ביום שלישי בשבוע שעבר למשל נסעתי למירון עם שני חברים, וטבלנו במקווה ב-4 לפנות בוקר, אחת לשבוע או שבועיים אני עושה את הדבר הזה, ואני גם קורא תהילים של אותו היום. יש לי קרבה לדת שאני לא יודע להסביר לך מאיפה הגיעה, אלא שאני חושב שהאמונה זו האמת הכי טובה שאפשר לקבל בחיים האלה לטוב ולרע".  

-יש סיכוי שבעתיד תתקרב יותר לדת או אפילו תהפוך לרב?

"לא יודע אם רב, אבל הלוואי ואתחיל לשמור בקרוב שבת, זה משהו שאני מאחל לעצמי. בשבת יש נחת שאני כבן אדם ממש צריך אותה, כי אני לא יודע למצוא את הנחת הזו ביומיום שלי". 

-נראה גם שאתה די מנסה להימנע ממדורי הרכילות מאז הזוגיות האחרונה עם אנה זק. כמה אתה חושב שכל הכותרות השפיעו על העשייה והקריירה שלך?

"הייתה לי זוגיות מתוקשרת במשך ארבע וחצי וחצי שנים, ולא משנה לי מה היה בתוך הבית או בחדרי חדרים, כלפי חוץ הכל היה נראה מושלם. כל זוגיות מתוקשרת נראית כלפי חוץ ורודה ומושלמת, שזה בסדר, אבל ביום שהכל נגמר ופתאום ראיתי את ההודעות והכתבות השקריות שיוצאות, בחרתי להסתכל על זה ולצחוק במקום להיפגע או להתאכזב כי זה לא מעניין... לי כבן אדם יש לי קטע שביום שהחלטתי לעזוב את הבית המשותף עם האקסית, לא מעניין אותי מה עזבתי או איך, אלא שמאותו היום הבית הזה לא ראה אותי יותר. ברור שפרידה זה לא כיף, שינויים לא תמיד כיפיים וגם לא כותרות בנושא, אבל אף כותרת היא לא רעה. מה שכן, עד שלא ארגיש שהזוגיות חדשה יציבה - לא אוציא אותה החוצה, אני לא ממסחר את הלב שלי". 

-כמה קשה היה לנהל זוגיות בתור שני אנשים שבאים מאותו התחום?

"דווקא זה היה מאוד פשוט, אבל המוזיקה לא זו שעזרה, אלא החברות והשפה המשותפת שהייתה בינינו. תחום זה דבר שמשתנה, כלומר מחר בבוקר אתה יכול לקום ולהחליט שאתה הולך להיות חקלאי, בבוקר למחרת אתה יכול להחליט שאתה תזונאי, אבל שפה ואופי של בן אדם הם דברים שלא יכולים להשתנות בכל יום. הקושי היה לא מול אנה, אלא מול האנשים שניהלו אותה ושהזוגיות הגיעה למקום של ניצול".

© מתוך אינסטגרם @roee_sendler

-היו חששות שפתאום יותר מתעניינים בך רק בגלל הסיפור הרכילותי?

"לא היו לי חששות, כי זה פשוט לא עניין אותי. גם לפני, הפרצוף שלי תמיד היה מוכר מגיל 16, והיו תקופות שבהן הכירו את השם שלי מהמוזיקה שלי, אבל השם, ההיכרות והחשיפה אלו דברים שאף פעם לא ריגשו אותי. יותר ירגש אותי לראות אוטו שעובר ומנגן את השיר שלי, מאשר ש-900 בחורות יעברו ויצטלמו איתי". 

-ואז הגיעו הכותרות שאנה המשיכה הלאה, זה עשה משהו?

"לא, כי אני חושב שביום שהקשר נגמר זה טבעי ונחוץ ששני הצדדים ימשיכו הלאה". 

-באוגוסט האחרון העלית סרטון והובנה משם איזושהי שליחת עקיצה, אני מדבר על הקאבר לשיר של ששון שאולוב, "בואי נדבר", אחרי שעשתה זאת לפניך וכתבת "ככה עושים את זה". היה מכוון?

"אני לא חושב שזה היה מכוון, אבל כל דבר שאני מעלה לרשת איכשהו יחברו לאנה. בעבר זה הציק לי, חיפשתי לברוח מהדבר הזה ואמרתי לעצמי: 'די אני לא יכול עם זה', 'אני בזכות עצמי', אבל בסופו של דבר אין לך איך לברוח מזה וגם כתבתי שיר בדיוק על הסיטואציה הזו שנקרא 'לברוח מהשם שלך'. יש רגעים שלפעמים זה מחרפן, אבל בסופו של דבר אתה מבין שזה העבר שלך ואין מה לעשות". 

-לא מזמן גם התראיינת לפודקאסט ואמרת שם דברים לא פשוטים, ביניהם שהזוגיות הייתה מנוהלת מבחוץ, מה שציינת גם לפני כמה רגעים. איפה הרגשת את זה?

"אני לא אוהב להרחיב בדבר הזה, אבל בסופו של דבר יש שני סוגי אומנים: יש אומן שקם בבוקר ואומר 'אני רוצה אחד, שתיים, שלוש, ארבע', ויש אומן מוכשר ברמות שקם בבוקר ומקבל הכוונה. אני בן אדם נורא דעתן ולפעמים גם יכול להפסיד בגלל הדעות שלי לטוב ולרע, והצד השני נורא סמך והלך על הדעות של המנהלים שזה גם מדהים בעיניי, אבל כל אחד בדרכו. היום אני מעריך את זה מאוד, ואני יכול להגיד לך שאני מאוד רוצה לשחרר אחריות למנהלת שלי, ליחצנית שלי ולסגור עיניים. זה משהו שאין לו מחיר, אז אני שמח שיש לאנה צוות שעוטף אותה, שמח שהמשיכה הלאה ושהיא במקום טוב".  

-כשאתה מתראיין בנושא אתה מנסה לחשוב מה להגיד או מה לא להגיד? 

"אני אף פעם לא חושב", משיב סנדלר בצחקוק. "יש לי קטע כזה שלפעמים אני מדבר, ולפעמים אומר 'למה אמרתי את זה?!', 'למה אנשים צריכים לדעת מה אני חושב?!'". 

-כאמור, אתה נמצא בזוגיות חדשה עם בחורה בשם ליה, מה אתה בכל זאת יכול לספר לנו עליה.

"אני נמצא בקשר עם בחורה מדהימה שעושה לי ממש טוב", מספר, "זה עוד טרי. כל החיים הייתי בן אדם שהיה לו פער של שלושה חודשים בין בת זוג לבת זוג, עכשיו זו פעם ראשונה שיש פער של שנתיים מהזוגיות הקודמת, אז אני מרגיש שאני גם לומד מחדש איך להתנהל בתוך זוגיות, אם זה הדין וחשבון שפתאום אתה לומד לתת מחדש על השאלות שלא חשבת בכלל לתת עליהן תשובות במשך שנתיים אתה צריך לתת עכשיו וזה לא חטטני, אלא חלק מזוגיות".  

-למה אתה מנסה לשמור על זה רחוק מהכותרות?

"כי אני רוצה להרגיש שמי שחיה איתי קודם כל מבינה לאן היא נכנסת. בת הזוג שלי לא מגיעה מהתחום בשום צורה, ואם תהיה את טבילת האש הראשונה ודברים יתחילו לעלות, לצוץ ולקרות, חשוב לי שהיא תהיה תהיה מספיק חזקה בנפש להתמודד עם כל דבר שהיא תראה". 

-בחזרה לצד המקצועי שלך, עברת לא מעט מנהלים בתחום, ביניהם גם ב"ליאם הפקות" של אייל גולן. למה בעצם הרגשת צורך להחליף כל פעם?

"מעולם לא הייתי מנוהל על ידי אנשים מהמוזיקה. כשהייתי חתום אצל אייל גולן, זה היה בשיא הקורונה, ובני פרץ שכביכול ניהל את המשרד, כבר לא היה שם, אז לא היה ניהול אומני, וזה כמו שתשאל את עצמך כשאתה חוזר הביתה 'לא תזרוק את הגרביים המסריחות לכביסה?'. אני עד היום לא בחרתי אנשים לפי מקצועיות, קבלות או ניסיון, אלא לפי הלב - עד היום. מאוד היה חשוב לי לראות שהבן אדם רוצה בהצלחה שלי כמוני.  

© אור גפן 

פעם אחותי ניהלה אותי וידעה מה היא עושה, אבל בסופו של דבר בחרתי לא לערבב משפחה ועבודה, ככה שחוץ ממנה במשך 10 שנים הייתי מוצא את עצמי מעיר בבוקר ומנער את כל המנהלים שהיו לי, אז לכן כל פעם היו חילופים, עד שבשנה הזו הגעתי למסקנה שאת המנהל הבא שלי לא אני אבחר. הייתה לי שיחה עם בורא עולם שבה אמרתי לו: 'בורא עולם אני משליך לך, ומתי שאני צריך לפגוש את המנהלת או המנהל הבא שלי אתה תפגיש אותי איתם. אחרי זה, משום מקום היה לי ראיון בערוץ 14, כשבאותו היום זה היה היום האחרון של המנהלת שלי, ליטל, אז הדברים פשוט התחברו מלמעלה והנה היום אנחנו ביחד". 

-בימים אלו אתה מנוהל אומנותית על ידי תמר יהלומי ויונתן קלימי. איך התקבלה ההחלטה?

"אני האומן הראשון שהקליט אצלם בתחילת דרכם כצמד. זה קרה כשהייתי בן 16 עם השיר 'היה לנו טוב', וזה למעשה השיר הראשון ששניהם הוציאו לאמן אחר. בסוף השנה שעברה, הייתי בהופעה של יונתן ב'זאפה גני יהושע', ישבתי שם עם תמר שאמרה לי: 'ברוך השם, כל שיר שעשינו במשותף חווה הצלחה מסוימת' ואז סיכמנו שאתמסר. תמיד היו לנו שיחות על זה שאני צריך להתמסר לדרך איתם, אז פשוט החלטתי לעשות את זה ומאותו היום הכל היסטוריה. אנחנו נמצאים עכשיו באוגוסט, וברוך השם כל השירים שיוצאים נעשים בחשיבה מסוימת ביחד, הכל בשיתוף פעולה ובסיעור מוחות". 

-כיום אתה מרגיש במקום שאתה רצית להיות בו בקריירה?

"אני מרגיש שאני בדרך לפריצה. ברור שיש לי עוד הרבה מקומות ויעדים לכבוש, אבל להבדיל משנים אחורה שבהן הרגשתי שאני בשוליים, היום אני מרגיש שהרכב שלי התחיל לנסוע". 

-יש לדעתך פערים בין מה שקורה בשטח עם המוזיקה שלך לבין היחס מהתקשורת והבמה שלהם?

"האמת שכן, אבל בסופו של דבר אני מאמין שברגע שהשירים שלי יצאו בשטח ברמה שאין דרך להתעלם מזה, אז גם התקשורת לא תוכל להתעלם. מה שקודם כל חשוב לי זה ליצור את העתיד שלי בזכות עצמי, ויש לי רשתות חברתיות עם לא מעט עוקבים ברוך השם, ויש לי חשיפה שוות ערך לגופי תקשורת שמפרנסים גם בני אדם, כלומר אם אני עושה סרטון עם צילום טוב ותוכן, אז אני מרגיש שהוא משרת את האינטרס שלי, כי יש סרטונים שלפעמים יכולים להגיע ל-700,000 צפיות שזה יותר מכתבה שאני מתראיין בה. מה שצריך זה פשוט לעשות, להאמין וזה חלק מעקביות והתמדה". 

-הייתה לך גם הבלחה קצרה בכוכב הבא. ריאליטי מוזיקלי נוסף זה שיקול או שלא מתקרב לשם?

"הייתי בפרק אחד של 'הכוכב הבא', בו שרתי שיר של עדן חסון ועברתי עם חמישה כחולים, אבל לא ישנתי באותו הלילה כי הגעתי לצילומים ב-9 בבוקר ועליתי לשיר רק ב-3 לפנות בוקר! הרגשתי שזה לא המקום בשבילי ואני לא עושה מוזיקה בשביל להיות מפורסם או להיות מרוח על שלטי חוצות, אבל מה שכן - אעשה ריאליטי רק אם אהיה שופט. אני חושב שכאומן שעבר המון על בשרו, יש לי הרבה מה לתת לאומנים בתחילת דרכם ויש לי רצון לתת אותם. 

מעבר לזה, בשולחן השופטים יושב אסף אמדורסקי, שאגב גם הוא חתם על העצומה נגד המלחמה ולא הביא להיט במשך 50 שנה, אז אני חושב שהוא לא מצדיק את מקומו בשולחן השופטים בשום צורה, כי חוץ מלהיות 'האדם הרע' של התוכנית שאומר לא, אין לו באמת תועלת בשולחן הזה. יש לי הרבה ערך מוסף לתת לאומנים". 

-אז לא תשתתף בשום ריאליטי גם אם זה בכדי לייצג את ישראל באירוויזיון?

"גם לא", משיב בנחרצות. "זה לא מעניין אותי. תשמע, נטע ברזילי ייצגה אותנו בכבוד והביאה אלינו את האירוויזיון, אבל אני לא מרגיש שזה שינה משהו בעולם. בסופו של דבר, אם אני קם בבוקר ורואה שהשיר מתנגן ומשפיע על אנשים, אהיה המאושר באדם. מישהי כתבה לי 'השיר לבד נגע לי בנקודה אחת, שתיים, שלוש בחיים', והיא לא שמעה את השיר בגלל רועי סנדלר, אבל בזכות השיר היא הגיעה אליי ואמרה לו 'תודה', אז עצם זה שהצלחתי לגרום לבחורה הזו במשך שלוש דקות להזדהות עם משהו זה ניצחון". 

-מה בנוגע למשחק, מעניין אותך? 

"בעבר למדתי משחק שמונה שנים בבית ספר 'טכניקה' של אולי שטרנברג וניב רז, אצל אשתו של זוהר ליבה, אורית שר כשהייתי נוסע לתל מונד באוטובוסים. אני מאוד אוהב ללמוד ולהשתפר, אבל יש זמן לכל דבר. אני יכול להגיד לך שבשלוש השנים האחרונות היו לי מאצ'ים לסדרות שונות, הייתי גם בסוכנות השחקנים 'ADD', אבל עם זאת צריך קודם כל להרגיש שיש לי גושפנקא במשהו אחד. כשארגיש שמשהו מתחבר לי במוזיקה כמו שצריך, אעשה משחק באהבה גדולה, אבל כרגע חשובה לי יותר המוזיקה. 

לסיום, אתן לכם עצה: 'אל תחפשו שמשהו יגיע, אלא תעשו ותאמינו. ברגע שעושים ומאמינים, אז הדברים יגיעו ממקומות שהכי לא תאמינו שיגיעו". 

© שחר ארביב, באדיבות יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שירה מרגלית: "אם אלך לעוד ריאליטי, זה יהיה ל'אח הגדול' או ל'הישרדות'"
• אייל לוי: "כשאתה משתף, אתה מוריד מעצמך אבן ענקית וכבר לא מרגיש לבד"
• עילאי אלמקייס: "רוצה לשפוט בתכנית ריאליטי מוזיקלית"

"מדובר בשיר שונה טיפה ממה שעשיתי עכשיו ויותר בוגר, כתבתי והלחנתי אותו עם אליסף סמסון, נאור טיבי ודניאל צ'רננקו", מספר דילן. "באופן כללי גם האלבום הולך להיות טיפה יותר בוגר ממה שעשיתי בפן המוזיקלי עד עכשיו, אם זה מבחינת השירה, מבחינת ההפקה, אם זה מבחינת היכולות הווקאליות, והוא גם הולך להיות כן ומשופר יותר ממה שעשיתי עד עכשיו".  

-עברה שנה מאז השיר האחרון שהוצאת. מה הסיבה להפוגה?

"קודם כל המלחמה שיצרה בלאגן אבל היו היה גם המון גורמים מבחוץ כמו בית ספר למשל… הרבה זמן לא יצא לי להיכנס לאולפן, וכשנכנסתי  אמרתי לעצמי: 'אוקיי, צריך משהו גדול יותר וככה עבדתי על האלבום במשך חצי שנה, אפילו יותר".  

מאיפה בכלל נוצרה האהבה שלך לעולם המוזיקה?

"אני שומע מלא מוזיקה יותר בכיוון של אולד סקול מה שנקרא. אמרתי לעצמי שאני יום אחד חייב להיכנס גם לשם, כי אני מאוד אוהב לגעת בהמון נושאים, וחשבתי ששירה יכולה להכניס קאץ' לכל העניין הזה".

-ומה אתה יכול לספר לנו על האלבום? 

"יהיו בו עשרה שירים, כל שיר ושיר בו באמת מטורף! אני מאמין שיצליחו לא רק בתור טרנדים בטיקטוק, אלא באמת בתור שירים בפנים עצמם. כל שיר הוא בסגנון שונה, אבל בסופו של דבר כולם מתחברים אליי ואני מאמין בכל אחד ואחד מהשירים". 

-אתה מרגיש שהקהל או אפילו התקשורת מסתכלים על המוזיקה שלך בצורה ניטרלית? כלומר לא בתור מי שהתחיל ברשת ופשוט שחרר שירים?

"אני חושב שכן, כי אני מופיע יחסית המון, ואני גם רואה אנשים ששרים איתי את השירים ונהנים. את הדברים האלה אני גם יכול לראות ברשתות בדרך כזו או אחרת, אז אני חושב שהיום לא מסתכלים עליי בתור יוצר תוכן שמעלה שירים, אלא בתור זמר לכל דבר. חשוב לי לציין שהייתי מעורב מאוד ביצירה של האלבום, אם זה מבחינת הכתיבה ברוב המוחלט, הביטים, ההפקה המוזיקלית, בכל פיפס הכי קטן הייתי מעורב. אולי לא אני זה שלחץ על הקיק והבס בפועל למשל, אבל כן הזזתי ושיניתי דברים עם המפיקים המוזיקליים שעבדתי איתם, וכמובן שהיו באולפן עוד כמה כותבים שנכנסו לדבר הזה יחד איתי". 

© ערן ספיר, באדיבות יחסי ציבור

-במאי האחרון ואחרי שש עונות, הסתיימה הסדרה "רוני ותום" בכיכובך. איך היה להיפרד? 

"אני יכול להגיד שזה היה קשה, אבל בסופו של דבר הייתי המון המון זמן ביחד עם צוות ההפקה והשחקנים, אם זה בימי צילום ובלמידת טקסטים, אז לבוא ולסיים את הכל היה קצת מוזר, אבל זה חלק מהעניין-ממשיכים הלאה לסדרה הבאה". 

-הסדרה הייתה סיפור הצלחה, הופתעת מזה?

"האמת שכן, כי בכל זאת זה היה תפקיד המשחק הראשון שלי ועוד ראשי, ולבוא להרים סדרה כזו שפתאום הופכת להיות מבין הסדרות הנצפות ביותר של 'yes', וסדרה שהייתה גם חזקה ברשתות החברתיות במשך שלוש שנים ברציפות, אז זה באמת מטורף! אני יכול להגיד, שכל הצוות הפך למשפחה וראו את זה גם בסדרה, זה היה מדהים". 

© פיני סילוק, באדיבות yes

-יש תפקידים נוספים על הפרק?

"אני משתדל שיהיו כאלה, ומה שאני עושה זה בעיקר ניגש לאודישנים. תשמע, בכל זאת עבדנו הרבה על האלבום, ונסעתי גם לקוריאה דרך נטפליקס ששלחו אותי כדי לצלם תכנים לקראת 'משחקי הדיונון' החדש". 

-אתה רואה את עצמך יותר שחקן, יותר זמר או בכלל יותר יוצר תוכן? 

"אם להיות כן, אני רואה את עצמי כמולטי טאלנט. הכוונה היא שאני יודע לעשות הכל, ומשתדל לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר, ובצורה הכי טובה שאני יכול להציע ולתת. אני משקיע בהכל, בין אם זה ברשתות החברתיות, בין אם זה ביצירת תוכן, ובין אם זה במשחק. עכשיו גם שמתי המון השקעה וזמן על העולם של השירה, כי אומנם כבר נגעתי שם אבל לא מספיק, אז בגלל זה החלטתי לעשות אלבום כדי לחזק את העולם של המוזיקה". 

-איך בכלל אתה מצליח לתפעל את הכל כשאתה עוד תלמיד בן 17?

"נכון לעכשיו זה חופש גדול, אז עכשיו זה הרבה יותר קל", משיב דילן בצחקוק. "אבל כשיש לימודים, זה באמת לא קל. מה שכן, עכשיו אני עולה לכיתה יב' אחרי שיא' הייתה כיתה לא קלה, אבל לאט לאט משלבים את הכל בזהירות ומצליחים". 

-היו פעמים שבהם הרגשת שהפרסום גדול עליך מדי ושאולי זה לא המקום שלך?

"מה פתאום!", משיב דילן בנחרצות. "אני במאה אחוז נכנס בפנים, אם רוצים ואם לא, הולך בדרך שלי, ועושה את מה שאני רוצה ואוהב". 

-בזמן לימודים, ובתוך כל הטירוף, אתה מצליח בכלל גם איפשהו לשמור על שגרה כנער? 

"ברור! יש את החברים שלי מהבית שאיתי הרבה זמן ומאזנים אותי, יש את החברים שעובדים איתי ביוטיוב, צוות שלם שעוזר לי לשמור על מי שאני, וכמובן שיש את המשפחה שמלווה אותי בהכל. יש גם המון דברים קטנים שמשאירים אותי נער, כמו ללכת לבית ספר שעל זה אני לא מוותר, אני מתכוון להוציא בגרות רגילה כמו כולם, ובכוונה לא הלכתי לאקסטרני כדי להישאר נער. הציונים שלי סבבה לגמרי יחסית למישהו כמוני שכמעט ולא מצליח להגיע לבית ספר בגלל העבודה, ואני משתדל להגיע ולעשות את כל המבחנים במקביל לדברים שאני עושה כמו היוטיוב, הטיקטוק והאלבום".  

-מה לגבי פסטיגל, מעניין אותך לעשות אחד? 

"ברור למה לא?!", מכריז דילן. "זו המטרה, אני רוצה להגיע אליה והיא תגיע".

נציין שלאחר שערכנו את הריאיון עם דילן, לפרוגי נודע כי אכן היו מגעים להשתתפותו השנה בפסטיגל, אך הם כשלו בעקבות צמצום כמות ההופעות לשלושה שבועות בלבד - ובשל הסיבה הזו לא יוכל להשתתף, שכן הוא יהיה מתחת ל-18.

-בחופש הגדול הבא אתה כבר תהיה לקראת גיוס, יודע כבר מה אתה הולך לעשות בצבא?

"עדיין לא, כי יש לי עוד שנה וקצת, אז בינתיים אני ממשיך לעבוד על המוזיקה, בקרוב אוציא את אלבום הבכורה, ממשיך לעבוד על עוד דברים וכמובן להשקיע בלימודים לעוד שנה".  

-התחלת לחשוב איך תנהל את הקריירה שלך לצד השגרה שלך כחייל?

"שאלה טובה! אבל אני חושב שזה עוד מוקדם. כשנגיע לגשר נחצה אותו". 

-לסיום, אתה עוד לא בן 18 וכבר הספקת להכניס לא מעט הישגים לרזומה שלך. בכל זאת, מפחיד להגשים המון בגיל מוקדם מדי ואולי אפילו להגיע ככה לתחושת מיצוי מוקדמת בקריירה? 

"מה פתאום! תשמע, לבן אדם יש 100 שנה, אולי קצת פחות, אז אני לא חושב שאפשר למצות את החיים כל כך מהר, אז המטרה היא לקחת את היתרונות שלך, ליהנות מהם ולעבוד קשה. מעבר לזה, אני מזמין את כל מי שקורא את הכתבה הזו להאזין לשיר, לאלבום שייצא בקרוב ותבואו לראות שם צד אחר שלי".

© מתוך האינסטגרם של דילן

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אייל לוי: "אתה מוריד מעצמך אבן ענקית וכבר לא מרגיש לבד"
• עילאי אלמקייס: "רוצה לשפוט בתכנית ריאליטי מוזיקלית"
• נונו: "זה היה כמו לעבוד על ילד שנה וחצי ואז פשוט גנזתי אותו"

"כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה מבקשת ממני לשיר", מספרת מרגלית על תחילת ההתאהבות שלה עם עולם המוזיקה. "הייתי נהנית מזה ורואה מה זה גורם למשל למשפחה שלי בלב כשנעמדתי על השולחן בערב חג והופעתי מולם, כשעוד לא הייתה לי הבנה כזו גדולה במוזיקה בתור ילדה. אני זוכרת איך אמא שלי, יפה, זכרונה לברכה, הייתה מאושרת מזה ואמרתי לעצמי: 'וואו, אני כל כך נהנית ורואה שזה עושה לאנשים חיוך על הפנים!'".

-שחררת לאחרונה שיר חדש בשם "אאוץ'". מה הסיפור מאחוריו?

"על החיים בגדול... בשיר הזה אני מדברת, או יותר נכון קצת מתלוננת, חצי בציניות וחצי ברצינות, על זה שהבנק מתקשר, על זה שיש להיט אבל אין כסף לחיות, ועל איך שאנשים מגיבים לי תגובות רעות ואני צריכה להגיב לתגובות אחד אחד בגלל שהביטחון שלי מתרסק. אני בעצם מדברת על כל התחושות של להיות בן אדם, להיות מתוסכל מהחלומות שלך, מהרצונות שלך, מההשלכות לדברים שאתה בוחר בהם, ובפזמון אני פשוט אומרת 'יאללה, תן לי ליפול', כלומר אני מעדיפה ליפול ולהרגיש משהו, מאשר לא להרגיש וכל הזמן לחשוב על ההשלכות של הרצונות שלי. בא לי פשוט להתפרק, להיות ילדה, לעשות דברים בלי לחשוב על מה יהיה, ואני חושבת שכולנו מרגישים ככה לפעמים". 

-מתי נראה ממך אלבום חדש? 

"סבלנות!", משיבה מרגלית. "רק לפני שנה הוצאתי אלבום, אז אני חושבת שייקח עוד טיפה זמן. מה שכן, יש מלא שירים חדשים שלאט לאט מתחילים להתגבש לאלבום, אבל אני לא יודעת לומר תשובה חד משמעית על  מתי זה יקרה, אז תצטרכו לחכות!".

-אחד מהשירים הראשונים שלך היה לזכר אמך, והשנה גם שחררת שיר לכבוד אבא שלך, רוני. כמה המשפחה משפיעה על הכתיבה?

"האמת שפעם לא ידעתי את זה, אבל הסתבר לי שהמשפחה משפיעה כאן מאוד. בכל זאת יש שיר גם על אמא שלי, שיר על אבא שלי, על אחותי... אני חושבת שהמוזיקה היא פשוט המראה שלי. המשפחה היא חלק ענק בחיים שלי, ואני לא יכולה להעביר יום בלי לדבר איתם ולא יכולה להעביר שבוע בלי לראות אותם. מעבר לזה שאנחנו משפחה, כולם החברים הכי טובים שלי. שתי האחיות הגדולות שלי הן החברות הכי טובות שהיו לי בחיים, ההורים תמיד היו המקום לרוץ אליו לספר כל דבר, ותמיד הרגשתי בנוח לספר להם הכל, גם על דברים טובים וגם על דברים רעים. המשפחה שלי גם תמיד ידעה לבקר אותי כשצריך, ולא רק להגיד 'את מושלמת ועושה הכל מושלם', ככה שעם המשפחה שלי אני מרגישה שלמה לספר הכל בלי לחסוך". 

-אמא שלך נכחה בתחילת הדרך שלך על המסך. יש איזו תחושת החמצה שהיא לא כאן לראות את ההצלחה שלך?

"אם יש מישהי שהייתה מאושר מזה עד השמיים - זו אמא שלי. היא הבן אדם שהכי האמין בי, הייתה באמונה שלמה שהמוזיקה זו השליחות שלי, שזה הייעוד שלי, ובכל פעם שהייתה שומעת אותי שרה היא הייתה אומרת 'בואי נוציא לך אלבום!' ושואלת 'כמה עולה להוציא אלבום?'. תחושת ההחמצה היא ענקית וקשה, אבל אני מקווה שאיפשהו אמא כן רואה, רוצה להאמין שהיא רואה הכל ובטוחה שיש לה גם חלק בזה". 

-מה היא חשבה על ההתחלה שלך בתחום?

"אמא שלי נורא רצתה שאתעסק במוזיקה, ואני חושבת שלא הייתה מבחינתה אופציה אחרת. אמא גם הובילה אותי לזה כל החיים והיא לא הייתה פושרית, כי הרצון לעשות מוזיקה תמיד היה בי, אבל היא תמיד עודדה את זה מכיוון שהיא ראתה כמה אני מאושרת, וגם היא הייתה מאושרת מזה. מה שכן, היו לאמא ולי שיחות על 'האם מוזיקה זו פרנסה?', 'האם זו עבודה?', 'האם יש בזה עתיד?', ו'האם אני יכולה להיות אמא, להקים משפחה ולעשות את זה במקביל?'. 

בהתחלה נורא כעסתי על השיחות האלה, אבל היום אני מבינה שהן חשובות משום שהן הכניסו אותי לקו מחשבה שהוא נכון בתור מוזיקאית, שהמוזיקה הפכה למקצוע שבו אני עם יד על הדופק, חושבת על הכסף, על העתיד, וזה חשוב ללכת אחרי החלומות שלך ולא לאבד את עצמך. אני חושבת שמצאתי איזון בחיים שלי בהתעסקות עם המוזיקה, והרבה בזכות השיחות עם אמא". 

© מתוך האינסטגרם של שירה

כמה מזכירים לך היום את "פרויקט הלהקה"?

"כל יום ואני מאושרת מזה, אבל פעם הייתי מתעצבנת מזה".

-למה?

"כי אמרתי: 'די אני זמרת!' בנוסף לזה שתמיד היו אומרים לי 'יואו זו את מהאינסטגרם' ושהגדירו אותי בכתבות ככוכבת רשת אמרו גם 'יואו זו את מפרויקט הלהקה' וזה הפריע לי, כי הרגשתי שכאילו קראו לי בשמות כמו ילדה קטנה, אבל היום 'פרויקט הלהקה' זו גאווה בשבילי. אחרי הכל שם הייתה תחילת הדרך שלי, וכשהורדתי טיקטוק הבנתי כמה 'פרויקט הלהקה' אייקוני כי הוא הופיע שם, ואנשים גם כתבו 'רק מי שאיכותי זוכר'". 

-את זוכרת את זה לטובה?

"רק לטובה! אני בטוחה שכשהולכים לריאליטי כמו 'האח הגדול' זה הרבה יותר קשוח, אבל המטרה כאן לא הייתה לשגע ולקחת אותנו לקצה, אלא שזו הייתה תוכנית דוקו ב'ערוץ הילדים' שעסקה במוזיקה. אני גם חושבת שהמשפחה, המקום שבאתי ממנו והסנטר שלי, עזרו לי לא לאבד את זה בגלל התוכנית, אז יש לי ממנה רק חוויות טובות". 

-סיפרת באחד הפודקאסטים שהתראיינת אליהם על הזוגיות האלימה/רעילה שהייתה לך עם יוצא התוכנית, ישראל מרמרוש. כמה היה קשה לחשוף את זה?

"זו באמת הייתה החוויה היחידה הלא נעימה שקשורה לתוכנית. אתה רואה לפי הזמן שלקח לי לחשוף ולפתוח את הנושא הזה... אין לי בעיה עם הטייטל שיווצר בעקבות הסיפור הזה, אבל הייתה לי בעיה אם זה היה אחד מהטייטלים הראשונים". 

-תסבירי.

"פחדתי אז לספר ושכולם יגידו 'אוי, זו ההיא עם הסיפור' ולא רציתי שזה מה שיהיה. דבר שני, אני חושבת שהייתי צריכה להגיע לאיזשהו ריפוי עם עצמי, כדי שאוכל להגיע למקום שבו אפשר להסתכל על התמונה הגדולה, ובסופו של דבר היה לי חשוב להעביר את זה הלאה, זה מעשה אחראי מבחינתי". 

-ישראל ניסה לפנות אלייך אחרי הריאיון?

"האמת שלא", משיבה בכנות. "באופן כללי, לא דיברנו מהיום מאז שנפרדנו". 

-יש ציפייה שיתנצל?

"היום כבר לא".

-למה?

"כי אז לא הבנתי שמדובר בנרקסיסט, אבל עכשיו כשאני מבינה את זה אני לא מחכה ממנו לסליחה. כן ביקשתי סליחה מעצמי על המקום שאפשרתי לעצמי להיות בו, כי בסופו של דבר המקרה הזה רק כלי בכדי לתת לי איזושהי זווית ראייה על עצמי בעולם שלי. ככה אני מסתכלת על זה היום, ואם לא היה לי את החלק הזה כאן היה לי אותו במקום אחר, אבל אם הייתי בסיטואציה דומה כזו היום-לא הייתי נותנת לאנשים לדבר כמו שהיו מדברים אליי, ולא הייתי מרצה כמו שניסיתי לרצות רק בכדי לקבל קצת אהבה. 

מצד שני, אני כן חושבת שריצוי הוא דבר חשוב בזוגיות, במובן שאני רוצה לעשות טוב למשל לבעלי לעתיד, ים' ואני עושה את זה גם בסופו של דבר בשביל למלא את עצמי, אז כל עוד זה הדדי-אין שום דבר רע בריצוי. גם כשהלכתי ללמוד חינוך מוזיקלי ב'רימון' כמו שאבא שלי רצה - אז זה היה מרצון לרצות את אבא שלי, כי בכל זאת הוא נותן לי הרבה, מאפשר לי הרבה והשקיע הרבה בתחילת הדרך שלי במוזיקה. היה לי חשוב להגיד לאבא: 'חשוב לי ממך, חשוב לי מהרצונות שלך, וחשוב לי מהציפייה שלך כלפיי בתור הבת שלך. בשורה התחתונה, אני מרצה בן אדם שאוהב אותי, ובעקיפין עושה טוב גם לעצמי". 

-קיבלת תגובות או פניות מבנות שהחשיפה שלך עזרה להן לסיים קשר?

"קיבלתי הודעות מהמוני בנות שכתבו לי שממש נתתי להן כוח לסיים קשר לא טוב, וגם מנשים שהיה להן אינטרקציות עם ישראל וחוו את אותו הדבר, מה שהייתה לי הפתעה אבל גם לא הפתעה. אני לא חושבת שבאמת גרמתי לאותן הבנות להיפרד מבני הזוג שלהן, אבל אולי הייתי הבעיטה האחרונה והחזקה שלהן בקיר, וזה בשבילי עולם ומלואו. אני זוכרת את עצמי מתנגחת עם המשפחה שלי, שאמרו 'מה קורה לך שירה?!, זה רעיל, זה לא טוב לך וגורם לך להתנהג לא כמו עצמך', אבל בסופו של דבר גם אצלי קרתה הבעיטה החזקה בקיר".

-במעבר חד, בעוד חודש תעמדי תחת החופה עם בעלך לעתיד, הזמר והיוצר ים רפאלי. מתי הבנתם שזה זה?

"אני חושבת שלא היה רגע כזה".

-כלומר?

"הכל בקשר שלנו היה כל כך טבעי, עד כדי כך שאני חושבת היה ברור שאנחנו הולכים להתחתן. התחלנו בקשר מזדמן, מפגשים פה ושם, אבל אחרי תקופה התחלנו לדבר על רגשות, לאט לאט התאהבנו והתחלנו להיות יותר אחד עם השנייה. מאז היה לנו קשה להיפרד אחד מהשנייה ליותר זמן, כי בהתחלה היינו נפגשים פעם בשבועיים. לאט לאט מצאתי את עצמי מתגעגעת לים, רוצה להתקשר רק אליו, רוצה להיות רק איתו והיה לי קשה כשהלך, אבל אחרי כמה זמן פשוט התחלנו להיות יותר ביחד, ויום אחד אמרנו אחד לשני שאנחנו רוצים להתחתן - עד שזה נהיה רציני".

© מתוך האינסטגרם של שירה וים

-התארסתם אחרי חמש שנים של זוגיות, ובכל זאת - הופתעת מההצעה?

"לא, כי ידעתי שזה מוביל לשם, אני כבר לא צעירה יותר, אני בת 31 וידענו שאין לנו מה לחפש יותר, אז אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לחיות יחד את שארית חיינו". 

-איך ההכנות?

"אני לחוצה מאוד, כי יש מלא דברים קטנים לחשוב עליהם, אם זה המקווה, הדרכת הכלה, הקישוט לאוטו, ההושבה של האורחים, ההגעות וזה כאב ראש, אבל כיף לסגור למשל אולם ודיג'יי".  

-והחתונה הרי של שני מוזיקאים - מי יופיע?

"יש לאנשים ציפייה מאיתנו שנופיע בחתונה בגלל שאנחנו זמרים, וגם אני הייתי שואלת את זה, אבל התשובה שהיא שאף אחד לא מופיע, אלא רק הדיג'יי. אני אומרת שיתנו לנו לשכוח מזה שאנחנו זמרים במקצוע שלנו, אנחנו רוצים ליהנות!".

© מתוך האינסטגרם של שירה וים, עיצוב: yocalab_global

-עד כמה זה מקשה או עוזר ששניכם מאותו התחום?

"טפו, חמסה, זה לא מקשה! כנראה שבטוח יש סטראגלים בזה שאנחנו מוזיקאים ואכיר אותם רק כשיהיו ילדים, אבל אני יודעת שאנחנו מספיק חזקים בכדי לעבור את הכל ובתור מוזיקאים, אנחנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה בחיים של כל אחד מאיתנו. אני יודעת מה זה גורם לים להרגיש כשהוא יוצר שיר שאוהב, יודעת איך הוא כשהוא עומד על במה בפני אנשים כמו שאני הופעתי מול המשפחה כשהייתי ילדה קטנה, ויודעת מה זה עושה לו כשאחר כך מגיעים אנשים ואומרים לו כמה המוזיקה שלו עוזרת להם. מי שמוזיקאי לא יכול להיות בלי התחושה הזו שאתה עושה טוב לאנשים וגם לעצמך, כמו שאתה אוכל משהו טעים ובריא, ואתה אומר לעצמך: 'לא יכול להיות שהדבר הזה קיים, זו מתנה!', אז אני שמחה שהוא מבין מה אני מרגישה, ואני מבינה מה הוא מרגיש".

-כל כך הרבה זמן ביחד, אבל עד היום לא יצא דואט רשמי. זה משהו שעל הפרק בכלל?

"האמת שיש לנו כמה התחלות לשירים ואנחנו בכל פעם מתחילים וגונזים אותם. אני מאמינה שזה צריך לקרות בשלב מסוים. אנחנו הרבה פעמים גם מדברים על אלבום EP והייתי רוצה שאחרי הרבה זמן ביחד יהיה לנו אלבום כזה, כי למי יש הזדמנות לעשות את זה עם בן הזוג שלו?! בטוח יהיה משהו שנוציא ביחד". 

-אז איך תקראו לאלבום? 

"אולי 'כאן גרים בכיף משפחת רפאלי!'". 

-הפריצה שלך למיינסטרים הייתה עם "אחותי כבר לא סובלת אותך". עם ההצלחה והשמחה - גם הלחיצה אותך המחויבות להתעלות על להיט בסדר גודל כזה?

"בהתחלה זה מאוד הלחיץ,  אבל היום כבר אני מסתכלת על זה אחרת. יש אומנים מצליחים שמנהלים קריירה ארוכה ולא היה להם להיט אחד בסדר גודל כזה, ולקח לי זמן להבין שזו קללה וברכה - מצד אחד כל הזמן השוו אותי ללהיט הזה, אבל מצד שני אני ברת מזל שמשהו הצליח ברמה הזו, ואני חושבת שלשיר הזה יש עוצמה עד כדי כך שזוכרים אותי ממנו כי הוא שיר מיוחד. לא מדובר בשיר שהוא אחד מיני שירים, אלא שיר ישראלי שהוא סופר מיינסטרים, כזה שהוא על זמני, והוא נתן גוון במוזיקה הישראלית מבחינת סגנון הפאנק רוק, אז אני מרגישה שליחות של הז'אנר הזה בארץ, ובזכות הייחודיות הזו שלו אני חושבת שהוא הגיע למימדים שהגיע. 

אנשים עד היום מספרים לי שזה השיר האהוב עליהם, שנתן להם כוח, ואיפשהו השיר הזה לא היה רק להיט בטיקטוק, אלא שאנשים מכירים אותו בכל גיל. חשבתי לעצמי איך אעמוד בציפיות לשחזר דבר כזה?! אבל אז הבנתי שלא צריך לעשות את זה ולא צריך להשוות לשירים אחרים בגלל ש'אחותי' זה 'אחותי', הוא יצא בזמן שלו, עשה את האפקט שלו ואני אומרת תודה על המתנה הזו שאלוהים נתן לי, אבל אני מקווה שכל שיר שאוציא יגיע להרבה אוזניים כמו השיר הזה. אני שמחה שהשיר הזה הוא תעודת הזהות שלי, כי כאן הייתה הפעם הראשונה שבה הורדתי מעצמי את הקליפות ואמרתי: 'אני עושה מוזיקה שאני אוהבת, בלי להתחשב בעובדה שאני ישראלית, ובלי להתחשב בפזמון הזה והזה', אז השיר הזה נתן לי גושפנקא ואמרתי: 'לא סתם הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות'".

-עד כמה קשה כשלא הכל מתפוצץ?

"זה מאוד קשה. כי הייאוש הוא מה שמקשה, אבל אתה צריך לאסוף כוחות, להכניס את עצמך לפרופורציות, למקום טוב ולהיות בתפיסה טובה. הכי קל להגיד: 'אני שונאת את העולם' ו'בא לי לפרוש', אבל הרבה יותר קשה לאסוף את עצמך ולהגיד: 'היי, קחי הכל בפרופורציות, הכל בסדר!'. קשה לייצר מומנטומים, אבל זה גם הספורט שלי קצת ואני חיה אותו כבר 13 שנים.  

אני כבר רגילה לרכבת ההרים של המקצוע הזה, וזה גם קורה לכל אומן שלא חשבתי שהוא מרגיש כמוני. אתה יודע, יש אומנים שמקליטים כל היום ומופיעים כל היום, אבל פתאום אתה שומע שיש ימים שבהם חושבים לפרוש. בא לי שקט, בא לי להיות אדם רגיל שלא כל הזמן חושב על שורה לשיר, אבל אני לא יכולה שלא לעשות את זה, לא יכולה לברוח מזה, והראש שלי בעצם לא יפסיק לחשוב על זה גם כשאני בשיחה עם בן אדם למשל, אז אי אפשר לברוח מנפש של אומן. מה שאני עושה זה תמיד מוצאת את הדברים שאני אוהבת במקצוע הזה, כי יש דברים שאני לא אוהבת בו, אז אני נאחזת בדברים החיוביים- אני מרגישה שאני עושה משהו בעולם הזה,  ובכל פעם שאני מופיעה יותר ויותר ופוגשת קהל- אני יכולה להגיד שאני נותנת משהו. כיף לי להרגיש שאני עושה משהו בשביל אנשים מדברים שאתה נהנה מהם, אז ברגעים שקשה- אני נזכרת ברגעים האלה שמישהו פונה אליי, מספר לי מה לשיר עשה לו, כמה אני מלווה אותו וזה עולם ומלואו". 

© עמית סליקטר

-יש מחשבה להתנסות בריאליטי נוסף, אולי אפילו ב"כוכב הבא" אם תרצי לייצג אותנו באירוויזיון?

"הכי לא בעולם!", משיבה נחרצות. "אני לא רואה את עצמי כמוצר שעומד על הבמה, ומשכנעת אנשים למה אני יותר טובה מאחרים, קשה לי עם זה. אם אלך לעוד ריאליטי, זה יהיה ל'אח הגדול' או ל'הישרדות'. תשמע, במוזיקה אני חושפת הכל, אין משהו שאני לא חושפת בתור אומן, הקהל מרגיש את כל הגוונים ואת כל סגנונות הדיבור שלי, אז אם יש משהו שהייתי רוצה זה שאנשים יכירו אותי יותר כבן אדם ואז יוכלו לקבל עוד זווית על המוזיקה, אבל לעמוד אני לא רוצה לעמוד על במה ושישפטו אותי על כמה אני טובה. 'נבר סיי נבר', אבל כרגע אני לא אעשה את זה". 

-מה לגבי משחק, זה משהו שמעניין אותך?

"במקביל למוזיקה שיחקתי כל החיים, עד שהגיע רגע שבו אמרתי לעצמי בדיוק כשהתחלתי ללמוד ב'רימון': 'אני מוזיקאית ורוצה להתמקד בזה'. מה שכן, אני לא שוללת כי אני אוהבת לשחק, והאמת שהיו הרבה פעמים שבהם אנשים אמרו לי שאני טובה כשחקנית משאמרו שאני מוזיקאית. אני לא הולכת לאודישנים כי אין לי זמן, אבל אם תהיה הזדמנות - אקח אותה בשתי ידיים. בתור ילדה שיחקתי בהצגות בבית ספר, ופעם גם השתתפתי בפרק אחד ב'שנות ה-80', כשיום אחד דניאל אסייג פנה אליי ואמר: 'תקשיבי, אני מת על המוזיקה שלך!, מה את אומרת על לבוא להשתתף בפרק?' ואחרי שאמרתי כן הוא אמר: 'אני שולח לך אודישן, תצלמי את עצמך עושה אותו ואשלח למלהק'". 

-ולסיום, על מה את מאחלת שנראיין אותך בפעם הבאה? 

"אני מקווה שתראיין אותי כש'אאוץ' יתפוצץ, כי עברו שבועיים והסוף לא ידוע", משיבה בצחקוק. "אני רוצה שתראיין אותי בפעם הבאה על עוד הרבה דברים, אם זה על הריון, ואם זה על ההופעה ב'בארבי' שהייתה אמורה להיות לפני המלחמה והתבטלה, אחרי שהעלתי את הפוסטר שלה יומיים לפני". 

© גיא לוי

עוד בפרוגי:

• אתם בחרתם: אלו הכוכבים שהייתם רוצים לראות בפסטיגל 2025
• פרסום ראשון: שחר טבוך חוזר לפסטיגל
• נועם פירוז: "מהצד תמיד הכל יכול להיראות זוהר"

"אבא שלי, רואי לוי, הוא מייסד להקת 'שוטי הנבואה'", מספר אייל על ההתאהבות שלו במוזיקה. "ובאופן כללי, הבית שלי מאוד מוזיקלי, אמא שלי פסנתרנית, גם יש לי גם שלושה אחים גדולים שיצא להם להתעסק במוזיקה: אחד מהם למשל ניגן על גיטרה, אחד מהם ניגן על פסנתר ואחד מהם היה מפיק מוזיקלי, ככה שהמוזיקה תמיד הייתה שם".  

-לוי אומנם רק בן 15 אך שחרר בשנים האחרונות שירים שהפכו ללהיטי רשת רבים ("טיל נפץ", "אוהב אותך", "אתה לא לבד" ועוד), האחרון שבהם הוא "בואי אליי".

"הצוות ואני עבדנו באולפן של דולי ופן, אבל באותה התקופה לא הרגיש לנו לנכון להוציא אותו, כי היו שירים אחרים שיותר הרגישו לי לנכון להוציא אותם. אמא שלי התאהבה בשיר הזה, אז היא לא שחררה ממנו לרגע במשך כל השנה, התקשרה כל שבוע למנהל שלי כשאמרה לו 'תוציא את השיר הזה' והוא מצידו ענה שכרגע זה לא מתאים, אבל אחרי שנה היא הצליחה לשכנע אותו. כשבאנו לגעת זה כבר היה אחרי שדולי ופן יצאו לדרכים נפרדות, אז המשכנו עם פן, רק שהעבודה הפעם הייתה עם המוזיקאי והיוצר נוריאל ישר, וגם עם אבא שלי שכתב והלחין את השיר". 

"אני חושב שהוא מצליח בזכות זה שהשיר כיפי, קליל, אופטימי, וגם צירפנו לו ריקוד כיפי בטיקטוק, אז בעיקר ילדים ונוער שנמצאים שם מאוד התחברו אליו. מצד שני, אני גם יכול להגיד לך שגם מבוגרים שלהם אני משמיע את השיר הזה אוהבים אותו, כי הוא מכניס בהם איזושהי אופטימיות". 

-סינגל נוסף שלך שזכה להצלחה זהו "מסובבת אותי", שגם הוא התפוצץ בטיקטוק וחצה גם את המיליון צפיות ביוטיוב! 

"אם לומר את האמת, אני תמיד מאמין בשירים שלי כמו בשיר הזה, אבל לא ציפיתי שהוא יצליח ככה!". 

-בתור מי שהפריצה הראשונה שלו הייתה בזכות הצלחה באפליקציה הוויראלית, כמה זה חשוב לך בתהליך יצירת השירים? 

"חשוב לי מאוד", משיב לוי ומפרט, "אני הרבה פעמים מסתכל על קטע שלפי דעתי הקהל בטיקטוק יוכל להתחבר אליו, כי חלק גדול מהקהל שלי מגיע משם, אז אני מאוד לוקח את הדבר הזה בחשבון". 

-מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו לפני שאתה ניגש ליצירת שיר?

"זה מאוד תלוי במה שאני מרגיש באותו הרגע ובאווירה באולפן. כשהייתי עצוב למשל בגלל שמישהי שברה לי את הלב, כתבתי על זה שיר שמאמין שייצא בקרוב, ואם למשל הצוות שלי ואני באווירה כיפית באולפן והולכים אחרי זה לים, אנחנו רוצים להוציא שיר שגם יהיה כיף לשמוע אותו בים".  

© דורון סרי

-מה הטיפ הכי טוב שקיבלת מאבא שלך?

"לא לוותר! אבא שלי תמיד היה אומר לי שהתעשייה הזו לא פשוטה והרבה דברים שם לוקחים זמן, אבל שאני צריך להאמין בעצמי ואף פעם לא לוותר".

-השתתפת בקומדיית הנוער "הסוכן". כמה מעניין אותך להמשיך גם בעולם המשחק?

"אני אגיד לך שהמשחק בהחלט מעניין אותי ואני גם מגיש אודישנים, אבל רוב הפעמים אני מקבל 'לא', בדיוק כמו כולם. צילמתי סדרה לכאן 11 בשם 'יפו עולה' שאמורה לצאת בקרוב". 

-מה אתה יכול לספר לנו על הדמות שלך שם?

"אני משחק דמות בשם יונתן שהוא מלך השכבה, ומנסה לעזור לילד שאין לו חברים ונמצא כל הזמן בבית". 

-מעבר לקריירת המוזיקה והמשחק, לוי גם פעיל חברתית ומתבטא לא פעם על חרמות ובריונות בבית הספר. ביום העצמאות האחרון אף נבחר כאן אצלנו כחלק מנבחרת בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל - על פעילותו למען החברה. באוקטובר האחרון, לוי הוציא את השיר "עוד דקה", אותו כתב מתוך נקודת מבט של ילד שחווה בריונות והייט ברשת. 

"זו אחת התקופות שהכי לימדו אותי על עצמי", משתף. "מעבר לרשתות, חוויתי בריונות ואלימות פיזית כשעברתי לחטיבה, ולא ציפיתי שקבלת הפנים שלי תהיה ככה. התקופה הזו גרמה לי להבין שאני חזק ברמות ואחרי שעברתי אותה, הבנתי שיש לי איזושהי שליחות, כי יצא לי לדבר עם ילדים ונוער שעברו ועוברים חרם, בתור אחד שעבר את אותו הדבר ויכול להבין אותם ולעזור להם". 

-אף אחד מצוות המורים לא עשה שום דבר כדי לעצור את החרם?

"באותה התקופה הייתי במקום שלא הרגשתי בנוח לספר על זה לצוות בבית הספר, סיפרתי רק לאמא שלי, לאחים שלי ולמנהלים המקצועיים שלי. מה שכן, אני כמובן ממליץ למי שעובר דברים כאלה לספר עליהם למחנכת, או לאדם אחר בבית ספר שאיתו הוא מרגיש בנוח לפתוח את הדברים האלה". 

-אתה מתחרט שלא סיפרת למורים על מה שעברת?

"אני לא מתחרט, כי התקופה הזו נמצאת מאחוריי כבר שנה, אבל אם היה קורה לי דבר כזה היום - כן הייתי משתף אותם אחרי שלמדתי מכל מה שקרה". 

-איך יצאת חזק מהתקופה הקשה הזו?

"בזכות כל הדבר הזה הוצאתי את 'עוד דקה', וגם נאמתי בכנסת בזכות השיר הזה. יצאתי חזק מהאופציה שניתנה לי לחזק אחרים, כי פתאום אני קולט שילדים ובני נוער מקשיבים לקול שלי, ואחרי ששמעו את השיר הם פנו אליי ושיתפו אותי בדברים שעברו, אז היה לי את המקום שבו יכולתי לחזק אותם". 

-בכנסת הפנית אצבע מאשימה כלפי הח"כים - טענת שהם עצמם מתנהגים בבריונות. 

"אני רואה הרבה טלוויזיה, ויצא לי לא מעט לשבת ליד אמא וסבתא שלי, כשראיתי חברי כנסת מדברים על דברים ילדותיים, כלומר אחד לא מסכים לדבר עם שני, אחד לא מסכים לשבת עם השני, אז כשבאתי לכנסת אמרתי להם שאם הם מתנהגים ככה, איך מצפים שאנחנו נתנהג אחרת?!". 

-אתה חושב שהצלחת להשפיע עליהם?

"אני חושב שכל מה שאמרתי פתח להם את העיניים, וקלטתי שהם מבינים את מה שאני אומר, כי שמתי מראה מולם. אלי דלל (חבר כנסת ויושב ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד לשעבר-ד.ש) אמר שאני צודק, שאמרתי דברים ממש חכמים, הזמין אותי לשבת לידו וגם הראתי לו ולשאר חברי הכנסת את הקליפ של השיר". 

© באדיבות יחסי ציבור

-מה אתה רוצה להעביר כאן לאנשים שמתמודדים עם חרמות?

"שלא ישמרו את הדבר הזה לעצמם. חשוב מאוד לשתף על דבר כזה את מי שנוח להם לשתף, אם זו אמא שלהם, אם אלו האחים שלהם, אם זו המורה שלהם, ואפילו שישלחו לי הודעה באינסטגרם ואהיה שם בשביל לעזור להם. ברגע שאתה משתף, אתה מוריד מעצמך אבן ענקית ואתה לא מרגיש לבד. אספר גם שיצא לי לשבת עם ישראל בולטון, אבא של מנדי בולטון זכרונו לברכה, שנפטר מהתקף לב לאחר שעבר חרם מילדים מבית הספר, כשסיפר לי את כל הסיפור של הבן שלו והעברנו גם את המסר הלאה בטיקטוק". 

ישראל בולטון, אבא של מנדי בולטון ז״ל © באדיבות ארטקור

-ולסיום, מה הקהל עדיין לא יודע עליך וחשוב לך שידע?

"שההורים שלי גרושים וחשוב לי שהקהל ידע את זה. כי אני יודע שיש מלא ילדים שעוברים את אותו הדבר הלא פשוט, אז ככה הם יוכלו להזדהות איתי וללמוד איך להתמודד עם זה. מעבר לזה, אשמח שתשמעו את השיר החדש!". 

עוד בפרוגי:

• כוכבי "זומבים" בריאיון לפרוגי
• הצביעו: את מי תרצו לראות שוב בפסטיגל הבא?
• לידור אדמוני: "עושה הכל בשביל הכיף שלי ופתאום זה התחיל להיות שווה כסף"

"'עדיף לך בלעדיי', מספר סיפור שלדעתי יכול לגעת בהמון גברים במדינה ובעולם", משתף אותנו עילאי על השיר החדש. "אני בן אדם שאוהב את הלבד שלי, ובגלל זה הרבה פעמים לא מצאתי את עצמי בסיטואציות זוגיות עם נשים. השיר מדבר על בן אדם שמחובר מאוד רגשית למישהי, אבל מצד שני הוא לא פנוי רגשית מכיוון שהוא מחובר ללבד שלו, אז הוא לא רוצה שהיחסים ביניהם ידרדרו לאיזשהו מצב מסוכן שבו הוא יכול לפגוע בה. בדיוק בגלל זה, 'עדיף לך בלעדיי' זה המשפט שמגדיר את הסיפור הכי טוב, כי אני בעצם לא רוצה לפגוע בלבד שלי ולכן עדיף לך לא להיות איתי".  

תוך זמן קצר השיר גם תפס תאוצה בטיקטוק. 

"המון זמן שירים שלי לא צברו תאוצה בטיקטוק", ומוסיף - "ברוך השם, ביחד עם הבוסט של 'חוליגנים' השיר החדש התחיל לעורר הרבה סרטונים עם הסאונד שלו, וממלא לי את הלב בכל פעם מחדש לראות שעושים סרטונים עם שיר שלי".  

באופן כללי, עד כמה אתה מרגיש שהטיקטוק נותן בוסט לקריירה שלך? 

"אני חושב שהטיקטוק נותן בוסט מטורף לא רק לקריירה שלי, אלא של 90 אחוז מהעסקים בארץ. הטיקטוק לדעתי יכול להרים עסק לשמיים, ואני חושב ששיר שעובד בטיקטוק, זה שיר שיצליח במאה אחוז. בסופו של דבר, הטיקטוק זו פלטופרמת שיווק וקידום הכי שווה שיש והיא גם בחינם, אז למה לא להשתמש בה?!". 

במקביל לעולם המוזיקה, אתה גם שחקן וממש השבוע מסתיימת הסדרה "חוליגנים" (כאן 11) בכיכובך. איך בכלל נוצר החיבור עם עולם המשחק?

"האמת שלא למדתי משחק בחיים", משתף. "יום אחד, המנהל שלי חייג אליי ושאל אותי אם משחק זה דבר שמעניין אותי. כשהייתי ילד, תמיד בשולחן שישי תמיד הייתי עושה דמויות בפני ההורים שלי, ואמא שלי הייתה אומרת 'אתה שחקן!', אבל אף פעם לא לקחתי את זה ברצינות, וכשהמנהל שלי שאל אותי את השאלה הזו אמרתי 'אלך על זה!'. מאז, המנהל שלי התחיל להכניס אותי לאודישנים וכשהגיע האודישן של 'חוליגנים' - כנראה שכל מי שהיה שם בחדר התחברו לצורה שבה הבאתי את הדמות של 'פשע'". 

איך אתה מסביר את הטירוף סביב הסדרה ועד כמה אתה מרגיש שזה עזר לקהל לגלות אותך כשחקן?

"אני מאמין שזה עזר לקהל לגלות אותי כשחקן, כי בכל זאת זה תפקיד משחק ראשון שלי, אז אני חושב שזו הפעם הראשונה שבה רואים אותי משחק אותי דמות שהיא לא אני. כי אני אף פעם לא מציג מול הקהל שלי מישהו שאני לא… כולם יודעים מי זה עילאי ואין כאן 'אחד בפה אחד ובלב'... לגבי הטירוף אספר לך שעוד לפני שהיא יצאה חשבתי שהיא תצליח, כי בכל זאת זו סדרה שמדברת על כדורגל, הספורט הכי אהוב בארץ וחולים כאן על כדורגל. בנוסף לזה, אנשים כאן אוהבים גם סדרות פשע, אז תיארתי לעצמי שביום שתהיה סדרה שמתעסקת בכדורגל ובפשע, אי אפשר יהיה להתעלם ממנה". 

מאמין שתהיה עונה שנייה? 

"אני לא יודע להגיד לך, אבל אני חושב שעם כל הטירוף שנוצר סביב הסדרה יימשך, התאגיד לא יוכל להתעלם וייצא לדרך עם עונה שנייה".  

© מתוך חוליגנים, כאן 11

בקרוב נראה אותך גם בטלנובלה הקומית "חזי ובניו". מה אתה יכול לספר לנו על הדמות שלך שם? 

"ב'חזי ובניו' אני משחק דמות שאותה היה לי קל יותר לשחק מפשע ב'חוליגנים', כי כאן הרגשתי שאני בעצם משחק איזשהו חלק ממני. אני מגלם את איתמר- ילד חמוד ושנון שנכנס למשפחת יחזקאל באמצע הסדרה, שלאט לאט הוא מצליח לסובב כמה ראשים ולעשות קצת בלאגן. איתמר הוא דמות קלילה, אינטליגנטית, חדה, עוקצנית וגם פלרטטנית. מכאן - אתן לכם לחכות…" 

אתה רואה את עצמך מגיע גם לתיאטרון?

"האמת שאין לי מושג, אבל מאוד אשמח אם זה יקרה. תראה, את רוב הזמן שלי אני משקיע במוזיקה, אז אני לא רואה את עצמי הולך ללמוד משחק, אבל אם ארגיש שיש משהו שמתאים לי ואראה שהוא נכון לי, אז למה לא?, לא פוסל בכלל". 

בחזרה לעולם המוזיקלי שלך. במקביל לכך שאתה זמר, אתה גם יוצר ואף כתבת שני שירים לאיתי לוי-"נחלת בנימין" ו"מערב ראשון" שנחשבים ללהיטי ענק. איך נוצר שיתוף הפעולה ביניכם והאם יהיה גם דואט? 

"את 'מערב ראשון' כתבתי עם רון ביטון ומאור שטרית, כשבהתחלה זה היה שיר שאני בכלל הייתי אמור להוציא והוא כבר היה בגדר סקיצה, אבל הוא ישב אצלי הרבה זמן במגירה. אני זוכר שיום אחד רון ביטון ישב עם איתי באולפן, הוא השמיע לו את השיר שלי, והבנתי שהוא עף עליו אחרי ששמע אותו. רון שאל אותי: 'מה אתה אומר, ניתן את השיר לאיתי?', וחשבתי לעצמי שאם הוא אהב את השיר, כנראה שזו הכתובת ואני מאמין שהקדוש ברוך הוא מכוון את הכל לטובה. פתאום אתה שומע שהשיר הזה מתנגן בהופעות של איתי, במועדונים, בברים וזה כיף! הסיפור של השיר הזה יצר את החיבור בינינו, ומכאן גם כתבתי לו את 'נחלת בנימין'. לגבי דואט - אני מאמין שכל דבר יגיע בזמנו".  

איך אתה מחליט איזה שיר יהיה שלך ואיזה שיר אתה מוכן לתת לזמר אחר?

"כשאני כותב שיר לזמר אחר עם רון ביטון, בנימין אלבז ומוטי כוכי למשל, אנחנו באים בידיעה שאנחנו כותבים את השיר לא בשבילי. בקרוב בעזרת השם, לדודו אהרון ייצא אלבום עם שירים שכתבנו לו, אז כשבאנו לעבוד על זה ידענו שאנחנו כותבים לדודו.  כשאני כותב שיר שלא מיועד לאף אחד ואני מאמין בו, אני שומר אותו לעצמי. אבל אם יש שיר שאני אוהב אבל מרגיש שפחות מתאים לי, אני יכול לתת אותו למישהו אחר".

בעבר התמודדת על ייצוג ישראל באירוויזיון דרך אקס פקטור, זאת עדיין מטרה מבחינתך?

"האמת שלא הגעתי ל'אקס פקטור' בשביל לייצג את ישראל באירוויזיון, אלא שהגעתי לשם במטרה לקבל חשיפה ובכדי שיכירו אותי בחוץ. לא ציפיתי שהאודישן הראשון שלי יגיע למימדים שהגיע, אבל לא באתי למטרה של ייצוג. מה שכן, אם היום תיפול לידיי הצעה לייצג את ישראל באירוויזיון זו תהיה זכות ענקית בשבילי, אז לך תדע-אולי עוד תפגוש אותי על במת התחרות באירופה…"

מה עוד בא לך להגשים שעדיין לא הגשמת? 

"להיות שופט בתוכנית ריאליטי מוזיקלית"

-למה? 

"אני חושב שיש לי המון מה לתת על השולחן ויש לי המון מה להציע. אומנם בחיים לא למדתי מוזיקה, אבל אני חושב שיש לי אוזן מאוד טובה לקולות, לזמרים ואני חושב שאני יכול לתרום המון.  

את הריאיון מבקש עילאי לחתום עם מה שחשוב באמת.

"אני רוצה למסור את תנחומיי למשפחות הנופלים. אני מאחל שבעזרת השם נזכה לימים טובים יותר, שהחיילים ישמרו על עצמם, יחזרו לשלום ושהחטופים יחזרו במהרה עוד היום!".

דניאל דרניצ'רו - "דרני", קצין בשירות קבע בדרגת סגן, משתחרר לטובת עבודה על EP בשם "הלוואי". במהלך העבודה על ה-EP דניאל גוייס למילואים מה-7 באוקטובר למלחמה - וגם זה לא עצר אותו להמשיך לעבוד בכל הכוח. עם מוזיקה שהיא גם עכשווית, קלילה, קליטה – וגם עמוקה, ישירה ומלאת תודעה – דניאל בא לשבור מוסכמות ומגיע לראיון כנה מלב שמדבר על הרצון לכבוש את קהל ישראלי  .

1. מה הסיפור שמאחורי השיר החדש? מה השראה לכתיבה שלו?

"אז בגדול 'לא חוזר' הוא שיר חמישי מתוך האי.פי השני שלי 'הלוואי'. האי.פי בנוי כיצירה קונספטואלית גדולה שמאגדת בתוכה 7 יצירות מוסיקליות ו-5 סקיטים. לכל יצירה וסקיט משמעות רבה שתורמת למסר הכללי של כל האיפי וכך גם בחירת המיקום, הסדר ומספור היצירות ורובו נוצר במקביל לקורס תאוריה מוסיקלית שעשיתי ובהשראתו. ההשראה לטקסט עצמו באה לי במילואים וזה פוגש אותי בעיקר בבחירה שלי בעצמי אל מול הבחירות ש'החברה' מצפה ממני לבחור. אני לא אפרט יותר מדי אבל ברור שזה קשור גם למערכת היחסים שלי עם הצבא.

2. איך נולד הרעיון למילים וללחן של השיר?

"בגדול, לא תמיד כשאני יושב לכתוב זה מתוך פרץ השראה שתופס אותי כלומר, זה גם קורה וכשזה קורה זה בהחלט מדהים, אבל אני מאמין שעל מנת לתפוס פרץ השראה טוב כמו שצריך, חשוב ללמוד לכתוב או ליצור גם כשאין השראה. קודם כל, זה כלי שמייצר דברים נפלאים בפני עצמו בלי קשר, גם אם לא מכל לילה או סשן של כתיבה יוצא לי שיר מטורף.
ודבר שני, משום שכשאתה שולט בכלי הזה, אתה בעצם נמצא במקום שבו כשההשראה מכה בך, אתה יכול לתעל דרכו את מה שאתה מחליט לספר בצורה קצת יותר מדויקת ולא לבזבז סתם פרץ השראה טוב. בכל אופן, במקרה של 'לא חוזר'. אני קצין במילואים הראשונים שלי בחיי, ללא תפקיד מוגדר כי הרגע השתחררתי, מסתפח לחטיבת הנחל הצפונית בחודשי הלחימה הראשונים מיד אחרי הטרגדיה בשביעי באוקטובר. מפה לשם, כבר בימים הראשונים למלחמה, אני מקבל תפקיד חדש שלא שייך בכלל להכשרה שלי. מפוצץ במוטיבציה ותוך כדי תנועה, אני לומד את התפקיד מ-0 ומשתלט יחסית מהר על הפער.

עובר לו הזמן והמלחמה עדיין בעיצומה. ליתר דיוק, היינו בדיוק בחצי השני של הפעימה הראשונה.. אז עוד לא היה ברור כלכך שנותרו רק עוד חודשיים לפעימה הזו, וההחלטות בנושא השתנו כל כמה ימים בהתאם למצב. בשלב הזה כבר תפסנו קו קדמי בלבנון. פעם אחרונה שהייתי בלבנון הייתה בקבע שלי, כשתפסתי קו תוך כדי פיקוד על מחלקה ותיקה של לוחמים ברובאית והזכרונות משם, לא זוהרים נקרא לזה ככה - בכללי זו נק' מפנה מהמשמעותיות בשירות שלי בפרט ובחיי ככלל, אבל לא ארחיב כרגע.

© אור דנון

כמו הרבה כמוני, תחת מתח רב של שגרה מבצעית ושינה לא מבוקרת, סטירות רציניות של פרופורציה, אחרי שאתה שומע על חברים וקרובים שנופלים, ובשילוב טיפול תרופתי של "ריקוטאן" שלקחתי באותה תקופה (בדיעבד הבנתי שאחת מתופעות הלואי של התרופה היא דיכאון), ניסיתי למצוא משמעות בתוך כל סערת הרגשות שחוויתי. באותה העת הייתי בשלבי מיקס מאסטר לאיפי הראשון בכלל וממש לא ציפיתי להתחיל לעבוד כלכך מהר על עוד אי.פי, לא חשבתי שיהיה בכלל עוד אי.פי. 

היה לי מאוד קשה לכתוב דברים חדשים, גם כשממש רציתי והכרחתי את עצמי, והאמת שעם כמה שניסיתי לשפר ולרומם אותו, כמו לאכול יותר בריא (עד כמה שאפשר במלחמה) להתאמן עד כמה שאפשר ובכללי לשמור על איזון, המצב הנפשי שלי בכל זאת רק הלך ודעך. חיפשתי לברוח, כשאפשר גם להתנתק לגמרי ובשלב מסויים הצלחתי למצוא מעין מפלט בנגינה על גיטרה זרוקה שמצאתי במקום ששהינו בו. ערב אחד, התיישבתי כהרגלי באיזור שאהבתי ללכת אליו כדי להתנתק והפזמון פשוט החל לצאת ממני.

התיישבתי מול הפתקים ופשוט שפכתי מה שיושב עליי, משם נגררתי לכתיבה אסוציאטיבית שהיוותה פורקן רציני וכבר באותו לילה נגררתי לסשן כתיבה של כמה שעות כמו שאני נוהג לעשות כשמכה בי ההשראה. בין לבין היו כמה הפוגות.. בכל זאת שגרה מבצעית. אבל אחרי הלילה הזה, אם אני זוכר נכון כבר באותו הלילה, השיר כבר היה בנוי ברובו המוחלט".

יש בשיר מסר מסוים שאתה מנסה להעביר לקהל?

"כמו שאמרתי, האי.פי עצמו נבנה בהשראת קורס תאוריה מוסיקלית שעשיתי במקביל, די מהר אחרי השחרור מהפעימה הראשונה במילואים. השתדלתי ליישם בו את החומר הלכה למעשה דרך המסרים ומבנה היצירה תוך מתן התחשבות ותשומת לב לסיפור האישי שלי.

על האי.פי אפרט עוד בהמשך, אבל נחזור רגע ל'לא חוזר' ספציפית:
אז הספרה 5 (שיר מס' 5) משמשת כמוטיב בכל מני אופנים, אלה העיקריים שביניהם:

• בדומה לסולם הפנטטוני ובו 5 דרגות "לא חוזר" הוא שיר מאוד מגניב, פשוט ונשמע טוב כמעט בכל הקשר.

הפנטטוני הוא סולם שמייצר פשטות, יופי וזרימה, ולכן: קל "לצוף" עליו בלי לטעות, הוא מתאים קצת יותר לכולם והוא קליט ואינטואיטיבי.

• בדומה לדרגה החמישית בסולם מינור או מז'ור קלאסיים, תפקידו המרכזי של "לא חוזר" הוא ליצור מתח שמוביל חזרה לטוניקה (הדרגה הראשונה),כלומר להוביל לשיר "הלוואי" שפותח את האיפי. השיר הלוואי הוא שיר תפילה שפותח ומוביל את כל אופי היצירה השלמה, האיפי. 

כל היצירות שאחרי "הלוואי" נמשכות אליו ומתכתבות איתו בקשר ישיר.

• החמישית נחשבת כדרגה יציבה וברורה ו"לא חוזר" במקרה הזה, בא לייצב אותנו רגשית אחרי כל מה ששמענו עד כה.. (3 – "מבחירה" שיר רגשי, עוצמתי ומטלטל ו4 – "צודקת" כשובר שגרה וקליל שמרים מעולה ל5 המייצב) ולפני מה שאנחנו עוד עומדים לשמוע.. (6 – "פרפרים" ו7 – באמונה שלמה").

לצד כל התאוריה הזו ישנו גם המסר של השיר עצמו אשר אותו ניתן להבין דרך המילים והמוסיקה עצמם. אני לא חושב שאני צריך לפרש יותר מדי את האמנות שלי משום שמהרגע שהיא רואה אור היא זוכה למשמעויות רבות נוספות של מי שנחשף אליה. אני מאמין שאמנות טובה, בין היתר, מקדמת רעיונות ושופכת אור על סיטואציות מסויימות שהאמן בוחר לשים בפרונט, היא מניעה אדם לחשוב, להרהר ולהטיל ספק בדברים מסויימים ולכן, כל אחד צריך לקחת אותה למקום שבו היא תופסת אותו ולהבין מה הוא לומד ולוקח משם. אני חושב שבכל השירים שלי ניתן לחזור אחורה ועם כל שמיעה להפיק רגשות, תחושות ותובנות חדשות וזה מאוד תלוי בתקופה שהמאזין שנחשף ליצירה נמצא בה.

אבל אם בכל זאת לסכם במשפט: מדובר בשיר שמזכיר שהמסע האמנותי ובכלל מסע החיים הוא מסע נפשי. זה שיר של חשבון נפש, של ניסיון לפענח את הכאוס, של הבנה שהדרך האותנטית – גם אם מלאה קוצים – היא היחידה ששווה ללכת בה. אין דבר כזה מושלם, אנחנו יכולים לשאוף לשלמות אבל עלינו לקבל גם את הטעויות וללמוד מהן על מנת להתקדם בשלבים במשחק הזה שנקרא החיים. "לא חוזר" זה שיר שקורא לאנשים להיות קשובים ללב ולבטן ולא לפחד לקבל החלטות קשות כשהן מגיעות ממקום אותנטי של אמת.

עם מי עבדת על ההפקה המוזיקלית ואיך הייתה העבודה?

"על השיר עצמו עבדתי עם אופק שמעון. אחד האנשים שאני הכי שמח בעולם שיצא להכיר ולפני כל הכשרון המוסיקלי המטורף שלו מדובר בבן אדם נדיר שכל תכליתו היא אהבה וטוב.
הכרנו במכללה ורצינו לעבוד יחד כבר תקופה ארוכה לפני כן, אבל אז עוד הייתי עסוק באיפי הראשון שכבר היה בשלבי עבודה מתקדמים. זכרתי את הקליק שהיה לנו (וכמי שמשתדל לקיים הבטחות), כשחזרתי לעבוד על המוסיקה שלי (שוב, עוד לפני שהבנתי שיש פה עוד אי.פי...) אופק היה הצלצול הראשון שלי ו"לא חוזר" היה הפרוייקט הראשון שלנו יחד.

תקשיב, הספקתי לעבוד עם המון מפיקים ולהכיר המון אמנים בתקופה האחרונה, אני לא סתם אומר שאת החיבור שיש לי עם אופק בעבודה שלנו יחד, אני לא חושב שאני מסוגל לתאר במילים. זה כמו חיבור משמים.

בדיעבד זה מצחיק כי אם אני חוזר ל"טועה מתקן" שזה השיר האחרון ב"זה רק האי.פי", האי.פי הראשון שלי, בתחילת הבית השני, אני אומר.. "משתדל להיות פעיל אני שומר על הדופק, כשהחיים הם מרתון אז לא רואים את האופק".. חחח מבלי לשים לב זימנתי אותו עוד אז וכמעט שהתפספסנו בשל המרתון והמרדף האינסופי הזה של החיים ובאמת מהרגע שאופק נכנס לתמונה פתאום היה לי אופק.

בקיצור, מפה לשם המשכנו לעבוד על עוד שתי יצירות נוספות יחד, אופק הפיק גם את "הלוואי" ו"פרפרים" שנמצאות גם הן באיפי החדש. על שאר היצירות עבדתי עם מפיקים מדהימים נוספים וכשסיימנו לעבוד על העיבודים של כל היצירות, העברנו את כל הערוצים לדן אביבי, שהפיק את "באמונה שלמה", ויחד עם יולי רשף, שהפיק את "צודקת", הקדשנו ארבעתנו כמה ימים ממוקדים לסגירה סופית של כל העיבודים והיצירה השלמה לפני ששלחנו אותה למיקס מאסטר אצל ג'ורדן שולץ שדאג להרים לנו את כל הפרוייקט הזה לשמיים מבחינת סאונד.

4. איך נולד הרעיון לקליפ?

5. "כמעט בכל דבר שאני ניגש אליו ובדגש על אמנות, דבר ראשון אני חייב לנסות בעצמי, לא מתוך מקום גאוותני אלא מתוך מקום סקרן שסומך על עצמי ואומר – אם כבר התעניינת אז כנראה שיש שם שיעור או חוויה מעניינת עבורך, ובמקרה הכי גרוע, אתה לומד ומרחיב את ארגז הכלים. כך שאין בי פחד ממה יהיה התוצר וממה שאנשים חושבים כשאני מקבל החלטות לעשות משהו חדש ולא צפוי כמו להפיק קליפ תוך שבוע וחצי כשלא הפקתי קליפ מעולם. איכשהו בכל פעם מחדש זה מוכיח את עצמו כבחירה נכונה לטובה. בגדול את הקליפ הראשון שלי "צודקת" הפקתי בעצמי בלחץ היסטרי של זמנים כי רועי רשף, אחי ובכלל שותפי לחיים ולשיר ספציפית, היה צריך לטוס למשהו כמו חודשיים.

איכשהו כנגד כל הסיכויים ולמרות הבלגן וחוסר הנסיון, ומעבר לתוצר באמת לא רע, הצלחנו לבצע תהליך ממוקד ומרשים של פרה פרודקשן והוצאתו לפועל. הבנו בעצם שיש לנו פה צוות לעניין שעם עוד קצת עבודה, זמן כמו שצריך לתכנון מקדים ופיתוח אורגניות משותפת יכול לעבוד כצוות ויז'ואל מטורף לכל דבר ועניין (מדובר בפרילנסרים שרובם כבר ממש עובדים במקצוע שלהם בתחום, אני פשוט איגדתי אותנו לצוות). התחלנו בקליפים של דרני ותוך כדי כבר עבדנו גם עם אמנים נוספים.

© עמית נעים

בכל אופן, הרעיון המקורי לקליפ של "לא חוזר" היה שונה בתכלית ובהתחלה חשבתי שאני הולך להפיק גם אותו בעצמי. אממה, הבעיה המרכזית שעלתה לי עוד "בצודקת" הייתה שקשה מאוד לשלב בין שני התפקידים. להיות גם האמן המרכזי וגם המפיק בפועל של אותו פרוייקט יכול להיות מאוד מורכב מאחר ומדובר ביחס שונה ליצירה תחת כל כובע ובמיוחד כשמדובר באמנות האישית שלי שמערבת לי גם את הרגש בכל החלטה.. בקיצור, החלטתי שאני "לא חוזר שוב על אותה טעות.." 

הבנתי שאני זקוק לעזרה חיצונית, מקצועית וניטרלית, ובעצם שעליי לקחת את תפקיד האמן על מלא ולסדר שמישהו מקביל שאני סומך עליו ידאג שזה יצא לפועל כמו שצריך ויראה מליון דולר. ואז ירין, הסוכן שלי, הפגיש אותי עם מתנאל גוטליב. לא ידעתי כלכך לקראת מה אני הולך, לא הכרתי אותו לפני וכל מה שידעתי עליו זה מסיפורים של ירין אבל ירין המליץ לי אז זרמתי והאמת, שמהרגע הזה הכל הסטוריה.

כבר בפגישה הראשונה עם מתנאל הבנתי שמדובר בכריש שיודע מה הוא עושה. באתי בראש פתוח ומתנאל בא עם המון רעיונות מקוריים לשנות לי את התסריט מקצה לקצה אבל משהו בי קרא לזרום עם הסיטואציה, בכל זאת, "הסוד טמון באנשים, פשוט צריך להיות קשוב.."

כמה ימים אחרי הפגישה מתנאל הביא את הרעיון הגאוני של המשאית הנוסעת ובכללי כפרה עליו, באמת שהוא דאג לכל הקליפ ורמתו מא' ועד ת', הוא התמסר לפרוייקט והתייחס אליו ברצינות יתרה. הוא כתב, הפיק, ביים, וערך את הקליפ ובו זמנית כיבד אותי ודאג להיות קשוב ולתת לי מקום לבוא לידי ביטוי – גם כשלא הסכמנו בדרכי פעולה מסויימות. וואלה לא יכולתי לבקש מישהו טוב יותר ממנו לפרוייקט הזה. כך, בשיתוף פעולה של הצוותים שלנו, יחד, הוצאנו לפועל את הקליפ האדיר הזה. זה היה יום של המון כוכבים במקום אחד ובאמת מעבר לתוצר שאני מבסוט עליו, החוויה סביב כל הפרוייקט הזה וביום צילום עצמו, הייתה שווה את כל מה שזה כרך בדרך.

7. יש סצנה מסוימת בקליפ שאתה הכי מתחבר אליה?
   "קודם כל, השוט שלי עם המצית, אני מת עליו! חחח זה דבר ראשון. וכמובן שאני אוהב את כל הקליפ. אבל אם בכל זאת לבחור אז אחת הסצנות שאני הכי אוהב זה המעבר בבית השני לחלק האפל לקראת פזמון שני. אני עומד לבד במשאית ריקה לגמריי, הכל תוך כדי נסיעה כמובן, ברקע תאורת פליקרים ושוט שלי רץ אחרי המשאית. כל המעבר הזה יחד עם הפזמון השני מצליחים להמחיש ויזואלית בצורה מאוד יפה לדעתי את מה שאני אומר שם.

8. איך אתה מרגיש עם השחרור של השיר הזה לעומת יצירות קודמות?

באופן כללי כשאני עובד על שיר או יצירה חדשים, אני משקיע וחורש אותם כלכך הרבה פעמים שכשאני כבר משחרר אותם, אישית, אני זקוק לזמן לפני שחוזר לשמוע אותם שוב. אני מאוד אוהב את כל היצירות שלי וחושב שהן משקפות את ה-100% שהיה לי לתת באותה התקופה ועם זאת יודע לומר שלא מימשתי עוד חצי מהפוטנציאל שלי באמת. כמו שהאי.פי השני היה קפיצת מדרגה מהראשון, אתה יכול להיות בטוח שהאלבום הולך להיות קפיצה משמעותית גם הוא. "לא חוזר" ספציפית עבר טרנספורמציה של שלושה עיבודים שונים (הכל עם אופק) כדי להגיע לתוצר הסופי הזה ומה שהכי יפה זה שבסוף בחרנו ללכת דוקא על הגרסא הכי "פשוטה" (less is more). אני נזהר לומר, אבל אני חושב שזה אחד השירים היותר מדויקים שלי כרגע. לא היחיד, אבל אין ספק שהוא מהמובילים!". 

9. איך אתה רואה את המקום שלך היום בסצנת ההיפ הופ הישראלית?

"אני עדיין שחקן יחסית חדש בסצנה, כן אני כותב מעל עשור אבל תכל'ס? יש לי כולה שנתיים על הכביש. אני מבין שבשביל לבנות משהו אמיתי, חזק ויציב, צריך לעבור דרך אמיתית (ולא רק סינגל שמתפוצץ) והאמת שזו גם הסיבה שאני לא ממהר לשווק בכל מחיר, אני סבור ובטוח זה רק עניין של זמן עד שיותר אנשים יכירו אותי ויצטרפו למסע שלי והאמת שאני סומך על הדרך שלי, ויותר מכך, אני סומך על אלוהים שיודע להביא לי בדיוק מה שמגיע לי בזמן הנכון.

אני מרגיש שהדרך הזו שאני סולל לעצמי מעצבת ומחשלת אותי ובהחלט מכינה אותי היטב לקראת כל האחריות הזו שנקראת "הצלחה" בעיניי אחרים... היום אני ניגש לזה ממקום בוגר ושלם יותר, אני לא מסונוור מהתהילה, להפך, והאמת שאני מקווה שגם כשאהיה ממש מוכר אוכל להגיד את זה. עם זאת, אני כן שואף להגיע לאזני כל מי שצריך לשמוע אותי משום שזו הסיבה שאני עושה את זה בכלל. האמנות שלי קודם כל מרפאת אותי, ובתקווה שבהמשך תרפא גם אחרים".

10. יש ראפרים שאתה שואב מהם השראה או היית רוצה לשתף איתם פעולה?

"יש המון אנשים מוכשרים מאוד בארץ והאמת שזה בא לי בתקופות. כל כמה זמן אני נתפס על מישהו וחורש שירים ספציפיים שלו. זה קצת נדוש לומר אבל וואלה גדלתי על רביד וטונה ואני חושב שהם פתחו דלת אדירה לכל הז'אנר הזה אבל במקביל אליהם יש כמה חבר'ה נוספים מאוד חזקים במשחק שאני שואב מהם המון השראה, בטח לא אמנה את כולם עכשיו אבל סתם דוגמא: ניסמן, ליעם חכמון, דודא, שרק, וייב איש, הסוויסות, לא יודע אם עטר מיינר מחשיב עצמו כראפר אבל גם הוא מוסיקאי גאון! הרשימה עוד ארוכה וזה רק אמנים בארץ.
לגבי שיתופי פעולה, אני עם ראש פתוח למה שיבוא, מעדיף לדבר על דברים אחרי שהם קורים. 

11. מה השלב הבא שלך – אלבום, הופעות, אולי שיתוף פעולה מעניין?

"תראה אני אחרי שני אי.פיז בפחות משנתיים, אני כן צריך קצת אויר ודוגרי אין לי גם לאן למהר כל כך. כמו שכבר ציינתי, יהיה עוד אלבום מתישהו אבל מעבר לזה אני מעדיף לשמור על זכות השתיקה שלי בינתיים".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• "כמו שהלב יגלה מכאוב": עילי צ'פמן בביצוע מיוחד
• גסטון דלמאו: "האהבה שלי לישראל חזקה יותר מכל דבר"
• בן צור: "הפריצה הגדולה שלי עוד לפניי"

שוודיה

אחרי ששוודיה הייתה המדינה המארחת באירוויזיון שעבר, היא מגדילה את סיכוייה לזכות בפעם השביעית בתחרות המוזיקלית האירופית, ונכון לעכשיו נמצאת בראש טבלת ההימורים.
מי שתייצג את שוודיה הפעם היא להקת KAJ, שתבצע את השיר "Bara Bada Bastu", אותו כתבו חברי הלהקה בעצמם. השיר מדגיש את האווירה החברתית שבבילוי עם חברים בסאונה, וממליץ לכל אחד לפנות זמן עם החברים כדי להפיג את הלחצים של היום-יום. השיר של שוודיה הוא ללא ספק אחד מאלה שעושים מצב רוח טוב, כזה שכיף להתחיל איתו את הבוקר, והוא לגמרי מתאים גם לטיקטוק. אולי הם לא הלהקה השוודית האגדית "אבבא", שזכתה באירוויזיון 1974 עם השיר "Waterloo", אבל בהחלט נראה שיש לנו כאן מתחרים ראויים.

אוסטריה

מי שיכולה לשנות את התמונה ואולי אפילו לטפס לראש טבלת ההימורים, היא המדינה שזכתה פעמיים בתחרות האירוויזיון – בפער של 48 שנים בין זכייה לזכייה. השיר שייצג את אוסטריה השנה בחצי הגמר השני נקרא "Wasted Love", ומתאר תחושת החמצה בעקבות אהבה שלא מומשה או שלא נענתה באותה העוצמה. הפזמון משקף למאזינים תחושת ריקנות אחרי פרידה.
מי שמבצע את השיר הוא יוהנס פיטש, המוכר בשם הבמה שלו "ג'ייג'יי", שכתב את השיר יחד עם טיה – מי שייצגה את אוסטריה באירוויזיון בעבר, יחד עם הזמרת סלינה. לא בטוח שזה שיר שהיינו מוסיפים לפלייליסט שלנו, אבל אי אפשר להתעלם מהקול המרשים של ג'ייג'יי – ועל זה מגיע לו כל הקרדיט.

צרפת

את אחת המדינות שייסדו את האירוויזיון, וכמו תמיד משתתפת אוטומטית בגמר, תייצג השנה הזמרת אן פייכרט, המוכרת בשם הבמה שלה לואן. לואן התחילה את הקריירה המוזיקלית שלה בתוכנית "דה וויס צרפת", ומאז הספיקה להשיק חמישה אלבומים, כשהאחרון ביניהם הפך להצלחה מסחררת, עם יותר מ-2 מיליארד השמעות בפלטפורמות השונות. השיר ששלחה מתחיל בתיאור של איך אהבה וביטחון משתנים עם הזמן, ובהמשך מציג את הרעיון שלפיו החיים נבנים מהחוויות והזיכרונות שאנחנו צוברים. אין ספק שלואן מצליחה לפרוט על מיתרי הלב כבר מהשנייה הראשונה, וכמו באירוויזיונים הקודמים - גם הפעם צרפת מביאה שיר שמרגיש בול לאירוויזיון.

הולנד

לאחר שיוסט קליין, שהיה אמור לייצג את מדינתו באירוויזיון, הודח מהתחרות בעקבות איום שהשמיע כלפי עובדת הפקה, הולנד שולחת הפעם נציג חדש לתחרות המוזיקלית – הזמר קלוד, שיופיע בחצי הגמר השני, בו גם יובל תופיע. השיר שייצג את הולנד השנה נקרא "C'est La Vie", ומבצע אותו קלוד קימבה, שמספר בשיר על עצמו כילד שנהג להאזין לאמו כשהייתה שרה לו. השיר מתאר את ההשפעה של המוזיקה והמנגינות על חייו, וגם מדגיש את הרעיון שלפיו אנחנו יכולים לבחור איך לחיות את החיים, בהתאם לפרספקטיבה שדרכה נבחר להסתכל עליהם. קלוד עצמו כתב את השיר יחד עם ארנו קראבמן, מי שייצג את הולנד באירוויזיון לפני שלוש שנים. אחרי שהאזנו לשיר, לדעתנו הוא הרבה יותר טוב מ-"Europapa" שייצג את הולנד בשנה שעברה, ובכיף היינו שמים אותו גם בנסיעה באוטו. אין ספק שזה שיר ראוי לאירוויזיון. עכשיו רק נקווה שקלוד ישאיר את הדרמות בצד, ויכבד את המשלחת שלנו.

פינלנד

הפעם האחרונה שפינלנד זכתה באירוויזיון הייתה לפני 11 שנים, וההישג האחרון המכובד שלה היה כשסיימה במקום השני באירוויזיון לפני שנתיים, באותה השנה בה נועה קירל ייצגה אותנו. בשנה שעברה לעומת זאת, פינלנד סיימה במקום ה-38. מי שתנסה להחזיר לפינלנד את הכבוד היא הזמרת הפינית אריקה ויקמן, שהתמודדה בשנת 2013 בגרסה הפינית של תוכנית הריאליטי "אמריקן איידול", ולאט לאט התקדמה כזמרת טנגו. ויקמן תעלה גם היא על במת חצי הגמר השני של האירוויזיון, עם שיר הדאנס פופ "Ich Komme" ("אני באה"), שמציג אישה שמרגישה משוחררת, עוצמתית ובלי מעצורים. מהרגע הראשון של השיר הרגשנו כאילו אנחנו במסיבת פופ, והוא בהחלט מרים את המורל ועושה חשק לרקוד. אנחנו כבר התמכרנו!

בלגיה

השנה, זו תהיה הפעם ה-65 שבה בלגיה משתתפת באירוויזיון, ומי שנשלח לייצג אותה ולסכם 65 שנים של השתתפות הוא הזמר והיוצר הבלגי ספה הרמן, שמוכר בשם הבמה שלו רד סבסטיאן. כבר בגיל 14 הרמן השתתף בתוכנית הריאליטי המוזיקלית "גוט טאלנט בלגיה", ואף הגיע לגמר התחרות, הרבה לפני שהוצג לקהל בתור רד סבסטיאן. בחצי הגמר הראשון הוא יבצע את השיר "Strobe Lights", שמתאר ניסיון להימלט מהשגרה היומיומית דרך מסע אל ממדים חדשים, וכולו עוסק בתחושה של חוויה חוץ גופית. בדומה לשיר של פינלנד, גם השיר הזה מכניס אותנו ישר לאווירת מסיבה, במיוחד בזכות הקליפ המושקע. ובכל זאת, לדעתנו הוא לא מספיק ייחודי בשביל בימת האירוויזיון. מה שכן, אין ספק שהשיר הזה ירים את הקהל ויגרום להרבה אנשים לעמוד על הרגליים.

צ'כיה

מאז הפעם הראשונה שבה צ'כיה השתתפה באירוויזיון לפני 12 שנה, היא מעולם לא זכתה בתחרות ואף לא הצליחה להגיע לטופ פייב. אחרי שבשנה שעברה היא לא העפילה לגמר, הפעם המדינה שולחת את היוצר, המוזיקאי והרקדן הסלובקי אדם פבלובצ'ין, שמוכר בשם הבמה שלו אדוניס, עם השיר "Kiss Kiss Goodbye" בניסיון לעשות היסטוריה ולהביא בפעם הראשונה את האירוויזיון לצ'כיה. פבלובצ'ין נכנס לעולם המוזיקה בעקבות אחותו הגדולה, כשהצטרף לקבוצת ריקוד לנוער, החל ללמוד פיתוח קול וגם נגינה בפסנתר. את השיר כתב אדוניס יחד עם הכותבת צ'רבאטובה, והוא עוסק בקושי להיפרד, בסיום של מערכת יחסים ובכל הרגשות שמתעוררים בעקבותיה. אדוניס יופיע בחצי הגמר השני של האירוויזיון, והשיר שלו ימוקם כשני שירים לפני ההופעה של יובל רפאל. גם אם השיר של צ'כיה לא מביא חידוש מרענן, הוא בהחלט נעים לאוזניים.

אסטוניה

הנציג שינסה השנה להביא את האירוויזיון לאסטוניה בפעם השנייה הוא הראפר, הזמר והמפיק המוזיקלי תומאס טאממץ, המוכר בשם הבמה שלו טומי קאש, שבצעירותו בכלל היה אמן גרפיטי. קאש יופיע בחצי הגמר הראשון עם השיר "Espresso Macchiato", אותו כתב יחד עם יוהאנס נאוקרינן, מי שחתום גם על השיר הפיני "Cha Cha Cha", שסיים את גמר האירוויזיון לפני שנתיים בשלישייה הפותחת יחד עם קירל. השיר של קאש מציג אורח חיים ראוותני ומוגזם, והוא משתמש בסטייל הייחודי שלו כדי לבקר את תרבות הצריכה והרדיפה אחר יוקרה. כששמענו את השיר, חלק ממנו הזכיר לנו ממש את "פרופורציה" של "זאת וזאתי" עם דנה אינטרנשיונל, שזכתה באירוויזיון 1998 בברמינגהאם, ואי אפשר להאזין לו מבלי להתחיל לזוז. קאש כבר סיפר בראיונות שהוא מתכנן לעשות כמה שינויים בהופעה, אז נצטרך לחכות ולראות מה הוא מתכנן, ובינתיים הלכנו להכין קפה.

אלבניה

מי שסוגרת כרגע את ה-TOP 10 בטבלת ההימורים היא אלבניה, שתעלה בפעם ה-20 על במת האירוויזיון, אך עדיין לא רשמה זכייה בתחרות המוזיקלית הגדולה. את המדינה ייצגו השנה מקולה לאקה וביאטריצ'ה ג'רגי, שמרכיבים את הצמד המוזיקלי "שקודרה אלקטרוניקה". הצמד הוקם בשנת 2018 בעיר שקודרה שבצפון-מערב אלבניה, ורק כעבור שנתיים התחיל לתפוס תאוצה ולהפוך לויראלי במדינה. בחצי הגמר הראשון הם יבצעו את השיר "Zjerm", שעוסק בטוב לב, בתקווה ובשלום, עם מסר חיובי שנוגע לכולנו. בתחילה רצו לצרף לשיר גם את נגן הצ'לו הצעיר רדי האסה, אך בסופו של דבר הוחלט שיבצעו אותו רק השניים. בסך הכול מדובר בשיר נחמד וכיפי, גם אם ההופעה עצמה מעט מלחיצה – אבל הרעיון שמאחוריו בהחלט נוגע ללב.

ומה הסיכויים שלנו לעלות לגמר ולסיים בטופ פייב?

לאחרונה אנחנו מתנדנדים בטבלת ההימורים בין המקום החמישי לרביעי (נכון לכתיבת שורות אלו), וההערכות הן שיובל רפאל תצליח להעפיל בקלות לגמר, כל עוד לא תתרחש תקלה או פאשלה בביצוע שלה בחצי הגמר השני. ומה לגבי הגמר? אם יובל תספק הופעה חזקה ומדויקת, יש בהחלט סיכוי טוב לראות את ישראל מסיימת את אירוויזיון 2025 בטופ פייב, ובשאיפה שאפילו יותר גבוה. אנחנו כמובן מאחלים המון בהצלחה ליובל שלנו!

בהכנת הכתבה סייע יוני קטן, כתב פרוגי לענייני האירוויזיון.

"אחרי הנצח" | מילים ולחן: איתן דרמון 

בתוך השבר הזה גם תפילה נוספת מהדהדת חדה יותר מתמיד: להשיב את 59 החטופים מעזה. להציל את החיים שעדיין אפשר, לפני שהלב יגלה עוד מכאוב.

לעוד תכני יום הזיכרון בפרוגי

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• גסטון דלמאו: "האהבה שלי לישראל חזקה יותר מכל דבר"
• בן צור משיק אלבום שני ומשתף: "הפריצה הגדולה שלי עוד לפניי"
• נונו: "זה היה כמו לעבוד על ילד שנה וחצי – ואז פשוט גנזתי אותו"

המופע כולו עמד בסימן חגיגות לעשור של עשייה מוזיקלית – מאז שעלתה לראשונה בגיל 13 עם המשפט הנבואי: "אחרי השיר הזה כולם עוד ידברו עליי". עשור עבר, והיא הוכיחה בפעם ה-"מי יודע כמה" – היא לא רק שרה את זה, היא גם עשתה את זה!

אם בעבר המופעים שלה נמכרו בקצב מסחרר תוך רגע, הפעם מדובר היה בדרך מאתגרת יותר – כזאת שהיא לא הסתירה, אלא אפילו דיברה על זה בגילוי לב בפודקאסט אליו התראיינה לאחרונה. ובדיוק מהסיבה הזו, הערב הזה הרגיש אפילו יותר אמיתי, אותנטי ומרגש.

© עומרי סילבר, באדיבות live nation

ההופעה נפתחה עם ביצוע שקט ומפתיע ל"יוניקורן", שבניגוד לפעם הקודמת שלה בפארק עם הלהיט (עם מפל המים הבלתי נשכח) בחרה השנה בגישה עדינה יותר. אולי זה היה פחות דרמטי (כי גם היה קשה להשתוות אליו) – אבל זו הייתה דרך נכונה לפתוח ערב של התבגרות וסיכום עשור כשברקע תזמורת מרגשת. גם השורה "You wanna see me dance?" שהפכה לאייקונית, לא נכללה באותו הביצוע, אך בוצעה בהמשך הערב בלי ה-ריקוד המזוהה.

בזה אחר זה ביצעה קירל את להיטיה בעיבודים ושואו שלא מביישים את הבמות של הכוכבות הגדולות בעולם. עם כוריאוגרפיה מהודקת, ויז’ואלים מוקפדים, ואנרגיה שהרגישה כמו קליפ בלייב.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

אי אפשר שלא להחמיא לקצב החלפת התלבושות, שהיה מסחרר ומעורר תשואות. כל אאוטפיט היה חדש, מרשים ושונה, כל אחד מהם הרגיש כמו עוד עמוד נפרד בספר הפופ הישראלי שנועה ממשיכה לכתוב במקצוענות בלתי מתפשרת - כמו שאף אחת כאן לא עשתה לפניה.

במהלך הערב נרשמו כמה רגעים חזקים במיוחד של אירוחים. נס וסטילה הצטרפו לחיבור מוזיקלי מבריק בין "פאוץ'" ו-"תיק קטן" – שילוב חכם וגאוני, שכן הלהיט של הצמד מאזכר ועוקץ את "פאוץ׳" של קירל.

© דויד גרנוט

עוד רגע שבלט במיוחד היה האירוח של מאיה בוסקילה – זמרת שגדלנו על הלהיטים שלה, ושעלתה לבמה לביצוע מרגש לצד נועה ל-"בלעדיך". החיבור הזה, בין הדור הוותיק לדור החדש של הפופ הישראלי, הצליח להזכיר לכולנו כמה שירים של מאיה ראויים למלא אולמות – ואיזו עוצמה יש לשילוב בין שתיהן על במה אחת.

© אלון לוין

אחד מהרגעים הכי מרגשים ונוסטלגיים של הערב הגיע כשעלה לבמה גסטון דלמאו – הלוא הוא רמה מ”כמעט מלאכים” (שלא עלה על הבמות כ-13 שנים). יחד עם נועה, הם ביצעו את "Abre Tus Ojos" (כצפוי) ואף הפתיעו עם בית ופזמון של אחד הלהיטים הכי גדולים של הסדרה - "A Ver Si Pueden". השניים החזירו את כל הדור שגדל על הסדרה היישר לעשור הקודם. השילוב בין הפופ הישראלי של קירל והזיכרונות מארגנטינה שהנוכחות של גסטון הביאה - יצרה ערבוב מושלם בין ילדות להווה, בין זיכרון למציאות, בין הילדה שגדלה על הכוכב וחיכתה לו מחוץ למלון בביקוריו בישראל לבין זאת ששוב הראתה שהיא פשוט מגשימת חלומות. ההופעה שלהם יחד סיפקה צמרמורת קולקטיבית לכל מי שעמד בפארק עם ביצוע ווקאלי נפלא של שניהם.

© אלון לוין

האירוח האחרון של הערב היה אושר כהן שהצטרף לביצועים משותפים של הלהיטים שלו עם נועה, וזכה לתשואות חזקות במיוחד מהקהל – מה שהפך את הבחירה בו ללא פחות ממדויקת ותוספת מושלמת לערב שמלכתחילה מחזיק בעצמו.

© עומר קידר

אחד הרגעים הכייפים התרחשו כשנועה קיימה את ההבטחה בשיר “Ba Da Bing” – והביאה לבמה את מלאכי, הזוכה בתחרות הטיקטוק של השנה שעברה, שעמד מבלי לרקוד – בדיוק כמו בסרטון הוויראלי שלו. יחד איתו הופיעה גם ליאן אשכנזי, שהגיעה למקום השני בתחרות – ונתנה את הביצוע המלא עם הריקוד, כפי שתוכנן לכשהושקה התחרות. זו הייתה בחירה מצחיקה, מקורית ומדויקת, ששיקפה גם את ההומור העצמי של קירל (וזה ניחן גם בסימפול של מייגן טריינור בביצוע ל-"אני") וגם את הקשר הישיר שלה עם הקהל הצעיר.

ואם היה צריך אזכור לתקופה (מעבר לדברי הפתיחה המרגשים והחשובים של קירל בתחילת המופע) - אחת הנקודות העוצמתיות של הערב נרשמה כשנועה לבשה עיצוב מקורי של המותג “אשכרה” – מותג שהקימה הילי סולומון ז”ל, שנרצחה במסיבת הנובה. הוריה של הילי פנו לצוות ההלבשה של קירל וסיפרו על חלום בתם להלביש את נועה. קירל לא היססה – והגשימה את החלום הזה על הבמה כשהיא מבצעת את "תמיד יחכו לך" של לאה שבת לזכרה של סולמון, של הנרצחים, הנופלים וכתפילה להשבת החטופים. קליפ תמונות של הילי הוקרן לאחר מכן, והעצים את הרגע. זו לא רק מחווה – זו בחירה שמילאה את ההופעה במשמעות נוספת והזכירה לנו שלצד השמחה והשגרה שאנו מנסים לשדר גם בשביל הנפש, אנחנו עדיין במלחמה ועדיין יש חטופים בעזה.

© באדיבות יחסי ציבור

המופע נחתם ב-”יש בי אהבה” – הסינגל הראשון של קירל שנכנס לפלייליסט של גלגלצ, וכנראה גם אחד הרגעים החזקים של הערב. הקהל שר בעוצמה, באהבה, ולבסוף – נועה פשוט נשברה. דמעות, חיוך רועד, מבט של "עשיתי את זה שוב". זו לא הייתה רק נפילת מתח אחרי מופע שלם שהחזיקה וכזה שספג כמה וכמה דחיות – אלא גם שיא. כמו בסיום הנאמבר שלה באירוויזיון ב-2023, אלו הרגעים שבהם נועה הכי אמיתית, הכי חשופה, הכי שלנו - ואלו הרגעים שאנחנו הכי אוהבים בה.

© פרוגי

למי שהיה ספק - נועה קירל ממשיכה לעשות את זה שוב ושוב. לא רק בכישרון, אלא גם בלב ובעבודה קשה ואיזה כיף שהיא מוכיחה לנו את זה ביג טיים בכל פעם מחדש.

© עומרי סילבר, באדיבות live nation

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• בן צור משיק אלבום שני ומשתף: "הפריצה הגדולה שלי עוד לפניי"
• נונו: "זה היה כמו לעבוד על ילד שנה וחצי ואז פשוט גנזתי אותו"
• איך הבינה המלאכותית משפיעה על עולם ה-DJ?

מה הכי הפתיע אותך בחזרה לישראל אחרי כל כך הרבה שנים?
"בשבילי זה כמו לחזור למקום שהיה, ועדיין חשוב מאוד בחיי. לחזור לכאן זה כמו להיוולד מחדש, ולהתחבר שוב לקהל בישראל, שלא ראיתי המון זמן, ולקבל את האהבה שאני תמיד מקבל פה. כבר אמרתי, הייתי רוצה אפילו לעבוד פה בישראל תקופה, להיות פה זמן מה..."

את הדמות של רמה מ"כמעט מלאכים" כמעט ואין צורך להציג בטח לא כאן בישראל. גסטון יודע היטב שזו אחת הדמויות הכי מזוהות איתו, והוא לא מתכחש לכך להיפך.

"זה מרגיש לי טוב כשזוכרים אותי כאן כ-רמה מ'כמעט מלאכים', כי בשבילי זו הייתה דמות שעברה שינויים רבים לאורך העונות השונות. היא השתנתה בהמון דברים וגדלה. זה שאנשים זוכרים אותי היום כרמה, זה בשבילי אושר! שמחה".

© מתוך "כמעט מלאכים"

אבל הביקור הנוכחי של גסטון בארץ קורה בצל תקופה לא פשוטה. המלחמה, החטופים, והכאב הלאומי כל אלה לא נעלמים מעיניו.

"אני משתדל לא לחשוב על החלק הזה, כמובן שאני מודע לכל הבעיות שיש. אבל האהבה שלי לישראל חזקה יותר מכל דבר אחר, אז הנה אני כאן! מצפה לעשות את המופע. אני מודה מאוד לנועה (קירל - מ.א) על ההזמנה ולעם ישראל על היחס האוהב תמיד".

מי שעוד הייתה אמורה להצטרף למופע של קירל בירקון וליצור מיני איחוד לסדרה היא הזמרת והשחקנית אאוחניה סוארז שותפתו של גסטון על המסך, וגם חברה קרובה. אלא שימים אחדים לאחר הבשורה על הגעתה היא ביטלה את השתתפותה בעקבות איומים על חייה, חיי ילדיה ובן זוגה, שחקן הכדורגל מאורו איקרדי, המשחק בקבוצה טורקית. 

"אאוחניה הוזמנה ולא יכלה לבוא אני יודע שהיה משהו, לא דיברתי איתה, אז לא אוכל לומר מה קרה. נשיקה גדולה לאאוחה. הלוואי שהיא יכלה להיות פה. אבל הנה - אני כאן!".

אאוחניה ובן הזוג © צילום מאינסטגרם 

למרות הפער של שנים, החזרה של גסטון לבמה הפעם יחד עם אחת הכוכבות הגדולות של ישראל מרגשת אותו מאוד. מדובר לא רק בהופעה ראשונה שלו מזה 13 שנה, אלא גם בחלק מחיבור רחב יותר: בימים אלה גסטון מצטלם לטלנובלת נוער מוזיקלית חדשה בארגנטינה, בכיכובה של נועה קירל, שתיקרא "Noa".

דמיינת שכשתחזור לישראל כבר להופיע, אתה תופיע עם כוכבת מקומית?
"לא, לעולם לא. ובטח לא מול 40 אלף איש. אני מקווה שישירו חזק, כי לא הופעתי 13 שנה. זו הפעם הראשונה שאני חוזר לבמה, אז זה אירוע מאוד חשוב עבורי".

 

 

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎פרוגי‎‏ (@‏‎frogifrogi‎‏)‎‏

נדמה שהחיבור בין השניים לא עוצר רק על הבמה או על הסט של הסדרה. ברגע שהנושא של שיתוף פעולה מוזיקלי עולה, התגובה של שניהם מהירה וגם אם לא בטוח שזה באמת יקרה, לגמרי לא נראה שהם פוסלים את האפשרות להוציא שיר רשמי משותף.

"כן, למה לא?", עונה נועה בחיוך. "בטח! אם אתה רוצה", משיב גסטון מייד. "אנחנו יכולים לעשות הכל ביחד! זהו", מוסיפה נועה, והוא ממשיך: "אנחנו נפלאים ביחד". "מחוברים", חותמת קירל.

ומה לגבי השפה של שיר כזה, אם יהיה?
"בספרדית!", קובעת נועה, וגסטון מתעניין: "את רוצה בספרדית? אפשר לעשות את זה בספרדית, כן...". ואז היא מציעה: "ועברית! אחד בעברית, אחד בספרדית."
"טוב, נעשה את זה. נשמע טוב. אני אוהב את זה!", מסכם גסטון.

נועה וגסטון © משה אבוטבול

וכמו בכל ראיון עם כוכב של "כמעט מלאכים" השאלה הבלתי נמנעת צצה: האם תהיה עונה חמישית? לפי גסטון, הרעיון אולי באוויר, אבל הדרך עוד ארוכה...

כריס מורנה התראיינה לפני חצי שנה, והיא אמרה שהיא לא שוללת עונה חמישית בעתיד, אך היא מחכה שאתם, הקאסט המקורי, תגדלו ו'תזדקנו' מספיק כדי שזה יהיה שווה את זה.

"כריס כנראה מצפה שאלך עם מקל...", משיב בהומור. "יש הרבה דיבורים הרעיון קיים, אבל כולם עסוקים בקריירה. מנסים למצוא זמן לראות אם אפשר לעשות את זה".

שנים בודדות לאחר סיום העונה הרביעית והאחרונה של "כמעט מלאכים", גסטון דלמאו יצא מהארון כהומוסקסואל מהלך אישי ומשמעותי שלא זכה להתייחסות ישירה בתוך העלילה, שבזמנה לא הציגה כלל ייצוג של זוגיות חד מינית. לכן, כשעלתה האפשרות לעונה חמישית בעתיד, היה מתבקש לשאול גם על המקום של דמויות להט"בקיות ביקום של הסדרה, לו הייתה משודרת כיום.

"אני חושב שהיום זה היה שונה לגמרי", הוא עונה בכנות. "בזמן שצילמנו, הצגת המיניות הייתה נושא שנחשב טאבו. אני חושב שהיום כן היו מתייחסים לפן הזה. לא יודע אם זה היה קורה עם הדמות של רמה, כי בסיפור הכל יכול להשתנות, הכל אפשרי, אבל בטוח היה משהו".

ולשאלה מי הייתה יכולה להיות הדמות לרומן גאה עם רמה, גסטון חושב לרגע, ואז מחייך:
"עם מי זה יכול להיות? טצ׳ו! אנחנו מסתדרים טוב, וגם חברים קרובים, אז טצ׳ו!".

© מתוך כמעט מלאכים

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• נונו: "זה היה כמו לעבוד על ילד שנה וחצי – ואז פשוט גנזתי אותו"
• Small Tok ורומי פלג רוצים להצליח בארץ וחולמים על אירוויזיון
• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"

כבר מהשאלה הראשונה, בן צור לא מסתיר את העובדה שהעבודה על האלבום השני הייתה לא פחות מאתגרת – אולי אפילו יותר מהראשון.

"אלבום ראשון זו התרגשות גדולה, אבל דווקא האלבום השני הרגיש לי כמו מבחן אמיתי – לחדד את הזהות המוזיקלית שלי, לשמור על האמת שלי וגם לחדש ולהפתיע. ההשראה שלי תמיד מגיעה מהחיים עצמם – מהרגעים הקטנים, מהחיפוש אחרי משמעות, ומהקשר העמוק שלי עם אלוהים. כל שיר נולד מתוך חוויה שעברתי, מתוך הרגש הכי טהור שיכולתי להביא. ניסיתי לכתוב בכנות ומהלב".

עם כל שיר באלבום, בן צור מקווה לגעת במאזינים בדרכו. יש נושאים שחוזרים שוב ושוב – ומבחינתו, הם גם הלב של האלבום.

"האלבום מדבר הרבה על הקשר שלי לדת ולאמונה – על עליות וירידות, על התרחקות והתקרבות. יש בו מסר של חיבור – שלא משנה איפה אתה נמצא במסע שלך, תמיד יש מקום ליד השם. זה אלבום שמדבר על מסע פנימי, על שייכות, אהבה וקבלה עצמית. בסוף מה שיוצא מהלב נכנס ללב, ואני מקווה לזכות לגעת בכמה שיותר לבבות".

יש שיר מסוים באלבום שאתה מרגיש שהוא אישי במיוחד עבורך?

"קשה לי לבחור שיר אחד, כי כל שיר הוא חלק ממני. אבל אם אני צריך לציין שיר אחד, אז 'הבת של המלך' הוא שיר מאוד מיוחד שנולד במיוחד לדור הזה. הוא נכתב מתוך מקום של מחשבה על כל כך הרבה אנשים, ילדים, נשים – שלא משנה מה אתם עוברים בחיים וכמה נמוך תרדו, השם נמצא איתכם בכל מקום. אתם לא לבד, ויש מישהו שאוהב אתכם לעד. אז 'הבת של המלך' זה הפייבוריט שלי אם צריך לבחור".

בעבר ניסית לייצג את ישראל באירוויזיון דרך "אקס פקטור" ו"הכוכב הבא". אירוויזיון זה עדיין חלום?
"ברור שאירוויזיון הוא חלום – זו במה ענקית ואירוע מרגש ומכובד. כרגע אני מרגיש שאני נמצא במקום שבו אני רוצה לבנות את הדרך שלי בקצב שלי, להתחבר לקהל שלי וליצירה שלי. אולי בעתיד כשזה ירגיש נכון, אני אחזור לשם. אני לא פוסל כלום, אבל בינתיים אני מתמקד באלבום, בהופעות ובחיבור למוזיקה".

ב״כוכב הבא לאירוויזיון״ וב״אקס פקטור לאירוויזיון״ © קשת 12, רשת 13

אתה מושמע ברדיו, הקהל בשטח מאוד אוהב אותך, אבל באופן אישי אתה כבר מרגיש שעשית את הפריצה הגדולה?

"אני מודה על כל צעד בדרך, על כל שיר שמושמע, על כל הופעה שהייתה מלאה, על כל חיבוק מהקהל. אני מרגיש ברכה גדולה על המקום שבו אני נמצא. אני יודע שיש לי עוד דרך לעבור, ואני מרגיש שהפריצה הגדולה שלי עוד לפניי – והיא תגיע בזמנה".

© נטיה סקיב

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• איך הבינה המלאכותית משפיעה על עולם ה-DJ?
• בינלאומיים: Small Tok ורומי פלג רוצים להצליח גם בארץ וחולמים על אירוויזיון
• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"

"מצד אחד, זה היה הכי קשה, אבל מצד שני – הכול קרה ברגע אחד", מספרת נונו על גניזת האלבום השני.

– כלומר?

"ברגע שהצוות שלי ואני ישבנו, הקשבנו לאלבום והתכנסנו להבין איך קוראים לו – הבנו שלא מדובר באלבום שאפשר להוציא אותו, כי האלבום הזה ממש נכתב לעולם שלפני ה-7.10, והוא לא הרגיש קשור למציאות. בתכל'ס? זה היה כמו לעבוד על ילד במשך שנה וחצי. ואני לא חתומה באיזושהי חברה – מימנתי את הכול בעצמי. זה היה קשה, אבל אני שמה את האומנות לפני המחשבה הכלכלית, ככה שהרגשתי שאין ברירה אלא לגנוז. תראה, כשהופעתי מול חיילים ומול משפחות חטופים, הרגשתי שאנשים רצו לשמוח, וזה היה מרגש – אבל יש הבדל בין שמחה משירים שכבר יצאו לבין מוזיקה חדשה. האלבום הזה פשוט הרגיש לא הכי קרוב ללב".

– ובכל זאת, יש שירים מתוך האלבום הגנוז שנשמע בהמשך?

"אני בטוחה שכן", משיבה נונו. "זמנם יגיע, אבל כמו המציאות שאנחנו עוברים עכשיו – אני אומרת: צעד אחר צעד".

© שחר ארביב, באדיבות יחסי ציבור

-מה הסיפור מאחורי האלבום החדש?

"על הגניזה של האלבום האחר, הצטברו בי המון כעסים, כאב, וקלטתי שזה ממש משפיע עליי. בתקופה הזו התחלתי להקשיב להמון שירים, ראיתי שאני מפוצצת בהשראה, הפתקים שבטלפון שלי הוצפו בטקסטים, בהקלטות, וכל אלה היו שברירי רעיונות. מה שכן, בתוך השגרה שלי לא מצאתי זמן ליצור, והייתי צריכה שיתנו לי את הזמן ליצירה. אז לקחתי דירה של חברים של אמא שלי שהיו בחו"ל, העברתי אליה את המחשב, את הגיטרה, את הקלידים, המוניטורים – והכול היה מאולתר.

כתבתי והלחנתי את כל השירים במשך שבוע, ואחר כך התחלתי לחשוב לאן אני לוקחת את כל הדבר הזה ומי יפיק לי אותו. ניסיתי להקשיב להמון המון מפיקים מוזיקליים, ובאותו הזמן הקשבתי לשיר של המפיק גל עובד, עם פאוזות שמאוד רחוקות ממני ולא קשורות אליי, אבל משהו בסאונד שלו הדליק אותי ברמות. אמרתי לעצמי: 'אני חייבת לדבר עם הבן אדם שעשה את זה!'. התקשרתי לגל, אמרתי לו שאני רוצה לנסות לעשות איתו סשן, ועד אז הייתי בטוחה שאני יוצאת למסע חיפוש אחרי מפיקים מוזיקליים. אבל היה לי מזל, כי כבר בסשן הראשון הבנתי שגל ואני זה פשוט מאץ' מדויק, ושהוא הבן אדם שאיתו אני הולכת לצלול".

-כל השירים כאן למעשה מציגים את עצמך, אבל את מרגישה שיש שיר אחד שאומר בצורה הכי מדויקת: "נעים מאוד, אני נונו" או "נעמי"?

"כשכתבתי את האלבום, ניסיתי לנקות מעצמי הרבה מחשבות ומחסומים. אז מהדברים שחשבתי עליהם היו: לא להגדיר מי אני, ולא להגדיר אם אני כותבת את נונו או את נעמי. אני פשוט יוצרת, אז קשה לי עכשיו מתוך המקום הזה לענות על השאלה – וטוב שכך, כי נתתי לעצמי לפרוץ את הגבולות".

-בבית הראשון של "פאק להיט" למשל, כתבת: "שכולם יגידו מה זה נונו נעלמה, את רוצה את זה? (לא)". את בעצמך מרגישה שנעלמת?

"אני בעצמי לא מרגישה שנעלמתי", משיבה נונו בכנות ומסבירה – "בשנה הזו עבדתי נון-סטופ, יצרתי מלא, הוצאתי שירים וגם הגשמתי חלום עצום, כשהוצאתי שיר עם האמן האהוב עליי, גידי גוב, וזה שיא מדהים בשבילי. הדברים פשוט היו צריכים להשתנות, והמוזיקה שהוצאתי אולי לא קיבלה את אותה חשיפה כמו אז, אבל בעולם שלי המשכתי ליצור, להוציא שירים ולהופיע – כמו למשל כשעשיתי סבב הופעות שנקרא 'סבב חיבוקים' בכמה מקומות בארץ, שחיבקו והיו מותאמים לכל מה שקורה כאן. אני מרגישה שלמה ומאוד אוהבת את כל מה שהיה בשנה הזו, לצד זה שהיה קשה מהרבה כיוונים אחרים שהם לא הקריירה שלי".

-כשהפיקים נפסקו אחרי להיטי הפריצה שלך, הרגשת ירידה מסוימת מבחינת יצירה או מוטיבציה?

"אחרי שיצא האלבום 'סטטוס' והשיר 'Cute Boy', היה מן רגע שכל השירים היו בחוץ ולא היה שיר שכתוב להמשך, אז זה היה מוזר, והייתה לי תחושה כזו של: 'וואו! יש לך אלבום וסינגלים שמתפוצצים ואוהבים אותם ברמות, אבל מה הלאה?'. אלו בכלל היו בעיות של לפני המלחמה, וממש כמה שבועות אחרי שהייתי בשיא – כלומר כשכל יום הופעתי, עברתי מסשן להופעה ולא היו לי שעות שינה – טסתי ביחד עם עילי אשדות ליוון והלכנו לכתוב את האלבום הגנוז. זו בעצם הייתה הפעם הראשונה שנפגשתי עם השאלה 'מה אכתוב עכשיו?', ופשוט פיניתי לעצמי זמן כדי למצוא את מה שיש לי לומר. המוטיבציה ליצור מעולם לא ירדה, כי מה ששומר עליי זו היצירה, זה הריפוי שלי, ותמיד אצור – היצירה היא חלק ממני עוד לפני נונו".

-נתקלת בתגובות שמיהרו לשים סוף לסיפור שלך בעולם המוזיקה?

"לא נתקלתי בתגובות כאלה, אבל ראיתי כל מיני תגובות של 'וואי, איפה נונו?!', 'וואי, מה היא עושה עכשיו?!' – וכל מיני דברים שצבטו בלב, אבל הבנתי מאיפה זה הגיע".

© שחר ארביב, באדיבות יחסי ציבור

-איך התמודדת?
"התבאסתי והמשכתי בלו"ז שלי. בסופו של דבר, יש את מה שקורה במדיה ויש את החיים עצמם – שהם העבודה שלי, ואני אוהבת את מה שאני עושה, אז אני מתמקדת בזה. אני יכולה ליפול לדאון ולהתבאס, אבל יום למחרת אני כבר באולפן בשמונה בבוקר ויוצאת עם שיר כיפי".

-היו פעמים שהרגשת שאת לא עושה מספיק?

"תראה, אני עושה את הכי טוב שאני יכולה, אבל מהרגע שהמוזיקה בחוץ – זה כבר לא בשליטתי, אז אני לא יכולה להתמקד בהרגשה הזו. אני מתמקדת בליצור את מה שאני אוהבת, בלומר את מה שאני רוצה לומר, בלביים את הקליפים, לחשוב על האאוטפיט שאלבש ועל דרכים שונות של יצירה – אז כל הדברים האלה שומרים אותי שפויה. אני יכולה לאכול את עצמי לנצח, אבל צריך יותר לקבל את העובדה שמה יצליח ומה יעבוד – נשגב מכולם, ואלו לא דברים שנמצאים בשליטתך, אלא של העולם".

-בשיר "כפיים לגזורים" כתבת: "זה הבעיות של המדינה שלי", ואז: "אה אוו שיט, אז כנראה זה גם הבעיות שלי". איפה זה בא לידי ביטוי?

"אני חושבת שזו פשוט ההבנה שלי. אתה יודע, הרי גדלתי פה כל החיים – עשיתי תיכון, צבא, טיול אחרי צבא, מילצרתי, וכמו כל אחד כאן שרוצה לבנות עסק, לפתוח קליניקה או להוציא שיר – נתקלתי באגרוף של המציאות. אנחנו כל הזמן מנסים ללכת בקו ישר, אבל בגלל מה שקורה כאן, הוא כל הזמן נחתך. אז יש התנגשות בין התוכניות שאנחנו מתכננים לבין המלחמות, הפיגועים, ואתה מבין שאלו לא דברים שנפרדים מחייך – אלא שהם משפיעים עליהם. 

בתור ילדה שגדלה ומתבגרת פה, אמרתי לעצמי: 'לא קל להיות פה'. ולא מדובר בבעיות של 'נגמרה לי הסדרה', אלא בעיות שגורמות לך לומר לעצמך: 'בוא'נה, זה קשוח!'. יש כאן קונפליקט, כי ישראל זה המקום שלי, השפה שלי, החברים שלי – ואני אוהבת לחיות פה, אבל זה מקום לא פשוט. אני מבינה שיש מורכבות חריגה בעולם, זה אסימון שנופל כשגדלים יותר. הבנתי את זה עוד לפני, אבל ה-7.10 היא כאפה שאי אפשר להתעלם ממנה. באותה תקופה כתבתי את האלבום, ואמרתי לעצמי: 'יגיע הקיץ ואולי נוכל לחזור להיות שמחים', אבל כל פעם קרה משהו אחר והתאגרפתי עם דברים שגדולים ממני".

-במאי הקרוב תקיימי הופעת השקה לאלבום במועדון "הבארבי" שבנמל יפו. מה הולך לקרות בו?
"וואו, זה סופר מרגש!", משתפת בהתרגשות. "אני עובדת על המופע הזה יחד עם הצוות המקצועי שלי והבמאי אדם גבאי, שמביים יחד איתי – אנחנו חושבים איך כל מה שיש באלבום הולך להתעורר על הבמה. אני כל הזמן חושבת על החוויה – איך האלבום נשמע באוזניות, איך הוא נראה בקליפים, איך הוא יהיה בלייב. אני מכינה דברים שסופר מרגשים אותי, דברים שעוד לא ראיתי, ומרגישה שעלינו על רעיונות טובים. אז תצטרכו לבוא ולראות!".

-לא מעט פעמים אומרים שהשירים שלך הכי מתאימים להיות בינלאומיים. עושה חשק לכוון את הקריירה שלך לחו"ל?

"חו"ל זה תמיד דבר שמעניין אותי, ואני פתוחה לאופציות. אבל כרגע אני כותבת בעברית – וזה הכי חזק אצלי, כי זו השפה שלי, המקום שלי והמוזיקה שאני מוציאה. אם יום אחד אני אצליח להיות כמו הזמרת רוסליה, שהצליחה עם שפה אחרת שהיא לא אנגלית ולא הייתה צריכה לשנות את התרבות שלה בשביל להצליח בחו"ל – מי אני שאגיד לא?!".

-ומה לגבי אירוויזיון? כל הייחודיות שלך, הצבעוניות – זה משהו שלגמרי יכול לעבוד על הבמה שם.
"וואי, זה חלום! יאללה, שיזמינו אותי!".

-גם אם זה דרך תוכנית ריאליטי?

"האמת שאני פחות רואה את עצמי עכשיו הולכת לתוכנית כזו. ריאליטי זה דבר מהמם ואני אוהבת לצפות בזה, אבל אני פחות מכוונת לשם, כי אני יותר מרוכזת בליצור מוזיקה. הביצוע הוא חלק סופר חשוב – אבל ההתמקדות שלי כרגע היא ביצירה".

-לפני שנונו הוציאה את האלבום החדש, בשנה שעברה היא הוציאה את השיר "אבא בוא", שהוקדש לרס"ם (במיל') יונתן דוד דיטש זכרונו לברכה, אשר נפל בקרב בדרום רצועת עזה חודשיים לאחר פרוץ המלחמה, ואותו הכירה דרך אחותו הקטנה, קלי.

"יונתן היה בן אדם שנכנס לחדר, ואי אפשר היה לפספס אותו", מספרת. "את החיוך של יונתן אני זוכרת באופן אישי, וזה גם דבר שכל הסובבים אותו דיברו עליו. מדובר באנרגיות של אור שאי אפשר היה להתעלם מהן. יונתן היה עמוד התווך של הצוות שלו במילואים, והאסון גדול. הסיפור של יונתן ואשתו מורן מאוד כואב – כי הם היו יחד מהתיכון, החליטו שהולכים להתחתן, וכמה חודשים לפני החתונה גילו שלמורן יש סרטן. יונתן אמר: 'לא רק שאני לא עוזב אותך, אני רוצה להקדים את החתונה ולהתחתן איתך' – וזה אכן קרה.

© צילום פרטי

אחרי זה, מורן עברה המון טיפולים, יונתן עבר את המסע יחד איתה ובסופו של דבר היא ניצחה את המחלה. אחרי תשע שנים שבהן עברו מסע ארוך, עבדו קשה כדי להביא ילד ולא ויתרו – הגיע הבן שלהם, ארי, שהיה בן שנתיים כשיונתן נפל. המילים מההספד של מורן בהלוויה של יונתן – ששניהם היו זוג שניצח ועכשיו הפסיד – נחרטו לי בלב, לא עזבו אותי. השיר הזה נכתב זמן קצר אחרי ההלוויה. שלחתי אותו למשפחת דיטש, וביחד החלטנו להוציא אותו לזכרו של יונתן".

-חווית אובדן אחר לפני חמש שנים, אביך דורון זכרונו לברכה הלך לעולמו. עד כמה את מרגישה החמצה שלא נכח בפריצה שלך?

"ההחמצה גדולה מאוד, וזה כואב", משתפת נונו. "לשמחתי, אבא זכה לראות אותי כשקיבלתי מוזיקאית מצטיינת בצבא – כלומר אישור מהצבא שהמקצוע שלי זה מוזיקה, והוא בעצם נותן לגיטימציה להמשיך להתעסק בה תוך כדי השירות. שירתתי בלהקה צבאית, הופעתי בהרבה בסיסים, ולצד זה יכולתי להמשיך לעסוק במוזיקה, ללמוד ב'רימון' (בית ספר למוזיקה – ד.ש), והיו לי תנאים כמו של ספורטאית מצטיינת.

© צילום פרטי

מבחינתי, זו חוויית הצלחה ראשונה ומדהימה בעולם המוזיקה, ובאותו זמן כתבתי שירים שהם יותר אקוסטיים, פחות מצחיקים וכאלה שהם פחות 'נונו'. אבל אבא הספיק לשמוע שיר בשם 'בייבי צה"ל', שכתבתי בזמנו ללהקות הצבאיות – ביצעה אותו עדן אלנה יחד עם עוד שתי חיילות מהלהקות. זה היה שיר סופר מצחיק, שסתם שלחתי במייל ולא ציפיתי שיקרה איתו שום דבר, אבל ראש מדור התרבות החליט להוציא אותו רשמית. אמרתי לעצמי: 'בואנה, אני עושה משהו משמעותי!', ואבא שלי עף על השיר הזה וכל הזמן שר אותו. אז זה הרמז המטרים למה שקרה עם נונו, ואותו הוא הספיק לראות. אבל תמיד יהיה לי כואב ועצוב שלא נכח ברגעים שקרו אחרי זה".

-עד כמה האובדן משפיע על היצירה שלך?

"האובדן משפיע על היצירה שלי, והצד הזה גם יצא החוצה בשיר 'כשהשמש שוב', שאותו אבא הספיק לשמוע – וזה היה כמה ימים לפני שנפטר. השיר הזה יצא בתחילת המלחמה, ויש לי הרבה שירים שכתבתי על אבא והם עוד לא בחוץ. אבל אני בטוחה שיגיע היום שלהם".

-לאורך הדרך המוזיקלית שלך, עשית לא מעט דואטים עם זמרים כמו גידי גוב שהזכרת קודם, אנה זק ועדן בן זקן. איזה דואט נוסף את הכי רוצה להכניס לרזומה שלך?

"הלוואי שאעשה דואט עם אביתר בנאי. אביתר משפיע עליי ברמות. הוא אמן מדהים, מרגש, ואחד האמנים שאני מקשיבה להם באוזניות – אז למה לא?!".

-את חושבת שאותם הלהיטים היו מתפוצצים גם ללא החיזוק של הטיקטוק? והאם בכלל בזמן יצירה שלך כיום עוברת גם המחשבה על מה יעבוד בטיקטוק?

"קודם כל, השירים שלי התפוצצו בכלל בפייסבוק – שזה דבר מוזר וחריג. הפיק השני היה בטיקטוק, אבל ההתפרצות הראשונה התחילה בפייסבוק, אז הזכויות שמורות אליו. באופן כללי, אני חושבת שהרשתות החברתיות הן שחקן משמעותי. תחשוב שאם פעם היה צריך להתחנן מול מישהו כדי להופיע בבר, ובמקרה עבר שם מישהו מחברת תקליטים שנדלק והחתים אותך – היום זה לא המצב. היום, בעידן האינטרנט, יש אופציות אחרות שאפשר להצליח בזכותן. לעידן הזה יש כוח שנותן לכל אחד ליצור את עצמו, את הערוץ שלו. וכמו שפעם הייתה את הסלקציה של חברת התקליטים או הרדיו – היום האנשים הם הסלקציה של עצמם. הכוונה שיש כאן עצמאות, כי אתה לא תלוי בערוץ שיפרסם אותך או באנשים מסוימים – אלא אתה יכול להוציא בעצמך המון שירים, ואז המוזיקה פשוט קורית".

-לסיום, כתבת בעבר שיר לפסטיגל ("כבר לא בפנטזיה"). זה עושה חשק להיות גם בעצמך על הבמה של המופע? כי הכי מתבקש…

"תשמע, הייתי ילדה שהולכת לכל פסטיגל, ואני זוכרת את כל השירים והריקודים. עצם העובדה שכתבתי שיר לפסטיגל – זו כבר סגירת מעגל. אבל אם אהיה שם? זה יהיה מרגש ברמות!".

© שחר ארביב, באדיבות יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• Small Tok ורומי פלג רוצים להצליח גם בארץ וחולמים על אירוויזיון
• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"
• גבריאל גיא: "לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה"

איך הגעת לתחום?

"הגעתי לתחום המוזיקה באופן טבעי, מתוך אהבה גדולה למוזיקה ומאז שאני זוכר את עצמי. תמיד הייתי מוקף במוזיקה בבית, מאז שהייתי ילד ההורים שלי מספרים שכבר בגיל שלוש, הייתי מחליף קסטות במערכת הבייתית שלנו, הייתי מאזין לכל סגנון מוזיקה ומגיל צעיר התחלתי להתנסות עם דיסקים קלטות וציוד מוזיקלי. ה"סוויץ'" הגדול הגיע כשמצאתי את עצמי בסביבה של מסיבות, שם הבנתי את כוחה של המוזיקה לחבר אנשים ולהפוך את הרגעים לבלתי נשכחים. זה התחיל מזה שהתנדבתי לתקלט במסיבות של חברים וההרגשה של להיות המנוע מאחורי האווירה הייתה עוצמתית. עם הזמן, כשבניתי את הידע והניסיון שלי בתחום, הבנתי שזה לא רק תחום שאני נהנה בו, אלא הדרך שלי לבטא את עצמי ולעשות שינוי במוזיקה ובחוויה של אנשים.

מה שהכי חיזק את זה עבורי היו גם הרגעים המרגשים שבהם הקהל פשוט מגיב לכל טראק שאני שם, אתה רואה את התגובות של האנשים וזה משהו שאני לא יכול להסביר במילים, אבל זה אחד מהרגעים שהשאירו לי חותם חזק והראו לי שזה הייעוד שלי. אם הייתי צריך להצביע על רגע 'הפיכת הדרך' שלי, זה היה כשעברתי מלנגן במסיבות קטנות למסיבות גדולות יותר, במיוחד בחתונות והייתה לי ההזדמנות לשתף את המוזיקה שלי עם קהל מגוון. זה הרגע הזה שפתח לי את הדלת לעולם המקצועי והבנתי שזו הדרך בה אני רוצה להמשיך". 

מה שונה היום עולם ה-DJ מהעבר?

"העולם של ה-DJ עבר מהפכה טכנולוגית משמעותית בעשורים האחרונים. אם פעם היינו משתמשים במכשירים פיזיים כמו קסטות ודיסקים, היום אנחנו עובדים עם מחשב, תוכנות מתקדמות, אפליקציות ומכשירים דיגיטליים שמאפשרים לנו להיות הרבה יותר יצירתיים וחדשניים. בנוסף, השפעתה של המוזיקה הדיגיטלית והבינה המלאכותית רק הולכת ומתקדמת כך שיכולת המיקסוס והמעברים בין שירים וסגנונות הפכה לאינסופית דבר היוצר הזדמנויות חדשות".

© אור גפן

אילו תחרויות יש בתחום בגלל התקדמויות טכנולוגיות?

"ההתקדמות הטכנולוגית יצרה מספר תחרויות מרתקות בעולם ה-DJ, עם דגש על יכולת שליטה ויצירתיות בשימוש בטכנולוגיה. תחרויות רבות מתמקדות עכשיו בניצול כלים חדשניים כמו בינה מלאכותית, סינתזת סאונד הפרדת ערוצים והתמודדות עם פלטפורמות דיגיטליות בלייב. כיום יש גם תחרויות בהן אנחנו צריכים להראות לא רק את יכולת המיקסוס, אלא גם איך אנחנו משתמשים בכלים החדשים כדי להרגיש את הקהל ולהתאים את המוזיקה לרגעים המיוחדים".

מתי הבנת שזה ה-תחום שלך?

"הבנתי שזה ה-תחום שלי כבר בהתחלה, כשהתחלתי להתנסות עם מכשירים מוזיקליים ולנגן במסיבות וחתונות. כל פעם שראיתי איך המוזיקה משפיעה על האווירה ומחברת אנשים יחד, החיוך על הפנים של האנשים ששומעים את השיר האהוב עליהם, זה רק חיזק את התחושה שזו הדרך שלי. עם הזמן, כשבניתי את הסאונד שלי ופיתחתי סגנון אישי, הבנתי שאין תחום אחר שיכול להלהיב אותי בצורה כזו". 

© בר שחר

מה השאיפות בתחום?

"השאיפות שלי הן תמיד לחדש וליצור חוויות מוזיקליות בלתי נשכחות. אני שואף להמשיך להתפתח ולהתנסות בכלים טכנולוגיים חדשים ולראות איך אני יכול לקחת את המוזיקה למקומות חדשים. בנוסף, אני רוצה להופיע בהופעות גדולות ברחבי העולם, לעבוד עם אמנים בינלאומיים וליצור שיתופי פעולה מעניינים".

איזה שיר הכי השפיע עליך?

"'One More Time' של דאפט פאנק. השיר הזה חיבר אותי לעולם של אלקטרונית דאנס בצורה שלא חוויתי לפני כן. הוא שילב בצורה מושלמת בין סאונד חדשני לבין אווירה כיפית וקליטה ולא פלא שהוא היה וימשיך להיות להיט ענק בעולם".

בתור מי שמתעסק במוזיקה - יש בשנים האחרונות יותר ויותר שירים שדומים אחד לשני - איך אתה מסביר את זה?

"אני חושב שזה נובע מהנטייה של תעשיית המוזיקה ללכת על נוסחאות מוכרות שמצליחות. יש כיום יותר ציפייה מצד הקהל לעקוב אחרי טרנדים ספציפיים, ולכן הרבה שירים נשמעים דומים, במיוחד בתחום הפופ וה-EDM. יחד עם זאת, אני מאמין שהמוזיקה תמיד מתפתחת, ויש תמיד מקום ליצירתיות ולסאונדים חדשים ומרעננים כדי.ג׳יי אני שואף להוציא את הייחודייות שלי מתוך כל טרנד ולהביא פסקול שמשקף אותי". 

יש רגע שהשפיע עליך מוזיקלית?

"אחד הרגעים הגדולים ביותר היה כשפניתי ליצירת והפקת מוזיקה באופן מקצועי. ההבנה שזה לא רק תחביב, אלא יכול להיות חלק מהקריירה שלי, שינתה את כל הדרך בה אני ניגש לתהליך היצירה, להופעות ולהבנה של איך לקהל יש כוח כל כך חזק להניע אותי קדימה".

© בר שחר

עם איזה אומן היית רוצה לעבוד?

"יש המון! אני מאוד אוהב את העבודה של אומנים כמו דיויד גואטה, טייסטו, אסטריקס, רייזינג דאסט... אני חושב ששת"פ איתם היה מביא לאזורי סאונד מדהימים ושילוב של יצירתיות. אני גם פתוח תמיד לשיתופי פעולה עם אמנים חדשים ומרגשים – אני מאמין שכל חיבור יצור משהו מיוחד".

כשהחלה המלחמה איך מצאת את המקום שלך בתחום. הרי תפקידך הוא לשמח!

"זה היה אתגר לא פשוט. התפקיד של DJ הוא באמת לשמח ולהרים את הקהל, אך בתקופה כזו של חוסר ודאות ודאגה, היה חשוב לי לתמוך ולתת במה למוזיקה גם ברגעים קשים. הייתי חלק מהמון פרויקטים שמטרתם הייתה להוציא את האנשים מהלחץ ולהביא איזושהי נחמה באמצעות המוזיקה, במיוחד באירועים הקשורים למלחמה כמו אירועי הצדעה למשרתי המילואים, אירועים לסיירת גבעתי - כמובן בהתנדבות מלאה, אלו האירועים שישר נוגעים לך ללב, התחושה שאתה מצליח לשמח אותם ולתת להם מקום לפרוק - אין תחושה טובה מזו".

"אני רוצה לציין שבכל עבודה שאני עושה, אני תמיד שם את הקהל במרכז. המוזיקה היא שפה אוניברסלית, וכשאדם מקשיב לה, הוא יכול להרגיש משהו שכולנו מתחברים אליו. עבורי זה לא רק להיות DJ, זה להיות חלק מחוויה של קהל. ואני תמיד שואף לשפר את עצמי ולהביא את המוזיקה שאני אוהב בצורה הטובה ביותר".

© באדיבות שלומי שרם

"למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית והחדשנות בתחום, המפתח להצלחה תמיד היה, ועדיין נשאר, החיבור האישי עם הזוג (בחתונות - מ.א) והקהל. מוזיקה היא לא רק סאונד – היא חוויה, תחושה, ותהליך של יצירה משותפת בין האמן לקהל. אני מאמין שכל הופעה היא הזדמנות להביא משהו חדש, לרגש, ולעורר מחשבה. כל די.ג׳יי שמנגן בפועל חייב להרגיש את הקהל ולהגיב אליו בזמן אמת, וזה מה שמבדיל בין שיר רגיל לחוויה מוזיקלית אמיתית. בנוסף, אני תמיד מחפש את הדרך להישאר נאמן לסגנון שלי, ולא להתפשר על איכות. אני כל הזמן מפתח את עצמי, לומד כלים חדשים, ומשתדל להתחדש ולהתעדכן בטכנולוגיות האחרונות כדי להמשיך להביא לקהל את המוזיקה הכי טובה שיש. מה שחשוב לי ביותר זה להמשיך לעשות את מה שאני אוהב, ולהשפיע על אנשים בצורה חיובית ובלתי נשכחת".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הקהל של עדן חסון הוכיח שהמציאות יפה יותר מכל הטוקבקים
• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"
• גבריאל גיא: "לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה"

רומי: "תמיד ידעתי שהמוזיקה חלק בלתי נפרד ממני", מספרת. "מאז שהייתי ילדה, תמיד כתבתי שירים במחברת מתמטיקה, כי הרגשתי שכל מה שמלמדים אותי בבית ספר נורא לא בשבילי ותמיד ראיתי את עצמי עושה מוזיקה. בשירות הצבאי שלי, הייתי לוחמת בתותחנים, אבל לא יכולתי לשחרר מהעניין של המוזיקה וכל הזמן כתבתי ניסיתי לשתף שירים שהוצאתי. בהמשך, הלכתי למפיק המוזיקלי, רום סופרבסקי, התחלנו ליצור, לשחרר ביחד מוזיקה והיום יש לי כמה שירים בחוץ. המון פעמים גם ניסיתי לכוון עם השירים האלה לחו''ל, אבל קיבלתי 'לא' ומהשיתוף פעולה עם 'Small Tok', משהו תפס ועבד".

© רום אליעז

בת-אל: "בדומה לרומי, גם אני כתבתי שירים למחברת, אבל מה שכן-גדלתי כמו 'חננה'. הייתי תלמידה טובה ותמיד הייתה את האהבה למוזיקה, אבל ידעתי שאני צריכה לסלול דרך בטוחה. בצבא שירתתי במשך שבע שנים, הייתי לוחמת בהגנה אווירית, אחר כך גם קצינה וכשהשתחררתי, תמיד נכנסתי לאולפנים, ניסיתי לפרוץ פה ושם ותמיד היו הבלחות, אבל באיזשהו מקום היה מסלול מוגדר שלא יצאתי ממנו. אחרי הצבא, גם למדתי תקשורת ועיתונאות בבית ספר 'כותרת' שהיה קיים בעבר ובסמסטר האחרון, עזבתי את הלימודים, שברתי את הלב להורים שלי, התחלתי להשקיע בעולם של המוזיקה ולראות איך אני מוצאת בו את עצמי. בהמשך הדרך זהר ואני נפגשנו כשהוא עוד היה מפיק, אני הייתי זמרת אולפנים והתחלנו לעבוד על שירים ביחד, כי ראיתי שהתפיסה המוזיקלית שלו מעניינת. התחלנו לעבוד ביחד, התאהבנו, יצרנו צמד והיום אנחנו הורים לשתי בנות ותינוק". 

זהר: "אם לומר את האמת, הכיוון שלי בעבר היה אחר לגמרי, כי למדתי הנדסת מכונות ב-'טכניון' והייתי ממש באמצע של התקופה הזו. יום אחד, אחד החברים שלי השמיע לי מוזיקה אלקטרונית מפסטיבל 'טומורולנד', התאהבתי במוזיקה הזו ואחרי כמה זמן התחלתי לתקלט במסיבות ומועדונים בכל הארץ. בגיל 22 הבנתי שאני רוצה גם לדעת ליצור את המוזיקה עצמה, אז התחלתי גם להפיק ואציין שבהתחלה הייתי מפיק מחריד! כי לא כל כך ידעתי מספיק טוב את העבודה. בגיל 24, הכרתי את בת-אל ומכאן התחיל הסיפור של 'Small Tok'". 

© אורלי איל-לוי

שלושתיכם שחררתם שיר משותף בשם "Coming Out". מה הסיפור שעומד מאחוריו? 

בת-אל: "זהר ואני גרנו שנה וחצי בתאילנד בשביל לטייל בעולם, לפני ארבעה חודשים חזרנו לארץ, שזו תמיד הייתה המטרה. כשהבנו שזה קורה, שאלנו את עצמנו כמפיקים: 'איזה ערך אנחנו יכולים להביא מלבד לעשות מוזיקה טובה?' מכאן, מנהל אמנים בשם עידן ברנקל, המליץ לנו על רומי והתלהבנו ממנה, אז החלטנו שאנחנו רוצים לעבוד איתה על שיר. הכתיבה בהתאם לקול של רומי, יצרנו סקיצה, שלחנו לה ואחרי שחזרנו לארץ, פתחנו אולפן בבית והזמנו את רומי, כי ידענו שהיא יכולה להוסיף דברים מבחינה ווקאלית וסיימנו את כל העבודה בסשן אחד, כי היה וויב טוב. מהרגע הראשון של הסקיצה ידענו שהולכת להיות פה יציאה ממש מגניבה". 

זהר: "היתרון הגדול שלנו בישראל הוא הקשר שלנו לחברות תקליטים בחו''ל, כי צברנו קשרים עם כמה חברות במהלך השנים וחיפשנו אמנים לעבוד איתם. ל-'Coming Out' קיבלנו כן משלוש חברות תקליטים שונות אחרי ששלחנו אותו וזה לא קורה הרבה, אז משהו בשיר באמת הזה באמת נתפס. בסופו של דבר, הלכנו עם הלייבל הבינלאומי של 'וורנר מיוזיק'-'בלקן רקורד' וידענו שאנחנו עושים עבודה טובה, אבל אנחנו מתעלים על עצמנו". 

רומי: "באותה התקופה הייתי בחופשה בפורטוגל עם חברות וקיבלתי הודעה מעידן על כך שיש צמד שעושה מוזיקה אלקטרונית מגיע לישראל ומעוניין לעבוד איתי. כמובן שהתלהבתי ישר, למרות שאני לא עושה מוזיקה אלקטרונית בדרך כלל אלא יותר פופ ורוק, אבל שמעתי את המוזיקה ואמרתי: 'יאללה! למה לא לנסות? אפשר לעשות הכל מהכל', וגם כיף להכיר אנשים חדשים שאוהבים את מה שאתה אוהב לעשות. הכל היה כמו פינג פונג, כי בת-אל שלחה לי מילים, אני שלחתי מילים חזרה… כך בעצם נוצרה הסקיצה הראשונית. כשבת-אל וזוהר היו בחו''ל, בהתחלה הלכתי להקליט באולפן אחר וכשחזרו לארץ הלכתי להקליט באולפן שלהם וסיימנו את כל השיר. המטרה שלי תמיד הייתה לשים שיר שלי בלייבל מסוים ואני זוכרת, שישבתי עם הבן זוג שלי בבית קפה, שמעתי ששלוש חברות תקליטים מעוניינות בשיר שלנו, צרחתי, קפצתי מהתרגשות ואנשים גם הסתכלו מהצד ולא הבינו מה קורה. ממש מטורף שהשיר הזה הצליח לפגוע". 

בת-אל מוסיפה: "אספר  לך גם ששמענו שהשמיע את השיר הזה בפסטיבל הדראג 'One Night Only' והמסר שלו לא מכוון לנושא הגאווה, אבל אנחנו תומכים בו בצורה מלאה. יש לנו אתגר טיקטוק עם כוכבת אורחת שהיא גם אחותי הקטנה, ליטל לכטמן כהן שרקדה ב'רוקדים עם כוכבים' עם אוראל צברי, אבי אבורומי וקובי מימון".  

-רומי, את כותבת ומבצעת שירים שנוגעים לחייך האישיים. מה בעיקר חשוב לך שהמאזינים שלך ידעו עלייך דרכיהם? 

"מאוד חשוב לי להעביר את המסרים שיש לי לומר וזה בעצם למה אני עושה מוזיקה. יש תקופות, שבהן אני יכולה להאזין לשיר של בילי אייליש ולהתחבר למסרים שהיא מעבירה, אז כאמנית אני רוצה להיות במקום של האמן שמישהו אחר שומע, רוצה לגעת בלבבות של אנשים אחרים כשהם מרגישים עצובים או שמחים ושאוכל ללוות אותם. חשוב לי להעביר את התהליכים שאני עוברת בחיים, את החוזקות שלי, את הדברים שאני מאמינה בהם, את הדברים שאני חושבת עליהם ולתת לאנשים השראה. אני מספרת על עצמי כמה שאפשר ונורא קשה לי לעשות את זה בדיבור, אז יותר קל לי להעביר את הסיפורים דרך המוזיקה".   

-זהר ובת-אל, כצמד מוזיקלי שהוא גם זוג נשוי, עד כמה זה מקשה או דווקא עוזר לשלב את החיים האישיים עם העבודה?

בת-אל: "יש בינינו דינמיקה מדהימה ואתה צריך לפגוש אותנו בכדי להבין את זה. כשהתחלנו לעבוד ביחד מאוד נזהרנו מפני השילוב הזה, ואספר שגם בהתחלה לא רציתי לצאת עם זהר משום שהוא מוזיקאי ורציתי לצאת עם מישהו שהוא לא כזה, אבל בסופו של דבר השילוב היה בלתי נמנע. האולפן שלנו זה גם המקום שבו הריבים הקשים שלנו קורים, בעיקר ריבים מקצועיים ואני לא יודעת לשים את ההבדל בין הקריירה המוזיקלית לבין ההורות ולבין הנישואים, אלא שהכל בינינו שיתוף פעולה אחד גדול ואנחנו משלימים אחד את השני. אין לי בעיה לכתוב שירים למישהו אחר, אבל במובן של לעשות את הדרך כאמן ולדבוק בתשוקה למוזיקה, אני לא רואה דרך אחרת לעשות את כל הדברים האלה בלי זהר". 

זהר: "מוזיקה זה המקצוע שלנו ואנחנו כל הזמן ביחד, כל הזמן הורים, כל הזמן בזוגיות ופשוט 24/7 נמצאים ביחד, לא רואה שום בעיה בזה. גם כשאני מפיק שירים לאמנים אחרים אני מתייעץ עם בת-אל, שואל 'האם אפשר לעשות דברים אחרת?' ותמיד יש את האינפוט הזה מהצד השני, ככה שאי אפשר לעשות כאן הפרדה". 

© אורלי איל-לוי

-לצד הפנים להצלחה בחו"ל - חשובה לכם גם ההצלחה בארץ?

בת-אל: "ברור שחשובה", משיבה בת-אל. "אני אוהבת שלייבלים בינלאומיים פונים אלינו, אבל יש צביטה קטנה בלב, כי דניס לויד אמר שלאמא שלו לא היה מושג מה הוא עושה בחיים, עד שלא ראתה כתבה עליו ב-'Ynet' ואמרה: 'הבן שלי זמר', אז גם אני מרגישה ככה. מבחינתי, כתבה כזו תהיה רק עבור ההורים שלנו, כדי שיראו שהצלחנו ויש אנשים ששואלים אותנו: 'מי אתם? אני מכיר אתכם?', אבל יש לנו קריירה ולא צריך להתנצל על זה שאתה לא מוכר ברחוב, למרות שתמיד כיף לקבל הכרה וזה עושה לנו טוב".

זהר: "בת-אל ואני מראש פנינו לחו''ל, אבל המשפחות שלנו בארץ, החיים שלנו בארץ ובת-אל גם הייתה קצינה בצבא, אז אנחנו הכי ישראלים שיש. פנינו לחו''ל כי ידענו מההתחלה שהז'אנר שלנו מתאים לשם, אבל גם ההצלחה בארץ חשובה לנו מאוד".   

רומי: "בטח שחשובה לי ההצלחה בארץ", משיבה כך גם פלג. "כשהייתי בת 10 גרתי במשך שנתיים בהולנד, למדתי בבית ספר בינלאומי ואחרי השנתיים האלה הבנתי כמה ישראל זה המקום שלי מכל הבחינות, אם זה מבחינה משפחתית, אם זה מבחינה חברתית ויש פה קסם אחר שקורה. ישראל זה הבית שלי, זה המקום שגדלתי בו, המקום שהכי מקבל אותי והמקום שאני הכי שייכת אליו. תמיד רציתי שהמוזיקה שלי תצליח בארץ, אבל מה-7.10 כשראיתי שחברים שלי נחטפו, הלכו למילואים, נפצעו ונהרגו כדי להגן עליי, הבנתי עוד יותר שאין לי בית אחר".  

בת-אל מוסיפה: "היית צריך לראות תגובות של אנשים שאמרו לנו: 'מה יש לכם לחזור?!', 'אתם מחזירים את הילדים לפיצוצים', ולך תסביר להם דברים שהם מעבר לשיקולים האלה מהמקום של להיות אמא, ולהבין שפה אני הולכת לגדל את הילדים שלי. פה אנחנו יודעים מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים וישראל זו לא רק אדמה אלא תרבות, כי אנשים יוצרים כאן תהילה, ממשיכים לדבר עברית וישראל על אדמתה ועל תרבותה, היא המדינה שאני בוחרת לגדל בה את ילדיי. ה-7 באוקטובר לא עשה לנו לבטים במובן הזה אלא ההיפך, ובאופן כללי תמיד הייתי מאוד ציונית, דאגתי שיהיה לי שירות צבאי טוב ואותה השבת הוכיחה שאנחנו עם חזק והראה כמה חשוב שנהיה ביחד. השיר 'Coming Out' יצא יומיים לפני שהשבות רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר חזרו לישראל, אז לא במכוון המסר של שם השיר הזה יצר חיבור נפשי בין שני המקרים ונוצר קליק מדהים".  

-מה לגבי אירוויזיון, זה משהו שמעניין אתכם?

בת-אל: "האמת ששלחנו שיר לוועדת בחירת השיר לאירוויזיון לפני שעדן אלנה ייצגה אותנו, אבל לא התקבל והאירוויזיון זה בהחלט שלנו. אנחנו פה בשביל ליצור ובדרך אומרים כן להכל".  

זהר: "אירוויזיון לגמרי מעניין אותי כי אני חושב שהמוזיקה של בת-אל ושלי מתאימה לתחרות הזו, בין אם זה מבחינת ההפקה ובין אם זה מבחינת הכתיבה".  

רומי: "ברור שכן!", מכריזה פלג. "קודם דיברנו על כך שישראל זה הבית ומה יותר גדול מלייצג אותה? אז אירוויזיון זה אחד החלומות הכי גדולים שלי". 

רומי מספרת כי נציגתנו לאירוויזיון בבאזל שבשוויץ, יובל רפאל, הייתה איתה באותה חטיבת הביניים.  

"יובל הייתה שנה מעליי, התלהבתי כשראיתי אותי בטלוויזיה ואני חושבת שהאירוויזיון הוא המקום בשבילה. לדעתי יובל תעשה אותו בצורה הכי טובה שאפשר והיא פשוט כמו פייה על הבמה". 

© רום אליעז

-קל או קשה יותר להצליח כישראלים בחו''ל, והאם בכלל יש השפעה להצלחה או אי הצלחה בגלל הזהות שלכם?

בת-אל: "אני חושבת שזה לא קשה לנו, בעיקר בגלל שאנחנו נותנים למוזיקה לדבר ומה שגילינו לפחות מהמוזיקה שאנחנו עושים, שלאנשים אכפת מהמוזיקה ולא מאיפה אנחנו. החתמנו בעבר שיר בלייבל שהוא חצי אירני חצי הולנדי, 10 שירים אחרונים שהוצאנו גם נוספו לפלייליסט רשמי ב-'אפל מיוזיק' בטורקיה ובאופן כללי, אנחנו עובדים עם אנשים מכמה מקומות בעולם, אם זה משוויץ, אם זה מדובאי ומכל מיני מדינות, יודעים מי אנחנו ומה אנחנו. כשקולגות ואנשים אומרים לנו: 'Merry Christmas', אנחנו מגיבים: 'Happy Hanukkah' ובאופן כללי, אני בעד שלום".   

זהר: "תשמע, בעולם המוזיקה האלקטרונית יש מעט מקום לפוליטיקה, זה פחות מעניין אנשים ולנו באמת אין בעיה עם שלום". 

רומי: "אני לא חושבת שיש דבר כזה קשה או פחות קשה במובן הזה. כמו שאמרתי קודם, אם אתה מספיק רוצה ותתמיד-תצליח. אישית יכולה להגיד שבניסיונות לשגר את המוזיקה שלי לכל הכיוונים, אני מקבלת תגובות בחו''ל יותר מאשר מבארץ, שלזה לא ציפיתי. הקהל הגדול שלי ב-'ספוטיפיי' למשל מגיע מברזיל, מארצות הברית, ממקסיקו ואשמח שהוא יהיה גם מהארץ. כמו שבת-אל וזהר אמרו, אנשים בחו''ל שמתעסקים במוזיקה עצמה, פחות מתעניינים במה שמסביב וברגע שאנשים שומעים משהו שאוהבים, הם מוסיפים אותו לפלייליסט וממשיכים לשמוע". 

-עם איזה אומן בחו"ל הייתם רוצים לעבוד?

רומי: "עם בילי אייליש, כי היא פשוט מטורפת. לבילי יש מוזיקה מיוחדת, היא בן אדם מיוחד וסופר אשמח לעשות איתה שיתוף פעולה ביום מן הימים. לי חשוב להעביר את המסרים דרך המוזיקה, ומה שתופס אותי אצל בילי זה שהיא מעבירה את הדברים שהיא רוצה בצורה אומנותית, וזה מורגש בקליפים שהיא מוציאה וסאונדים שמוצאת לנכון לשים בשירים. כל הדברים האלה גורמים לשבת, להקשיב לשיר והחיבור אליה הוא בדיוק מהסיבה שהיא מוצאת את הדרך להשפיע על אנשים". 

בת-אל: "הייתי שמחה לעבוד עם ברונו מארס ,כי הבן אדם פשוט חי ונושם ומוזיקה. בשביל ברונו מוזיקה זה הדבר הכי חשוב ורואים שהיצירה שלו נובעת מאהבה מוחלטת למוזיקה מעבר לכישרונות, אז אני רוצה לעבוד עם בן אדם כזה שאני מזדהה איתו במקום הזה, כי זו המהות שלי".

זהר: "הייתי רוצה לעבוד עם דיג'יי טייסטו, כי הוא ממש מפיק בכל הקשת של המוזיקה האלקטרונית, החל מטראנס ועד פופ. טייסטו המציא כל כך הרבה ז'אנרים בהפקות שלו והוא מוביל את העשייה הזו כבר המון שנים, אז בעיניי אין מישהו ראוי יותר ממנו לעבודה משותפת".  

אחרי שצברתם לעצמכם הישג מכובד לאור הקריירה הבינלאומית. מה הנקסט גול הגדול  שלכם?

רומי: "החלום שלי הוא להחתים את עצמי בלייבל או בחברת תקליטים בינלאומית. אני חולמת להמשיך להוציא שירים, להגדיל את החשיפה שלי גם כאן בארץ, לעשות כמה שיותר הופעות ופשוט להמשיך את מה שאני עושה, כי מוזיקה עושה לי טוב על הלב. הכי כיף בעולם לקום בבוקר, לעשות את מה שאני אוהבת ובשביל זה בחרתי ללכת למוזיקה".  

בת-אל וזהר ביחד: "המטרה שלנו היא להופיע בפסטיבלים גדולים בחו''ל, בארץ והמטרה הכי גדול שלנו על השולחן זה שהשיר הבא יהיה גדול יותר מהשני ולגדול משיר לשיר". 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• יהלי ווטסון: "הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ובכיתי שלא אני זה שמופיע"
• גבריאל גיא: "לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה"
• אור עמרמי ברוקמן: "הרגשתי שאנשים נמצאים איתי בסוג של אינטרס מסוים"

ולפני שזה יישמע לכם כמו פרסומת לסכין גילוח, נזכיר כי מדובר בהופעה של אחד מהאומנים היוצרים הגדולים פה, ועל כן גם לא באנו בציפייה להתאכזב. ידענו שיהיה טוב, לא ידענו עד כמה.

מהרגע הראשון על הבמה חסון עדכן את ההופעה שלו בכל פרמטר, אם זה בשימוש מושלם במסכים, בגרפיקות, בתפאורה, ברקדנים ובהיכל 360 כדי שיוכל לתת יחס לכולם - מה שהורגש לאורך כל ההופעה.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

עדן חסון של 2025 הוא אחד שתמיד ידע מה הוא רוצה, תמיד נתן מעצמו את ה-100% ועבד על הדרך שלו, אבל גם כזה שהיה צריך עוד רגע לעצמו כדי להגיע לרמות גבוהות יותר משחשבנו שנקבל - וזה קרה, ולא רק בגלל מה שאתם חושבים.

לעדן יש קול זהב, קול נוגע - כזה שיכול הכי לרגש וכזה שגם יכול לגרום לכם לרקוד בסיבובים. בקיצור - באמת הכל מהקול (סטגדיש) ואי אפשר לקחת את זה ממנו. בזה אחר זה הוא ביצע את הלהיטים הגדולים שלו, ו"תתפלאו", כולם כאלו! מה שיצר מופע רצוף של שירים בזה אחר זה (לא בהכרח לפי סדר מסויים למי שחיפש למשל ממשק ביניהם), חלקם התכנסו לכדי מחרוזת - אבל אם עוד מישהו חיפש הוכחה להצלחה אמיתית ואיכותית - קיבל אותה בגזרת הקהל שהכיר הכל כצפוי.

אחד מהדברים המזוהים עם חסון הוא הבמה שהוא נותן לאומנים צעירים, מבטיחים. את חלקם היה מחתים בעבר, לחלקם יצר שירים, את חלקם אירח בהופעותיו - אם זה דרך תחרויות רשת מקסימות ואת חלקם גם הכיר ב-"כוכב הבא". בשנה שעברה הייתה זו אור כהן שעדן אהב במיוחד ונתן לה את הבמה הראשונית במנורה מיד בתום העונה, הפעם היה זה עידו מלכה שנפגש איתו על הבמה ללהיט של מלכה - "פסיכופט". השניים ביצעו אותו בצורה פסיכופטית (בקטע טוב). משהו בין הרוק לקולות החזקים והעוצמתיים של השניים יצר מפגש מעניין, אדיר וסוחף על הבמה. מפגש שגם הוכיח כמה מלכה לעצמו ראוי לבמה גדולה וצפוי להיות פרפורמר אדיר אם ימשיך בעבודה הנכונה.

© אוראל דוקרקר

אירוח מעניין נוסף שאירע על הבמה הוא המפגש עם שרית חדד. השניים כבר שיתפו פעולה בעבר (למרות שלא ביצעו את שיתוף הפעולה שלהם על הבמה), אבל הם ביצעו את להיטיה של חדד - "מירוץ החיים" ו-"חופשייה" - ומה נגיד, לראות שני אומנים גדולים ובולטים בתרבות הישראלית נפגשים על במה אחת, אומנים שהרגישו צורך להסתיר משהו גדול מהקהל שלהם כי הם לא ידעו האם זה יפגע בהם, נפגשים על הבמה, שרים בגאווה יחד עם קהל המוני שבא להריע להם ולשיר איתם - זה הניצחון הגדול שהם ייחלו לו והיה משהו מרגש במפגש הזה שהראה שדווקא העובדה שהם בסוף היו מי שהם, גרמה לקהל אפילו לאהוב אותם יותר. המסר ששניהם מעבירים יחד עם השירים שהם בחרו לבצע - זו הייתה בחירה מדויקת לערב שכל כולו מלכתחילה היה מעולה ומדויק.

© אוראל דוקרקר

חסון המשיך לעוד ועוד מלהיטיו כשהוא מלא באנרגיה כמו בתחילת הערב, ריגש עם שירים שוהקדשו לחטופים ולמשפחות שכולות, כפי שצריך בתקופה הזאת. ואז הגיעה מחרוזת שחזרה שוב לנקודה הקודמת - מלא ברסלבים על הבמה, חיילים, אנשי רפואה - עם ישראל המאוחד בתפארתו - והעובדה שכולם יחלו לחלוק בכזו אהבה במה אחת הוכיחה כמה אור ואחדות אפשר להביא - לא משנה מה אוהבים או במי מאמינים איזה כיף שיש לנו את עדן חסון שהזכיר לנו את זה!

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

הרגע הכי מרגש של הערב היה כשעדן התיישב מול הפסנתר שלו וביצע לראשונה במנורה את "סוף סוף אני" - שיר היציאה שלו מהארון. רגע לפני שביצע אמר לקהל: "מבחינתי לשחרר מה שיושב לך על הלב, וברגע שעשית את זה, להמשיך הלאה". חסון לקח נשימה עמוקה והמשיך, "אחרי היציאה מהארון", ולפני שהצליח לסיים משפט הקהל כבר מחא כפיים - ובאקט הזה למעשה סימן לו הקהל שהצעד שהוא עשה, הצעד שהוא כל כך חשש ממנו לגמרי צריך להיעלם. הקהל אמר במחיאות כפיים - אנחנו איתך. חסון המשיך, "לא רציתי להתראיין, לא הלכתי לתקשורת. הרגשתי עירום בטירוף. כל כך הרבה תגובות, רעש, הודעות... העדפתי להיעלם מהרשת. הפעם הראשונה שאני מדבר זה כאן, על הבמה הזאת בהיכל מנורה. המילה הכי נכונה היא תודה. אמר לקהל ששוב הריע. "זאת הפעם ה-12 שלי על הבמה הזאת ו-12 פעמים הגיעו לכאן 12 אלף איש, והפעם אני 100 אחוז. זה לא שלפני כן לא הייתי, כל השירים הם 100 אחוז מהלב שלי ומהנשמה שלי, פשוט עכשיו אתם חלק מהדבר הזה מבלי להסתיר, חלק בלתי נפרד מהחיים". כשסיים את דבריו בישר על אלבום חדש שישתחרר בקרוב וצפוי להיות החשוף ביותר שלו.

בתום דבריו כאמור ביצע עדן את שיר היציאה שלו, משהו בחיבור העמוק שלו לשיר הורגש. הוא אומנם היה חזק ויציב לכל אורכו, אבל ההתרגשות הפנימית שלו עברה לכולם בקהל. תוסיפו לזה שהמסכים בהיכל הציגו את אביו ואת בן הזוג של עדן, יותם גבריאל, יושבים יחד בקהל כשהם מחזיקים ידיים ובוכים - פריים כל כך משמעותי ומרגש בכל כך הרבה פרמטרים - אם זאת העובדה שחסון מגיע ממשפחה דתית, אם זאת העובדה שכבר כמעט שנתיים יותם והמשפחה מגיעים להופעות והיו צריכים להסתיר את החיבור ואם זאת תחושת ה-"סוף סוף" שלוותה בהתפרקות הזאת. כעת, כמו שעדן אמר, הוא מאה אחוז הוא ומיד בתום הביצוע המרגש הוא פשוט קם בבת אחת מהכיסא, עט אל עבר המשפחה שישבה בקהל, חיבק חיבוק חזק ומרגש את אביו, אמו, והאחים - ואז גם את יותם, בן הזוג, בחיבוק של "עשינו את זה" ושחיכו לו כל כך הרבה זמן. זאת פעם ראשונה שהם מפגינים חיבה בפומבי מול קהל וזה היה רגע שחשוב שנזכור.

תראו, חשוב לציין שמה שעדן אוהב או מעדיף או חייו הפרטיים - לא צריכים לעניין אותנו אם המוזיקה שלו טובה (ובתנאי שהוא כמובן שומר חוק. פרמטר שלצערנו נהיה קריטי בשנים האחרונות) - אבל בכל זאת היה משהו ברגע הכן הזה שלו עם הקהל שביטל את כל החששות שהזכיר בשיר היציאה.

הקהל במנורה הוכיח אמש שטוקבקיסטים מרושעים וחשוכים - נשארים ברשת. הקריירה של חסון לא נפגעה ולו במעט, תמיד המציאות מוארת ומאוחדת יותר ממה שהיא מצטיירת בתגובות ברשתות החברתיות. במבחן האמת - הקהל מגיע, נשאר, אוהב ומריע הכי חזק שיש. בדרכו להתבשלותו של עדן לחשיפה המלאה שלו, הוא פותח דלת חשובה לאומנים הבאים שמסתכלים עליו עכשיו ונמצאים באותם החששות שהיה נמצא בהם, וגם בכלל לקהל.

© אוראל דוקרקר

עדן - אף אחד לא הפנה לך גב, ואיזה כיף שהיה לך את המופע הזה שנתן לך חותמת רשמית לזה שאוהבים אותך בזכות מי שאתה, בזכות היצירה שלך, המקצועיות, ההערכה לקהל, הקול, הלב, הכנות והנשמה שאתה מביא איתך. אמרת לנו תודה כקהל? בתכל'ס? אנחנו אלו שצריכים להודות לך, ויותר מזה, אולי להתנצל על זה שגם ב-2025 עדיין יש תחושה באוויר שיציאה מהארון מלווה בחשש כלשהו, גם עבור אלו שהם לא סלבס.

יהיה מעניין לראות או לשמוע לאן הוא יקח את הקריירה מכאן, איך יראו השירים הבאים שלו ואנחנו כבר צמאים להופעה נוספת של הכוכב המרגש הזה.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

"הכל הגיע משני צדדים במשפחה. "מהצד של אבא שלי כל המשפחה מוזיקלית, תחשוב שכל אחד כמו בלהקה מוציא את הכלי שלו ותמיד הייתה מוזיקה בבית. בנוסף לאבא, אמא שלי גם מפיקת הצגות, אז תמיד הייתי מאחורי הקלעים בהצגות שהשתתפו בהם שחקנים שגדלתי עליהם, כמו למשל מחזמר 'סינדרלה' בו השתתפה בר רפאלי, 'פיטר פן' ששם השתתפו הראל סקעת, ישראל קטורזה בעצם גדלתי גם יחד איתם. מההתחלה לא היה לי כיוון אחר בראש ממוזיקה וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. 

© ערן לוי

 בהקשר להוצאת סינגלים, הכל התחיל מכך שלפני כמה שנים, המפיקים המוזיקליים- רועי שחורי ועמית ממן ראו אותי במסגרת אתגר 'אופן וורס', שבו הם אומרים בית ואני צריך להמשיך. נעניתי לאתגר, כתבתי את הבית השני, הייתה אווירה של זרימה והתחלנו לכתוב סינגל אחר לגמרי- 'הפחדן שמאוהב'. אחרי כמה זמן, ים רפאלי הצטרף לכתיבה ועכשיו הוא  המנהל האומנותי שלי. ים הוא גם כמו אח שלי, הוא כל כך מוכשר, אני מעריץ אותו, הוא השראה בשבילי וכשיצא השיר שכתבנו יחד, קידמנו אותו בטיקטוק והוא ממש תפס, הייתי בהלם!. היה כאן תהליך, שבתוך שבוע הפכתי מבן אדם אנונימי למישהו שמכירים ברחוב ומצטלמים איתו, אז הייתה חוויה מטורפת, וככה נפתחה הדלת להוצאת סינגלים". 

-איזה שיר אתה חושב שהוכיח רשמית שעולם המוזיקה בול בשבילך?

"לדעתי 'כן או לא'".

-למה? 

"כי אני מרגיש שעליתי על טרנד האפרוביט, שהוא סגנון מוזיקה נורא נפוץ וגם אמנים כמו כפיר צפריר ונס וסטילה משתמשים בו, אז גם אני תפסתי אותו. אני חושב שמה שמיוחד בשירים שלי, הוא שאני כותב אותם ואני הרי בן 15, אז השירים לא בוגרים לי מדי, לא קטנים לי מדי ו-'כן או לא' פשוט מדויק לפי איך שהרגשתי איתו, בין אם זה מבחינת המילים, בין אם זה מבחינת הלחן ובין אם זה מבחינת ההפקה המוזיקלית של המפיקים הגאונים-איתי נווה ודור אופיר, המכונים-'MOON'. גם את 'הפחדן שמאוהב' שאני אישית אוהב, כתבתי מתוך סיטואציה של 'בואנה, זה רעיון טוב לשיר!', אחרי כך מתקשר לים רפאלי ואומר לו 'יש לי רעיון, בוא נקבע' וככה הכל מתפתח".

-מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו כשניגש לכתוב שיר?

"הדבר הראשון שאני חושב עליו, הוא איך אני מרגיש. כשאני עוצם את העיניים אני מדמיין איזה שיר בא לי ליצור ולפעמים, אני גם פותח בטלפון פתקים לרעיונות לשירים שהיו לי בעבר ולא עבדתי איתם. הכתיבה שלי מתחילה לשאול 'מה קורה לי בחיים ואיך אני מרגיש?'. חברים שלי שמשחקים במשחק הקופסה 'שם קוד' רושמים לעצמם דברים בפתקים שלא ישכחו, ואצלי הפתקים קשורים רק לשירים".

-ממש לאחרונה ווטסון הוציא את שירו החדש "לכאן את לא חוזרת". 

"כל החברים שלי שמעו אותו עוד לפני שיצא ורק חיכו שייצא. גם לחניכים שלי בצופים השמעתי אותו ובאופן כללי, לפעמים במקום פעולה אני משמיע להם שירים חדשים. בני נוער מזדהים עם השיר הזה, אני עצמי מת עליו בגלל הכתיבה והאותנטיות וזה שיר שנותן בראש, אז אני ממליץ לכם לשמוע אותו בכל הפלטפורמות". 

-כמה משיריך כמו "הפחדן שמאוהב", "לכאן את לא חוזרת", ו-"מדבר לקירות" זכו לשימושים רבים בטיקטוק. מה בעיניך הדבר המשותף להצלחה שלהם?

"אני חושב שבגלל שהשירים האלה כנים, כי הם מספרים על ילד בן 15 שזה אני ומדברים דוגרי מאשר בסיסמאות, אז זה בעצם מה שנותן בראש. אני מרגיש שהקהל שלי מזדהה עם השירים האלה, כי רובו בגילי ובנוסף לזה, גם כל מה שים רפאלי המדהים נוגע בו זה זהב ואני חייב לתת לו את הקרדיט, כי הוא באמת עוזר פיצוצים". 

-אתה חושב שהשירים שלך היו מתפוצצים גם ללא החיזוק של הטיקטוק?

"אני חושב שאני לא יכול בלעדי הטיקטוק"ֿ, משיב בכנות ומפרט. "הוא נורא מקדם אותי, אני מאוד נהנה להיות בו ובסופו של דבר אין מה לעשות, בשביל להצליח בכל פלטפורמה, אתה חייב להתחיל מטיקטוק, מאינסטגרם או מיוטיוב שורטס. צריך להתחיל מרשת חברתית פעילה, אז אני מתבסס על הטיקטוק ואומנם אני לא טיקטוקר משום שאין לי תוכן ספציפי, אבל אני משתמש בו כדי לקדם שירים וגם לעשות סרטונים מצחיקים. 'הפחדן שמאוהב' למשל, נכנס ל-'גלגלצ' בגלל הטיקטוק, וגם אמרו שם שהשיר הזה חזק בפלטפורמה הזו ככה שהיא מטורפת".

 -כמו שהזכרת, אתה עובד לא מעט עם הזמר והיוצר, ים רפאלי. צפוי דואט?

"האמת שאת השיר 'לכאן את לא חוזרת' שכתבנו והלחנו ביחד תכננו גם לשיר יחד, אבל בסוף זה לא קרה וכרגע גם לא צפוי איזשהו דואט, אבל אני כן מקווה שיקרה". 

-אם כבר מדברים על שיתופי פעולה, בספטמבר האחרון הצמד המוזיקלי קצה ורובי ציינו כאן בראיון שעשו איתך סרטון וילדים עפו עליו

"זה סיפור מצחיק. קצה ורובי הוציאו שיר על שחר חיון, ואמרו שיש אתגר: מי שעושה על זה סרטון בטיקטוק ומקבל הכי הרבה צפיות, יבוא ויעשה איתם שיר. ממש אהבתי את השיר שהם עשו על שח  ואחרי כמה זמן עשינו ביחד סרטון נורא הומוריסטי על איך מתחילים עם בנות שנקרא-'סטוק בפיד'". 

-בנוסף לכך שאתה זמר, אתה גם שחקן שהופיע בהצגות כמו "פיטר פן& וונדי", "צלילי המוסיקה" ובקרוב נראה אותך בתפקיד משחק ראשון בסדרת הנוער -"אל עצמי". בתור סדרה ראשונה שלך, איך התכוננת?

"קודם כל, חייב לציין שאני עושה אודישנים לסדרות כבר מגיל 8, כמו למשל ל-'רוני ותום', ל-'שקשוקה' ולכמעט כל סדרה שקיימת וקיבלתי לא, אבל פתאום קיבלתי את הכן של 'אל עצמי' והייתי בשוק קמתי בבוקר, קיבלתי את ההודעה שהתקבלתי, ירדו לי דמעות של התרגשות ואמרתי לעצמי: 'טוב, אני קופץ על ההזדמנות ואעשה את התפקיד הכי טוב שאני יכול'. כמובן שלמדתי כמו שצריך, עשיתי עבודה על הדמות והלכתי גם למורים למשחק. היה לי גם כבוד לעבוד עם יהונתן בר אילן שביים בין השאר את 'נעלמים', כי ממש אהבתי את הסדרה הזו והיא האהובה עליי אחרי 'גאליס'". 

-בסדרה הזו אתה תגלם את ניצן. מה אתה יכול לספר לנו עליו?

"אני לא יודע כמה אני יכול לספר לכם, אבל כן אגיד שניצן הוא דמות שבהתחלה לא יאהבו, אבל חכו להמשך הסדרה! באופן כללי, הסדרה מבוססת על הספר של הסופרת גלילה רון פדר, ובעבר גם יצא על זה סרט ששיחק בו רועי בר נתן". 

-בעבר לקחת חלק גם ב-"My פסטיגל". אחרי שחווית את הפסטיגל בצורה שונה לחלוטין בגלל הקורונה, יש תכנון לחוות אותו כשתגדל - ברחבי הארץ מול קהל?  

"האמת שזה חלום ממש", מתוודה. "כרגע אי אפשר לעשות פסטיגל כי אני עדיין לא בגיל, אבל כמובן שאני מאוד רוצה וגם בתור ילד שהשתתף בסרט לכבוד ה-40 שנה לפסטיגל, זו הייתה חוויה והייתי עם מלא שחקנים. אני זוכר שאני ועוד כמה ילדים עשינו הקלטות לשיר הזה וביום של הצילומים לקליפ, אכלתי בחדר ההלבשה. פתאום, הבמאי חנוך רוזן ניגש אליי ואמר: 'אתה שר טוב, יש לך סולו' וממש התרגשתי". 

-במהלך הקריירה, ווטסון הספיק גם לדבב לא מעט סרטים וסדרות. 

"תשמע, מגיל 11 אני כבר מדבב ואחד מהדיבובים שעשיתי, היה ל-'לאסי 2' שהיה די מורכב, כי כאן דיבבתי מגרמנית לעברית כשבדרך כלל אני עושה מאנגלית לעברית, אז זה היה משהו אחר לגמרי וגם הסרט עצמו מרגש". 

-איזו דמות מצוירת אתה חולם לדבב? 

"האמת שאת כל הדמויות של 'בובספוג'. חבר מאוד טוב שלי ואני עושים לפעמים חיקויים של דמויות מהסדרה כל אחד מאיתנו יודע לעשות את כל הדמויות שם, אז זה נורא מצחיק. אני גם זוכר, שבתור ילד הייתי רוצה לדבב את סימבה הקטן מ-'מלך האריות', אבל השתנה לי הקול, אז אני יכול עכשיו לדבב את סימבה הגדול". 

-יחסית לגילך, הספקת להכניס לא מעט דברים לרזומה שלך. למרות זאת, אתה חושב לפעמים שהכל קורה לך מהר מדי?

"אני חושב שממש לא. לדעתי, הדרך שלי מאוד רגועה ובגיל 8, כבר השתתפתי במחזמר 'רוק בבית הספר' עם טל פרידמן, השתתפתי גם במחזמר 'המכבים' עם רינת גבאי ואוראל צברי, ככה שאני מרגיש שהדרך שלי הולכת לפי איך שאני רוצה. בחיים לא אעשה משהו שלא אלך אחריו, ולא אגיע למצב שאני מרגיש שהכל קורה מהר מדי". 

-איך הסביבה בבית הספר מגיבה לפרסום שלך? 

"יש לי את החברים הכי תומכים בעולם שאני הכי אוהב, הם עושים איתי טיקטוק בהפסקות וכל בית הספר תומך. יש ילדים בבית ספר שגם באים לעשות איתי סלפי וגם יש מורה שמלמדת אותי, ואמרה לי שביום שאסיים יב' כבר לא אהיה תלמיד שלה וגם היא תעשה איתי סלפי".  

-מרגיש שאתה עושה ויתורים מחייך כנער רגיל לטובת עולם הבמה?

"אני מרגיש את זה, כי העולם הזה כרוך בזמן. בצופים למשל, אני מתחילת השנה מדריך שכבות בוגרות, עושה פעילויות לכיתות י-'ב וכשהיה טיול שנקרא 'חנוכה דרום' ובמסגרתו עושים קאמפ מטורף, נאלצתי לוותר עליו מכיוון שעשיתי בחנוכה הצגות של 'פיטר פן וונדי'. גם כשיצאתי עם חברים, הייתי צריך לחזור יותר מוקדם בגלל ההצגות וגם הייתי צריך להשלים דברים מבית הספר, אבל שוב, הכל למטרה טובה שבאמת לא אכפת לי לעשות הכל בשבילה".  

© ערן לוי 

איפה אתה חולם להופיע?

"בשנה שעברה הייתי בהופעה של אוליביה רודריגו ב-'מדיסון סקוור גארדן' שבניו יורק ובוא נגיד, בעשרים הדקות הראשונות נהנתי ובשאר הזמן, בכיתי שלא אני זה שמופיע. אתה נהנה מההופעה, אבל בתור זמר אתה מבין כמה בא לך להיות על הבמה ומצדך לעקוף את כל הקהל, את המאבטחים ולעשות את זה, אז אני בטוח ששאר הזמרים יזדהו איתי. אני מדמיין הופעה כמו של אוליביה עם להקת נגנים, רקדנים ובארץ בא לי להופיע ב-'בארבי' למשל, כי ראיתי שם הופעה של יהונתן מרגי לא מזמן והמקום נראה כזה מגניב, אז גם אני הייתי רוצה הופעה כזו. אני חולם שההופעה שלי תהיה עם הרבה קהל ושיהיה שואו מגניב".

"אני מאוד אוהבים שירים, מלודיות ותמיד רצים לי דברים בראש", מספר לנו הכוכב המבטיח על החיבור למוזיקה. "כשאתה נמצא במקום מסויים, אתה נכנס למוד שאתה יכול לשנות בו את תפיסת העולם, אז גם אני רוצה לשנות את תפיסת העולם של עצמי ואומר 'בואו נשים הכל על הדף'". 

-מה מבין השירים שלך קבע בתחושה שלך שאתה שייך לעולם הזה?

"אני חושב שאחרי שהוצאתי את-''Doing So Much Better', הרגשתי שזה המקום שלי".  

-למה?

 "כי ראיתי שאנשים מתחברים לשיר הזה, וגם לא מובן מאליו שהוא התפוצץ פה בארץ בטיקטוק, למרות שהיה מלא השמעות בחו"ל לפני כן והתעניינות מכל מיני אנשים, אז זה גרם לי להיות בטוח במקום שלי. אמרתי בהתחלה 'יאללה, הולכים לחו"ל', אבל אז התחילה המלחמה ואמרנו 'טוב, בואו ננסה לעשות קצת רעש גם פה בארץ', כי בדרך כלל אמנים ישראלים שעושים שירים באנגלית, קצת פחות מוערכים מאמנים ישראלים שעושים מוזיקה עברית". 

-איפה אתה מרגיש את זה? 

"זה מתבטא במלא מקומות, אם זה ברדיו, אם זה בסושיאל מדיה ובתור אמן ישראלי בארץ שעושה מוזיקה באנגלית, יש בדרך כלל פחות סיכוי להצליח. מה שכן יש כאלו שמצליחים לעשות את זה כמו דניס לויד, נגה ארז ונטע ברזילי שגם הוציאה אלבום שלם בעברית. אתה רוצה לעשות feel אחר ולהצליח בחו"ל, אבל גם רוצה לקבל את האהבה פה בארץ ואני חושב שממש קיבלו אותי כאן מלכתחילה, תוך כדי שיש אנשים שרוצים לעבוד איתי בחו"ל אז אני ממש שמח על זה". 

-נחזור עוד אחורה, איך הכל התחיל ולמה דווקא באנגלית?

"גרתי בניגריה במשך שבע שנים, מגיל 10 ועד שהגעתי לגיל 17. למדתי שם המון אנגלית, בסופו של דבר התנהלתי גם עם זה שם וחזרתי לארץ נטו כדי להיות עם המשפחה שלי, בגלל שאני מאוד אוהב את הארץ ורוצה להמשיך פה את החיים שלי. חשבתי שאפרח כאן, אבל זה לא ממש קרה, ככה שהייתי הרבה לבד, חיפשתי את עצמי וחיפשתי משמעויות בחיים שלי, אז מה שעשיתי זה לפנות לתחביבים שלי וביניהם המוזיקה שאף פעם בעצם לא עסקתי בה. כתבתי בעיקר למגירה, לא שרתי עד גיל 19 ולא עשיתי יותר מדי דברים כדי להתקדם עם התחביב הזה".  

נראה שגבריאל תכנן להשאיר את המוזיקה בגדר תחביב וזהו סוף הסיפור, אלא שאחרי הצבא הסיפור שלו רק התחיל. 

"אחרי הצבא שמתי לב שפניי מועדות לכלום, אז אמרתי לעצמי 'תיקח את התחביב, תהפוך אותו למקצוע' ולקחתי כל מיני מפיקים מוזיקליים שהם שכנים שלי-אחד מפיק בשם דור לוי, השני-רועי בן אורי והפכנו למן בית חרושת לסקיצות ושירים. שלחתי את החומרים שלי לכל עבר, וגם לדודה שלי שלמדה בבית ספר יהודי בבוסטון עם מנהל אמנים בשם מקס. מקס שלח את המוזיקה שלי ל-'יוניברסל מיוזיק גרופ', שזהו אחד הלייבלים הכי גדולים בעולם ויש לו מלא סניפים בכל מיני מדינות. האנשים שם שמעו את השירים שלי, מפה זה הגיע ל-'יוניברסל מיוזיק ישראל' והחתימו אותי לצד אמנים מאוד טובים כמו ענבל ביבי, ליהי טולדנו, נרקיס, עלמה גוב וילד (עומר יפת-ד.ש). אחר כך עבדתי עם יוניברסל ישראל על המוזיקה שלי ועם הזמן, הייתי צריך למצוא דרכם אנשים שיעזרו לי לפרוץ בחו"ל. מכאן, אנשים מ-'יוניברסל ישראל' שלחו את החומרים שלי ללייבלים מעבר לים שקשורים לחברה, ואחד מהם הוא 'Island Recrods Uk', מהלייבלים הכי גדולים בעולם וחתומים בו אמנים כמו אריאנה גרנדה, צ'אפל רואן וסברינה קרפנטר. אחרי שהוחתמתי התחלנו דרך משותפת, אבל אז התחילה המלחמה והאטנו קצב, כי הבנו שאי אפשר להמשיך את העבודה בזמן כזה". 

-אז מה עשיתם?

"חיכינו עד הזמן הנכון כדי להמשיך לעבוד יחד, כי הרבה אנשים בחברה הזו לא ידעו איך לתמרן את הכל בתקופה הזו ולא רצו לא לצאת פוליטיקלי קורקט, אז הם אמרו 'בואו נאט, נגיע למצב שאפשר לעבוד כמו שצריך ונחזור'. אז באמת לאט לאט התחלנו לחזור לעבוד ובאיזשהו שלב, חיברתי את הטיקטוק שלי למה שאני עושה, ביקשתי מחברים לעשות סרטונים לשיר הבא שהולך לצאת 'Doing So Much Better' ואיכשהו אנשים רנדומליים השתמשו בו ועשו סרטונים משלהם. זה התחיל מ-100 שימושים לשיר הזה עד שעברנו את ה-4,000 שימושים וזו הזייה! בנוסף לזה, אנשים בטיקטוק גם התחילו להפיץ עליי שמועות של: 'הוא חתום ב-'יוניברסל' ומכיר את ביילי אייליש' וזה מצחיק וחמוד, כי אני באמת חתום באותו לייבל איתה אבל לא פגשתי אותה, אלא רק הייתי בהופעה שלה בלונדון". 

-האמנת שאי פעם תכניס הישג כזה לרזומה שלך?

"וואו, האמת שלא!", מתוודה. "חשבתי שאוציא כאן כמה שירים, אנסה להופיע בכל מיני ברים ואנסה להרים את עצמי למעלה, אבל לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה ועוד בזמן מלחמה. תהיתי לעצמי: 'מה הסיכוי שיקחו אדם שבכלל לא היה חלק מהתעשייה?', אבל האנשים ב-'יוניברסל מיוזיק ישראל' וב-'איילנד רקורדס' הכי נתנו צ'אנס וסמכו עליי". 

-שניים משיריך- "Hate You Instead" ו-"Doing So Much better" התפוצצו בטיקטוק וזכו ללמעלה מאלפי שימושים. איך אתה מסביר את המכנה המשותף להצלחה שלהם?

"אין לי מושג", משיב גבריאל בכנות. "תשמע, 'Doing So Much Better' התפוצץ בהפתעה, אנשים לא האמינו שמישהו מישראל שר את זה, פתאום מלא אנשים מזהים אותי ברחוב וזה מוזר בטירוף! הכל התחיל מכך שהשגתי 50 חברים שיעשו סרטונים עם השיר הזה, הם עשו את המיטב שלהם ומכאן, כמה אנשים התחילו לקחת את זה לכיוונים שלהם, כמו למשל מישהי שצילמה רב שמחזיק את התינוק שלה כמו כדור פוטבול והסרטון הזה קיבל מיליוני צפיות! אחרי כמה זמן הוצאתי את 'Hate You Instead' והוצאנו את השיר ושאלתי את עצמי 'מה הסיכוי שישתמשו בו גם בטיקטוק?', אבל כנראה שההשפעה של השיר הקודם קרתה גם כאן ואנשים אהבו את השיר הזה, כי הוא על אותו הסגנון ואני עדיין בשוק מזה. 

'Hate You Instead' אומנם לא התפוצץ כמו 'Doing So Much Better' ברמה מטאורית, אבל גם השיר הזה הגיע ל-3,000 שימושים. בסופו של דבר, אני חושב שאלו שני שירים שאומנם נשמעים שמחים במלודיה ובהפקה שלהם, אבל מספרים סיפור עצוב, עמוק, רציני ואני מאוד אוהב את השילוב הזה. אנחנו בעצם צוחקים על הבעיות שלנו ואנשים מוצאים נחת במשהו שנראה שמח אבל בפועל עצוב, אז כנראה שמי שהקשיב לשני השירים הרגיש ככה". 

מתוכננים גם שירים בעברית לזמן הקרוב? 

"כרגע לא, כי אני עומד על האנגלית שלי ואני חושב שזו זו השפה שאני הכי יודע להתנסח בה. מבחינת הסגנון המוזיקלי אני כל הזמן חושב על הסגנון בשפה האנגלית, במיוחד אחרי הדברים שהשגתי השנה עם 'איילנד רקורדס' ונכנסתי למלא פליילסטים ב-'ספוטיפיי' בכמה מדינות, אם זה בהודו ששם יש לי 11,000 השמעות, אם זה בנורווגיה ששם יש לי 9,000 השמעות, אם זה בארצות הברית ששם יש לי 16,000 השמעות ואם זה בשוויץ ששם יש לי 7,000 השמעות. אני פשוט חושב שהתחלתי משהו שאני חייב להתחיל להמשיך לתת איתו בראש, ועד שזה לא ייגמר אני לא אפסיק. רק אם יהיה משהו שארגיש בו את הצורך ויהיה משהו מיוחד, אוציא גם שירים בעברית. 

© שלו אריאל

תראה, בסופו של דבר כל מה שצריך זה לעבוד קשה, להאמין שהכל יקרה ולנווט לשם. אני בהתחלה לא חשבתי ששום דבר יקרה, אבל כל אחד צריך לנסות את המזל שלו וזו רק ההתחלה, כי עדיין לא הצלחתי בשום צורה ויש השמעות לשירים שלי, אבל מה שאמור לקבוע זה מה יהיה בטווח הארוך, כלומר אם אני רוצה לפתוח הופעה צריך לראות אם אנשים יבואו, או שאם אני רוצה להוציא אלבום צריך לראות אם יהיו השמעות. זה שאני חתום ב-'איילנד רקורדס' והוצאתי שיר אחד שממש הצליח, לא אומר שאצליח הלאה. צריך לעבוד קשה כדי לתפוס את הקהל, במיוחד בעידן של הטיקטוק וכל הרשתות החברתיות, כי הרי כולם אוהבים לדפדף לדבר הבא והזיכרון קצר, אז אני כאן כדי להישאר ולהראות שאני יותר משיר או שניים, כי הולכים לצאת הרבה דברים טובים".  

-עם מי אתה חולם לעשות דואט? 

"בארץ החלום שלי לעשות דואט עם נגה ארז, כי אני מאוד מעריך את המוזיקליות שלה, אוהב את השירים שלה ובסופו של דבר, שנינו גם על אותה המשבצת של זמרים ישראליים שעושים מוזיקה באנגלית, אז יכול להיות שהשילוב הזה יהיה מגניב. בחו"ל, יש כל מיני אמנים קטנים מלונדון ומארצות הברית שאני בקשר קטן איתם באינסטגרם ורוצה לשתף איתם פעולה, אבל אם אני מסתכל ממש גבוה אז אני חולם לעשות דואט עם ג'סי רייז למשל. כל שיתוף פעולה הוא מבורך וזה לא משנה אם הוא נעשה עם אנשים גדולים או קטנים, אלא שמה שחשוב זה שכולנו יכולים לצאת גדולים מהתהליך המשותף. לא משנה לי הטייטל של הבן אדם, משנה לי שיהיה מישהו שאוכל לכתוב ולגדול איתו ביחד".  

-עם כל ההתמקדות שלך במוזיקה, יש מחשבה באיזשהו שלב להתנסות גם בעולם המשחק? 

"למה לא?", משיב, "אם יציעו לי אודישן אלך ואעשה אותו, ואם זה יתאים אז יאללה. לא עשיתי את זה בחיים שלי, ואני חושב שקשה לזכור טקסט ולהיות לרגע מישהו אחר כי אני מאוד עצמי, אבל אני פתוח לדברים כאלה. אז למי שקורא את הכתבה הזו-תשלחו לי אודישנים!".

© שלו אריאל

-כשגבריאל היה בן 10, הוא כאמור התגורר בניגריה בעקבות עבודתו של אביו כמנהל כספים עד שבגיל 17 שב ארצה. 

"היינו בסוג של חופשה מוזרה. ניגריה זו הרי מדינת עולם שלישי, הייתי במתחם עם חוטי טייל, שומרים, בריכה, מגרשון כדורגל, בר עם ברמן שעושה לך שייקים וזה היה כמו לחיות בבית מלון. מצד שני הייתי הרבה לבד שם, כי בניגריה אין הרבה ישראלים, אתה לא יודע את השפה וזה מאוד קשה, אז אתה חייב ללמוד איך להסתגל לשגרה שם, מנסה למצוא מה מעניין אותך, מה אתה חושב על העולם ואיך להתמקד בו. אלו הגילאים הכי משמעותיים של הבן אדם, אתה מנסה במהלכם להבין מי אתה? מה אתה? מה אתה רוצה לעשות בעתיד? והיה מאוד קשה לעשות את זה שם. התכנון בכלל היה ללמוד באיזה קולג' בקנדה, אבל רציתי לחזור לארץ כדי להיות עם המשפחה ובכללי היה לי חשוב לחזור, כי כאן אני נולדתי. חזרתי לכאן, עשיתי כיתות יא'-יב' ואבא שלי חזר אחרי שנתיים". 

-עד כמה החיים שם השפיעו עליך ועל התוכניות שלך לעתיד?  

"החיים שם שינו אותי בטירוף" משתף. לפני שטסתי לניגריה הייתי אדם מאוד חברותי, אבל כשהגעתי לשם הייתי לבד ומאוד קשה להגיע למקום חדש שאתה לא מסתדר בו, אבל אתה בונה את הכלים ולומד איך להתמודד. גם כשחזרתי לארץ הייתי לבד, הייתי צריך לראות איך אני מתמודד עם החיים לבד ולמצוא בהם סוג של עניין, אבל היום יש לי יותר חברים ויש לי יותר עניין עם אנשים. היום אני כבר לא מדבר על כמה אני מסכן וכרגע הכל יותר עובד לי מהבחינה הזו".

-אגב, בעקבות ההחתמה ב-"איילנד רקורדס", אתה מתכנן לגור שנית בחו"ל? 

"כן, אבל לא לתקופה ארוכה. כדי לקדם דברים בחו"ל, אצטרך לעבור לגור שם ויש כמה מקומות שמעוניינים לעבוד איתי, אז כנראה שאעשה איזשהו סיבוב. אין לי מושג מתי, אלא שזה תלוי בהצלחה של הדבר". 

© שלו אריאל

-בחודשים האחרונים הופצו שמועות בטיקטוק שאתה מתמודד בכוכב הבא, מה שהתברר כלא נכון. יש סיכוי אבל שתתחרה בארץ כדי לייצג אותנו באירוויזיון?

"תקשיב, אני מתתי מצחוק! אבל אמרתי לעצמי 'בוא ניתן לזה לרוץ'. לא אמרתי שזה לא נכון וגם לא אמרתי שזה נכון, פשוט רציתי לתת לעוקבים שלי לשחק עם הפנטזיה שאני הולך ל-'כוכב הבא' והשארתי את זה ככה. אז נכון, אני לא ב-'כוכב הבא'... יכולתי ללכת לתוכנית הזו אבל לא הלכתי, כי זה לא הזמן ואני מתעסק בלהוציא את המוזיקה שלי. אני כנראה אעשה זאת בתקופות פחות קשות, כי עכשיו יש הרבה לחץ ואני לא יודע איך עדן גולן עשתה את זה בשנה שעברה. זה קרה בפיק של המלחמה, כל העיניים היו עליה והיא קיבלה אש בפרצוף. אני לא יודע אם אני חסין ברמה הזו, אבל עדן עושה הכל כמו פנתרה, גם בארץ, גם בחו"ל ששם מופיעה בפני כל מיני יהודים, וזה מאוד מוערך ולא מובן מאליו. גם הדאנס נאמבר שנועה קירל עשתה באירוויזיון 2023 לא יאומן והיא הייתה אמורה להגיע למקום הראשון, אבל מקום שלישי זה מדהים וכמו ניצחון". 

-מה מצפה לנו ממך בהמשך?

"אני אמור להוציא שיר עוד חודשיים, מקווה כי תלוי אם אצליח לסיים אותו. בהמשך השנה לקראת הקיץ מקווה שייצא אלבום, ואחר כך לפתוח הופעות גם בארץ וגם בחו"ל. החלום שלי לעשות הופעות, שאנשים ישירו איתי ביחד וליצור אצלם קשת של רגשות. כל אחד יכול להיות עצמו בכל צורה ולחוות את זה ביחד במקום אחד". 

אתמול (ה׳) התפרסם תחקיר בעיתון "הארץ" המציג עדויות על מספר הטרדות מיניות לכאורה של דידי הררי כלפי נשים בתחנת הרדיו. זמרת סיפרה לפרוגי כי מעבר להטרדות שפורסמו בכלי התקשורת במסגרת התחקיר, היא בעצמה עברה לכאורה מקרה מהררי לפני כשש שנים, בעת שניסתה לפרוץ מוזיקלית.

הזמרת המוכרת (שמה שמור במערכת), כיום מעל גיל 30, סיפרה שהשניים נפגשו בימים שהייתה מוכרת לקהל הצעיר, וניסתה לפרוץ ולפנות גם לקהל בוגר יותר. "דיברתי עם היח"צנית שלי והיא המליצה לשלוח באופן אישי לדידי בוואטסאפ בכל פעם שיצא לי סינגל חדש. היא אמרה שהוא משמיע רק דברים שהוא אוהב", שיחזרה. "הייתי כותבת לו: 'היי דידי, אשמח שתשמע את השיר שהוצאתי'. ואז הוצאתי איזה שיר שהוא ממש אהב! הוא כתב לי שהוא משמיע אותו ברדיו. כתבתי לו על זה תודה רבה. ומאז בכל פעם כשהוא השמיע אותי הוא היה כותב לי 'תפתחי רדיו, אני בדיוק משמיע'. חשבתי וואו! איזה חמוד הוא, איזה מפרגן".

הזמרת מספרת על הפגישה שיזם איתה הררי, לכאורה על מנת לעזור לה להתקדם. "יום אחד הוא שאל אותי 'מי מנהל אותך?', עניתי 'אף אחד'. הוא הציע שנשב, נדבר ואמר שהוא אולי יכול לעזור ולכוון אותי. אמרתי לו שאשמח. אחד מאנשי הרדיו הכי גדולים במדינה רוצה לעזור לי, כל כך מאמין בי ורוצה לתת יד? אמרתי לו 'בטח, אני אשמח להיפגש איתך', וקבענו בבית קפה. ישבנו שם, דיברנו המון על המוזיקה, הוא שאל גם קצת על החיים האישיים שלי. ברמת אם יש לי בן זוג, ובאותה התקופה היה לי בן זוג. כשנפרדנו לשלום הוא חיבק ופשוט הוריד את היד שלו ונגע בי בצורה לא הולמת. התרחקתי, ואמרתי לו 'טוב, ביי' והתעלמתי.

"הוא ביקש ללוות אותי לאוטו ואז הניח יד על הכתף שלי תוך כדי שאנחנו הולכים. הרגשתי עם זה לא בנוח, אבל חשבתי לעצמי שאולי זו הצורה שלו להביע חיבה. זה לא היה אינטימי כמו שהוא ניסה לגעת לי בי בצורה לא הולמת קודם. זה היה מוזר מאוד ולא כל כך הבנתי את זה. הוא הגיע לאוטו שלו ואמרתי לו להתראות, ואז הוא אמר לי: 'בואי תתקרבי אליי רגע', התקרבתי לכיוון האוטו והוא אמר 'תתקרבי עוד יותר, יותר קרוב'. אמרתי אוקיי, אז הוא אמר לי 'לא, לא... עוד!', אמר 'מותק' או 'מאמי', משהו שעורר בי בחילה. אמר לי 'בואי, בואי תני נשיקה בלחי', נתתי נשיקה בלחי של 'ביי'. זה היה לי סופר מוזר, לא יודעת למה עשיתי את זה. ואז הוא אמר לי 'ופה' 'ופה', 'בואי תני לי פה' והצביע על השפתיים שלו, אמרתי לו - 'לא, אני לא מעוניינת', הוא ענה 'טוב, חבל' והלך", היא מספרת.

הזמרת התייחסה גם לתחקיר שהתפרסם אתמול ואמרה: "אני נורא לא מופתעת שיש עוד נשים שמתלוננות. בי הוא אומנם לא פגע נפשית או צילק אותי. אבל יש נשים אחרות שמאוד נפגעו, אז אני מבינה את החשיבות לחשוף סיפורים כאלה".

דידי הררי מסר בתגובה: "במהלך הקריירה ארוכת השנים שלי אני בקשר עם אמנים רבים, והקפדתי תמיד לתת הזדמנות ובמה לאמנים צעירים בתחילת דרכם. בכל ההזדמנויות הללו התנהלתי באופן מקצועי, ענייני ומכבד, ועל כך יעידו מאות א.נשים עימם ומולם עבדתי והתנהלתי במהלך קרוב ל-40 שנות קריירה. חשוב לי לציין כי לא זכור לי מקרה כזה שנטען בעילום שם, יחד עם זאת, אם מישהי חשה חציית גבול או תחושת אי-נוחות, אני מצר על כך".

עברתם.ן מקרה לא הולם שחצה את הגבול מבחינתכם? אל תישארו בזה לבד! דווחו או פנו למרכזי הסיוע מעניקים יעוץ ותמיכה טלפוניים:

 1202 קו סיוע לנשים | 1203 קו סיוע לגברים | 02-6730002 קו סיוע לנשים דתיות | 02-5328000 קו סיוע לגברים דתיים | 04-6566813 קו סיוע לנשים מהמגזר הערבי | 1-800-220-230 קו סיוע באמהרית |

 עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הפיג'מות הדור הבא? קצה ורובי בריאיון בכורה מפתיע
• שירז אברהם בראיון בכורה: "לא יכולתי לאכזב את הקהל"

-נעלמת לנו קצת. החלטה מכוונת?

"אני נתקל הרבה בשאלה הזו", משתף בחיוך. "אם זה ברחוב, ואם זה בהופעות בצבא שאני מגיע אליהן ושואלים אותי 'מה איתך?!'. תשמע, התגייסתי לצבא, עוד חודש אני משתחרר ועשיתי איזשהו מסע עם עצמי, לקחתי רגע לנשום את מה שעברתי. אחרי שעשיתי את זה - אני חושב שאני יכול להתחיל לחזור לעבוד במוזיקה".  

מה גרם לך לקחת הפסקה מהוצאת שירים?

"זו לא הייתה החלטה מודעת", משיב עמרמי ברוקמן ומסביר. "הייתי ב-'טדי הפקות', יצאתי משם באווירה טובה כשהתגייסתי. אחר כך חיפשתי לעצמי את המנהל האישי שילך איתי דרך. מכאן, הייתי עסוק בעיקר בעשייה מאחורי הקלעים, אם זה לכתוב שירים, אם זה להיפגש עם אנשים, להופיע הרבה בצבא ולחוות עולם, עד שאמרתי לעצמי: 'אוקיי, בוא נצא לדרך'. מעבר לזה, היה גם רצון לקצת שקט".   

-שחררת סינגל חדש בשם "כל יום מחדש".

"את השיר הזה כתבתי לפני ארבע שנים יחד עם חבר בשם אור בן ברוך, שהוא זמר ויוצר. כתבנו אותו כשיר אהבה למוזיקה כי הרי יש בו את המשפט: 'כל יום מחדש את מזכירה לי להרים את הראש וללכת על הלב בידיים', אז הוא בעצם אומר שלא משנה מה יקרה, המוזיקה תמיד תהיה שם". 

בפוסט ששיתפת באינסטגרם על השיר, כתבת שהוא נכתב אחרי שהשתתפת ב-"כוכב הבא" והבנת שיש הרבה דברים חוץ מהמוזיקה, שלא בהכרח קשורים אליה באופן ישיר. למה התכוון המשורר? 

"הכוונה היא שכשאתה מתפרסם בגיל צעיר הדלתות נפתחות ואנשים רוצים ממך דברים. בגלל הסיבה הזו אתה קצת מסתנוור מתשומת הלב ואתה לא יודע מה אתה באמת רוצה. אמרתי לעצמי: 'בוא נספק את הסחורה'". 

כשאתה אומר שאנשים רוצים ממך דברים, איפה זה בא לידי ביטוי?

"הרגשתי שאנשים נמצאים איתי בסוג של אינטרס מסוים, שהוא לא בהכרח טהור. אנשים משחקים אותה חברים שלך, אבל מסתבר שהם איתך בגלל שהם רוצים עוד רייטינג, רוצים עוד פרסום ורוצים להרגיש קרוב למישהו שנמצא עכשיו בתהילה מסוימת. אתה נכווה מזה כי אתה רוצה משהו אמיתי, אתה רוצה חברים אמיתיים. אני מדבר גם על עניין האינסטגרם והלייקים, הרי אנחנו דור שמאוד מכור ללייקים, לצפיות וללהיות גדול. פתאום יש לך חצי מיליון או מאה אלף צפיות ואתה נכנס לדאון בתקופות שיש בהן פחות צפיות. בשיר גם כתבתי: 'פתאום אני מבין זה לא נורמלי, פשוט להתמכר לכל הרעש והלייקים, אני נשבר כשלא רואים אותי', אז בתור מי שהיה נרקומן של צפיות והושפע מזה, אני בא להגיד לדור שמכור לתחושת תשומת הלב: 'אתם לא לבד'. היום עדיין יש לי את ההתמכרות לתחושה הזו של תשומת הלב, אבל אני עובד על זה עם הפסיכולוגית שלי ועם עצמי". 

השיר הזה הוא הראשון שהוצאת מתוך אלבום בכורה שבדרך. מה מצפה לנו בו? 

"הרבה אנשים אומרים לי ש-'כל יום מחדש' הוא שיר מאוד יפה ונוגע, אבל הם שואלים: 'איפה הקצב והביט הבועט?', אז אני אומר: 'חכו!' זה היה רק השיר ראשון שיש בו אומנם פסנתר וכינורות, אבל האלבום הזה מכיל הרבה סוגים וצבעים. יש בו שירים שהם מרגשים ונוגעים יותר כמו השיר שהוצאתי עכשיו, יש שירי פופ-רוק שנותנים בראש ואין באלבום הזה רק סגנון אחד, אני לא אוהב לצמצם את עצמי. בסופו של דבר, אני גם לא רוצה שאנשים יירדמו לי ואני רוצה שיהיו לי גם שירים בשביל הופעות".

-כאחד שהגיע למקום השלישי בתוכנית, היום במבט של שנים - אתה מרגיש החמצה או דווקא סוג של ניצחון?

"האמת שאני לגמרי מרגיש ניצחון, כי הרגשתי שזה פחות מדויק לי ללכת לאירוויזיון. רציתי לעשות פה קריירה קודם ואז לראות מה יוליד יום. אני מבסוט על זה ולא מתחרט לרגע על שום דבר".   

היית חוזר בשנית על החוויה של הריאליטי או על החלום לייצג את ישראל באירוויזיון? 

"האירוויזיון הוא לא בהכרח חלום הילדות שלי, אני יותר רוצה לעשות יותר מוזיקה שתגיע להרבה אנשים ולהופיע. אם הכוכבים יסתדרו אעשה את זה. אני גם אוהב לשיר באנגלית, כולם רוצים להיות פרדי מרקיורי או רובי וויליאמס ולהצלחה המטורפת של שניהם המחיר היה מאוד כבד. זה גם המחיר של ללכת לייצג אותנו באירוויזיון, כשפתאום דברים מתגלגלים ואתה מתחיל קריירה בחו"ל. לא עברתי את זה בעצמי, אבל מהקמצוץ שחוויתי מ-'הכוכב': האינסטגרם, הלייקים וזיופים של אנשים שרוצים ממך דברים, אני אומר לך שלא יודע איך הייתי מתמודד עם המחיר של האירוויזיון. לכן במבט לאחור, מרגיש לי נכון שלא עשיתי את זה".

נצא לרגע מהמוזיקה. עבר לא מעט זמן מאז שאתה וליהי טולדנו נפרדתם ולא שמענו על זוגיות חדשה אצלך. השתנה משהו מאז? 

"האמת שאני יוצא עם מישהי כבר חמישה חודשים", מספר, "אבל מבחירה של שנינו, כרגע אשאיר אותה בגדר אנונימית. אני פחות נותן במה לזוגיות או לדברים האישיים שלי ביום-יום, אבל תמיד הייתי בקשרים קצרים או ארוכים. אני מקווה שיצליח לי עכשיו, אבל כרגע אני שומר על הדברים שקטים, אלא אם תהיה השקה וארצה שהיא תבוא איתי, אני מאוד אוהב שהיא באה איתי למקומות".

ואתה וליהי נשארתם בקשר?

"את ליהי אני רואה מדי פעם במאחורי הקלעים של ההופעות שלה. אני ממש מבסוט על התהליך שליהי עושה, היא נותנת שואו, כוכבת עולה ומאחל שרק תצליח". 

יש סיכוי לדואט של סגירת מעגל? 

"כל אחד מאיתנו הלך למקום שלו, היא בזוגיות, אני בזוגיות, היא בעולם שלה ואני בשלי, אבל אולי ביום מן הימים נעשה משהו משותף, אפשר לדמיין את זה קורה". 

אור וליהי בתקופת הזוגיות © מתוך אינסטגרם 

בחודש האחרון הייתה התבטאות הומופובית של מפכ"ל המשטרה, דני לוי. בתור בן להורים גאים - עד כמה אמירה הזאת מקוממת אותך או גורמת לך לפעול באופן מחאתי או אקטיבי נגד אמירות כאלו?

"אני עצמי כרגע לא הגבתי על זה ולא כתבתי שום דבר בסטורי. תראה, אני חושב שזה לא נעשה מתוך רוע או בורות, אבל יש אנשים שמתבטאים בצורה שיכולה לפגוע באחרים. כרגע אני לא מתבטא בנושא, אבל יש רבים שמתבטאים, עושים מה שדרוש. אני קודם מעדיף להבין למה המפכ''ל רשם את זה. אנחנו ב-2024 ויש המון דברים חדשניים, אבל ישנם אנשים שעדיין חיים בשנים עברו, אנשים שגדלו בבית אחר, שחיו חיים שונים והמון דברים נראים להם מוזרים. אני כמובן לא מסכים עם המפכ''ל, אבל לדעתי הוא לא אמר את זה מרוע, אלא שהוא פשוט קצת מנותק מהמציאות של היום". 

אתה חושב שקהילת הלהטב"ק נמצאת במקום שהוא קצת טוב יותר היום? 

"אני לא חושב שאנחנו במקום טוב, אלא שאנחנו במגמה שעולה, אולי לאט, אבל עולה. יש מה לשפר, אבל התהליך הוא גם מאוד חיובי, כי אנשים יוצאים מהארון ולא מסתירים את זה. ההורים שלי הכי מדהימים, תומכים בי בכל תחום, בין אם זה במקצועי או בנפשי והם תמיד איתי, במיוחד עם החוויה שעברתי כילד מאומץ מאוקראינה". 

בתור אחד שעבר מציאות מטלטלת, אילו תחושות מלוות אותך עד היום?  

"עדיין יש לי חרדת נטישה מאוד גדולה, הפחד מלהיות לבד. אני גם נמצא בטיפול פסיכולוגי. אני הולך לטיפול ומדבר על התחושות שלי, כי תיק האימוץ הוא 'תיק' שאני סוחב איתי כל השנים האלה ויש אי וודאות מאוד גדולה, כלומר אני שואל: 'למה אמא עזבה אותי?', 'למה היא לא יכלה לגדל אותי?' ו-'מה היה שם?'. תראה, ההורים שלי לא יכלו להביא ילד לעולם, כי לפני 20 שנה זו הייתה בעיה להורים גאים, אז הם לקחו החלטה קשה ולא היה להם קל. עד היום אני מוקיר להם תודה על זה".

© אור דנון

הצלחת להתגבר במעט על חרדת הנטישה?  

"החששות תמיד שם", משתף אור. "זו כמו מועקה שנשארת תמיד ואתה צריך לחיות לצידה, אבל כמו שאמרתי קודם ההורים שלי עוזרים, תומכים בי ומלווים אותי בכל מיני מצבים שאני צריך חיבוק שהוא לא רק פיזי, אלא גם נפשי".  

איך ה-7 באוקטובר השפיע עליך?  

"היום הזה הקפיץ לי את הטראומה האישית, כי אנשים איבדו בו את ההורים שלהם, אז עליי הוא השפיע עמוקות. אני הרי חוויתי סוג של נטישה מאמא, אז הפחד של לאבד שוב את ההורים ולהיות הילד הנטוש הזה עוד פעם היה עמוק. ביום אחד קבעתי הופעה למפונים במלון בתל אביב והרגשתי ממש ברע, אבל אבא שלי ואני הכרחנו אותי ללכת להופיע. דיברתי גם עם הפסיכולוגית שלי בטלפון ואמרתי לה: 'אני לא יכול, אני רועד', אבל היא אמרה לי שאולי דווקא יעשה לי טוב לצאת רגע מהלופ הזה של עצמי, להופיע והאמת שזו הייתה הופעה מרגשת. הופעתי בה מול עשרה אנשים והיה שם ילד קטן בן שלוש שכל הזמן בא, ישב על הברכיים שלי כשניגנתי באורגן, רקדנו ושרנו. עשיתי הכל מתוך בחירה, למרות שהייתי בהתקפי חרדה והייתה לי תקופה מאוד לא פשוטה, אבל ההופעות מול המפונים נתנו לי כח ומוזיקה זו התרפיה שלי".

כשאני מחבר את זה לנושא של ההתמכרות לאינסטגרם ולייקים, אנחנו חווים תקופה מאוד לא פשוטה ואנשים עוברים דברים 'אללה יסתור', אז הם מנסים למצוא נחמה בדרכים כאלו ואחרות. אנחנו דור פצוע, חווינו מאוד משבר גדול, אז בתור אחד שחווה אובדן עם האמא שילדה אותי ובכוונה אומר אובדן, כי זה לא בהכרח מוות, אני אומר: 'תדעו שאתם לא לבד, תזכרו להרים את הראש, גם ברגעים שהכל מרגיש שחור ותנסו להיצמד לאנשים שבאמת אוהבים אתכם'". 

© אור דנון

לפני שלוש שנים אור הותקף על ידי חבורת נערים בפארק הירקון. כעת, הוא משחזר מה עבר עליו באותו הרגע. 

"החוויה הזו לא הייתה ממקום שהנערים תקפו, אלא שהם התלהבו ממני יתר על המידה והתנהגו אליי לא כמו לבן אדם, אלא כמו לבובה שמשחקים איתה ונכוותי מזה קצת. לא היה לי קל וזה גם קרה קצת אחרי 'הכוכב הבא', אז הרעש הדהד ובגלל זה הרגשתי צורך לשתף באינסטגרם ולהגיד: היי!, נכון שאני אולי דמות מוכרת שאתם מזהים, אבל גם אני בן אדם, גם לי יש רגשות וגם אני רוצה לחיות בסביבה שאני לא מרגיש מותקף בה. אני מבין שזה חלק מהפרסום, אבל צריך להתנהג בכבוד לאנשים". 

היום יש לך את אותו התיאבון של הנער שהפך להבטחה מוזיקלית גדולה ב-"כוכב"? 

"אני יכול להגיד לך שהיום יש לי תיאבון אחר". 

-כלומר? 

"יש לי תיאבון לבמה, תיאבון למוזיקה טובה, לקהל… פחות תיאבון לפרסום מיידי, אלא לדרך. אני מדבר לפעמים עם אמיר דדון והוא תמיד אומר לי: 'תשמע, זו דרך שאתה בוחר בה, וזה לא כמו בתוכנית פריים טיים אחרי החדשות, אלא שזו דרך עם עליות ומורדות. הדרך כנראה תהיה ארוכה, אז אל תצפה למשהו שהוא לא דרך'. יש משהו בפריים טיים כמו 'הכוכב הבא', שביום בהיר אחד אתה בבום ואתה אומר לעצמך: 'לך תתמודד עם הבום הזה', אבל אחר כך הזמן עובר ואתה קצת 'דועך'. כשזה קורה, יש תקופות שבהן אתה מרגיש שאתה לא בעניינים, תוהה איפה כולם וזה כמו שכתבתי ב-'כל יום מחדש': סיפרתם סיפורים והאמנתי, כמו כל החברים שנעלמו אחרי יומיים', כלומר אנשים נמצאים איתך בגלל שאתה בעניינים, אבל הם לא יהיו אחרי זה". 

אתה מאמין שהתיאבון הזה יצוץ פעם נוספת?  

"אין לדעת. אולי ביום מן הימים, אבל כרגע לא". 

בעבר, שיחקת תפקיד ראשי בסדרת הדרמה המוזיקלית "הד קולך" שזכתה בפסטיבל ״סיריס-מאניה״ שבצרפת. איך הרגשת להיות חלק מהמעמד?

"וואו, זה היה אמונוציונאלי!", משחזר אור בהתלהבות. "אתה יודע, יש את השטיח אדום, אתה נואם מול מאות אנשים וצלמים שנמצאים באולם והכל הרגיש כמו סרט הוליוודי. זו הייתה חוויה מדהימה, ועד היום אני מתענג עליה". 

הסדרה הזו השאירה לך טעם של עוד להמשיך בעולם המשחק? 

"האמת שכן", מתוודה. "אם אדלק על איזושהי סדרה שיזמינו אותי לאודישן אליה ואעבור אותו, ברור שארצה לעבור שוב את החוויה, כי היא מאוד טובה. כששיחקתי ב-'הד קולך', הייתי ילד צעיר שנכנס לצילום עם אנשים מבוגרים ממני והם נתנו לי להרגיש בבית, אז היה לי תענוג וגם קיבלתי ביקורות מאוד יפות".

© דקל ברוקמן

מה החלום הבא שלך? 

"קודם כל אני רוצה לטוס לחו"ל אחרי הצבא להתרעננות. יש לי חלום לעשות מוזיקה עם אנשים שאני אוהב, להופיע עם המוזיקה שלי למשל ב-'זאפה', ב-'בארבי', ב-'מנורה', בפארק הירקון ושאנשים יירכשו כרטיסים להופעות שלי. לפעמים כשאני עושה הליכות בערב, אני עולה על הבמה בפארק בלי כשאף אחד רואה, שם את השירים שלי שעומדים לצאת ומדמיין ש-50,000 איש שרים אותם יחד איתי. החלום שלי בעיקר, הוא שאנשים יאהבו את המוזיקה שלי". 

יובל: "כל אחד באינדיבידואל שלו היה מוזיקאי ויצר תוכן", מספר. "אבל הסיפור התחיל לפני שנה וחצי, כשראיתי את התכנים של רובי באינסטגרם. ראיתי שפה משותפת ביני לבינו וכתבתי לו: 'בוא נהיה ניצה ולחם של המוזיקה' (סדרת אינטרנט של רועי כפרי וניב מג'ר-ד.ש). לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לסדר גודל כזה ושהחיבור יהיה על סף המושלם, אבל קבענו סשן והכימיה הייתה ניכרת". 

רועי: "היה טיפה דיסטנס בהתחלה, אבל למדנו להכיר אחד את השני וכשראינו את התוצאה, הרגשנו שזה צריך להיות שם".    

© מאור בר, יחסי ציבור

מאיפה מגיעים הרעיונות לתכנים שלכם? 

"זה כל כך משתנה", משיב קצה. "הכל כל כך תלוי סשן ואנחנו כותבים נורא מהר, אז עושים מה שבא לנו. נורא כיף לנו לכתוב גם על דברים אקטואליים, על מה שכל אחד עבר באותו יום, על משהו שהצחיק כל אחד באותו יום וככה יוצא הסשן". 

רועי: "יש שירים שאנחנו מתחילים בהם את הסשן וכותבים משהו מעכשיו לעכשיו שיוצא גם באותו יום, ויש שירים שאנחנו אומרים: 'וואי זה טוב, בוא נכתוב שיר שלם עם הקונספט הזה!'. אנחנו מתחילים להביא מנגינות ו-99% שייצא משהו בין אם הוא טוב או לא, אבל בסופו של דבר הוא תמיד יוצא". 

והנה שיחררתם כאמור שיר בכורה, "בא לי למות". מה הסיפור מאחוריו?

יובל: "השיר פשוט נכתב על רגעי דיכאון, בין אם זה סתם בלי סיבה ובין אם זה למשל בזוגיות, אחרי רגע מצלק, פרידה או בגידה. אצלי, זה נכתב לפחות על החוויה שלי מהזוגיות הרעילה, שבגללה הייתי בלופ של דיכאון. אחרי זה, נכנסה תקופת המילואים שלי, אז כל זה שינה את תפיסת העולם והיה ניכר שהשיר היה חייב לדבר גם על זה. פתאום הכל השתנה והשיר הזה נתן לי ממש בוקס בבטן בצורה הכי חזקה שיש. באופן כללי, לכל אחד יש את הסיפור שלו, לכל אחד יש את 'הבא לי למות שלו' מהדברים הכי קטנים ועד הכבדים, כמו למשל מלקבל דוח של אלף שקל ועד לחברה שעוזבת אותך".

רועי: "עד המלחמה היינו בתפיסה של מוזיקה משחררת וכיפית ובתקופה הזו, הרגשנו עם השיר הזה שליחות. ב-'כוח רחל' למשל, הרגשתי שליחות, ראיתי לנגד את עיניי שאני חייב את האסקפיזם וכשבסשן של 'בא לי למות' דיברנו על קצה שכמעט הקריב את חייו בעזה, הוא הפך להיות ממש משמעותי". 

-כשאני מקליד את שם השיר ביוטיוב, ישר מופיעה לי על המסך הצעה לפנות לער''ן (עזרה ראשונה נפשית), מה שמקשה למצוא אותו. האם עלתה מחשבה לשנות את השם?

רועי: "זה מאוד מעורר את המודעות. כלומר, מספיק שההודעה תיפול על בן אדם שלא מודע לזה שקשה לו ולא מתקשר, היא יכולה להיות משמעותית בשבילו. גם אני לא הייתי משנה את השיר, כי ההודעה הזו יכולה לעזור לאנשים ואני לא חושב שהיא פוגעת, אלא גם מעצימה את השיר לכאן ולכאן, גם לאנשים שצריכים את העזרה וגם לאנשים שרוצים אסקפיזם. אם השיר הזה יעזור לאנשים, עשינו את שלנו".  

ההודעה שקופצת ביוטיוב בעת החיפוש © מתוך יוטיוב ישראל

בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה כזו רגישה, היו הסתייגויות מלקרוא כך לשיר?

"לא", משיב קצה ומסביר- "עם החוויות שלי לפחות, שהן השירות הצבאי, המילואים וההתנדבויות למילואים, אני לא מרגיש הסתייגות ולא מרגיש צורך להתנצל ולהסביר, אלא שהשיר הוא אומנות. זה כמו שצייר ישים תמונה של אישה עם כתם דם עליה, כי זה מה שירגיש לו נכון וזו האומנות שלנו. דווקא בתקופה הזו חשוב לנו להתעמק בדבר הזה ולא להיות עיוורים לכל הסיטואציה שקורית. המטרה שלנו כאן היא לעשות שמח ולהגיד שהחיים ממשיכים, עם כל הכאב שאנחנו עוברים".

השיר מתאר עצב ודיכאון, אבל בפועל הקצב שלו שמח. מה הסיבה לזה? 

יובל: "אני די בטוח שרוב האנשים לא שמחים עכשיו כמו פעם ועדיין, אתה רואה אנשים מחייכים, יוצאים למסיבות, לברים וזה די מתאר את החיים באיזשהו מקום. החיים קורים, אבל כולנו עצובים, כולנו כואבים את החטופים, את הנרצחים והלוחמים שנפלו. אתה רואה למשל את נועה ארגמני שרקדה במסיבה אחרי שחזרה מהשבי ואתה חושב לעצמך שחשוב שהיא תעשה את המסיבה לחיים והלוואי שנראה את כל החטופים חוזרים, רוקדים ולא נחווה את המציאות שנכפתה עלינו".  

בשיר יובל מדבר מתוך נקודת מבט של לוחם בחטיבת הנח''ל אשר הוקפץ למילואים בתחילת הלחימה ובמשך תקופה גם היה בתוך עזה כמפקד חולייה. כעת, הוא מתאר לנו את היום הארור מהעין שלו. 

"לא הבנתי בכלל מה קורה ואת כל כמויות המחבלים שנמצאים בתוך המדינה שלנו. ב-8 באוקטובר קיבלתי צו שמונה. באיזשהו מקום בהתחלה הרגשתי נורא מנותק, כאילו אני בתוך סרט ולא תפסתי את כמויות המחבלים והגופות. לא הצלחתי לקחת את זה למקום רגשי, אלא שהייתי על אוטומט במשך כמה חודשים כמו רובוט ובחיים לא זכרתי את עצמי ככה. התמודדתי עם מה שצריך, אם זה מבחינת איפה ישנים כמו בלול תרנגולות או בגן ילדים, מבחינת מה אוכלים, חייתי מפקודה לפקודה וכעבור כמה זמן, התחלתי לצלול רגשית, להבין את הדברים שעברתי ואת האובדן".  

© מתוך האינסטגרם של yuval_katza 

אתה מתאר לנו שבלילה הראשון במילואים לא יכולת להירדם מהמחשבה על חבריך שהוקפצו לעזה, אבל אתה עצמך בעצם הוקפצת לתוך עזה.

"לא יכולתי לחשוב על עצמי באותו הלילה. הייתי ברמת ה-80% שאני לא חוזר. הייתי בסיטואציות של פיצוצים שהיו עשרה מטר ממני, והייתי אמור להיכנס למבנה מסוים שאליו נכנסה כיתה אחרת ועלתה על מוקש. אתה ממש חי שם על רמת סיכון גבוהה ולא מבין אותה, עד שהכל מאחוריך ואלו דברים שיותר שמתי אליהם לב אחר כך. הזיכרון החזק שיש לי מאוקטובר הוא שכולנו מחבקים אחד את השני באוטובוס בכניסה לעזה ואומרים: 'אנחנו כולנו הולכים להיכנס לשם יחד ולצאת ביחד. רק אחר כך, אתה מבין את השליחות של מה שעשית, אם זה לפי התרומות, התגובות ברחוב ואז אתה אומר לעצמך: 'וואי, עשיתי משהו נחמד!'".  

יובל מספר כי מה שעבר במילואים, שונה לחלוטין מכל מה שהכיר בסדיר בגדוד 50 בחטיבת הנח''ל.  

"הייתי במסייעת מחלקה 8, שם הייתי הכוון של הטיל. אתה לומד איך לירות טיל, אתה עושה הכשרה סופר קשה ואתה אומר לעצמך: 'מה הסיכוי שתשתמש בזה?', אבל אתה מסתכל על הסדרניקים של היום, על 'דור הטיקטוק' שנמצא בחזית, שנלחם עם מחבלים פנים מול פנים, נכנס למנהרות, עושה דברים בלי לחשוב וזה לא נתפס בעיניי שילדים בגיל 18 מתמודדים עם הסיטואציות האלה. במילואים אין זמן למחשבות, קבלת ההחלטות, המקצוענות היא נורא מהירה וזה משהו שלא חוויתי בסדיר". 

עד כמה קשה היה להתרגל לחזרה לשגרה? 

"זה הרגע הכי קשה שהיה לי", מתוודה. "הרגשתי מנותק וממש הכרחתי את עצמי לחזור לשגרה ולסשנים. היה קשה פתאום לשבת בבית קפה כרגיל, אחרי שהתרגלתי לקולות של פיצוצים שהיו על בסיס של דקות, פתאום אתה יוצא לשקט מחריש אוזניים והיה לי קשה להכיל את זה, ברמה שלא יכולתי לישון בשבועות הראשונים. יש לי חברים שעדיין בעזה, ועדיין המחשבה הזו מכבידה עליי, אבל עם זאת אני חייב להמשיך את החיים. אחרי הכל אני לא איש צבא וזה לא תמיד יפגוש אותי. אני חושב שהסיטואציה של ה-7 באוקטובר נורא תשנה את הפנים שלנו כעם, כמו שהשואה שינתה אותנו. כל אחד צריך להיות אדון לעצמו באיזשהו מקום ויש סיטואציה שהיא גדולה מאיתנו, אנחנו בחוסר שליטה מוחלט וצריך לדעת להתמודד איתה. אני לא זוכר אותנו כעם מתמודדים עם כזו חוסר וודאות וכזה חוסר אונים". 

רועי, בשיר גם הכנסת משפטים מתוך ההתמודדות שלך עם "ADHD" (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות). איפה הן באות לידי ביטוי ביום-יום?

"אני בן אדם מאוד טוטאלי ולפעמים יש לי הרבה דברים שאני קיצוני בהם. לפעמים אני לא מצליח לעמוד מאחורי החלטות שאני מקבל ואני יכול מאוד להתפזר גם בדברים קטנים. להיות עם 'ADHD' זה לא רק פיזית אלא גם מנטלית, כמו למשל שקשה לך לעמוד בקצב של סדר היום וכתוצאה מזה, אתה יכול להיות נורא בדיכאון ולהשליך על כך שזה חלק מהערך שלך וזו בעיה. מאז שהבנתי שיש לי את המתנה הזו, יותר קל לי להתמודד עם תופעות הלוואי של התופעה ועם הדברים שצפים בעקבות זה, מההכי קטנים של לשבת איתך בשיחה ותוך כדי להסתכל על מכוניות, עד ללקבוע משהו ולשכוח שקבעתי אותו". 

© מתוך האינסטגרם roeybitan 

מצד שני, באופי שלי אני בן אדם מאוד מתמסר, הרי זה חלק מהעבודה שלי כמפיק מוזיקלי וכדי להיות כזה, אתה צריך לגרום לדברים לקרות. זה די מתנגש עם ה-'ADHD', אז בעצם יש לי את שני הצדדים".   

-איך בכל זאת אתה מצליח להתגבר על הבעיות האלו? 

"זה אומנם לא הכי קשור, אבל ב-7 באוקטובר היה לי ברור שאני צריך לייצר אסקפיזם. בחודשיים הראשונים הייתה לי אובססיה לייצר תוכן שמתי את המחשבות הכי טיפשיות ורנדומליות שלי בפרונט, כמו לקחת את רחל מאופקים, לשים אותה בפרק של 'הפיג'מות' וקיבלתי תגובות מאנשים שצחקו. הרגשתי שזו השליחות שלי ובעצם בדרך הזו, אני מוצא דרך לחגוג את הבעיות שרצות לי במוח המטורלל שלי". 

בחזרה לעשייה שלכם - מה הסרטון שהכי מדברים איתכם עליו? 

יובל: "זה מאוד תלוי. הקהל שלנו נורא רחב ולא ציפיתי לכמה שהוא יהיה רחב. לכל אזורי גיל יש את הסרטון שלו. אנשים בגילאי 50 למשל מדברים איתנו על הסרטון שעשינו עם עידן אלתרמן, על סרטון האירוויזיון כשאמרו לנו שהתחברו אליו, וילדים למשל עפו על הסרטון שעשינו עם יהלי ווטסון. הסרטון שאני הכי גאה בו, הוא הסרטון שבו עשינו גרסה משלנו לשיר 'גוליית' (במקור של להקת "כוורת"-ד.ש) עם 100% סאטירה, כי יש בו רובד עמוק שדרכו אמרנו: 'בא לנו להגיד משהו'. אי אפשר להתכחש לסיטואציה של היום ורצינו, שזה לא יהיה עוד סתם סרטון, אלא שהוא ישב לכולנו על הלב". 

רועי: "בסוף השיר אמרנו: 'מי יאחד את המדינה?' ואחרי זה: 'הדור הבא', אז זו בעצם מראה שבאה להראות לנו שאולי אנחנו לא עושים מספיק בשביל לאחד את עצמנו ושיש לנו אפשרות לשנות. בסופו של דבר אנחנו נותנים מקום ולא תופסים איזושהי אמונה. לא באנו להיות סאטיריקנים וזה לא מה שאנחנו מכוונים אליו, אבל מתוך המוזיקה אנחנו יכולים להגיד משהו רחב וגדול שבאמת רוצה לאחד ולא מאמינים בפילוג. רוב המוזיקאים באים ממקום שבו מבינים שהמוזיקה מאחדת והכח שלנו הוא לאחד דרך המוזיקה".

יובל מוסיף: אנחנו בעצם 'הילדים של חורף 23' ובאים להגיד: 'הבטחתם יונה, אז איפה היונה הזו?'". בסרטון של 'גוליית', שרנו על כל העניין עם החטופים, על היחסים עם ארצות הברית, על ביבי נתניהו ואמרנו שם משהו שהוא קצת מעבר לקומדיה". 

הכרזתם ששיר הבכורה שלכם הוא חלק מ-E.P בשם "לגור בו". 

רועי: "כל שיר באלבום מתייחס בעצם לתקופה של השנה האחרונה. זה EP ראשון שלנו ויש עוד מלא שירים שאנחנו עדיין עובדים עליהם, אם זה ברמת הסקיצה ואם זה ברמת ההפקה".  

© מאור בר, יחסי ציבור

-כאמור, המנהל שלכם הוא עודד פז שהחלט לקחת אתכם תחת חסותו ולעבוד איתכם. ספרו לנו על החיבור.

רועי: "הכל התחיל כשהמתופף של 'עודד פז והקסדות'-יובל גבעון, עשה בינינו פגישת היכרות עם אופציה לשיתוף פעולה ליצירת שיר לפרויקט הזה. סיפרנו לעודד על הדרך שלנו ושאנחנו מחפשים 'קברניט לספינה'. אני יודע שניהול אמנים לא היה בכלל בראש של עודד והוא 'עושה עלינו את הסטאז'' לא בשביל לנהל, אלא בגלל שהוא התחבר אלינו ולתוכן שלנו. כשהוא הסתכל עלינו הוא ראה את עצמו ועודד הוא לא רק סוכן, אלא ממש שותף בוויז'נים, בתוכן ובפרספקטיבה על הדברים. מרגיש לי שהחיבור עם עודד הוא משמיים". 

יובל: "עודד כל כך לא מיושן, הוא מאוד על הטרנדים ואני חושב שאפילו בעולם לא היינו מוצאים בן אדם שבראש שלנו כמוהו, גם אם תכריח אותי למצוא אחד כזה". 

-איך זה לעבוד איתו?

יובל: "הוא מאוד משחרר, משתדל לא להקשות ויודע מתי לתת גז ומתי לא. היה לנו מאוד חשוב להיות מדויקים עם הבחירה שלנו בסוכן, ולעודד יש אינטיאוציה ניהולית מדויקת, אז זו הסיבה שהלכנו עליו. ראיתי בו כ׳עודד מהפיג'מות׳, כ׳עודד מהפסטיגלים׳ וכ׳עודד המנחה׳, אבל לא ידעתי כמה שהוא על הדברים ברמת הבחירות, ברמת מאות ההודעות שהוא מקבל ועונה כמעט לאחד אחד. רמת הסבלנות שיש לבן אדם היא מטורפת".

רועי: "הוא לגמרי מאמין בנו והוא איתנו בחלומות. היתרון שיש לעודד, זה שהוא בעצם כמונו: אמן, קומיקאי, כותב והוא קרוץ מאותו חומר. כרגע אנחנו בונים את הנוסחה, אז עודד אומר על המון דברים 'בואו ננסה' והוא מאמין בדרך ארוכה של לנסות דברים".  

© צילום פרטי

עם יציאת השיר סיפר עודד שהוא החליט לעבוד איתכם כי הזכרתם לו את "הפיג׳מות" בתחילת דרכם. אתם רואים דמיון ביניכם לבין הלהקה והסדרה? הן בהומור המוזיקלי והן בהומור הכללי?

יובל: "גם רובי וגם אני גדלנו על הסדרה, וכמובן שלהכניס אותנו ואת 'הפיג'מות' באותה נשימה זה מחמיא בלשון המעטה. אנחנו עושים את מה שמרגש אותנו, ואם באותה נשימה אנשים אומרים לנו שזה מזכיר את 'הפיג'מות' ורואים את החיבור, כבוד הוא לנו. הלוואי שנעשה איתם עונה עשירית!"

רועי: "הצורה שבה אני תופס קומדיה חקוקה אצלי בזכות הסדרה הזו. אחד הדברים שעודד אמר לנו פעם, זה שב-'פיג'מות' הם היו עושים מה שמצחיק אותם כקבוצה והוא מזהה את זה גם אצלנו, אז כנראה שהמקום של החופש הזכיר לו את זה. יש כאן דמיון, כי 'הפיג'מות' היו הרי להקה עם שירים בין היתר מצחיקים וגם אנחנו צמד עם שירים מצחיקים, פשוט בעידן אחר. הלוואי שיהיה אימפקט כמו שהיה ל-'פיג'מות' על הדור שלנו".

אתם חושבים כבר על פתיחת מופע? 

יובל: "אנחנו כל היום באולפן, כותבים מוזיקה ברמת האלבומים ובעיקר מתעסקים בלהוציא את המוזיקה שלנו, אז אין לנו לחץ על זה כרגע. מה שכן, יש לנו כבר מופע כתוב עם רפרטואר שלם, אז אם תהיה השתוקקות נעשה את זה". 

מה הלאה?

רועי: "יש לי חלומות מאוד גדולים, אני חולם שאנחנו נשאר אמנים משמעותיים לדור שלנו, שיהיה לנו עוד רובד אולי כסדרה או משהו שיאחד אותנו כדמויות, ואנחנו פשוט חולמים שזה יהיה גדול. אם תשאל אותי מה יהיה עוד 10 שנים לא אדע לענות לך, אבל אני כן רוצה שהצמד יהיה עדיין קיים, שקצה יגשים את עצמו ושאני אגשים את עצמי דרך הפרויקט הזה".  

© מאור בר, יחסי ציבור 

"מגיל קטן אני מאוד מחוברת למוזיקה ושומעת מלא סגנונות. יש לי גם בית שהוא מאוד מוזיקלי, אם זו אמא שלי שמחוברת למוזיקה דיכאונית של פעם, אם זו סבתא שלי שהייתה סולנית בלהקה, מאוד מחוברת גם למוזיקה מצרית מבית אמא שלה ובאופן כללי, כל המשפחה מצד אבא שלי וגם האחים של אמא שלי מחוברים למוזיקה". 

-מתי הרגשת שאת שייכת לעולם הזה?

"קודם כל, המוזיקה תמיד הייתה סוג של מקום מפלט בשבילי. אם הייתי למשל לא מרגישה טוב או שהייתי עצובה, תמיד הייתי בורחת למוזיקה ותמיד היא מילאה אותי. בקשר אליי, עד היום כמובן אמרו לי מסביבי שיש לי קול יפה והאמנתי בעצמי, אבל פחדתי". 

© באדיבות יחסי ציבור

-ממה נבע הפחד? 

"פחדתי להיכשל, שלא יאהבו את הסגנון שלי ושיאמרו שהוא סתמי. אומנם אנשים קרובים אליי תמיד אמרו לי 'וואו!' על שירים שהוצאתי, אבל הרגשתי שאומרים את זה רק בגלל שהם קרובים". 

שיחררת את שירך החדש "מלחמות וכאב". על מה הוא מדבר?  

"על סוג של אבידה. השארתי את השיר הזה מאוד פתוח, כלומר הוא לא מדבר על נושא מסוים, ככה שכל אחד יכול לקחת אותו לאיזה כיוון שהוא רוצה, בין אם זו אבידה ממלחמה ובין אם זו אבידה מזוגיות. כל אחד פשוט יכול לשייך את השיר הזה לעצמו".  

-מה הדבר הראשון שאת חושבת עליו כשאת ניגשת לכתוב שיר? 

"אני בדרך כלל בוחרת נושא מסוים שרוצה לדבר עליו, בין אם זה על עצמי, בין אם זה על המשפחה, על בעלי, על אנשים שאני מכירה ופשוט מפענחים אותו לשיר". 

-כמה משירייך עומדים על מיליוני צפיות ביוטיוב. האמנת שזה יקרה לך במהלך הקריירה? 

"לא האמנתי", משיבה אברהם בכנות. "בכל שיר שאני מוציאה אני מופתעת מהצפיות ואף פעם לא מצפה שזה מה שיהיה. אף פעם אני לא אומרת לעצמי: 'וואי, השיר הזה יגיע למיליון צפיות!', אני מופתעת כשאני רואה גם מאה אלף צפיות וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש". 

-אחד מהשירים הללו שהצליחו זהו "תסביכים קשים". איך את מסבירה את ההצלחה? 

"האמת שההצלחה של 'תסביכים קשים' מאוד הפתיעה אותי. בהתחלה העליתי סקיצה  לטיקטוק, פתאום זה התחיל להתפוצץ ומלא אנשים השתמשו בסאונד שלו". 

- שירז מספרת שכלל לא הייתה אמורה להוציא את השיר הזה, אבל ההצלחה הפתאומית בטיקטוק שינתה את כל התמונה.

"לא יכולתי לאכזב את הקהל, כי על 'תסביכים קשים' היו 2,000 סאונדים בטיקטוק, אז הלכתי להקליט את כל השיר, עשיתי לו עיבוד מחדש והוספתי לו בית ב', כי בסקיצה היו רק בית א' ופזמון. הוצאתי את השיר הזה תוך שבוע וכשהעליתי אותו ליוטיוב, הוא התפוצץ למיליוני צפיות". 

-מי ההשראה שלך לשירים שאת מוציאה? 

"תשמע, אני מאוד מחוברת לסגנון הערבי-מצרי ואוהבת את הזמרת-ננסי עג'רם. אני שומעת המון את שריף, את אייל גולן וגם עומר אדם הוא השראה בשבילי. בעיקרון אני משתדלת לגעת במלא סגנונות, אבל אומרים שטבע הקול שלי מזכיר את שריף, את ננסי ונגיעות הסלסולים שלי מגיעים בעצם מהסגנון המצרי".

-לפני כמה חודשים, גם הוצאת את הקאבר/רימייק עם שלמה לוי לשיר "בואי נדבר" של ששון איפרים שאולוב. האם צפוי לך ולששון דואט בעתיד? 

"למה לא?! זה לא צפוי כרגע, אבל אני מאוד מעריכה את ששון בתור אמן והייתי שמחה לעשות איתו דואט, לא שוללת אף פעם". 

-ועם אילו אמנים נוספים את חולמת לשתף פעולה? 

"יש מלא זמרים שאני אוהבת, אבל הייתי רוצה לשתף פעולה עם עומר אדם. מגיל קטן אני מכירה את השירים שלו, אני מתחברת לסגנון השירה שלו וגם לצניעות ולביישנות שלו. יצא לי לראות את עומר מקרוב רק פעם אחת, אבל רואים את זה על הבן אדם, אם זה בהופעות ואם זה כשצפיתי בו ב-'כוכב נולד'". 

-בעלך, משה נתנאל סבוני, הוא גם המפיק והיועץ המוזיקלי שלך. זה קל או שלפעמים גם קשה לשלב את חיי הנישואים עם העבודה?

"זה לא היה לנו קל בעבר, אבל למדנו לעשות את ההפרדה בין הזוגיות לעבודה והיום הכי כיף לנו בעולם לעבוד ביחד. אני לא יודעת אם אסתדר עם מישהו אחר חוץ ממנו", משיבה בחיוך. 

-נצא לרגע מהמוזיקה. לא מזמן פרסמת שאת בהריון. איך ההרגשה לנהל קריירה במקביל ועד כמה זה מלחיץ?

"קודם כל, אני מאמינה שההריון הזה יביא לי את הברכה להצלחה. גם החתונה הייתה תוך כדי בניית קריירה וזה גם משהו שמביא את הברכה, ככה אני מאמינה. אני חושבת שאצליח גם להיות אמא, גם לנהל קריירה בשביל הבת שלי, בעזרת השם, וגם המשפחה תומכת מסביב, אם זה מבחינת בייביסיטר לדוגמה... ככה שיש לי על מי לסמוך". 

ההכרזה על ההריון. שירז ומשה נתנאל © מתוך האינסטגרם של שירז

-יש מחשבה על להוציא אלבום בקרוב?

"בטח!", מכריזה שירז. "אני כל הזמן עובדת על שירים חדשים, על הרבה סגנונות, על צבעים שאיתם אני מביאה את הייחודית שלי וברגע שארגיש שזה נכון, אוציא אלבום". 

-מה החלום הבא שלך? 

"לפתוח מנורה, בעזרת השם! בינתיים, החלום שלי הוא לגעת בהמון סגנונות ובעוד דברים, כמו עולם המשחק. אני מקווה להמשיך במוזיקה, שימשיכו לאהוב את הסגנונות שלי ואת הצבע שאני מביאה". 

ספרי לנו איך הכל התחיל.

"האמת שמאז שאני ממש קטנה שרתי ורקדתי, תמיד האג'נדה הייתה שהשירה והריקוד הם יחד. גדלתי על "האנה מונטנה" (צוחקת) ואני כל הזמן משלבת את שני העולמות יחד. יצא ככה שבתור קריירה, התחלתי קודם עם הריקוד. כילדה גדלתי בסטודיו והייתי רוקדת שעות על גבי שעות כל יום. במקביל כל החיים גם הייתי כותבת את השירים שלי. אלו היו שירים כאלה למגירה, או שפתאום הייתי הולכת לאולפן הקלטות עם אבא שלי והיינו יושבים להקליט וליצור. אבא שלי הכיר בזמר המזרחי והוא היה לוקח ודוחף אותי כדי שאפתח יותר את היצירות שלי.בשלוש השנים האחרונות, התחלתי ממש להתמקד בחומרים המקוריים שלי. כשהתחלתי להתפתח בתחום הריקוד ולהיות על במות ולהופיע ובאמת להרגיש שזה מחייה אותי, רק אז הרגשתי איזושהי שלמות כזו בתוך הלב שאני מספיק מוכנה לקחת את היצירה המוזיקלית שלי צעד קדימה". 

את מספרת שהמוזיקה בערה בך מהרגע הראשון, אבל בסוף לקהל נחשפת לראשונה בתור רקדנית. זה מקשה עלייך בתור זמרת באיזשהו מקום?

"לא, להיפך. אני מרגישה שזה בונוס ענק ואני מרגישה שזה הרבה יותר אותנטי בעיניי, כי כבר ראו אותי בכל התצורות כרקדנית. פתאום אני מביאה משהו שהוא בכלל אחר ומרענן במוזיקה, תוך כדי שאני גם רוקדת. אני חושבת שדווקא זה בונוס לעשות גם וגם ולבוא ממקום שהקהל די מכיר אותי ויודע מי אני". 

© אלנה מילווה

כרקדנית הופעת לצד כמה מהאמנים הגדולים ביותר: עומר אדם, אייל גולן, שחר טבוך אגם בוחבוט ועוד. את מי מהאמנים שאת בקשר איתו שיתפת בתהליך שלך לסינגל הבכורה? 

"קודם כל שחר טבוך ואגם בוחבוט. שניהם חברים ממש טובים שלי וחלק מהדרך שלי. כשאני עושה סקיצות שנשמעות לי מגניבות אני משמיע להם ואני מקבלת מהם דעות ופידבקים ואני הכי מודה על זה בעולם כי זה לא מובן מאליו שהם ככה מפרגנים ותומכים בי. שחר גם מארח אותי באופן קבוע בהופעות שלו עם"סנטימנטים" שזה מטורף וכל כך לא מובן מאליו".

 אז בואי נדבר על "סנטימנטים". מה הסיפור מאחוריו?

"יצאתי לדייט עם מישהו שממש רציתי אותו. אני בחורה כזו שלא מתביישת ואם אני נדלקת על מישהו אין לי בעיה עם להתחיל איתו. בדיוק חזרתי מהדייט שהיה לא משהו, כל הפנטזיה התנפצה לי, והתחלתי לשבת לכתוב, אפילו לא בכוונה של להוציא שיר. כשסיימתי את הדייט אמרתי לו "אין לי סנטימנטים, אם אני רוצה אותך אני אהיה איתך אם אני לא רוצה אני אגיד לך, הכל טוב" וכשישבתי לכתוב כתבתי את כל הדייט כמו שהוא היה,  זה התחיל ב"שמתי קרוקס, באתי עם כובע הפוך כזה, הרגשתי שזה נותן לי את הוויב". התחלתי לכתוב את הבית ואז זה הגיע ל"אין לי סנטימנטים, עזוב אותי מטרנדים", בגלל הקרוקס והכובע. הייתי בטוחה מהיום הראשון שכתבתי את השיר שהוא יהיה השיר הראשון שלי. הוא מאוד עזר לי למצוא את הקו המוזיקלי שלי ומה שאני רוצה להביא".

השיר גם הפך להיות ויראלי בטיקטוק והקהל מאוד חיכה שהוא יצא.

"זה הכי מרגש בעולם. באותה התקופה רקדתי במופע של עומר אדם ובדיוק הגיע המיקס מאסטר לשיר, ואני מאוד תהיתי והתלבטתי מתי להוציא את השיר, איך להוציא אותו והאם מתאים להוציא שיר כל כך שמח בזמן מלחמה. אמרתי 'טוב, בוא נעלה פזמון ונראה, מה כבר יכול לקרות'. פתאום העליתי ואני רואה שהמספרים עולים ועולים וזה היה מטורף. אנשים התחילו לכתוב לי 'מה עם השיר?' ויצא שאנשים שממש חיכו לשיר עד שהוא יצא". 

"סנטימנטים" הוא שיר מאוד פופי, אבל גם נגיעות ים תיכוניות. איך את משלבת את הפופ האמריקאי שגדלת עליו, לסאונד שמתאים לאוזן הישראלית? 

"הוא ממש שילוב ממש של שני העולמות שגדלתי עליהם. בתור ילדה הייתי שומעת שירים של כריס בראון ו-וויטני יוסטון, אבל באותה מידה גם הייתי יורדת מהחדר ואבא שלי היה עושה חפלה עיראקית בבית עם מלא שירים בערבית ומלא שירים מרימים שהיום אני אוהבת. אתה מכיר את השיר "פוג אל נחל" ? שיר נדיר שהוא השיר חפלות שלנו בבית. אני לא אשקר, בהתחלה אמרתי 'אני זמרת Rַַַ&B וזה מה שבא לי להביא', אבל הבנתי שצריך איזשהו משהו שינגיש. שאם בא לי לשבת באוטו, מה יבוא לי לשמוע? ואמרתי שלמה לא לשלב בין שני העולמות האלו. אני גם ממש שרה את זה בשיר: "בא לי Rַ&B עם דרבוקה מזרחית". השילוב של השתיים הוא מאוד אני ומאוד מייצג אותי. כשעבדנו על השיר כל הזמן צחקנו שאני רוצה שאת השיר יהיה אפשר לשמוע באוטו, בחתונה, בפעולה בצופים, בבית ספר ובבר מצווה של דוד שלי".

© אלנה מילווה

איך היה תהליך העבודה על הקליפ?

"זה היה תהליך מטורף. כשהעליתי את הסאונד לטיקטוק, הקליפ עוד לא היה מוכן הרמטית וממש חיפשתי לוקיישן כי היה לי משהו מאוד ספיציפי בראש שהאמנתי בו. לא מצאתי את הלוקיישן שרציתי ואז התקשרתי לברוס הבמאי של הקליפ ואמרתי לו "שמע מה נעשה, לסבא שלי יש מוסך רכבים שאמא שלי מנהלת אותו, זה מגניב לצלם שם קליפ. לא ראיתי משהו כזה". הרמנו את הקליפ בחמישה ימים בערך וצילמנו אותו משבע בערב עד שבע בבוקר. נתתי לשי מיכאל הסטייליסט של הקליפ, שגם עשה את "נאדי באדי", רפרנסים מדוייקים של מה שאני רוצה, כי היה לי חשוב מאוד להישאר במקום של הקולית עם המכנסי NBA עם הטופים המגניבים שאלו דברים שאני תמיד שמה. יומיים לפני הצילומים עשינו חזרות כל הרקדנים וכשהגענו ליום צילום הייתי בהיי מטורף ולא היה לי את הלחץ הגדול הזה, פשוט נהניתי ואני חושבת שגם ראו את זה בקליפ. מהלוקים, הלוקיישן והארט, היה לי חשוב לדייק במה שאני רוצה להביא שיהיה אני. הפלפלים שהיו ברקע, שזה הסמל שמייצג אותי וחולצת 22 שמייצגת הגיל שלי. היה לי חשוב שזה יהיה מעין קליפ שמציג אותי לעולם ויגיד 'הנה זאת גל'.

אמנם הקליפ מייצג אותך, אבל היו גם הרבה תגובות שדיברו על הדימיון לטייט מקריי. איך את עם ההשוואה הזו?

"קודם כל אני בסדר גמור עם ההשוואה. זה מחמיא לי מאוד וטייט מהממת. אני פשוט חושבת שיצא מצב שאנחנו מאוד דומות בסטייל ובעובדה ששתינו זמרות ורקדניות. תמיד יהיו השוואות וזה בסדר גמור, זה מרים ומחמיא. אני חושבת שיש המון מה לקחת השראה מטייט במוזיקה ובפרופרמנס שלה. אני בטוחה שההופעות שלי גם יהיו מלאות בריקוד, מוזיקה ומלא וויב טוב, ככה שאין לי שום בעיה עם ההשוואה הזו". 

ראינו אותך על המסך בתחילת השנה כשנבחנת ל"כוכב הבא לאירוויזיון". איך הייתה החוויה שם?

"הייתה חוויה טובה. מאוד נהניתי מהתהליך עצמו ומלהיות על הבמה ולשיר. כן היה לי קשה בתקופת הזמן הספיציפית בה האודישן התקיים. יש לי שני חברים טובים, גלי וזיו ברמן שהם חטופים. באותו יום שהיה האודישן שלי, ממש שעה לפני, גילינו שהם חטופים. לעלות לבמה ולשיר לא היה פשוט בשבילי. עשיתי את זה ואני מקווה שגם לא ראו שהייתי נסערת, כי מאמינה שלא משנה מה אתה עובר הקהל לא אמור לדעת, כי בסופו של דבר אתה בא לתת את ההופעה שלך. החוויה עצמה היא מטורפת, למדתי המון על עצמי והתפתחתי המון. בסופו של דבר אנשים רואים רק את האודישן אבל זה תהליך של חצי שנה. אני ממש מודה על החוויה הזו, שביגרה אותי גם כאדם וגם כאמנית".

יש מצב שנראה אותך שנראה אותך בריאליטי נוסף בעתיד?

"אני בחיים לא באה לצאת בהצהרות, כי אני לא יודעת איפה אני אמצא את עצמי עוד שנה. אני כן רוצה לעשות את הדרך שלי כגל וזה אומר להוציא שירים מקוריים, לפתוח הופעות ולעשות את הדרך שלי לבד. זו הייתה אחלה חוויה ואחלה התנסות ומכאן צריך להמשיך קדימה. אבל שוב, אני לא יוצאת בהצהרות". 

© אלנה מילווה

את מוכרת גם בזכות הרשתות החברתיות, כמה העיסוק בהן מלווה אותך, במיוחד שזו גם דרך לקדם את עצמך ואת הקריירה שלך?

"זה מלווה אותי רוב היום בכל דבר שאני עושה. אני חושבת שהרשתות החברתיות הן העיקר. שים לב שמה שקורה היום בטיקטוק זה מה שמוביל לרדיו ולהופעות, אז הטיקטוק הוא מאוד חשוב בעייני. זאת פלטפורמה שכל האמנים בעייני צריכים להודות שיש עוד דרך לגשת לקהל בצורה שהיא אותנטית יותר. פה יש לקהל הזדמנות לראות מי אתה ולהכיר אותך יותר. הרבה פעמים אנשים יכולים לראות ולוג שעשיתי וכי הם התחברו לבן אדם שאני, הם יכנסו לסטרימנג ויכתבו גל ג'ומה, גם אם הם פתאום לא יתחברו למוזיקה, הם ישמעו וינסו". 

© אלנה מילווה

איפה נראה אותך עוד חמש שנים?

"יש חניון של היכל מנורה לא רחוק מכאן" (צוחקת). בעזרת השם להופיע גם שם. זאת דרך שצריך לעשות ואם עושים את זה בצורה הנכונה, אז אני מאמינה שדברים יכולים לקרות. אני גם הכי מאמינה בבורא עולם ומאמינה שאם ההצלחה הזו צריכה להיות שלי, אז היא תהיה שלי. וגם אין כזאת אופציה שלא כן? כי אני מתחרעת על זה". 

'אירוניה' זה בעצם שיר פרידה, שכתבתי כשהאקס שלי ואני נפרדנו. הוא היה מושבניק והביא איתו דברים שהיו חדשים בשבילי, כי אני עירונית. נפרדתי גם מאהבה גדולה, גם מעולם חדש שגיליתי במושב ועל זה כתבתי את השיר". 

ספרי על תהליך היצירה של השיר. מדוע בחרת באירוניה כנושא הכתיבה? 

"קודם כל, ישבתי שבורת לב ליד הפסנתר, כתבתי את השיר והלחנתי אותו" מספרת. "אני זוכרת שהייתה לי שיחה עם האקס שבה הוא אמר לי, שבגלל שהחברים שלי באים מהעיר, אז יש ציניות כזו. האקס שלי היה נטול ציניות ובגלל שהחברים שלי היו אנשים מאוד שונים ויותר ציניים, פעם אחת הוא אמר לי 'כשאני יושב עם החברים שלך, אני לא יודע אם הם אומרים את זה באמת או באירוניה', וזה מה שבעצם התיישב על הנושא של השיר. זו שיחה שזכורה לי, כי האקס שלי היה אדם שונה מכל מה שהכרתי שזה פחות ציניות, יותר אהבה לדברים פשוטים, הסתכלות על היופי שבדברים הפשוטים והוא לימד אותי הרבה". 

השיר יוצא בליווי קליפ ייחודי, ספרי לנו עליו.

"הבמאי והצלם של הקליפ אלון שפרנסקי, הסטייליסטית נסטיה ליסנסקי שהם זוג חברים שלי ואני, החלטנו לצאת לחוף בתל אביב על גבול יפו. שמענו את השיר אלף פעם ורצינו, שלקליפ יהיה ניחוח כמו של השיר, שיהיה אינטימי ושגם יתאים להיום. הכל הרגיש לי כמו יום כיף, כי מדובר במשהו לא כתוב, גם כי עבדתי עם חברים טובים שלי וכשהחברים הכי טובים שלך נמצאים בצוות, אתה כל כך נהנה איתו ויוצא עם משהו יפה. גם החברה הכי טובה שלי טליה ברטפלד, הגיעה לצילומי הקליפ להיות איתי ועשינו מלא צחוקים. אני חושבת שהקליפ מאוד טבעי, שהצבעוניות שלו מתאימה לצבעוניות שבשיר ובעיניי הוא יצא מושלם". 

זו לא הפעם הראשונה בה את משחררת קליפ ייחודי - כזמרת יוצרת, עד כמה חשוב לך הויז'ואל וכיצד ניגשים ליצור קליפ אחרי שהשיר מוכן?

"הויז'ואל מאוד חשוב וחלק מהיצירה, זה גם לכתוב את התסריט לקליפ. לקליפ של 'אירוניה' למשל, אני זוכרת שהצעתי את הרעיון, רציתי שנעשה משהו טבעי ופיתחנו את זה ביחד עם כל מיני רפרנסים. כאמנית, אני חושבת שאתה צריך להיות מעורב בכל דבר, כולל הויז'ואל ואני אקסטרה קונטרול פריק. גם אני אוהבת להיות מעורבת בכל דבר, ביצירה, בקבלת ההחלטות, בקליפים וזה מאוד כיף לי להיות חלק מכל הדברים האלה". 

"אירוניה" הוא השיר הראשון מתוך אלבומך השני שבדרך. במה הוא שונה מאלבום הבכורה שהוצאת לפני שנתיים? 

"האלבום השני, שונה מאוד מהאלבום הבכורה. את האלבום הראשון, הפקתי עם חבר מאוד טוב שלי-המפיק והגיטריסט עילי סהר וכל האלבום, הופק מהופעה שרצנו איתה במשך שנתיים לפניכן עם הלהקה המדהימה שלנו. הרגשתי כמו במגרש משחקים, כששני ילדים לומדים איך להקליט אלבום, זה היה סוג של קייטנה והכל הרגיש לי כחוויה לא מלוטשת. אני חתומה על כתיבת השירים, ועם עילי על ההפקה והאלבום הזה, מרגיש לי ראשוני ובתולי כזה. בנוגע לאלבום השני, עם ההתבגרות שלי אני חייבת להשתנות ואם אמן לא משתנה ומתפתח, מבחינתי זה לא מעניין. עם הדבר הזה, הלכתי על הפקות אלקטרוניות יותר, החלטתי להפקיד את השירים שלי בידיים של המנהל האומנותי האגדי- גדי גידור והפקדתי בידיו את הדברים הכי כמוסים שלי. מבחינת ההפקה, הלכתי לשלושה מפיקים שונים: עידו אוחיון שהפיק את 'אירוניה', תום אלבז וג'ונתן אנטווי, ככה ששחררתי גם את ההפקה באלבום הזה. הרגיש לי נכון לשחרר, התהליך הזה היה בשבילי כמו טיפול פסיכולוגי, מתאים למי שאני היום ונהנתי מכל רגע". 

מכל השירים שהוצאת עד כה, איזה שיר לדעתך אומר בצורה הכי מובהקת "נעים מאוד, אני נועם קלינשטיין"?  

"אני תמיד משתנה ומנסה שהשיר הבא שאוציא, יהיה הכי מדויק למי שאני. אני חושבת ש'אירוניה' וכל האלבום השני, התשובות הכי מדויקות למי שאני, מציגים איזשהו פסיפס של מה שאני אוהבת, חוויות שחוויתי וזה אלבום חשוף שלי. אומנם כבר הוצאתי אלבום, הופעתי ואנשים יודעים שאני מוזיקאית, כותבת ויוצרת, אבל אני חושבת שזה האלבום שבו אני אומרת: 'בא לי גם להיות בת 23, ולא רק לשבת ליד פסנתר ולשיר שירים עצובים, אלא לרקוד עם שמלה צהובה בים' וזה גם רלוונטי למי שאני עכשיו". 

את הקריירה שלך התחלת בתחום הדיבוב. איך נוצרה המחשבה ללכת למוזיקה? 

"הרבה לפני שדובבתי, כבר בגיל 4 כתבתי שירים. תמיד ידעתי שארצה להוציא שירים ותמיד חשבתי שאני משוררת, גם כשכתבתי שירים טיפשיים של ילדה בת 4. תמיד הרגשתי שמוזיקה זה הבית שלי. תמיד ידעתי שארצה להיות מוזיקאית כשאהיה גדולה ולשמחתי, אנשים שומעים את השירים שלי, באים להופעות שלי וזו מתנה גדולה עבורי".

© אלון שפרנסקי

לפני חצי שנה ירדה הסדרה "זיגי" מהמסך בתום חמש עונות. הסדרה הראשונה שבה קלינשטיין השתתפה וגילמה את רויטל (רווי), אחת מחניכי פנימיית "נווה ישראל".  

"הייתה חוויה מדהימה" משחזרת נועם. "הרגשתי שקיבלתי דמות שאפשר לעשות איתה המון כיף והסיפור של רויטל ריגש אותי. הבמאי וכל הפרטנרים המדהימים שלי, גרמו לי להרגיש ביום כיף ושוב, כשאתה עובד עם אנשים שאתה נהנה איתם, אתה מרגיש שזה יום כיף, לא משנה כמה קשה עבדת. עבדתי על הדמות של רווי הרבה לפני הצילומים וחברה שלי נטע רוט, לימדה אותי שיטה כשהתקבלתי לסרט בפעם הראשונה: לכתוב יומן לדמות. מאז, לכל דמות שקיבלתי, בין אם זה במחזה, בסרט או בסדרה, כתבתי יומן אישי עם כל החוויות שעברה לפני העלילה וכשקיבלתי את הטקסט של רויטל, כתבתי גם את היומן שלה. אני מאוד אוהבת ליצור לדמויות שאני משחקת את העולם שלהן וככה אני מרגישה, שמתחברת לי גם הכתיבה של המשחק, גם של המוזיקה וגם ושל השירה". 

בחודשים האחרונים, את גם מככבת במחזמר "בלוז לחופש הגדול" של "תיאטרון בית ליסין". עד כמה האווירה של התיאטרון שונה מהאווירה של המצלמות?

"כמובן ששני העולמות מאוד שונים, מכל הדברים הברורים מאליהם. בסדרה למשל, רואים דרך המצלמה כל הזמן את הגוף, את העיניים ובתיאטרון, יש לדוגמה את מחיאות הכפיים של הקהל. מה שכן, בשני הדברים יש את הבסיס של להכיר, לאהוב את הדמות שאתה משחק ולהתחבר אליה, אז מהבחינה הזו אני מרגישה שהחוויה דומה".  

את רואה את עצמך ממשיכה לשלב את המשחק, או שמתכוונת יותר לשים את הזרקור על המוזיקה? 

"תשמע, אני ממש אוהבת לשחק וזה הפך למשהו שאני יותר ויותר נהנית לעשות, אבל הזרקור תמיד יהיה על השירים שלי". 

בתור "הבת של", נתקלת פעם בסטיגמות שהופנו כלפייך בעקבות הטייטל?

"כמובן שכן" משתפת קלינשטיין, "אבל אני חושבת שיש בזה המון דברים חיוביים, כמו העובדה שאני יכולה להשמיע שירים לאבא ואמא שלי, שהם ענקי מוזיקה בתרבות הישראלית וכיף שהם מביעים את דעתם ונותנים לי פידבק. אין כמעט אנשים שזוכים בדבר כזה וכן, יש סטיגמות, אבל זה מה שקיבלתי ועם זה ננצח". 

ואיך התמודדת איתן?

"האמת שזה לא מזיז לי, כי אני יודעת שאני טובה וראויה. אם הייתי חושבת כל הזמן מה אמרו עליי ומתעסקת ב-'אכלו לי שתו לי', לא הייתי מתמקדת בדברים החשובים כמו להוציא שירים או לשחק בהצגה, בסדרה או בסרט".  

ובתור אחותה של השחקנית והזמרת משי קלינשטיין, מה העצות המקצועיות הכי טובות שאתן נותנות אחת לשנייה, ומעניקות לכן מוטיבציה להמשיך בדרככן? 

"מעבר לזה שמשי ואני אחיות, אנחנו גם חברות מאוד טובות. אין איזושהי עצה מקצועית ספציפית, יש מלא עצות ואנחנו מתייעצות לא רק על דברים מקצועיים, אלא גם על עניינים של היום-יום, בין עם זה המשפחה, החברות והבן זוג. משי מתנה עצומה שלי ואנחנו נמצאות בקשר כל הזמן".  

יש מחשבה על דואט משותף?

"אני חושבת שבעתיד בטוח יהיה דואט, אבל זה צריך לקרות ממש בטבעיות".  

© אלון שפרנסקי

מה- 7.10, אנחנו חיים במציאות בלתי נתפסת וכואבת, שלצערנו עוד לא רואים את סופה. עד כמה התקופה הזו משפיעה על תהליך היצירה שלך?

"באלבום השני, יש שיר שנקרא 'שיר לאדיר', שנכתב על אדיר מסיקה זכרונו לברכה. אדיר הוא בן הזוג של חברה מאוד טובה שלי-יולי רייטר ושניהם, נסעו לנובה עם כמה חברים. הם הסתתרו במיגונית, ראו שמחבל נכנס וחבריו של אדיר-עילי נחמן ומתן אקשטיין זכרונם לברכה, יצאו יחד איתו החוצה כדי להדוף את המחבל. הם הצילו את יולי ועוד שתי בנות, אבל שלושתם נרצחו. יולי ואני חברות מאוד טובות וכמובן, שהייתי איתה בשבעה של אדיר ובמשך תשעת החודשים שעברו מאז. לקראת היום ה-30 לזכרו של אדיר, יולי ביקשה ממני לכתוב לו שיר אהבה, שתוכל להשמיע אותו כשעולים לקבר. כתבתי את השיר מכל מיני פתקים שיולי כתבה בטלפון, מאז שהיא ואדיר התחילו לצאת, פתקים שכתבה לאורך תקופת השבעה, ולאורך כל החודש שעבר מאז שנרצח. זה שיר של אהבה ענקית שיולי מרגישה לאדיר, הם תכננו חיים שלמים ביחד, לקחו לו אותה בטרם עת, והיא נשארה לבד עם כל כך הרבה אהבה אליו".  

כמה האובדן של אדיר השפיע עלייך?

"אני נזהרת מלדבר על זה" משיבה נועם ומסבירה "כי אני חושבת, שזה לא הזמן לדבר על ההתמודדות של החברה של מישהי שאיבדה את בן זוגה היקר, אלא שזה הזמן לדבר על האנשים הפצועים בגוף ובנפש, ועל החטופים שנמצאים תשעה חודשים בעזה. זה הזמן לדבר על אדיר, על בת הזוג שלו יולי, להיות פה בשבילה ולתמוך בה. תשמע, זה דור שחטף המון, יש כמה חברות שאיבדו את הקרובים שלהם ואני מרגישה, שיש לי את הזכות לתמוך, להכיל ולעזור".   

ומבחינה אישית, את מרגישה שהתקופה הזו שינתה בך משהו? 

"ברור שאני מרגישה את זה. איבדתי הרבה מהאופטימיות שלי, מהתמימות ומהילדותיות שלי. אני חושבת שאם יש מישהו שנשאר אותו האדם אחרי דבר כזה, הוא לא נורמלי". 

© אלון שפרנסקי

מה המוזיקה לימדה אותך על עצמך?

"תראה, המוזיקה היא הבסיס שלי עוד לפני שנולדתי. המוזיקה היא העולם שלי, היא זורמת לי בדם והיא כל החיים שלי. אני מאוד שמחה שהמוזיקה זה המקצוע שלי, אבל יותר מכל האהבה הכי גדולה שלי. המוזיקה גרמה לי לגלות הכל על עצמי ואני לא חושבת שהייתי מי שאני, אם לא הייתי מוזיקאית".  

לסיום, מהי השורה הבאה שאת כותבת על חייך?

"שייצא האלבום השני ומי שלא ישמע אותו, יש לו עסק איתי" היא משיבה בחיוך. 

"תל אביב"- עומר אדם 

לכבוד מצעד הגאווה 2013, עוד לפני שהוציא להיטים כמו "מהפכה של שמחה", אדם שחרר שיר עם צוות ליין מסיבות "אריסה". את "תל אביב" כתב והלחין דורון מדלי והשיר נחשב, לאחד משירי הגאווה המצליחים של מצעדי הגאווה בארץ. אנחנו לגמרי חושבים ששיתוף הפעולה של אדם עם אריסה, הוליד יצירה שניגשת במדויק לקהילת הלהט''ב, נותנת גוון מיוחד למוזיקה המזרחית ומרימה לנו את המורל. במבט לאחור, אריסה ועומר אדם בעצם כבר עשו "מהפכה של שמחה" עם השיר הזה. 

"דיווה"- דנה אינטרנשיונל

איך אפשר לדבר על שירי גאווה, מבלי לציין את השיר שהביא אותנו לניצחון באירוויזיון 1998 והפך לאייקוני. כותב השיר יואב גינאי סיפר, שכתב אותו בניו יורק בהשראת תקליטן במועדון, שהציג את הזמרת לצידו כ-"דיווה שלי" והחליט למסור את הטקסט לצביקה פיק ז''ל, כי סמך עליו שיידע לפצח את הנוסחה המדויקת לשיר, בתור מי שהלחין המון להיטי מדינה. במרוצת השנים, השיר הפך להמנון שנותן המון לכוח לאנשים רבים באשר הם.

"מרי לנצח"- עברי לידר 

 עברי לידר הוציא את אלבומו הראשון "מלטף ומשקר", כשבין השירים נמצא "מרי לנצח" שכתב והלחין בעצמו. השיר מדבר בלשון נקבה על דמות שיוצאת עם מישהו, ומפחדת שיעזוב אותה אחרי שיגלה שהיא למעשה גבר. לידר סיפר, כי את "מרי לנצח" כתב בהשראת סרט איטלקי שנושא את אותו השם (באיטלקית-"Mery Per Sempre"), אשר עוסק בנער במוסד לעבריינים צעירים שנמצא בתהליך התאמה מגדרית הקורא לעצמו "מרי" ובסוף מונולוג מרגש שנתן על חייו הוא אומר: "אהיה מרי לנצח". כבר בהאזנה הראשונה, מילות השיר ריגשו אותנו מאוד ומורגש לחלוטין, שלידר שם כאן הלב שלו. 

"טרילילי טרללה"- נועה קירל ואילן פלד 

בין השירים האייקונים ברזורמה של כוכבת הפופ, בולט השיר הססגוני שהוציאה עם הקומיקאי והשחקן אילן פלד, אותו השניים גם כתבו והלחינו  יחד עם רון ביטון וניצן קייקוב. השיר זכה להצלחה, כאשר צבר מעל ל-30 מיליון צפיות ביוטיוב וכמה ימים לפני שיצא, קירל שיתפה חלק ממנו בטיקטוק כשכתבה "תרקדו, תשתגעו לגמרי ותעשו כל דבר שייראה לעולם, שחודש הגאווה בישראל הוא הדבר הכי טוב שיש". כבר מהטיקטוק שהעלתה, תיארנו לעצמנו שהשיר יהיה להיט, כשזה אכן מה שקרה וגם בזכות אילן פלד שהכניס לתוכו הומור, התמכרנו אליו תוך זמן קצר ולעולם לא יימאס לנו ממנו!

"שימי פס"- עדן חסון ואלה לי להב 

לכבוד חודש הגאווה 2021, חסון ולהב שחררו יחד שיר מרשים ומקפיץ. אגב, נועה קירל בכלל הקליטה את השיר הזה, אבל ויתרה עליו לטובת דואט "התקווה" עם עומר אדם. את "שימי פס" חסון כתב והלחין, יחד עם המעבד והמפיק המוזיקלי יעקב למאי, צמד היוצרים דולי ופן והשיר בא לומר בפשטות: שימו פס על הקולות מסביב, אל תדפקו חשבון לאף אחד ותעשו אך ורק מה שטוב לכם. השילוב של עדן ואלה לי, יצר שיר מאוד נעים לאוזניים, כזה שעושה שמח על הנשמה והוא לגמרי אחד מהשירים, שגם כיף לנו לשמוע בפול ווליום!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סער הדר: "אי אפשר לסדר לי הצלחה"
• מאילת ועד חיפה: השירים המוקדשים למקומות בארץ
• מרגש: יונתן קלימי בביצוע מיוחד לזכרו של סמ"ר עדי דנן ז"ל

שחררת הבוקר את "האקס הבא שלך". שם מיוחד לשיר… אנחנו רגילים לשירי אהבה או פרידה ולא לחשוב מה יהיה בסוף הזוגיות עוד בתחילתה…

"לפני הכל, ישבנו קבוצה של אנשים מאוד מוכשרים לכתוב את השיר הזה", משחזר. "ציוותתי את רון ביטון, ערן יוסף, דיג'יי שגב, נוריאל ישר ואת כל החבר'ה האלה הרכבתי, כי ידעתי שהם האנשים הכי טובים בשביל לעשות שיר מטורף. אחרי זה, רון בי בא לתחילת הסשן עם הפתקים שלו ואמר 'שמע, יש לי רעיון. כתוב לי פה על פתק 'אני האקס הבא שלך'' ומאוד אהבנו את השורה הזו. כולנו יחד בסיעור מוחות של אמנים שכבר עשו כמה להיטים, כתבנו את כל השיר בשלוש ארבע שעות ובדרך כלל, כל שיר יכול לקחת גם שלוש-ארבע פגישות. את השיר כמו 'בא קליל' שהוצאתי אז עם צוקי למשל, לקח חודשיים לעשות, כי כתבנו פזמון שלא היה מספיק טוב, מחקנו, יצרנו דרופ לא מספיק טוב ושינינו לכלי נגינה אחר, עד שזיקקנו את הכל לשיר הזה. ב-'אקס הבא שלך',  קרה משהו אחר בדומה ל-'מגבת באוויר', ואחרי שלוש-ארבע שעות יצא שיר".  

-מה הסיפור מאחורי השיר? 

"כשישבתי בסשן עם הכותבים, סיפרתי להם שאנשים באים אלי ברחוב ואומרים: 'מאיפה אתה מוכר לי?', 'אתה מעידו בי וצוקי', 'אתה מ-'ברולטה' ומאוד רציתי להכניס את זה לשיר. מכאן, כתבנו את השורות הראשונות של 'אתה מוכר לי, תגיד זה לא אתה מברולטה?' וזה הפך להיות חלק מן שיר, שמספר את מה שקורה מאז 'ברולטה'. 'האקס הבא שלך' בעצם מספר על עידו בן ה-20, שהיה פחות זוגי מהיום והוויב בשיר מאוד חדשני. יש כאן סוג של האוס שלא בא לרצות אף אחד, משהו עוצמתי שאפשר לשים באוטו, לרקוד איתו במסיבות והמוזיקה כאן ממש של 2024".

-בקליפ של השיר מככבת גם בת זוגו של עידו, קטי שמר.  

"קודם כל, אני כרגע בזוגיות מאושרת ומדהימה עם קטי שהיא וואו בפני עצמה. לקחתי אותה לעשות איתי את הקליפ וזה בעצם הקליפ הראשון, שבת הזוג שלי משתתפת בו. בגלל  שהשיר מגניב ואף פעם לא עשיתי את זה, החלטתי שאני רוצה שקטי תשתתף בקליפ ואנחנו מתנשקים בו, עושים צחוקים, בלאגנים, רואים אותנו ביחד והיא גם מככבת בתוכן השיווקי והפרומואים שעשינו לשיר. אני מאוד נהנה לייצר תוכן עם קטי, כי היא ממש ממש מגניבה ובן אדם עם וויב חייכני וקופצני. אנשים כבר התחילו לשאול 'מה, אתם אקסים?!', 'מה, נפרדתם?!', 'מה קורה אתכם?!' ולא הבינו שלא מדובר בה. בכל פעם שאני מסיים להקליט שיר ויוצא מהאולפן, אני משמיע אותו לקטי ובמקרה של השיר הזה חששתי". 

-למה? 

"כי לשיר קוראים 'האקס הבא שלך', אז הושבתי את קטי ואמרתי לה 'תקשיבי אני חייב להשמיע לך משהו, אבל כבר אומר לך מראש שמדובר פה על כתיבה של מישהו שהייתי בעבר, ולא של מישהו שאני היום'". 

© מתוך האינסטגרם של עידו

-תסביר.

"קודם כל, יש לי כמה שיטות כתיבה. יש לי את השיטה לכתוב על מה שאני עובר ביום-יום, יש לי שיטה לכתוב על מה שיקרה איתי בעתיד ויש לי את השיטה לכתוב, על מה שהיה בעבר. לפני 10 שנים, פחות הייתי בזוגיות ואמרתי לקטי 'תקשיבי, התחברתי לשיר ממקום של עידו של פעם ולא של היום' ואמרה - 'יאללה עם הבלבולי מוח, תשמיע לי כבר את השיר!' והשמעתי לה אותו כשכולי ברעידות. קטי עפה על השיר וצחקה, בגלל שלשיר יש קטע הומוריסטי שצוחק על עצמי, כי אני אומר שם שאני לא איזושהי דמות כמו רן דנקר או ג'וני דאפ. תשמע, אין זוגיות שבה הבת זוג מצפה למשהו, אבל קורה משהו אחר שמבאס אותה ולהיפך, אז בשיר אני בא לומר שאני לא האביר על הסוס הלבן: 'אני לא מי שחלמת עליו, וגם לא ג'וני דפ, אני בטח לא רן דנקר' והכוונה כאן, היא שצריך לקבל דברים בפרופורציות מבחינת הזוגיות. ל-'האקס הבא שלך', גם הכנסתי רפרנסים של שירים מהעבר כמו 'תן לי לבד' ו-'אפוקליפסה', אז השיר הזה הוא בעצם קולאז' של מלא תקופות שעברתי".  

-במה השיר הזה שונה משירים שהוצאת עד כה? 

"דבר ראשון, אני מפתח לעצמי קו מוזיקלי ומאוד חשוב לי, להיות מזוהה עם צורת הגשה מסוימת וצורת הפקה מסוימת. היום אני שר בטונים הנמוכים שלי, שזה משהו שאני מאוד אוהב ובמוזיקה שהולכת להגיע אחרי 'האקס הבא שלך', אתם תשמעו אותי בעוד צבעים. מה שאני אוהב בשיר, זה שהפזמון הוא בעצם שירה ובשאר השיר אני עושה ראפ, אז זה בעצם מה ששונה בין השיר הזה לשירים קודמים שהוצאתי. בשירים כמו 'ואן גוך' ו-'ברולטה' למשל הייתי ממש בראפ וב-'אקס הבא שלך', יש שילוב של שירה וראפ. השיר הזה פשוט מוציא ממני צבעים שעוד לא הוצאתי". 

-השיר הוא ללא ערן יוסף ושגב, איתם הוצאת כמה וכמה להיטים וביניהם "ברולטה". תעשה לנו סדר - אתם צוות? או כל אחד בנפרד?

"לפני הכל אנחנו כל אחד בנפרד. כל אחד מוציא את המוזיקה שלו וכשאנחנו רוצים לעשות שיתוף פעולה, אנחנו מתאחדים והופכים להיות הרכב. כל אחד יכול להוציא שיר בנפרד ואנחנו גם יכולים להוציא שיר ביחד. חשוב לנו שלכל אחד יהיה את המוזיקה שלו, שכל אחד יפרח ואנחנו גם עוזרים אחד לשני לפרוח ולהצליח, כשערן ושגב עוזרים לי בכתיבה, בהלחנה, בהפקה וגם אני עוזר להם בדברים האלה בשירים שלהם. אנחנו בקולקטיב מוזיקלי משותף שהוא מדהים, כי הוא מאוד מפרה אחד את השני ויש בו חיבור מאוד מעניין, אבל בגדול חשובה לנו ההפרדה, שכל אחד יהיה מוזיקאי בפני עצמו. מאז שצוקי ואני התפרקנו, אני נמצא במן חיפוש מחדש של 'מי זה עידו בי?' ופתאום מצאתי את הצבע שלי, מצאתי את צורת ההגשה, את הראפ שמשתלב עם השירה, המוזיקה האלקטרונית ומה שאני רוצה לעשות זה להרים אנשים, להרקיד אנשים, לעשות להם שמח ולהצחיק אותם". 

-איך התחברתם?

"את האמת שדרך הטיקטוק", מספר. "ערן הגיב לי על הסרטון ואז חבר אמר לי 'ראית מי הגיב לך על הסרטון?' עניתי 'מי?' והחבר אמר - 'זה ערן יוסף, שהוא דיג'יי מאוד חזק'. נכנסתי לראות מי זה וראיתי שהוא מאוד יצירתי באיך שהוא משלב בין שירים, בתקלוטים במועדונים ושהוא מאוד מוכשר. אחרי זה שלחתי לו הודעה והצעתי לו עוד לפני עניין המוזיקה, שנשב בקטע של ישיבה חברית. הפגישה הראשונה הייתה ביחד עם שגב בבית שלו. ידעתי ששגב יהיה, אבל לא ידעתי מי הבן אדם וכשהגעתי לפגישה, הבנתי כמה הוא גאון ושיש לו שמיעה אבסולוטית, כלומר הוא יכול לתרגם לך מלודיה לפסנתר רק מלשמוע אותה בלי תווים. בפגישה הראשונה נוצר בינינו חיבור ממש טוב, באותו יום גם הייתה לנו כבר סקיצה של 'ברולטה' ואחרי זה, ערן ושגב ואמרו לי 'אנחנו מתקלטים היום ב-'האומן 17' בתל אביב, בוא איתנו, ננסה את השיר בלייב מול הקהל', וזרמתי איתם. נסענו מהאולפן ישר ל-'האומן', הופענו עם השיר הזה מול 1,500 איש, זה היה מטורף וכאן ידענו שזה זה". 

-תיארת לעצמך שתיצרו להיט ועוד להיט?

"האמת שלא", מתוודה. "לא חשבתי ש-'ברולטה' ילך למקומות שהוא הגיע אליהם. באתי להנות עם ערן ושגב באולפן ולא חשבתי על מה תהיה התוצאה, אלא שזה פשוט קרה מעצם זה שנהיינו חברים. נוצרה חברות של ממש, התחלנו לעשות צחוקים, להמציא כל מיני שטויות, משפטים מגניבים ותוך כדי שאנחנו צוחקים ונהנים, נוצר 'ברולטה'. בעבר, הייתי אומר לעצמי שחייב לשבת ולהביא להיט, אבל זה לא עובד ככה. צריך לזרום עם הסיטואציה, ליהנות, לעשות צחוקים, להעביר את הפאן שנמצא בחדר ורק אז זה קורה".  

-כמעט כל שיריך האחרונים הפכו לויראלים בטיקטוק. איך משמרים את ההצלחה הזו? 

"דבר ראשון, צריך לחדש את עצמך כל הזמן, להעלות תוכן חדש, להיות יצירתי ולא לחזור על עצמך. צריך גם לעשות דברים קיצוניים, להעיז להשתטות, לצחוק על עצמך ולצלם את עצמך, גם כשאתה לא נראה הכי טוב. תצלם ותעלה בלי לדפוק חשבון ומצד שני, חשוב לכתוב לעצמך מה אתה רוצה להעלות. גם אני בעצמי לפני כל שיר, יושב ועושה רשימה של כל מה שאני רוצה לצלם".  

-למשל?

"את הסרטון בו אני משמיע לקטי את השיר לראשונה ורואים את התגובה שלה כתבתי לעצמי לפני, וגם את הסרטון עם משחק האקסים והאקסיות של המפורסמים. מצד שני, צריך להשאיר מרחב לספונטניות ובהרבה דברים בסרטונים של 'ברולטה' לדוגמה, ערן, שגב ואני לא השתמשנו. באופן כללי, אתה כותב לעצמך רעיונות, אבל ברובם אתה לא משתמש, כי מתחילים להגיב לך כל מיני דברים תוך כדי הקמפיין שיווק לשיר. בסרטון הראשון שבו השמעתי לקטי את השיר בפעם הראשונה, אנשים הגיבו שהיא דומה לנס (נסיה לוי - ד.ש), אז כעבור שבועיים העלתי עוד סרטון שבו השמעתי לקטי את השיר, קראתי לה 'נס' והיא התעצבנה. הקהל אהב את הסרטון מכיוון שהוא היה קומי, אז כשאתה יוצר תכנים מצחיקים, זו הסיבה העיקרית שבזכותה אנשים נכנסים לטיקטוק, כי בסופו של דבר אנשים נכנסים לשם כדי לצחוק. כשצילמתי למשל סרטון שאני רוקד במדרגות הנעות בעזריאלי והוא נהיה ויראלי, מישהו פגש אותי ברחוב ואמר לי 'המורה שלי מופיעה בסרטון הזה והיא ממש כועסת עליך, כי כולם מזהים אותה מהסרטון הזה ומתקשרים אליה', אז נוצרה סיטואציה ממש מצחיקה". 

-ואם כבר הזכרת את נס, יש מחשבה לשתף פעולה איתה ועם סטילה? 

"האמת שיצא לי להיות עם נס וסטילה כמה פעמים באולפן. הם אנשים ממש מגניבים, יש לי איתם חיבור מעולה ויש לי תחושה, שבאיזשהו שלב זה יקרה".  

-לא מזמן העלית לטיקטוק סרטון עם רן דנקר. יש כאן רמיזה לדואט בדרך?

"האמת, שאנחנו מבשלים משהו מאוד מעניין. קשה לי עוד לחשוף את הפרטים, אבל אנחנו כרגע בניסוי ותהייה ויש הפתעות גדולות בדרך. באופן כללי, בתקופה האחרונה אני עובד עם שמות חזקים בתעשייה ואני בונה שיתופי פעולה מאוד מעניינים להמשך".  

-לפני שנתיים, אתה ועמיתך למקצוע לשעבר, צוקי, הפרדתם כוחות. באיזשהו מקום, היו רגעים שהרגשת חרטה על ההחלטה הזו? 

"ברור שהרגשתי", משיב עידו בכנות ומשתף. "אני זוכר שבחצי השנה הראשונה הרגשתי שכנראה אפרוש ממוזיקה, הרגשתי שזה הסוף, שאני צריך לעבור מקצוע והייתי שבור  לגמרי. לקח לי הרבה זמן לאסוף את עצמי ובאותה התקופה, שאלתי את עצמי 'איך עשינו את זה?' ו-'איך הגענו למצב הזה?', אבל לאט לאט הבנתי שהחיים ממשיכים והפעולה הזו של לעשות מוזיקה, הייתה חזקה יותר ממני והוציאה אותי מהבאסה והחרטה. כשהתחלתי לגלות את עצמי מוזיקלית, פתאום הבנתי שאני מסוגל לעשות את זה כעידו בי, אני מסוגל להוציא מוזיקה שאנשים שומעים ואשכרה אוהבים את מה שאני עושה. מ-'ברולטה' הבנתי שאני בדרך חדשה, אני כבר לא מתחרט על מה שהיה וכנראה שאחרי 14 שנה, היינו אמורים להתפרק. כל דבר קורה מסיבה מסוימת ודווקא מהמקום הלא נוח, הקשה והמתאגר, גיליתי את עצמי מחדש והחזרתי לעצמי את המוטיבציה ליצור ולעשות דברים גדולים".  

-אתם שומרים על קשר כיום? 

"אנחנו שומרים על קשר, אבל לא כמו פעם. היום כל אחד בעשייה שלו, כל אחד בפינה שלו ואחרי 14 שנה אתה רוצה לגלות את עצמך, כי עד אז לא ידעתי מי זה עידו לבד. עזוב את המוזיקה, לא הכרתי את עצמי בחיים עצמם, בסיטואציות חברתיות תמיד הייתי עם צוקי, כל היום בעצם היינו ביחד ואחרי הפירוק התחלתי לגלות את עצמי מחדש, אז בשביל הגילוי הזה הייתי צריך את הספייס. זו בעצם הייתה לידה מחדש ובמובן האישי, למדתי איך לחיות לבד, מה האופי שלי כשאני לבד וגם מבחינה מוזיקלית, התחלתי לגלות כישורים חדשים וצבעים ווקאלים חדשים". 

-עידו אכן הצליח לגלות את עצמו, אך מספר כי הדרך לשם לא הייתה פשוטה.

"בגלל שהתבאסתי על הפירוק לא היה לי תיאבון. רזיתי 12 קילו, הפנים שלי היו רזות ואחרי חודש, התחלתי לסדר לעצמי את היום כמו בן אדם נורמלי. התחלתי להתעורר מוקדם בבוקר, התחלתי להתאמן ועם האימונים בא התיאבון, אז גם התחלתי לאכול כמו שצריך. מבחינת המוזיקה, התחלתי להוציא את עצמי לעבוד באולפנים, לכתוב שירים, לשבת עם מוזיקאים ובעצם הדבר העיקרי שהזיז אותי מהדיכאון זו המוזיקה. המוזיקה ממש הזיזה אותי לצאת החוצה לעולם ופשוט החייתה אותי".  

-ב-10 ביוני אתה תופיע עם ערן יוסף ושגב בפסטיבל "הדור שישנה את העולם". מה אתם מתכננים לקראתו? 

"קודם כל, שלושתינו הופענו הרבה פעמים ביחד ובגלל שאנחנו מגיעים מהרקע של המוזיקה האלקטרונית, אנחנו מתכוונים להעיף את הקהל לשמיים. יש לנו הופעה עם גרסאות מיוחדות לשירים וכל שיר שאנחנו מופיעים איתו, לא נשמע כמו שהוא ב-'יוטיוב' כשאנחנו משלבים מלודיות, מקצבים ושירים. יש פעמים שהיינו משלבים שירים מפעם, מכניסים ביט של שיר ישן ומשלבים אותו עם מילים של אחד השירים שלנו. לדוגמה, לקחנו את 'ברולטה' ובסוף השיר הכנסנו את המילים: 'והעיקר, והעיקר, לא לפחד, לא לפחד כלל' (מתוך "כל העולם כולו גשר צר מאוד" - ד.ש) שזה מה שעשינו במהלך המלחמה. הופענו בפני חיילים שהרגע יצאו מעזה בשטחי כינוס, ובפני מפונים מהצפון שלא ראו את הבית שלהם חודשים, אז היה לנו חשוב להזכיר להם לא לפחד ושהאמנים נותנים להם את הגב. האמנים באים לשמח אותם, לתת להם רגע אסקפיזם ודרך ההופעות האלה, גם נולד השיר 'אחים'".   

-הפסטיבל הוא בסימן עצמאות כלכלית מגיל צעיר. אתה גם התחלת בגיל מאוד צעיר במוזיקה, איך ידעת להתנהל כלכלית עם כל ההצלחה? 

"תשמע, אני נכנסתי לתחום המוזיקה כשהייתי בן 15. האמת שבשש-שבע השנים הראשונות, לא ידעתי להתנהל כלכלית והיום אני מצטער על זה. היום אני שם לעצמי בכל חודש סכום מסוים לעתיד, אבל בעבר לא חשבתי על זה, אלא שבזבזתי, נהנתי מהכסף ולא חשבתי על מה יהיה בעתיד".  

-ומתי עשית את הסוויץ'?

"מאז הפירוק שלי ושל וצוקי, הבנתי איך מתנהלים עם כסף, כי הכרחתי את עצמי להתעסק בזה. לא חקרתי את הנושא של ההתנהלות הכלכלית, לא נכנסתי לעומק העניין וכשהתפרקנו אמרתי לעצמי 'אוקי, עכשיו אני מלמד את עצמי איך להתנהל כלכלית'. שאלתי שאלות, חקרתי, בדקתי והדבר העיקרי שהבנתי, זה איך לשים כסף בצד וגם ליהנות ממנו. אין כאן שחור או לבן, כלומר זה לא לבזבז או לחסוך, אלא שיש כאן אמצע ואפשר להביא את עצמך לסיטואציה, כשאתה גם נהנה מהכסף שלך וחוסך בו זמנית. הייתי מחזיר את הגלגל אחורה ואומר לעידו בן ה-15 'תקשיב, כל חודש אתה שם בצד 2,000, 3,000 שקל וזה ישתלם לך בעתיד', אבל לא בוכים על חלב שנשפך. מכל טעות לומדים, זה מה שמחשל אותנו כאנשים וגם אותי זה חישל, לעבור את הדברים האלה על בשרי". 

הצלחת לחסוך או שהיו גם החלטות שגויות בדרך?

"חד משמעית", משתף עידו. "בזבזתי כסף על דברים שלא הייתי צריך לבזבז, כמו על אוטו מאוד יקר, על מסעדות בקטע מוגזם ברמה יומיומית והיום אני לא עושה את זה, אלא מכין לעצמי אוכל. מצד אחד נהנתי, כי נסעתי באוטו מטורף ואכלתי מלא אוכל, אבל מצד שני יכולתי לנסוע באוטו פחות יוקרתי ולאכול פעם פעמיים בשבוע במסעדות, שזה מה שמחזיר אותנו לעניין של לדעת איפה האמצע נמצא, ומתי לא להגזים בדברים. בגיל 28 התחלתי להבין איפה האמצע, כלומר כן אפשר למשל לצאת לחופשה במלון חמישה כוכבים, אבל גם לדעת מתי זה לא הזמן ולשים לעצמי גבולות. אני חושב שככל שאדם ישים לעצמו גבולות כבר כילד או כנער, זה יחשל את האופי שלו ויגרום לו להיות חזק מול פיתויים שאנשים יציעו לו. אם מתחילים לפתח עמוד שדרה כבר בגיל צעיר, זה ישפיע לטובה על החיים הבוגרים". 

-מהי העצה הכי טובה שאתה יכול לתת, לבני נוער שרוצים להצליח כמוזיקאים?  

"הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת למוזיקאי מתחיל זה להעיז לעשות דברים חדשים ולא לחקות מוזיקאים אחרים. אני לא מדבר על השראה, תמיד טוב לשמוע מוזיקה מכל העולם, לחקור ולחפור בכל מיני מקומות, אבל התוצר הסופי צריך להיות שילוב של דברים ולא משהו שהוא אחד לאחד. טיפ נוסף וחשוב, הוא לקחת את הכל ברצינות. אם בן אדם רוצה להפוך להיות מאסטר במשהו, צריך להשקיע בו המון שעות ואם לא תיקח את הכל ברצינות, זה לא ילך. חברים שלי צוחקים עליי ואומרים 'חיים של זמר, חיים של זמר', ואנשים חושבים שלזמרים יש חיים קלים, שהם מתעוררים ב-14:00 בצהריים, עובדים מתי שרוצים וזה לא עובד ככה! אני למשל מוצא את עצמי עובד 12-13 שעות ביום ומודע לכך שזה על גבול הלא סביר, אבל כדי להיות מוזיקאי מוביל שמשפיע על אנשים, צריך לעבוד מאוד קשה ולמתוח את הגבולות". 

-בדצמבר יעברו עשר שנים מהפעם האחרונה שהשתתפת בפסטיגל. לא הגיע הזמן לעוד אחד? 

"קודם כל, אני אשמח להשתתף בעוד פסטיגלים. בזמן האחרון, התחלתי גם להיכנס לעולם המשחק, לקבל הצעות מכל מיני מלהקים וכיום, אני חושב שלעשות פסטיגל יהיה ממש נכון עבורי". 

-באיזה מובן?

"הביצוע הבימתי שלי השתפר, השירה שלי השתפרה והמשחק שלי השתפר, אז אני מרגיש הרבה יותר מוכן מהפסטיגל שעשיתי לפני 10 שנים. בנוסף לזה, יש לי תוכניות בשביל קהל שהוא לא רק נוער, אלא גם של סטונדטים וחיילים, כי יש לי קהל שחולש על טווח גילאים יותר רחב והפסטיגל, הוא בשביל הקהל היותר צעיר שלי. אני מתכנן מופעים שיהיו מותאמים לכל הגילאים, כי אנשים ברחוב שואלים אותי 'איפה אפשר לראות אותך מופיע?', אז אני עונה שבפסטיבלים, במועדונים ושאני מתכנן בשנה וחצי הקרובות, לעשות מופע פתוח לכולם. מדובר במופע שאין לו הגבלת גיל, שיתאים לחבר'ה שלא ראו אותי מופיע הרבה שנים ובא להם לחזור לראות הופעה של עידו". 

-מה עם קריירה בחו"ל, זה משהו שמעניין אותך?

"עד הקורונה מאוד כיוונתי לחו"ל וזה מאוד עניין אותי, אבל מהקורונה התחלתי להבין שיש יעדים שעדיין לא הגשמתי בארץ, אז הראש שלי בשנה-שנתיים הקרובות נמצא כרגע בעשייה כאן. בנוגע לעתיד, אני מאוד פתוח לשיר באנגלית, לכתוב באנגלית וכבר כותב לעצמי מדי פעם טקסטים, אבל כל דבר בעיתו. בעבר גם הופעתי כבר בחו"ל עם ערן ושגב בפסטיבל 'זיגט' בהונגריה, שזה פסטיבל מהטופ העולמי והצלחנו להגיע אליו בזכות 'ברולטה' שהתפרסם בעולם. בעתיד אני ללא ספק מכוון להופעות בינלאומיות אבל אני פשוט נהנה מלגלות צדדים של עידו החדש מבחינת העשייה העברית, כשאני כותב פאנצ'ים וטקסטים בעברית ששוברים את הגבולות של עצמי. אני מאוד מחובר לשפה העברית, אני אוהב את משחקי המילים בעברית ואוהב לתת סלנג ומטאפורות, שאלו דברים שאני חזק בהם בעברית. באנגלית אני עוד לא נמצא שם, אבל עובד על זה". 

-חגגת תחילת עשור לא מזמן. אילו עוד חלומות תרצה להגשים בעשור הבא?

"אני מתכנן לשתף פעולה עם אמנים חזקים בישראל, אמנים שאני שומע את המוזיקה שלהם וכאלה שאני מעריך את העבודה שלהם. אני מתכנן לפתוח מופעים שהם של עידו עם נגנים, מתכנן להנות מהמוזיקה, לעשות דברים שעדיין לא עשו בישראל ודברים שאני עצמי עדיין לא עשיתי. אני גם רוצה להוציא אלבום סולו, כשלמעשה אני כבר עובד עליו ויש המון שירים שעדיין לא הוצאתי וייכנסו אליו. באלבום הזה, אתם הולכים לשמוע עידו שעוד לא שמעתם, אני הולך לחשוף הרבה דברים רגשיים שאף אחד לא יודע, לדבר על דברים שעברתי בחיים וזה יהיה אלבום שחושף דברים אישיים ופנימיים. זה לוקח זמן ואין לי תאריך משוער, כי אני בעצמי עדיין מקלף את הקליפות. החלום הגדול שלי זה לפתוח קופות, לעשות סולד אאוט, להיות שם עם הילדים שיהיו לי ושהם יהנו מההופעה שלי". 

© מתוך האינסטגרם של עידו

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• מאילת ועד חיפה: השירים המוקדשים למקומות בארץ
• מרגש: יונתן קלימי בביצוע מיוחד לזכרו של סמ"ר עדי דנן ז"ל

"כשהייתי קטן, ההורים שלי רשמו אותי לחוג פסנתר. הלכתי לכמה שיעורים עם מורה ולא התחברתי לזה, אז בכיתה ב' התחלתי ללמוד גיטרה. ישבתי גם לנגן על זה עם חברים שלי בכיף שלנו ותוך כדי, הלחנתי, כתבתי שירים ומכאן התחלתי להבין מה קורה. אחרי כמה זמן, הייתי בלהקת הנוער 'שטח פרטי', כתבנו את השיר הראשון ובמסלול הזה, הבנתי שמוזיקה היא משהו שאני אוהב לעשות וגם מוחאים לי כפיים כשאני מסיים לשיר, אז אמרתי לעצמי  'כנראה שיש משהו שאני טוב בו'". 

-מה הצעד הראשון שעשית כדי להיכנס לעולם הזה?  

"הצעדים הראשונים שלי היו תמימים", משחזר הדר. "הייתי בלהקה צעירה, הופענו בכל מיני מקומות, בטלוויזיה, זהו הייתה חוויה מאוד נעימה ובמקום של בני נוער, זה לא צמח יותר מדי. כשהייתי בן 16 הלהקה התפרקה, אבל נשארנו חברים טובים והבנו, שכל אחד צריך לעשות איזושהי דרך. מכאן התחלתי לעבוד על חומרים שלי, במקביל לזה שהתגייסתי ללהקה צבאית. במשך שנתיים ושמונה, הייתי זמר וגיטריסט בלהקת חיל החינוך וזו הייתה חוויה מדהימה, כי אתה פוגש הרבה מוזיקאים בארץ במקום אחד ועזוב את מה שאתה עושה איתם, עצם העובדה שאתה נפגש איתם ומקבל מהם ים השראה זה מדהים. באותה התקופה גם קניתי מחשב, התחלתי להפיק בעצמי, ככה בעצם הפקתי את אלבום ה-EP הראשון שלי שיצא לפני שנה ומשם הכל התחיל".

-לפני כמה ימים, הדר הוציא את שירו החדש "עיניים ירוקות".  מה הסיפור מאחוריו?

"השיר 'עיניים ירוקות', מדבר על פספוס באיזשהו מקום. לא מדובר על מישהי ספציפית, אלא על מישהי שבאה אלי בזמן הלא נכון, כשאני נמצא בכלל במשהו אחר. אם הייתי מוכן לקבל אותה היא בחיים לא הייתה מגיעה, אבל כשאתה נמצא במקום אחר וחושב על דברים אחרים לגמרי, היא מופיעה בטיימינג הלא מתאים וזה מערער אותך. מצד שני, יש התמכרות לדבר הזה שאתה לא מצליח להשיג, אז השיר בעצם מספר את כל הסיפור: 'את באה כשקשה לי ואת יפה כמו מלחמה, כששקט לי בחדר אז את עומדת מוכנה'. זה בדיוק מה שמתאר, את איך שהבחורה נכנסת לחיים שלך בעדינות, אבל יודעת שהיא עושה נזק ואתה יודע שאתה לא יכול להיות מולה. פירוש הדבר של 'עיניים ירוקות' הוא בעצם פספוס, אני והבחורה לא יכולים להיות ביחד ובסופו של דבר, אתה נשאר לבד".  

-מה הדבר שהכי חשוב לך להעביר לקהל בשירים שלך?

"תשמע, לכל שיר יש את הסיפור שלו. רצון העל שלי, הוא שהמאזין שלי יגיד לעצמו 'וואי גם לי זה קרה!' וזו התחושה שאני מרגיש, כשאני שומע שירים של זמרים אחרים וזו התחושה הכי גדולה שיוצר יכול להעביר לי, אם זה ברמת המילים ואם זה ברמת הלחן. אם השיר פוגש את הבן אדם ששומע אותו ואומר שהוא ממש פגע בנקודה בחיים שלו, זו התחושה הכי טהורה של מוזיקה וככה אני יודע שיש אנשים שמבינים אותי, מהבחינה שאני לא היחיד שחווה אהבות נכזבות, קשיים ותסכולים".

-מה השיר שבעיניך מציג באופן מובהק את מי שאתה? 

"שאלה טריקית", משיב. "כל אחד מהשירים שלי, מציג משהו שנמצא בי ובשלוש דקות, קשה להציג מי אתה. 'עיניים ירוקות' למשל, מאוד מבוסס על המוזיקה שאני שומע לאחרונה. כלומר, אם השירים הקודמים שלי התבססו על הרוק אנד רול שאני אוהב, האר אנד בי שאני שומע לאחרונה צלל לשיר הזה ומבחינת הכתיבה, הוא מדבר על דברים שקרובים לי ללב בצורה כרונולוגית. 'עיניים ירוקות' נוגע בצורה מדויקת במי אני, במה אני רוצה לעשות ובמה יש לי להגיד". 

-עם אילו זמרים אתה חולם לשתף פעולה?

"הייתי שמח לעשות משהו עם אושר כהן ועדן חסון. הייתי רוצה לקבל קונטרה של משהו ים תיכוני יותר ושניהם אמנים שאני מאוד אוהב. הם גם כותבים, גם מפיקים בעצמם וגם זמרים מזרחיים אדירים. אולי זה נראה רחוק ממה שאני עושה מבחינת הז'אנר, אבל אני מחזיק מהם ובאופן כללי, אני חושב שגם אושר וגם עדן, הם ביטויים לשינוי שקורה במוזיקה הים תיכונית שהוא טוב מאוד והם ממש פורצי דרך".  

-בעבר השתתפת בסרטו של קובי מחט "ג'סטה", ומאז לא ראינו אותך בסרט נוסף או סדרה. יש רצון להתנסות שוב במשחק, אולי אפילו בסדרות נוער?  

"יש רצון כזה לגמרי. אני מודה שאני מחפש את הפרויקט שירגיש כמו כפפה ליד, כי הבנתי שלי אישית קשה לצלול לעולם הזה באיזשהו מקום. אני נורא רוצה לשמור על עצמי, כי כשאני מגיע למשחק, לאנשים הרבה יותר קל להשוות אותי לאבא שלי והרבה יותר קל להם לבקר אותי. נהנתי לעשות את הסרט וזה זרע את הזרע של 'אוקי, יש שמעניין אותך', אבל משהו בי אמר שמוזיקה זה העניין. אני קודם כל רוצה להשקיע במוזיקה, להמשיך לטפח את עצמי, שהשירים שלי יהיו בחוץ, שידעו שסער הוא מוזיקאי ורק אז ללכת ולחקור עוד דברים. בסוף אני מוזיקאי, זה מה שאני עושה וזה מה שאני רוצה להיות. אומנם עשיתי קורס משחק אחרי שהשתחררתי מהצבא, אבל אני מחפש את הדבר שירגיש לי נכון". 

-ואם יקראו לך לאודישן, תעשה זאת? 

"ברור!", מכריז סער "אין דבר כזה לא לעשות! אין לי שום אגו ואם יקראו, אני אעשה".  

-בתור בנו של צביקה הדר, עד כמה הטייטל פתח לך דלתות או להיפך האם זה דווקא יותר הקשה? 

"אני מרגיש שזה בול באמצע".

כלומר? 

"תשמע, הכל עניין של הימור, זה לפעמים יכול להקשות ולפעמים גם יכול לעזור. אני מרגיש שההתקדמות הכי גדולה שעשיתי הייתה דווקא בדברים שאבא שלי לא עזר בהם. אי אפשר לסדר לי הצלחה, אין מישהו שאפשר לדבר איתו ואז סוגרים משהו, אבל העזרה של אבא היא בדברים שהם לוגיסטיים יותר. כשהייתי צריך ציוד לקליפ למשל, שאלתי אותו מאיפה מביאים ציוד ואני פשוט מבקש ממנו עזרה, בדברים שהם קטנים יותר. הטייטל לפעמים נחמד, אבל זה זורע לאנשים דעה קדומה שקשה לשנות".

-ונתקלת בסטיגמות שהופנו כלפיך בעקבות הקשר המשפחתי? 

"חד משמעית", משתף. "ברגע שבן אדם רואה רק כותרות כמו ה'הבן של צביקה מוציא או מופיע ב-'  ולא  שומע את המוזיקה ורואה את הקרדיטים, אני לא מאשים אותו. כשמישהו אומר 'יאללה עוד אחד שאבא שלו סידר לו', הוא לא נכנס לקרדיטים לראות שעשיתי את השיר, את ההלחנה, את הכתיבה ושאני באמת עשיתי הכל. מי שאומר את זה, לא צולל לתוך הדבר או מגיע להופעה לראות שהכל באמת קורה, אלא רק את הדבר הקטן, אז אוטומטית אנשים לוקחים את זה למקום של 'כנראה סידרו לו משהו'. מה שאני עושה זה 100% אני ומרגיש לי, שאנשים אוהבים לחשוב שבארץ זה בדיוק מה שקורה בלוס אנג'לס, שאתה גדל בממלכה, אוטומטית הופך לפפראצי למשל ושהילדים של המפורסמים זה משהו גדול. אני מרגיש, שלא חוויתי משהו מיוחד עם העובדה שאבא שלי קצת יותר מוכר, לא הלכתי לאירוע 'גאלה', התגייסתי לצבא, סגרתי שבת כשהייתי צריך, עבדתי בבית קפה והכל נורמלי". 

-איך התמודדת עם הסטיגמות? 

"אני חושב שהן בעיקר נותנים לי את הדרייב לעשייה. הסטיגמות האלה פוגשות אותי בהמון צמתים בחיים ובמיונים ללהקה צבאית למשל, היה לי קשה יותר בגלל שאני 'הבן של'". 

© צילום מהאינסטגרם של סער

-איך זה בא לידי ביטוי? 

"הרגשתי שבוחנים אותי אקסטרה, שמסתכלים עליי אחרת וזה נותן לי את הדרייב של 'תהיה הכי טוב שאתה יכול', 'תוכיח שאתה פה לבד בלי שאף אחד יסדר לך כלום', 'תן בראש ותעשה את ההכי טוב שלך'. כשהתקבלתי ללהקה צבאית, לאנשים שהסתכלו מהצד היה קל להשלים את המידע בראש ולחשוב 'הוא כנראה לא מוכשר וסידרו לו את הג'וב', אז זה בעצם גרם לי לעשות את התפקיד שלי ממש טוב. אין בי צד שכועס על זה, אלא שאני שלם עם מי שאני, לא מתבייש בעצמי ויכולתי לא לדבר איתך בכלל על הנושא הזה, אבל אני מאוד פתוח לגביו, כי אני מנסה לשים הכל בפרצוף. למי שבוחר להתעסק בבחוץ, אני לא מייחס משקל ובסופו של דבר, כולם פוגשים את זה. לכל אחד יש מה להגיד על השני, אז ממליץ לכל מי שסביבי, לכל מי שקרוב אלי ולמי שקורא את הכתבה, לא לייחס הרבה משמעות למי שלא מייחס משמעות אליך. השיר 'עיניים ירוקות' שיצא עכשיו, הוא בעצם ביטוי ל-'אני עושה את מה שאני עושה', תצטרפו לנסיעה ואם לא, גם אז אוהב אתכם'". 

-כמו הרבה אמנים שמתנדבים ומשמחים חיילות וחיילים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", גם סער ואביו התגייסו לעשייה המבורכת 

"מתחילת המלחמה, אבא שלי הוביל שליחויות עם משאית ובמקביל, אני התנדבתי עם חברים במסעדה בתל אביב, כשהכנו מנות לחיילים ועשינו להם משלוחים. באחת השיחות שלי עם אבא, אמרת לו 'אתה כל היום על המשאית, אז אולי נעשה הופעות על משאית כמו שעשו בקורונה?' וענה - 'גם אני חשבתי על זה, צריך לעשות משהו'. בתקופה הזו, כל אחד רצה לתרום והרעב שלנו היה 'בוא נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות', שזה לשמח ולשיר, אז הבאתי איתי את החברים מהלהקה הצבאית וההופעות על המשאית יצאו לדרך. הופענו למשל בכיפת ברזל שבצפון, בפיקוד העורף וההופעות כללו את הרפרטואר של הלהקה הצבאית. העלנו את אבא לבמה ועשינו כמו 'כוכב נולד', כשהוא היה על תקן המנחה, קרא למי ששר טוב מהיחידה לעלות לבמה, הקשיב לו וזה היה מצחיק. היה לנו כיף, ישבנו עם החיילים וכל הדבר הזה היה ממש כמו פינג פונג, כלומר 'וואנס' הם נותנים לנו אנרגיה, אנחנו מחזירים להם אותה וזה היה אפילו יותר חשוב מהמוזיקה עצמה".  

-אביך היה הסמל של תכניות הריאליטי מז'אנר המוזיקה. שקלת פעם להשתתף באחת כזו?

"תראה, יש לי חברים טובים שהלכו לתוכניות כאלה וזה עבד להם, אבל לי אישית זה מרגיש לא כל כך מתאים. המטרה שלי כרגע היא לא למצוא את הדרך להציג את עצמי לעולם בשלוש דקות וללכת לתוכנית כזו, לעשות קאברים, שישפטו אותי ושיהיה פרומו גדול כזה, מרגיש פחות מתאים לאיפה שאני נמצא עכשיו בקריירה. היה לי חשוב לעשות את הצעד הראשון לבד, אבל 'Never Say Never'. אני לא יודע מה יקרה בהמשך, בינתיים אני מרגיש שהמסלול שלי נבנה בדיוק כמו שאני רוצה, שזו הדרך של להוציא חומרים שלי, לעשות הופעות וזה מרגיש לי מותאם לדי אן איי שלי, מאשר ללכת לתוכנית כזו או אחרת".  

-מה עם אירוויזיון זה משהו שהיית רוצה לנסות?

"את האמת? האירוויזיון הוא מהדברים שלא מדגדגים לי. באופן כללי, קריירה בינלאומית זה לא משהו שאני מרגיש רעב אליו".  

-למה? 

"כי אני מרגיש שמה שיש לי לתת הוא מאוד של הארץ. אני כותב בארץ, עברית זו השפה שלי, גדלתי בעברית, אני קניתי ממתקים בקיוסק בעברית, עליתי על האוטובוס בעברית וכל היום-יום שלי הוא בעברית. אם היה מדגדג לי לעשות משהו בחו"ל, בשביל הדבר הזה הייתי צריך לחיות את דרך החיים של האנשים המקומיים, אבל הרעב שלי למוזיקה הוא במקום ישראלי, אותנטי, קרוב לאיך שגדלתי וקרוב לאיך שאנשים שאני פוגש גדלים. אם תבוא לספר לבן אדם סיפור בלי שאתה יודע איך הוא גדל, יהיה קשה לפגוש את האנשים שיאמרו 'בואנה, גם אני מרגיש ככה וככה'. אני לא חושב על אירוויזיון או על קריירה בינלאומית, כי אני מרגיש שהחוזק ביצירה שלי זה שהיא ישראלית ועברית".   

© מתוך האינסטגרם של סער

-מה למדת מאביך לאורך הקריירה? 

"קודם כל, השקשוקה של אבא הכי טעימה ואני לומד ממנו איך מכינים אותה", משיב בהומור ואף מתכוון לכך. "תשמע, כולנו לומדים מההורים שלנו המון, כולנו מסתכלים עליהם ולכולנו יש את הדברים שאנחנו נורא גאים בהם. בקונטקסט של המקצוע, למדתי מאבא איך לקחת ציפיות ואכזבות בפרופורציות וכמה משקל לתת להן. למדתי ממנו לא להתרגש מדי כשאני מצליח, לא להתרגש מזה שאני נופל ולהבין, שהעבודה שלך היא עבודה. יש לך המון שנים לתת ואם בחרת במה שאתה עושה כמקצוע, אז תסתכל על הלונג ראן ותתייחס לזה כמו שצריך להתייחס. זה מבלבל, כי במקצוע שלי הרגש מאוד מעורב, אבל צריך לשים אותו בנפרד ומחשבות של 'האם השיר ייכנס לפלייליסט או לא?', למשל. צריך להרחיק מהיצירה ומהנפש, כי אלו מחשבות מקצועיות ולא של סער הבן אדם. גם כשההשלכות מדהימות או גרועות צריך לקחת אותן בפרופורציות, כי יש מרכיבים שלא קשורים ליצירה ולרגעים האישיים שלך, אלא לאיך שהעולם בחוץ מבין את הכל. אחת השאלות הכי נפוצות זה 'איך להיות הבן של צביקה הדר?', וזו שאלה שזהה לחלוטין ל-'איך זה להיות הבן של אבא שלך?'".   

-מהי כוונת המשורר? 

"להיות הבן של אבא, זה פשוט כמו להיות בן של אבא. אבא שלי בן אדם שאני אוהב, מעריך, שמח שהוא בחיים שלי ועובד במה שהוא עובד. מה שכן, קינאתי בילדים שאבא שלהם קבלן ומביא בל''ג בעומר מלא קרשים, אז התבאסתי שאבא שלי לא יכול לעשות את זה. בסופו של דבר אנחנו לא חיים בעולם כל כך שונה, אין כאן שמיים וארץ, כולנו היינו באותם מקומות, כולנו חווים את אותם הדברים, לכל אחד יש אבא שעובד במשהו ולכל עבודה יש יתרונות וחסרונות. אני חושב, שלגדול עם אדם שהצליח בתחום שלו גורם לך לחשוב שזה אפשרי, כי יש המון אנשים שלא בטוחים שאפשר להצליח ולהתפרנס ממוזיקה וממשחק. המון אנשים מרגישים שזה לא רציני ויציב, אז לראות מודל הצלחה מול העיניים, גרם לי לחשוב ולומר לעצמי 'אוקיי, זה אפשרי'". 

-חברך הטוב הוא מרגי, יש סיכוי לשיתוף פעולה מוזיקלי? 

"מרגי עושה דברים מדהימים לדעתי. הוא הופיע ב-'טודיי שואו' ועושה דברים יפים באנגלית. כחברים יוצא לנו הרבה לדבר על מוזיקה, אנחנו משמיעים אחד לשני דברים, אני משמיע לו את הסינגל הבא שלי, שולח סקיצות ואת הדברים האלה אני עושה גם עם שאר החברים שלי, הוא לא מקבל יחס מיוחד. הרבה מהחברים הקרובים שלי הם פשוט חבר'ה שעושים מוזיקה, נורא מוכשרים, וזו זכות שמעגל החברים שלך יכול להבין אותך, יכול להבין מה זה להוציא סינגל, מה זה לכתוב ומאוד מבינים את סדר היום שלך. גם מרגי ואני מדברים המון על מוזיקה, אבל שיתוף פעולה אני לא רואה, כי כל אחד עם לו''ז שונה וכל אחד נמצא בלופ שלו. גם כאן אני אומר 'Never Say Never' ואי אפשר לדעת לאן זה ילך, אבל כרגע אין משהו על הפרק".  

-מה אתה חושב על הדרך שלו ועל ניסיון הפריצה שלו כרגע בחו"ל?

"אני מאוד מעריך את מרגי על זה. הוא באמת עושה שם דרך, הוציא עוד אלבום EP, עושה יצירות גדולות ומביא דברים חדשניים לטעמי. אני גם נותן למרגי את הגב שלי ב-100%, תומך בו וגם מהצד, אני מאוד אוהב את המוזיקה שלו ששונה מאוד ממה שאני עושה ומדהימה".  

© מתוך האינסטגרם של סער

-אחרי לא מעט שירים, אלבום EP והופעות אינטימיות, יש מחשבה להתקדם לבמות גדולות יותר?  

"לגמרי!", משיב הדר. "אבל עם זאת - הבמות הקטנות הן ההתעקשות שלי. לפני שבועיים הנגנים שלי ואני הופענו בקלאב בתל אביב שאין בו הופעות, כי הוא קטן ואני נורא אוהב את זה. אני מרגיש שכשהקהל צפוף, כשהמקומות קטנים וכשאני קרוב לקהל, קורה קסם אחר. חיפשתי בכוונה את המקומות האלה, כדי שהקהל יקבל את החוויה הכי גדולה והופענו באשדוד, ב'ספוטניק' בר, בכל מיני מקומות קטנים שמצאתי ומשהו באנרגיה שנמצאת בחדר הקטן, מחמיא למופע. אני מעדיף שהכל יהיה קטן, צפוף ושאני ארגיש את כולם, מאשר שאבוא עם כותרת שאני מופיע באולם גדול וזה יהיה תפל. ההופעות זה אחד הדברים הכי חשובים במוזיקה שלי והדבר החשוב לי בהופעה, הוא איזו חוויה יעבור הקהל? נכון לעכשיו, יכול להיות שנעשה משהו גדול יותר בקרוב, אבל ההופעות בקלאבים זו בחירה, לא פשרה ואני מאוד נהנה מהופעות כאלה, כי יש בהן אנרגיה אחרת". 

-מהי התחנה הבאה שלך? 

"אני לא חושב שעצרתי בתחנה, אלא שאני עדיין בנסיעה והיעד רחוק. אני עושה את הדרך, עובר את הקילומטראז' שזה אלבום ה-EP, הסינגל חדש וההופעות, אז אני ממשיך לנסוע לא עצרתי לרגע. לגבי היעד הבא, מה שאני מאחל לעצמי זה להמשיך בדרך שאני עושה עכשיו, להמשיך ליהנות מהופעות, מזה שהמוזיקה בחוץ, מזה שאנשים באים אלי ואומרים לי שהם אוהבים את מה שאני עושה. היעד הבא, הוא להמשיך לעבוד קשה ולראות מי יצטרף אלי לנסיעה".   

תל אביב זה אני ואת - אמיר ובן וג'יין בורדו 

הצמד המוזיקלי אמיר ובן, שחרר בתקופת הקורונה עם ההרכב "ג'יין בורדו", שיר שכתבו והלחינו השניים עם סולנית ההרכב, דורון טלמון. על השיר סיפר אמיר כי הוא נכתב במדריד על מערכת היחסים עם בת זוגו תמר גורן, שאיתה נמצא מגיל 20. דרך השיר אמיר מספר כי אם הם יפרדו הוא יעזוב את תל אביב, את המוזיקה שהוא שומע, יצטרך להחליף את כל החיים והוסיף שצריך אומץ, כדי לשים את החיים שלך עם מישהו כל כך עד הסוף. השיר זכה להצלחה בקרב קהל המאזינים כיאה לשיר שיר מקפיץ שמעלה חיוך על הפנים. גם הקליפ עצמו שצולם על גג בניין בתל אביב לאור שקיעה ומצליח להשתלב באופן מדוייק עם השיר. 

מסיבה בחיפה - האולטראס איתי לוי ואילון מתנה

אחד מלהיטים הגדולים של העשור האחרון, "מסיבה בחיפה", מספר את סיפורו של השותף לכתיבה אלי ולדן, שנפרד מבת זוגו וחברים שלו, שדיווחו שראו אותה עם מישהו אחר במסיבה ב..חיפה. פזמון השיר מתאר במדיוק את האירוע: ״אמרו לי שראו אותה באיזו מסיבה בחיפה, בשעות הקטנות של הלילה איתו, יושבת לידו״. ולצד הסיפור הרומנטי העצוב, מדובר בשיר מרים שלגמרי נכנס לפתניאון. 

לצפון באהבה - יגאל בשן

רק בחודש דצמבר האחרון, חלפו חמש שנים מאז שהלך לעולמו יגאל בשן ז"ל, והשאיר אחריו יצירות מופת, כמו "ציפור קטנה בלב" "סיוון" ועוד רבים. את "לצפון באהבה", כתב דורון ברק, הלחינה נורית הירש ומדובר בשיר הנושא של אלבומו הראשון של בשן. הזמר ביצע את השיר לפני שנכנס ללהקת ״פיקוד צפון״, אליה הצטרף לאחר שמאס בהופעות סולו ולבקשתו, השיר נכנס לתוכנית של הלהקה לבמה, שכללה שירים ומערכונים. השיר הזה, מציג בהחלט את ארץ ישראל היפה ויחד איתו, יגאל עיצב את פניה היפות של המוזיקה הישראלית.

כולם באילת - עדן בן זקן

מתוך האלבום השלישי ששחררה מלכת השושנים, יצא שיר שבין רגע הפך ללהיט מבית היוצר של דולב רם ופן חזות. השיר מתאר את עיר הנופש בעונת הקיץ, חום, מלונות מפוצצים ביולי אוגוסט, הרבה אנשים בבריכה, בטיילת ואנשים שחוגגים וחיים את החלום. בכל האזנה מחדש, השיר משרה אווירה שמחה, מסיבתית ותמיד מצליח להרים לנו את המצב רוח. לסיכום, וואי וואי איזה שיר!

אשדודית באליטה - יובל דיין

את השיר "אשדודית באליטה", אותו יצרה יחד עם רביד פלוטניק והמפיק המוזיקלי ישי סוויסה, מדבר על הילדות של דיין בעיר אשדוד שבה גדלה, דרך הפרסום שלה, עד החזרה בתשובה ובעצם מציג לנו את העולם שלה. כמנהגה, בשיר דיין מציגה בצורה אותנטית את הדרך שעברה ועושה כבוד לעיר הולדת וכמו בכל שיריה, גם כאן היא הצליחה לפרוט לנו על מיתרי הלב. 

הנה אני בא - הדג נחש

"הנה אני בא" הוא שיר אוטוביוגרפי שאותו כתבו חברי הלהקה, הלחינו בעצמם והקליטו בקליפורניה. השיר למעשה מתאר את החיים של חברי הלהקה בירושלים ששם התחילה את דרכה, את החיים שלהם בתל אביב אחרי שעזבו את העיר, מלבד הסולן, שאנן סטריט ועל הגעגועים לירושלים, בזמן שהם חיים בעיר הגדולה. השיר הירושלמי גם סיפק רגע של גאווה ישראלית, כשהגיע לסרט הקומדיה האמריקאי "אל תתעסקו עם הזוהן" של אדם סנדלר, כאשר שולבו בו קטעים ממנו. שיר שתמיד כיף להקשיב לו וכיף לשיר אותו באוטו בקול רם, כשהוא מתנגן ברקע בפול ווליום!

הסיפור של עדי

סמ"ר עדי דנן ז"ל מחטיבת גבעתי, נפל בט"ז במרחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023). עדי דנן, שהתגורר ביבנה, שירת כמפקד כיתה בגדוד צבר. דנן נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 20 בנופלו.

עדי לחם מהיום הראשון ללחימה ב-7 באוקטובר. פיקד באומץ ובגבורה, סיכן את חייו ולא ויתר. עדי נהרג מטיל נ"ט שפגע בנמר. הטיל גרם לפיצוץ גדול וגרם למותם המיידית של 10 מחבריו הגיבורים.שיחתו האחרונה עם המשפחה נערכה כשבוע קודם, הבטיח לשמור על עצמו, אך מהקרב הוא כבר לא חזר. עדי הותיר אחריו הורים, אחים ובת זוג.

עדי אהב מאוד לשמוע את השירים של קלימי, שלבקשת המשפחה נכח בהלוויתו. קלימי ליווה את המשפחה גם לאחר מכן וכאמור, כתב שיר לזכרו.

© צילום פרטי

קרואטיה 

לאחר תקופה בה קראוטיה דורגה במקום השני בטבלת ההימורים (כשלפני כן כבר דורגה במקום הראשון) היא חזרה לפסגת הטבלה בשבת האחרונה (נכון לכתיבת שורות אלו). מי שמייצג השנה את קרואטיה זהו מרקו פורישיץ', המכונה-בייבי לזניה. פורישיץ' התחיל כגיטריסט, בלהקת הרוק הקרואטית "מנטרה", איתה גם התמודד בקדם אירוויזיון 2019 לפני התחרות עצמה בישראל ובסופו של דבר, הגיע למקום הרביעי. אם פורישיץ' אכן יזכה, הוא יעשה היסטוריה ויביא את קרואטיה, לניצחון הראשון שלה באירוויזיון. 

שוויץ 

הזמר שמייצג את שוויץ בשנתה ה-68 באירוויזיון הוא נמו מטלר, אשר יופיע עם השיר "The Code"', אותו כתב עם שלושה יוצרים מוזיקליים נורווגים. השיר מתאר את מסע הגילוי העצמי של נמו, שיצא מהארון לפני חצי שנה כ-אבינארי ומתעסק בזהותו המגדרית, באמצעות משפטים כמו: "הלכתי לגיהנום ובחזרה למצוא את עצמי במסלול", "עכשיו מצאתי את גן העדן", ו-"שברתי את הקוד". השיר הצליח לגעת לנו ללב בזכות המילים שלו, ההפקה שלו מושקעת ולא פרובוקטיבית מדי, אז בסך הכל נראה שיש מתחרה ראוי ל-"Hurricane". נמו ישתתף בחצי הגמר השני שיערך הערב, כששירו ממוקם 10 שירים לפני עדן גולן.

אוקראינה 

הפעם האחרונה שאוקראינה זכתה באירוויזיון הייתה לפני שנתיים, כשייצגו אותה להקת הראפ "קאלוש". כזכור, בגלל המלחמה מול רוסיה, ליברפול אירחה במקומה את האירוויזיון בשנה שעברה, בו נועה קירל הגיעה אל המקום השלישי ועשתה לנו ריספקט ענק. השיר שמייצג השנה את אוקראינה נקרא "Teres And Maria" ואותו מבצעות הזמרות אליונה אולהיבנה סברננקו, המכונה-אליונה אליונה ויאנה אולכסנדריבנה שמאייבה, המכונה-ג'רי הייל. את השיר, ג'רי ואליונה כתבו בעצמן יחד עם שני כותבים נוספים והוא מדבר על האחדות "למען מעשים טובים וניצחונות חשובים" המסמלת את אוקראינה והאחדות הזו, היא בעצם הכוח שעוזר לה להתמודד מול האויב שלה.

איטליה 

את אחת מחמש מייסדות האירוויזיון שאוטומטית כבר בגמר, מייצגת השנה אנג'לינה מנגו, עם השיר "La Noia" שפירושו-שעמום. דרך השיר, מנגו באה לומר שהשעמום הוא לאו דווקא דבר שלילי, אלא שיש בו יעילות כי הוא מאפשר לך את המקום לגלות את עצמך ולהבי  מה אתה רוצה לעשות בהמשך החיים. השיר בהחלט מרים את המצב רוח וכבר הצלחנו להתמכר אליו, לא פחות משהתמכרנו ל-"Soldi"' של מחמוד, שייצג את איטליה באירוויזיון שנערך פה ב-2019. אנג'לינה לא תתחרה על המקום לגמר, אך תופיע בחצי הגמר השני, כששירה יהיה אחד לפני "Hurricane".

הולנד

חמש שנים עברו מאז שהולנד זכתה באירוויזיון כאן בישראל עם הזמר דאנקן לורנס, שביצע את "Arcade" והקסים גם אותנו. מי שמייצג הפעם את הולנד זהו הראפר יוסט קליין עם השיר "Europapa", איתו יופיע שני שירים אחרי "Hurricane". את השיר הקדיש קליין  כמחווה לאביו ז"ל שהלך לעולמו ועליו סיפר שלמד ממנו עד כמה העולם הוא חסר גבולות. בפועל השיר של קליין קצבי ושמח, אך מילותיו עוצמתיות, מלאות רגש ולאחר שהאזנו לו, אנחנו לא מופתעים שמדורג כרגע בטופ 10 בטבלת ההימורים. 

צרפת 

את המדינה הנוספת שנמצאת אוטומטית בגמר האירוויזיון מייצג השנה הזמר סלימאן נבצ'י עם השיר "Mon Amour", אותו סלימאן כתב והלחין יחד עם היוצרים, יעקב ומאיר סלאח. דרך השיר סלימאן מתאר את געגועיו למישהי שאהב, ומביע תחושת בילבול בנוגע למערכת היחסים שלהם: "אני אוהב אותך, אני לא יודע למה, אני מנגן את הסצנה שוב, אבל זה תמיד אותו הסוף שחוזר על עצמו". השיר מאוד נעים לאוזניים, פורט על מיתרי הלב וללא ספק, מייצג את היופי שבמוזיקה הצרפתית.   

אירלנד

את המדינה שזכתה שבע פעמים בתחרות האירוויזיון, מייצגת השנה במבי ריי רובינסון, המכונה במבי ת'אג, עם השיר "Doomsday Blue". לקראת קדם האירוויזיון באירלנד, תאג' אמרה כי לישראל אסור להשתתף בתחרות בגלל הלחימה מול ארגוני הטרור בעזה, אך נעזוב את האנטישמיות ונתייחס לשיר שלה. השיר מדבר על שברון לב ומתואר כ"קשה", שזו מילה שלדעתנו מקבלת כאן משמעות כפולה, כי השיר קשה לשמיעה ולצפייה, בשל הזיופים, בשל הצרחות המיותרות וגם בשל הכוריאוגרפיה הקריפית. תמוהה לחלוטין שהשיר האירי, דורג במקום השביעי בטבלת ההימורים ועקף את "Hurricane" שכלל לא נתון להשוואה ביניהם, אך נקווה שהמציאות תהיה שונה. 

יוון 

זו תהיה השנה ה-50 של יוון מאז הפעם הראשונה שלה בתחרות (יאסו!) והזמרת מאריה סנטי, היא הנציגה שזוכה לסכם 50 שנה עם השיר "Zari". כבר בשניות הראשונות השיר הצליח להכניס אותנו לאווירה של חגיגה יוונית, פשוט כיף להקשיב לו! בזמן ההאזנה שמנו לב שבמלודיה הוא קצת מזכיר את "פנתרה" של נועה קירל. "Zari" ממוקם 11 שירים לפני עדן גולן בליינאפ ואנחנו לגמרי חושבים שלשיר הזה גם יש פוטנציאל לא רע בכלל להפוך ללהיט טיקטוק מוצלח. 

פינלנד

נכון לכתיבת שורות אלו, פינלד סוגרת את העשירייה בטבלת ההימורים ועוקפת את בריטניה, זאת לאחר הופעה ראשונה בחצי הגמר הראשון עם השיר "No Rules!" (בביצוע  "Windows95man"). השיר עוסק בלחיות ללא דאגות, להרגיש עם בטחון עצמי ולהיות אתם, מבלי להתעסק במה שאחרים חושבים או מכתיבים לכם.

ומה הסיכויים שלנו לעלות לגמר ולסיים בטופ פייב? 

לפי תחזיות המהמרים עדן גולן אמורה לדלג בקלילות לגמר- אלא אם יהיו הפתעות ממש לא טובות. בגמר עצמו, התחזיות מצביעות על מקום שמיני, אבל במשלחת הישראלית מאמינים שעם הופעה טובה בחצי הגמר השני אפשר להשיג מקום בטופ פייב. מאחלים לעדן בהצלחה ענקית!

בהכנת הכתבה סייע יוני קטן, כתב פרוגי לענייני האירוויזיון.

אני מודה, אני מחבב את ששון ובעיקר צורך את הלהיטים הגדולים, אבל אני לא נמנה בין הקהל המטורף שלו שממש חי את שיריו. עם זאת, הרגשתי שאני חייב לבוא ולחוות מקרוב את כל הסאגה הענקית שביעבעה מהרשת וגלשה למחוזות מטורפים. שאולוב, בן 21 בלבד, כבש מדינה שלמה בשנה אחת עם להיטים מטורפים, ויראליות שכל אחד מייחל לה ואפילו חיקוי בארץ נהדרת - כעת המבחן האמיתי הגיע, הופעה עצומה. 

זאת לא תהיה ביקורת רגילה על ההופעה, אלא ממש סיקור על נקודת המבט שחוויתי מששון, שלאורך כל ההופעה נתן לנו לחוות יחד איתו את הרגע שלו, את ה-POV שלו לילד שהגשים את החלום הגדול ומצא את עצמו איכשהו (בעבודה קשה) ומהר מאוד בהופעה במנורה (ועוד אחת מתוכננת). אין לי איך להסביר את הקסם של ששון ואת הקהל ההיסטרי והעצום שלו, אני יכול להמר שמדובר בעובדה שששון נגיש, חם ונותן תחושה שזה אשכרה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, שכל אחד יכול להגשים את עצמו בלי קשר למאיפה הוא בא, מה האמצעים שלרשותו ועוד אלף ואחת דברים שיכולים למנוע בקלות הגשמה עצמית. 

© פרוגי

במשך ערב שלם שאולוב פשוט היה מי שידענו שהוא יהיה. קודם כל - הוא מחזיק הופעה עם ווקאליות מרשימה, מכניס לוויב הייחודי רק לו (כולל תנועות הגוף המזוהות איתו שכבר הפכו לחלק מהשואו שהוא מאסט) ופשוט נתן מעצמו הכל. אגב, בדיוק כמו בכל הופעה ולא משנה מה סדר הגודל שלה.

שאולוב הוא מהדור החדש של הכוכבים שמשלבים בין הישן לחדש, שנותנים את הכבוד לשורשיות המוזיקה הים תיכונית ולבית - כדוגמת שילוב מחרוזת שירים קווקזים, אירוח של רינת, לצד שילוב מוזיקה ישראלית כמו "הלילה לא", "נתראה בגלגול הבא", "שווים" (עם רן דנקר) ו"עטלף עיוור" וכן שילוב של שירים שלא קשורים בכלל לז׳אנר שלו כמו "בית משוגעים" (עם רן דנקר) ו-"פחד אלוהים" (עם כפיר צפריר). ששון משלב את הכל בכל כך הרבה טבעיות ואותנטיות, זה לא מרגיש מאולץ ומשהו בקסם שלו מתבטא גם בסט ליסט העשיר של הערב. 

© משה אבוטבול

והקהל? או-אה, הרבה זמן לא ראינו קהל שלא באמת אכפת מה יגידו - הוא פשוט רוצה להרגיש את הכוכב מקרוב. בוייאיפי למשל - חבורות התאגדו, הזיזו כיסאות רק כדי להיות יחד ולחוות את הוויב המשותף. בהופעות אחרות זה היה עלול להפריע, אבל כאן - איכשהו זה הוסיף לחוויה והשלים את ששון בצורה מעולה. מיותר לציין שהם פשוט שרו הכל ועם כוונה ענקית, מהדברים שאני רגיל לראות בהופעות של זמרים שכאן שנים כמו פאר טסי, אושר כהן, עומר אדם ועוד והנה, גם כאן הקהל פשוט מאוהב, ומה אני אגיד לכם? כנראה שבצדק!

אני לא יכול להתעלם מהעניין ששאולוב בקלות יכל להיות עוד זמר שמגיע ממקום מרוחק בארץ ולהיבלע בין עוד מאות אלפי זמרים שמנסים את מזלם ומנסים לפרוץ, אבל איכשהו, הילד הזה פשוט בלט. הוא לא מחפש לבלוט בכוח, הוא פשוט עושה, יוצר, כותב ומשחרר הכל. הצמיחה שלו מהשטח חיברה אותו בצורה הכי מדויקת לקהל. הוא סיפר לא מעט פעמים שהוא ניסה את מזלו בתכניות ריאליטי ואפילו לא עבר מיונים - אבל זאת בדיוק הנקודה -  ששון הוא לא מהזמרים שצריכים את זה, הוא הרוויח את הקהל בעבודה קשה, בפיצוח שלו ובאמת שלו וזה מה שהוביל אותו לרגע הזה ולטירוף הבאמת עצום שיש סביבו.  

© פרוגי

נרשמו גם רגעים המרגשים בהופעה שכללו הקדשת שיר ("מדינה כואבת") לאמו של סמ״ר שלו ברנס ז״ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר - רגע שבאמת עשה צמרמורת, ריגש ולראות את הדמעות של האמא  - וואו כמה שזה היה קשה. לא יודע אם הרגע הזה היה עובר לי חלק אצל זמרים אחרים, פה זה התכתב מדוייק, בשיא הרגישות, ושוב- האותנטיות. ששון הגיב כמו שהוא היה מגיב לזה גם כשהוא לא על הבמה, וזה בדיוק מה שחיבר אותנו יותר לרגע המיוחד והכואב הזה.

כמובן שהיו עוד רגעים מרגשים, חלקם גם קשורים לרוח התקופה. אבל החוויה שאני משום מה הכי אזכור, ואלוהים יודע למה, זה כשששון ביצע את "עטלף עיוור". הייתה שורה בשיר שתפסה אותי הפעם ביג טיים - "כי גם הילד שהיה בי מת מזמן". הסתכלתי על ששון בדיוק כשביצע את השורה הזאת, וזה זרק אותי לסרטונים של הזמר מהילדות שרצים בטיקטוק, משהו בתמימות הכובשת, ילד שלא יודע מה יהיה איתו, שמבחינתו הוא חי את הרגע הפשוט הזה ביום-יום שלו, אותו הילד שפשוט היה ילד השובב שתפס את תשומת הלב של מי שעבר לידו כמה הרגעים התמימים האלו לא יחזרו לששון - שכבר לא אנונימי והפך לכוכב הענק. הוא הגשים את החלום שלו ועכשיו הוא צריך לעבוד קשה בלהישאר מי שהוא לצד הפרסום. הרגע הזה, שהוא שר במלוא הכוונה ילווה אותי. פתאום ראיתי (בדיוק כמו בקלישאות, כן) את הילד שבו, וזה ריגש אותי. ששון פאקינג עשה את זה ושמישהו ינסה לזלזל בו. 

אני לא יודע מה יהיה עם ששון הלאה, אני רק יודע שחסרה לנו אמת כמו שלו בתעשייה. זיהיתי את זה גם בדבריו של האורח, רן דנקר, לכשסיים את הביצועים המשותפים איתו על הבמה. זה מתבקש אבל בהחלט יש לו משהו אמיתי בעיניים בתוך גן העדן של המשוגעים - וזה באמת נדיר וייחודי. בסופו של דבר לא באתי כמעריץ של ששון - אבל לחלוטין חזרתי הביתה ככזה.

© פרוגי

ההופעה נפתחה עם שמות החטופים על המסך, ברגע חזק ומצמרר וכשאחריו השיר הפותח "אם הייתי צריכה", אחד הלהיטים הגדולים של הזמרת, ריגש במיוחד וקיבל משמעות נוספת.  החלק הראשון של הערב ממשיך עם מחרוזת להיטים קצביים, כולל משפאפ מפתיע של "מאמי" ו-"Greedy", בנאמבר מלווה ברקדנים. היה מסקרן לקבל מאודיה צד של "פרופרמנס" וגם שולטת היטב בעולמות הפופ.

© עומרי סילבר

 הזמרת מבצעת שורה גדולה של להיטים: "הזוג המלכותי", "באתי להציל אותך", מה איתך אבא" וניכר כי הקהל בהיכל מכיר מילה במילה. הרפרטואר של אודיה מגוון, ושיר אחר שיר מהינו בסגנון מוזיקלי אחר. הגיוון הזה מוכיח שוב כמה אודיה היא אמנית מוכשרת שנוגעת בטווח רחב של ז'אנרים ובסגנונות שונים.

הערב מתקדם והאורח הראשון על הבמה הוא ליאור נרקיס. השניים מבצעים את "אלייך + מצייר אותך", הביצוע הויראלי שזכה להצלחה ברשת. אחריו, הזמרת חוזרת לבמה עם להיטי הענק: "אינלקטוערסית", "אוהבת אותך בטעות" ו"האמת". ב"מה אשיב לך" אודיה מארחת על הבמה את ילד הפלא ניתאי צרפתי לביצוע מרגש.

© עומרי סילבר

לצד האסקפיזם וההרמות, לאורך כל המופע הכוכבת נתנה מקום למצב המורכב שאנחנו עוברים כמדינה. הביצוע ל"דם של גיבורים", שנכתב לזכרו של בר יענקלוב ז"ל, היה רגע חזק ועוצמתי שלא השאיר עין יבשה בקהל וב"חורף 23" אירחה אודיה את איזי ואת ילדי העבריים מדימונה. 

© עומרי סילבר

 לסיכום, אודיה הרימה מופע מושקע שהציג את ההתפתחות שלה כאחת מהזמרות המובילות בישראל ויותר מכך, היא הוכיחה שוב הרגישות שמאפיינת אותה כל כך מדוייקת עבורה והצליחה לייצר בחכמה מופע עם שואו מרהיב, אבל גם נוגע בתקופת המלחמה ולייצר איזון נכון. 

"השיר נכתב על מקומות מאוד מאוד אפלים ורעים שלי, בקטע הכי שלם שיש" מספר. "מי שמכיר אותי כבר יודע בעצם מה עברתי, בין אם זה על אמא שלי ז''ל שנפטרה בגיל צעיר, שאחר כך עברתי לאבא שהיה מתעלל בי ונשארתי לבד, גם אחרי שעזבתי את הבית שלי בגיל 16. לאורך כל הזמן הייתה את הבדידות, אף אחד מהמשפחה מהצד של אמא לא היה איתי בקשר, כך גם עם גם המשפחה מהצד של אבא והמשפחה המאמצת מאוד קיבלה וחיבקה וחיבקה, אבל גם אז לא הרגשתי שייך. הצטלקתי מכל הדברים האלה ואחרי 'אקס פקטור' התחלתי לאסוף מה שנקרא 'Family By Choice', אנשים שהם אחים לכל דבר, אבל כשאתה חוזר לבית החייל ברמת גן כחייל בודד או לדירה שלך באותו יום, אין שום דבר". 

עברה תקופה ארוכה מאוד מאז ששחררת חומרים מוזיקליים. למה בחרת לקחת פסק זמן ממושך?

"יש קטע בלהגיע לתוכנית ריאליטי, כשאין לך מושג בתעשיית המוזיקה ובכתיבת שירים רציניים. אתה מצליח בתוכנית, יוצא ממנה, מוציא שניים שלושה שירים שמצליחים ואז, מתחיל חיפוש מוזיקלי. כשיצאתי מ'אקס פקטור' לא היה לי מושג במוזיקה, הייתי בא, שר מה שאומרים לי והולך עם זה. אתה תלוי מאוד במה שאנשים מציעים לך לשיר, וזה לו דווקא מה שנכון לך, אז כשאתה מתחיל להוציא שירים ועובר תהליך של התגבשות מוזיקלית, לפעמים קורים דברים שלא נכונים לך, בתור אמן וזמר. השירים לא נכונים, השירה שלך משתנה, אתה בוחר להוציא שירים אחרים בהתאם למצב בחוץ וזה לא בהכרח מה שנכון לך, למרות שמצד אחד אתה מאוד רוצה להצליח, ומצד שאני אתה אומר 'אוקי, אני אוציא שירים אחרים'. אחר כך, אתה מוציא שירים שאולי הם טרחניים מדי או שפחות ואז, אתה עובר מסע של התגבשות שבו אתה מאבד קהל וצובר קהל. הרגשתי שהתהליך לוקח יותר זמן ממה שחשבתי שיקח ולא תמיד נכון, לעשות אותו מול הקהל".

למה?

"כי הקהל רגיל אליך בצורה מסוימת, מקבל אותך באור שונה, בצורת שירה שונה ולו דווקא זה יהיה כיף לקהל שלך, אז העדפתי לעשות את זה בשקט, לעבוד על הכתיבה שלי, על השירה שלי ולחפש את השירים הנכונים. היה לי אלבום 'EP' לפני שכתבתי את האלבום הזה ולא הוצאתי אותו, כי הרגשתי שהוא לא מספיק טוב ולא מספיק נכון לי. עברתי תהליך שכלל כתיבה לאמנים ולזמרים אחרים, כדי לעבד את יכולת הכתיבה שלי, את יכולת ההלחנה שלי ולהגיע למצב, שאני מדייק את זה לעצמי. יותר קל לי לכתוב לאומנים אחרים מאשר לעצמי". 

עטיפת הסינגל "מקום בחייך" © CHEAP VACATION

"קל יותר לכותב להסתכל החוצה ולכתוב למישהו מאשר לעצמו בפנים, לפחות לי. לקח המון זמן, עד שמצאתי את התדר שבו אני מצליח לכתוב את עצמי הכי טוב וזו הסיבה, שלא הוצאתי שירים הרבה זמן". 

בימים אלה אתה עובד על אלבום חדש. מה אתה יכול לספר לנו עליו?

"לפני המלחמה, היינו מוצפים במוזיקה שהיא גם קיק ובאס, בסופר פופ ואחרי המלחמה, נוצרה איזושהי דממת אלחוט, בכל התעשייה הישראלית של המוזיקה. מכאן נוצר איזשהו ניקיון, שנתן לי להיכנס פנימה לתוך עצמי ולברר עם עצמי 'רגע, מה התדר של ים רפאלי?'. הזמן הזה נתן לי לנתח את עצמי, כמו שאני מנתח זמר שאני כותב בשבילו ולשאול 'מה ההגדרה שלי לרוקנרול?', כלומר האם יותר משוחררת, אם הלחנים יותר מרגשים, האם פחות ללחוץ או יותר והמון פרמטרים שונים, שאתה חושב עליהם כשאתה יוצר שיר ומנתח כתיבה מסוימת לטובת מישהו. הזמן הזה שהיה בו את השקט, נתן לי להתכנס בתוך עצמי ולהבין מה אני צריך. נפגשתי עם מפיקים, יוצרים שונים וביחד התחלנו לגבש לי זהות. ככה בעצם נוצר האלבום, שממנו שחררתי את 'מקום בחייך' ".  

עד כמה האלבום מתכתב עם חייך האישיים? 

"האלבום מתכתב עם החיים שלי מאוד" משיב. "כמעט ולא כתבתי משהו שלא חוויתי וזה מתבטא בסאונד של השירים, בסגנונות ובבחירה של המילים. אני מרגיש וגם מאמין שבעזרת השם כשהאלבום יצא, אתם תבינו למה אני מתכוון ותראו, שהצלחתי להביא את עצמי הכי כנה ואמיתי, בכמה וכמה שירים באלבום". 

כאמן יוצר, האם יש חשש מסוים לחשוף כך את סיפור חייך בפני הקהל שלך?

"האמת שלא" מתוודה רפאלי "הרי כולם כבר גם ככה יודעים הכל, אם זה למשל דרך שידורים חוזרים של 'אקס פקטור', דרך הויקפידיה ואני לא חושב, שיש משהו שצריך להתבייש בו. אין מה להתבייש במשהו שאתה חווה, במיוחד כשניצחת אותו ולמדת ממנו, כי הרי כל החיים זה שיעור אחד גדול שאתה צובר בו ידע, ניסיון ומבין, מה כן טוב ומה לא. אין צורך להתבייש בשום דבר במיוחד בתור זמר, אמן ויוצר, שרוצה לתת לקהל חתיכות שלו מעצמו. הרי למה אתה עושה מוזיקה? כדי לחבר את הקהל שלך אליך, להעביר ערך מוסף בשירים שלך ולא חושב שזה קשה, זה אפילו מבורך". 

לדעתך, אפשר ליצור מוזיקה מבלי לחשוף את החיים האישיים?

"ברור שאפשר. הרי בטיקטוק אתה שומע הרבה אנשים שאומרים למשל  'את השיר הזה כתבתי על האקס שלי, הנה אני משמיעה לו את השיר' וזה פשוט פייק, כי בסוף אתה מגלה שלא הם כתבו את השירים. מי שצופה מהצד, שילך להסתכל על הקרדיטים ביוטיוב ויראה מי באמת כתב את השיר". 

סיפרת שאמך נפטרה בגיל צעיר. כמי שעבר שכול פרטי משלו, איך עברו עליך החודשים האחרונים?

"בהתחלה הייתי בהלם מוחלט, שאלתי את עצמי 'מה קורה במדינה שלי?', 'מה קורה לאנשים?' וכל כך הרבה אנשים לא נמצאים בבית וסובלים. המשפחות שלא יודעות מה קורה עם היקירים והאהובים שלהם, סובלים מחוסר וודאות, דאגה וכל פעם אני תופס לעצמי את הראש ואומר 'אם לי זה היה קורה, אני לא יודע מה הייתי עושה'. אם היה לי מישהו קרוב שנחטף, לא יודע איך הייתי יכול לשאת את התחושה הזו וככה זה התחיל, נשאר עד עכשיו ובכל פעם שאני שומע עוד סיפורים, נשרף לי הלב. אם היה מישהו שיכול לעזור חוץ מהממשלה ברור שהיינו עושים משהו, אבל בסוף יש אנשים שמנהלים את המדינה". 

ומה מסייע לך למצוא את הכוחות להמשיך?

"אחרי שאתה חווה אובדן, החוזק הנפשי שלך יותר גבוה, ככה שאין הרבה דברים שיכולים להפיל אותך לקרקע, במיוחד שזה אובדן של מישהו קרוב אליך. אני חושב שכל הדברים שחוויתי במהלך החיים, העניקו לי חוסן נפשי ואפשרו לי לדעת מתי צריך לשחרר, מתי זה בסדר לבכות, לכאוב ומתי זה לא מספיק נוגע בך כדי שתישבר. אלו דברים שבעצם מאפשרים לי לקחת דברים בפרופרוציות ולדעת, מתי צריך לעשות משהו בשביל האחר, מתי להתמקד בדברים שלי ומתי צריך לשחרר, כשיש עומס על הנפש שלי". 

אתה מנהל זוגיות עם הזמרת שירה מרגלית. העובדה ששניכם אמנים שחשופים לעיניי הקהל מקל או מקשה?

"אני לא חושב שאנחנו מסתכלים על זה בצורה כזו. זה לא מעניין, אנחנו חיים את החיים שלנו בכיף, עושים את הדברים בכיף, אוהבים ומה זה משנה מה אחרים יגידו. אנחנו בסוף נעשה מה שאנחנו רוצים, בין אם זה טוב או לא טוב למישהו. אני לא חושב שזה מקשה, אלא שזה לא מזיק ולא מועיל". 

© צילום מסך מאינסטגרם

אילו עצות אתם נותנים אחד לשנייה? 

"אנחנו נותנים אחד לשני עצות של, מתי אנחנו עושים דברים שהם קרינג'ים, מתי אנחנו עושים דברים טובים, אם התמונות שאנחנו מעלים נראים טוב, אם הקליפ נראה טוב ופשוט נותנים עצות בהכל. גם בחיים הפרטיים אנחנו נותנים עצות אחד לשני, מאוד פתוחים אחד עם השני, משתפים וכל אחד סופר בעד בשביל השני".

עד כמה הזוגיות שינתה אותך?

"לפני שהכרתי את שירה, הייתי חתיכת דוש ואני מספר את זה בלב כבד. לא ידעתי איך להתייחס לבנות, לא היה לי טאקט, עשיתי להן מניפולציות ואחרי שפגשתי את שירה, פתאום הבנתי מה זו מערכת יחסים אמיתית. למדתי מה זו זוגיות, איך להתייחס לאישה שאתה אוהב וזה בא באופן טבעי, זה לא משהו שמישהו יכול ללמד. בתור רווק, אתה יכול לזרוק מישהי ישר אחרי שאתה מכיר אותה והדברים שלמדתי, אלו דברים שרווק מבין אחרי שהוא מתאהב באמת בפעם הראשונה. כמו שאמרתי קודם, הזוגיות עשתה לי פלאים ברמה האישית, אני נמצא במקום מבטחים, יודע שיש לי על מי להישען, שיש מישהו שמחזק ושרוצה בטובתך 24/7". 

"לא הייתי מצליח להכניס אליי נשים ללב, אבל אז, שירה נכנסה לי לחיים ומצאתי מישהי שדואגת לי, אוהבת אותי ללא תנאי ואכפת לה ממני ברמות. כשאני מספר לשירה משהו, או צריך את העזרה שלה באיזה עניין, היא ישר תהיה שם בשבילי בלי לשאול פעמיים, וככה גם המשפחה שלה. בסופו של דבר, אתה מוצא את המקום שלך באנשים ואתה לא יכול למצוא אותו בכולם, אבל במעט האנשים שאכפת להם ממך ונמצאים איתך בקשר יומיומי,  מצאתי את המקום שלי בחיים וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש". 

לאחרונה שירה העלתה "סייב דה דייט" למופע שלה, שמיד הצית שמועות על חתונה. חתונה זה משהו בתכנון? 

"לא אגיד שלא וגם לא אגיד שכן" הוא אומר בחיוך, "כרגע זה עוד רחוק, אבל שירה מתחתנת עם הקהל. יש אירוע גדול, היא פתחה מופע ראשון לקהל שלה, מופע פתוח של מכירת כרטיסים וזה כמו להתארס עם הקהל שלך. אתה רואה מי האנשים בקהל בפעם הראשונה, כמה יגיעו, כמה הם מכירים את השירים שלך וזה כמו כלה ביום חתונתה".  

יש תכנון לשיתוף פעולה?

"האמת שיש תכנון לשיתוף פעולה, אין לדעת אם הוא יצא לפועל או לא, אבל תצטרכו לחכות ולראות". 

© Mu vision

כאחד שכתב שירים לזמרים כמו אגם בוחבוט, ענבל ביבי ועידו בי, מי האומן הבא שאתה חולם לשתף איתו פעולה?

"דבר ראשון, אני יכול להגיד לך שבאלבום החדש, הולך להיות שיתוף פעולה. החלום שלי, הוא לשתף פעולה עם מישהו מח''ול בכלל, והוא סולן 'OneRepublic' ראיין טדר, שאחראי לרוב הלהיטים שאתה מכיר בעולם".  

מה התחזית שלך להמשך?

"בעיקר לעשות מוזיקה טובה. אני מקווה שאנשים יאהבו את מה שאני עושה, שאהיה גאה במה שאני עושה ואני גאה במה שאני עושה. מאחל שיהיה לנו רק טוב ושכל החטופים, יחזרו הביתה בהקדם". 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אושר כהן במנורה: כמה פשוט - ככה מושלם
• יו גו גירלז! רשימת שירי ההעצמה הנשית
• עדן חסון בהיכל מנורה: "איזון מדוייק בין עצב לאסקפיזם"

"שמע, אנחנו עתיקים", מתוודה שושנה ומספר: "הכל התחיל הרבה לפני ה'יוטיוב' ו'הטיקטוק'. כשהייתי בכיתה ג', נכנסתי עם אמא שלי לקיוסק, שמעתי את 'Lose Yourself' של אמינם ושאלתי כל אדם שהיה בתוך הקיוסק, 'מי שר את זה?', כי לא שמעתי דבר כזה בחיים שלי והרי לא היה 'שאזאם' אז. אף אחד לא ידע מי שר את השיר הזה שפיצץ לי את המוח, עפתי עליו והפעם השנייה ששמעתי אותו, הייתה בטמבוריה, ואז המוכר אמר 'זה אמינם מארצות הברית'. אחרי זה גררתי את אמא שלי ל'אוזן השלישית', וקנינו את הדיסק. שנה אחרי, יצא אלבום 'האור והצל׳ של סאבלימינל והצל וזה פיצץ לי את המוח, כששמעתי שיש ראפ גם בעברית. סאבלימינל היה 'ראש הממשלה' באותה תקופה, זו הייתה מכת מדינה בזמנו ואנשים הסתובבו עם בלינג בלינג, שרשראות וגם אני, הסתובבתי עם בנדנות, בלינג בלינג עם תליון של דולר, חולצות בייסבול מזויפות, והולך כמו איזה פריק בתיכון 'צפית', שכולם שמעו בו את להקת ׳פינק פלויד׳, להקת 'לד זפלין' ואת אביב גפן. הייתי 'ילד סאבלימינל קומפלט' ואחרי ששמעתי את 'האור והצל', אמרתי לעצמי 'גם אני רוצה להיות ראפר'".

-לצד הרצון להיות ראפר, וייב איש משתף כי לא היה לו קל עם הילדים שבסביבת ילדותו.

"הייתי אהוב בשכבה שלי, אבל החברה מסביב עשתה לי את המוות, צחקו עליי ושנאו אותי. כמה שנים אחרי זה באתי להופיע שם, היו לי מעריצים והיה דווקא נחמד, לבוא למקום שעשו עליך חרם ולהופיע שם". 

-תאר את המקום של מוזיקת ההיפ-הופ בחיים שלך. 

"תראה, זה כמו צורך, זה הרבה מעבר לרצון. כשעובר עליי משהו, איפה שאני לא מצליח לבטא את עצמי בחיים, אני כן מצליח לבטא את עצמי על הדף. אני גם מרגיש שאני טיפוס של אנשים, אבל על הדף".

-כלומר?

"אני עושה שירים, שברוך השם אנשים מתחברים אליהם. הרי אני בעיקר מדבר על נושאים אישיים ואני מרגיש, שהקהל הוא כמו חבר שמזדהה עם השירים שלי ומכיל אותי. החיבור עם הקהל הוא הרבה פעמים התקשורת שלי, שאני לא מצליח להעביר אותה ביום-יום, אז זה המפלט שלי, התרפיה, הספורט שלי ואפילו לא רצון, אלא שבשבילי זה צורך וזה נמצא בדם שלי". 

© רגב גל

-שם הבמה שלך הוא "וויב איש". איך הוא נוצר?

"האמת היא שזה לא שם שנתנו לי, אלא שהמצאתי אותו לעצמי. אין איזשהו סיפור סנטימנטלי מאחורי 'וייב איש', אלא שבכל פעם שאני ניגש ליצור, הכל מתחיל מוייב מסוים. הוויב יכול להיות רגש, מלודיה מסוימת, וצליל מסוים שאני מתרגם אותו לשיר. תחשוב שאתה הולך ביום-יום שלך, חי את החיים ופתאום יש רגש מסוים, צליל שאתה מרגיש ורוצה להפוך אותו למילים, להפוך אותו לשיר וזו בעצם פונקציה שלמה. 'וויב איש' הוא בעצם 'איש הוויב', כי כשאני ניגש ליצור, הכל תמיד מתחיל מהוויב המסוים שאני מרגיש ורוצה לתרגם אותו לרעיון יותר מופשט של צלילים, מילים ולחן. באופן כללי, בלי קשר למוזיקה, הכל תלוי גם בוייב, כולנו אנרגיות, וייבים ומכאן הכל מתחיל".  

-יש לא מעט ראפרים שמשנים את שם הבמה שלהם במהלך הדרך, ואפילו כאלו שבסוף פועלים תחת שם הלידה שלהם - זה יכול לקרות אצלך או שתישאר "וייב איש" לנצח?

"אני בטוח אשנה מתישהו", משיב וויב איש. "אהיה איתך הכי כן בעולם ואספר שלקח לי כך הרבה זמן עד שהכירו את 'וויב איש', אז אם אשנה עכשיו את השם, זה יהיה ממש כמו 'u-turn'. עד שהבינו מי זה 'וויב איש' לקח משהו כמו שלוש-ארבע שנים, אז אני קצת מפחד לוותר על הטייטל הזה שעבדתי בו כל כך קשה. עדיין לא מרגיש לי שמכירים מספיק את 'וויב איש' בשביל לעשות את השינוי הזה. אני מאמין שכשנגדל עוד הרבה והפרצוף והשם יהיו ברורים לכולם, כנראה שאחליף. אם אתה רוצה להיות אותנטי, מה יותר אותנטי מהשם הפרטי שלך בתור שם במה? אבל אין שום דבר רע בזה שיש כינוי. טונה למשל שהוא הכי מצליח בארץ, עדיין קורא לעצמו 'טונה' ולא איתי זבולון, ככה גם מוקי למשל ולי, עדיין לא מרגיש שמכירים מספיק את 'וויב איש', כדי לעשות את השינוי הזה. בסופו של דבר, הרבה יותר חשובה המוזיקה, מאשר איך קוראים לך". 

© רן יחזקאל

-בנובמבר האחרון, הוצאת את השיר "לאן" שכתבת לזכרו של עידו פרץ ז''ל, אשר נרצח במסיבה ברעים. מה סופר לך על האדם שהיה? 

"לצערי לא הכרתי אותו אישית, אבל כן שמעתי עליו. כשהחלה המלחמה הלכנו למפונים, להלוויות, אזכרות, בתי חולים, בסיסים והרבה התנדבויות. פגשתי את המשפחה של עידו, כשבאתי לשבעה ועדן, אחיו הגדול, סיפר לי שעידו היה מגיע לכל ההופעות שלי. עדן פתח את הטלפון, הראה לי תמונות של עידו מכל ההופעות ואני לא הכרתי אותו אישית, אבל הוא בעצם מכיר אותי שנים, בא להופעות ושומע את השירים שלי. עדן סיפר, שעידו עבר תקופה לא קלה בחיים שלו והשירים שלי, עזרו לו לעבור את התקופה הזו. אתה אומר לעצמך 'בואנה, אתה לא מבין כמה אנשים עוברים עם השירים שלך', ואתה לא מכיר כל מאזין, אבל מסתבר שכל אחד הוא עולם ומלואו. עדן סיפר שהוא ועידו תכננו לעשות דברים ביחד אם זה בעסקי, אם זה לטייל יחד וזה סיפור עצוב, שילד חמוד הלך לרקוד ולא חזר. לא הספקתי להכיר את עידו, אבל הרגשתי שכמו שתמך בי, כששמע שירים והגיע  להופעות שלי, גם אני רציתי להחזיר לו, עם שיר שיהיה רק שלו. מכאן, ניגשתי ליצירה של השיר, מתוך המקום של להחזיר לעידו תודה וגם להנציח אותו".  

-והסיפור של עידו ז''ל, הוא שגרם לך להבין, שלשיריך יש השפעה מסוימת על המאזינים שלך? 

"הבנתי את זה עוד לפני, אבל תחשוב שאתה לא מכיר כל אחד ששומע אותך. לכל אחד יש את המלחמה שלו, את התיקון שלו, את המאבקים שלו בחיים ואתה לא יודע על כל אלה. במלחמה אנשים סיפרו לי, שהשירים שלי עוזרים להם, כמו למשל לחיילים בזמן השירות שלהם בעזה והעובדה שגם עידו פרץ ז''ל, שעבר תקופה לא קלה והשירים שלי עזרו לו, מראה לך שלכל מאזין יש סיפור שאתה לא יודע עליו. למוזיקה יש יכולת לחבר בין אנשים, גם כשהם לא מכירים אישית". 

-מה עבר לך בראש, באותו הרגע בו ניגשת לכתוב את השיר?

"כתבתי שיר רק ממה ששמעתי על עידו, אז היה לי חשוב גם לשמור על הפרטיות שלו, של המשפחה שלו ולא להיכנס ליותר מדי פרטים, אבל כן לספר את הסיפור שלו. כשניגשתי ליצירת השיר, חיפשתי זווית לדבר על עידו, אז בבית הראשון אני מדבר בתור חבר שמתאבל עליו, מספר לו מה עובר עליי מאז שהוא הלך ושלא פייר שהלך, מהמקום של החבר. בבית השני, אני מדבר כביכול בתור אח שלו, כי לעידו ואחיו עדן היו תוכניות שרצו לעשות יחד. ניסיתי לכתוב מהסטייט אוף מיינד של עדן. עדן לקח על עצמו כמטרה לחיים, להנציח את עידו ולהגשים את החלומות שהיו לו, אז אני הלכתי בקו הזה ובבית השני, אני מדבר על התוכניות שלהם ביחד ועל החלומות שהיו לו. אחרי שהקלטתי את השיר, כמובן שקודם השמעתי אותו למשפחה של עידו, כשהייתי בגילוי מצבה. לקחתי את המשפחה שלו לצד, השמעתי בטלפון, כולם התרגשו ואמרו שזה בסדר שאוציא את השיר. אחרי זה, הופעתי עם השיר באותו הגילוי מצבה, כשניגנתי בגיטרה וזה היה עצוב ומרגש ביחד. מאז, אני והמשפחה של עידו בקשר, ואנחנו בעצם חולקים שותפות גורל". 

-בשבוע שעבר שחררת אלבום EP חדש בשם "בחוץ". ספר על תהליך היצירה שלו.

"לפני שנה, יצא האלבום הקודם שלי 'איזה מזל' והמפיק המוזיקלי אסף נקר ואני, לא חיכינו יותר מדי, אלא נכנסנו לאולפן כבר לעבוד על האלבום הבא. אחרי האלבום הזה והאלבום 'העלייה' אישיים וחשופים, הפעם רציתי להקליל, ולעשות פרויקט שהוא קליל יותר, כיפי ופחות קשה לעיכול.  עבדנו על פרויקט שיצא סופר שמח עם שירים של השמחות, אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר ולא ידענו שזה מה שיקרה, אז זה טרף לנו את הקלפים. הרי מדובר באלבום שמפוצץ בשירים שמחים, אז לא הגיוני להוציא אותו בתקופה כזו". 

-אז מה עשיתם?

"לקחנו את השירים שנראים לנו הכי פחות מנותקים, הוספנו כמה שירים חדשים ויצרנו אלבום EP. האלבום המתוכנן, היה מפוצץ בשירים משמחים שלא קשורים בשום מצב לתקופת המלחמה, אבל מתוך אהבה לקהל והרצון להוציא מוזיקה חדשה, בחרנו בפינצטה את השירים שנראו לנו הגיוניים וארזנו את זה ל-EP. אסף ואני אהבנו מאוד את מה שיצא". 

-יש שיר שקרוב לליבך במיוחד?

"אני חושב שהשיר 'גשם', הוא השיר הכי אישי".  

-למה?

"כי ב'גשם' אני פותח הכל, בין אם זה החרדות שלי, החרמות שעברתי, התסביכים שלי והילדות שלי. אני פותח שם הכל על 200, את כל המגירות של הקישקע ופשוט שמתי את הלב על הדף. לא האמנתי שאני מוציא את כל הדברים האישיים שלי החוצה והנה, הקהל הראה שאנשים עוברים את הדברים האלה ושאתה לא לבד. כמו שאמרתי קודם, המוזיקה מחברת בין אנשים, גם הם לא מכירים אישית והם אוהבים ומזדהים עם מה שכתבת. למוזיקה יש את היכולת לחבר בין אנשים, ברמה שהיא יותר עמוקה. פחדתי להוציא את השיר הזה ולהיות חשוף, כי זה לא שאדם הולך לפסיכולוג ומדבר על הדברים בחדרי חדרים, אלא שיש כאן כניסה חופשית למה שעובר לי בלב, אז היה קצת חשש, אבל השיר מאוד תפס ואנשים הזדהו איתו". 

-איזה חלום עדיין לא הגשמת?

"יש לי הרבה חלומות, אבל החלום הכי גדול שלי זה להמשיך לעשות את מה שאני אוהב ושלא יימאס לי מזה בחיים. החלום שלי זה שימשיך להיות לי כיף ממה שאני עושה, אבל אשמח להגדיל אותו, להגיע לכל המדינה ולהיות שם חשוב ומשמעותי, בתרבות המוזיקה הישראלית. אם אתה מדבר איתי על עוד 60 שנה מעכשיו, החלום שלי זה להשאיר חותם במוזיקה הישראלית". 

כהן לא נמצא שנים רבות מדי בתעשייה אבל הרפרטואר שלו כל כך עשיר בלהיטים גדולים שהוא בקלות יכל לשיר שירים שאפילו לא נכנסו לליין אפ. בזה אחר זה כהן ביצע את שיריו שזכו לשאגות ולביצועים של הקהל יחד איתו, שהושקעו רגשית בדבר, נכנסו לזה בכל הכוח וכמה כיף היה לראות את זה. 

בחלקו הראשון של ההופעה כהן אירח את קרולינה - בחירה שעל פניו לא הבנו - אבל הביצוע המשותך שלהם ללהיטה של קרולינה, "אף אחד לא בא לי" (שחזר מן העבר היישר אל הטיקטוק כטרנד ויראלי) - היה מעולה והצדיק את החיבור המפתיע. עם זאת, התאכזבנו שהאירוח כלל שיר אחד בלבד ולא למשל שיר נוסף כמו "צל עץ תמר" המזוהה עם קרולינה, אך גם עם זוהר ארגוב - פה הרגיש לנו פספוס וביצוע שיכל רק להוסיף.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

נפרדנו לשלום מקרולינה והמשכנו לגל שירים נוספים כמו "כל הזמן אומרת", "חמישי-שישי", "אהובי לב אדום" וגם שיר שהפך ללהיט בתקופת המלחמה - "מחשבות טובות" - שעליו למשל היה אפשר לוותר והוא לא יותר מקריצה חמודה לקהל. המשכנו עם "ברגעים שאת הולכת" שהוא אחד השירים שכהן מפגין בהם יכולות ווקאליות מטורפות ומרשימות במיוחד. הערב כלל גם את "אני אוהב אותך", "מנגן ושר", "בסוף נרקוד", "עושה לי בלאגן" ו-"הנה את בוכה" - כאמור אפשר להמשיך עם רשימת הלהיטים שעות נוספות, וזו רק הוכחה לכמה אושר כהן הוא יוצר מעולה שיודע לקלוע אל דעת הקהל ולזקק את רגשותיו לטקסטים שיוצרים חיבור אליו כאמן, כאדם ויוצר הזדהות עם הקהל שחווה לא מעט מהחוויות הכתובות של כהן.

עם קצת שינוי מהליין אפ שתוכנן, כהן מבצע את "ככה וככה" ועובר אל השיר שכתב על מסיבת הנובה - "תרקדי". את השיר כאמור הקדיש לנגה וויס שחזרה מהשבי בעזה. כהן נתן ביצוע שעורר צמרמרות, חיבר אותנו יותר ומשהו בלשמוע את השיר הזה על הבמה (שהייתה בצורה סימן המאבק להשבת החטופים) - הפך את הכל לחוויה עוצמתית יותר, כך גם על הרקדנית (ליהיא פרויד) שעלתה לבמה בביצוע השיר והביעה הכל דרך הריקוד שהתחבר גם הוא למסיבת הנובה.

עוד רגע רגשי במיוחד נרשם רגע לפני סיום ההופעה. כהן, שאמור להתחיל לבצע את - "עד שיירד הסהר", השיר שכתב על האקסית אחרי כל סערת הפרידה והפרסומים בתקשורת בעקבותיה. "אני רוצה לשתף אתכם במשהו, לא שיש משהו שאתם לא יודעים", פתח במעין עקיצה ושעשוע בנאום המקדים. "בתקופה האחרונה, מעבר למלחמה, הייתה לי תקופה אישית מורכבת... הוציאו אותי מהזון, החזירו אותי, התפרקתי והרכבתי את עצמי מחדש. אבל הרבה בזכות אהבת חינם, האהבה שלכם. הייתי זקוק כל יום להכנס לאינסטגרם ולראות את ההודעות שלכם, ושחיזקתם אותי... כמו שחיבקתם אותי, תסתכלו על זה שלידכם - אולי גם הוא זקוק לחיבוק הזה...", רגע לפני שחתם את דבריו אמר: "אתם לא מבינים שכל מה שקורה פה - זאת התמודדות אחת שלי, אתם מבינים את זה?", אמר ביחס לזה ששיריו נכתבו מתוך חוויותיו האישיות. 

כאמור, כהן החל לשיר את השיר הכואב על הפרידה, וניחן שהתרגש ושהתקשה לשיר חלקים ממנו, כמו השורה "אני שונא את הסהר" - שורה אותה מנע לבצע את לפחות אמצע השיר.

כהן המשיך לשירים נוספים ואחרונים: "אהבה" בביצוע סוחף כיאה לשיר שסירב לעזוב את המקום הראשון בפלייליסט, את "איך שאת אוהבת", "מקבל על עצמי" ו-"קווים לדמותו", שאנו מודים אנחנו לא יודעים אם דווקא בו היינו בוחרים כשיר סיום...

אם לסכם אפשר להגיד שכמה שהמופע לא כלל פירטוכניקה או רקדנים יתר על המידה (למעט ביצועים ספציפיים בהם זה הורגש מוצק), וכמה שהכל היה פשוט ותמים - הפך את החוויה למושלמת. אושר כהן הוא אחד מהזמרים שמרגישים שבאו מתוך הקהל, שהוא החבר הכי טוב שלנו, שהוא שר אותנו ושהוא מלווה אותנו עפ הפסקול שלו. משהו בהופעה הזאת היה רגשי יותר, הן בגלל המצב והן בלל חוויות הפרידה - איתן נאלץ להתמודד בפעם הראשונה מול סדר גודל כזה של קהל שרק ציפה וחיכה לשמוע ממנו בנושא, באישי ובפן המוזיקלי.

© אושר כהן

לא סתם כהן הכריז על סולד אאוט לשלוש מהופעותיו במקום, זה מוצדק לחלוטין, וגם אנחנו יצאנו עם חשק לעוד.

"יש לך אותך" - מירי מסיקה ומיקה משה

מירי מסיקה ופיינליסטית העונה העשירית של "הכוכב הבא", נפגשו הרבה לפני שהוציאו את השיר, בתוכנית "בית ספר למוזיקה". "יש לך אותך",  בוצע בפעם הראשונה במשדר התרמה לארגון ״לתת", כלל לא תוכנן לצאת לרדיו ולפני שנתיים, יצא קליפ עוצמתי שבו נשים קעקעו את מילות השיר על היד והוא זכה ל7.3 מיליון צפיות. "יש לך אותך" אומר, שכל אחת יכולה לסמוך על עצמה, שלכל אחת יש את הכוחות להתגבר על כל מכשול, כל אחת הביאה את עצמה להישגים, לא להיבהל מאף אחד וכל אחת "חזקה כמו לביאה". מסיקה שיתפה כי אישה אשר שהתה 20 שעות בממ''ד ושם, הייתה לה מנורת לילה שעליה כתובות מילות השיר, שחיזקו אותה ברגעים הקשים האלה. אחרי שמקשיבים לשיר מהפנט כזה, אי אפשר להישאר עם עין יבשה. 

״שדות״- נרקיס 

אחד מהשירים של נרקיס שתמיד יהיה לנו נעים להאזין להם, הוא השיר השני שיצא כסינגל מתוך אלבום הבכורה שלה "בוא נדבר אמת". נרקיס כתבה את השיר, מתוך המחשבה על העתיד כשלא ידעה מה היא רוצה לעשות, הרגישה שמשהו צריך להשתנות והסתתרה עם המוזיקה שלה, עד שקיבלה אישור מהרב להופיע גם בפני גברים. לאט לאט, הילדה שבה יצאה "לרוץ בשדות", כלומר התחילה להתנתק מפחדים שהיו לה בעבר, החתילה להגשים את החלומות שלה בלי להסתתר מאף אחד  ופשוט התחילה להשתחרר ולעשות כרצונה, בלי לחשוב מה יאמרו אחרים. שיר שפשוט מחמם את הלב. 

״בנות״-  שירי מימון, אניה בוקשטיין ואקו

מימון, בוקשטיין ואקו הוציאו שיר, שכבש אותנו כבר בהאזנה הראשונה! את השיר גם כתבו בעצמן והלחינו עם המפיק המוזיקלי ג'ורדי. "בנות" למעשה, בז לפערים המגדריים בחברה בין הנשים לגברים בתחומים שונים. שלוש הזמרות, בהחלט הביאו לידי ביטוי את הגירל פאוור במלוא תפארתו, העבירו בצורה נפלאה את השיעור לגברים וגרמו לנו להתאהב בו לחלוטין!

נטע ברזילי  - ”Toy”

איך אפשר להרכיב רשימת שירי העצמה נשית, ללא השיר איתו ניצחנו באירוויזיון 2018 בליסבון. דורון מדלי וסתיו בגר שכתבו והלחינו את השיר, הצליחו להעביר בצורה מדוייקת את רוח החברתית לאחר ה"מי-טו": "אשת חייל אל תשכחי לעולם, את אלוהית והוא יתחרט על זה" הוא רק חלק ממשפטי השיר האייקונים והמעצימים. אי אפשר שלא היה להתאהב בברזילי, שביצעה והופיעה עם השיר. עובדה, נטע ו"Toy" הביאו את ישראל לניצחון באירוויזיון אחרי 20 שנה!

״יהלום״-  אגם בוחבוט

ברזורמה של מכונת הלהיטים נמצא "יהלום", שיר עם משמעות עוצמתית שכולו בעד ולטובת נשים. מעבר לכך שהשיר הזה בעל מסר מאוד חשוב, הוא עושה לנו שמח על הנשמה בכל האזנה מחודשת ועושה לנו הרגשה טובה. 

"פנתרה" - נערה קירל 

אחרי שקירל הוציאה שירי העצמה נשית כמו "פאוץ' " ו"מיליון דולר", היא שחררה את "פנתרה", שבין רגע הפך ללהיט על. "פנתרה" מדגיש היטב את כוחה של האישה, חזקה, ששמה קצוץ על מה שכולם אומרים, מלאת ביטחון וגאווה. קירל ללא ספק, משרה דרך השיר אווירה כיפית, מסיבתית, מרימה לנו את המצב הרוח וכמו במגוון שיריה, גם כאן היא סיפקה את הסחורה. בשתי מילים, הכי פנתרה!

מה שאת אוהבת - גלי עטרי

גלי עטרי הוציאה את השיר הזה ב-2003 וברגע הזה - נולד לו המנון העצמה נשית בזמר העברי! מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר ז''ל. הטקסט של גולדברג, מציע לנשים לעשות אך ורק מה שטוב להן, רק מה שהן אוהבות ולא להיכנע לתחביבי החברה. שירתה הנפלאה של עטרי, מתואמת עם הלחנים של קלפטר וגם הפעם, התוצאה? נכנסה כמובן לפנתיאון.

"היא יודעת" - נינט טייב

במקביל לעונה השלישית של "השיר שלנו", יצא להיט בלתי נשכח מתוך אלבום הבכורה של נינט "יחפה", שאותו כתבה והלחינה יחד עם עילי בוטנר. "היא יודעת" מעביר את המסר, שכל אישה תעשה רק מה שהיא רוצה, לא מה שאנשים אחרים יכתיבו לה כמו "מה נכון, מה לא נכון" ורק היא יודעת, מה הכי טוב והכי נכון בשבילה. כששיר מעצים, נכתב על ידי אומנים בסדר גודלם של נינט ובוטנר, כשאומן כמו אביב גפן מפיק אותו מוזיקלית וכשזמרת כמו נינט מבצעת אותו עם קולה האדיר, אין ברירה אלא שיצא להיט עוצמתי.

״יש בך״ - משתתפות "My פסטיגל"

בתקופת הקורונה, כשעולם התרבות היה משותק, פסטיגל ה-40 עבר למתכונת דיגיטלית, בהשתתפות כוכבי הפסטיגל לדורותיהם. במסגרת המופע הוירטואלי שעלה עם הסיסמה ״כל אחת משנה״, משתתפות הפסטיגל עלו עם שיר העצמה נשית מקסים שכתבו והלחינו שרית חדד, בת זוגתה תמר יהלומי, יונתן קלימי ודורון מדלי. השיר מעביר באופן מרגש ביותר את המסר, שכל אחת צריכה להיות שלמה עם מי שהיא ולאהוב את עצמה בראש ובראשונה. את השיר ביצעו מיטב הכוכבות הגדולות.

"תאמיני לי" -שירי מימון 

ב-2016, "ערוץ הילדים" יצא בקמפיין העצמה נשית עם הסלוגן "רוצה שווה יכולה" ובמסגרתו יצא שיר עוצמתי, שעליו ניצחה בצורה מופתית שירי מימון, נכתב על ידי נועם חורב והולחן על ידי מורן דוד. "תאמיני לי" בא להעביר שכולן שוות ויכולות לעשות כל דבר אפשרי. השיר מתכתב מצוין עם הקמפיין המשמעותי, מילותיו יפות לעין וגם עוז זהבי שניגש לקטע הקריאה שלו ברגישות, השתלב בתוכו מאוד יפה. "תאמיני לי" הוא לגמרי מבין השירים, שעושים חשק לשמוע אותם שוב ושוב!

הערב מתקדם והגיעו השירים הקצביים הראשונים להערב עם "עד שתבואי עד אליי" ו"מדליקה לי הכל". הנאמברים בליווי רקדנים ואורות הרגישו כמו הימים לפני המלחמה, ואם ברגעים הראשונים לאחר הפתיחה האמוציונלית הייתה התחושה שהמעבר היה חד מידי, תוך רגעים ספורים, בזכות הכריזמה של חסון והדרך בה הוא מחזיק במה, הקהל כולו התמסר לקצב. 

© עומרי סילבר

 אחרי הריקודים, חסון חזר לשירים השקטים יותר עם "ילדים כאלה", "עיניים" ו"את חסרה לי". את הלהיט "מה פספסתי" הזמר ביצע בעיבוד משולב עם השיר "Stay" של ג'סטין ביבר ודה קיד לארוי. העיבוד הזה היה מסקרן במיוחד כי את "מה פספסתי" אנחנו רגילים לשמוע במנגינה הרגועה והאינטימית שלו והחיבור העדין עם "Stay" היה חדשני ויצר רגע של פופ טהור.  אחד הרגעים המרגשים במופע היה הביצוע של עדן לשיר "אהובה שלי", שיצא בתקופת המלחמה ואותו הקדיש לאמו ולמשפחתו. בכלל, חסון פנה למשפחתו מספר פעמים במהלך ההופעה והוכיח שלמרות ההצלחה הענקית שלו, הוא לא שוכח מאיפה הגיע ולהוקיר תודה. 

© עומרי סילבר

הערב ממשיך וחסון מבצע להיט להיט בהם: "מבטיח", "סיבובים", עושה לי צרות" ו"אין יותר מועדונים". כל שיר שהזמר מבצע בערב הזה על הבמה הוא להיט ענק שמעורר התרגשות בקרב הקהל, וזו הייתה הוכחה חיה למעמד של עדן במוזיקה הישראלית כהייט-מייקר.

ברגע שיא נוסף של הערב, חסון מזמין לבמה את פיינליסטית "הכוכב הבא לאירוויזיון" אור כהן (עדן גם שיתף בעבר כי היא הייתה הפייבוריטית שלו לזכייה), לביצוע משותף ללהיט הטרי שלו "צוחקת ובוכה". ובעוד בעת הביצוע המשותף האווירה הייתה מחשמלת, כשכהן הופיעה לבדה על הבמה עם השיר "לא חשבתי שתלכי ממני", אותו ביצעה בעבר ב"כוכב הבא", משהו בקסם שלה אור מעט אבד בביצוע הזה - אך באותה הנשימה, יש גם משהו מרתק בלצפות בזמרת צעירה מופיעה בפעם הראשונה בהיכל הענק ולצפות בה 'גדלה' מול עייני הקהל. 

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

עדן חוזר בשינוי אאוטפיט בצבעי כחול-לבן שמרמז על הבאות - הוא מעלה לבמה את חיילי כוחות הביטחון ובהמשך מצטרפים גם חסידי ברסלב למחרוזת שירים: "עם ישראל חי" ו"מאמינים בני מאמינים". הקהל מגיב בהתלהבות רבה וניכר שהאמירה הזו של אמנים שבאים לחזק היא לא קלישאה במקרה הזה - הקהל, שהגיע מכל קצוות הארץ, אכן התחזק והתמלא בכוחות לנוכח המתרחש על הבמה. לאחר מכן חסון ביצע את "שקיעות אדומות", עוד שיר אישי שמדבר על אתגרים וגישה אופטימית, בביצוע מרגש שלא השאיר עין יבשה בקהל.

© עומרי סילבר

ההופעה הזו הוכיחה כי באותה המידה שעדן הוא כוכב על, הוא מחובר לקרקע ולרחשי הלב של הקהל שלו. הוא בא להרים ולשמח, אבל באותה הנשימה לא שכח את הימים הלא פשוטים האלו ויצר איזון מדוייק בין עצב לאסקפיזם הזה, שהקהל וכנראה שגם עדן עצמו, היו כל כך צריכים. 

"זו לא מחשבה שפתאום התעוררה אצלי. מוזיקה ליוותה אותי לאורך כל הדרך בחיי האישיים, בין אם זה רק ברקע ואם זה ברגעים נורא קשים שעברתי, מילים של אנשים אחרים שנתנו לי פתרונות, ממקומות והבנות עם עצמי. בשלב מסוים, הרגשתי שהגיע הרגע הנכון לגעת בזה, להיכנס לזה בעצמי ולפרש את עצמי, מתוך הדבר הזה שעזר לי ברגעים מסוימים ומשם נולד כל הדבר״

מה הצעד הראשון שעשית כדי להפוך את המחשבה למציאות?

"הדבר הראשון שעשיתי, הוא לכתוב משהו קטן שהוא מאוד פרשי עליי ולהשמיע אותו, מה שהיה כישלון חרוץ. מאותו הרגע, נכנסתי לשנה וחצי של כתיבה בבית והשתפרות רק של יכולת הכתיבה בעצם, כי הבנתי שזה עוד לא שם מבחינתי״

 © צילום: טל פרילנדר, עיצוב עטיפה: עומר בית הלחמי

כעת אתה משחרר את הסינגל הראשון שלך "פיק ברכיים". מה הסיפור שעומד מאחוריו?

"השיר 'פיק ברכיים' מדבר על ההתמודדות שלי מול החיים, מול רגעים ספציפיים ועל החרדות שעברתי בדרך. אני חושב ומרגיש, שלכולנו יש חרדות, במיוחד בתקופה הזו. הן צפות ואנחנו לאט לאט מרגישים אותן. השיר בעצם מתעסק בחרדות שעברתי, איך עברתי אותן, מהן הרגשות שלי, איך אני יוצא מזה ואיך אני מתגבר על זה״

היה חשש לחשוף את ההתמודדות עם חרדה בפני כולם? 

"היה חשש״ מתוודה יונתן ומרחיב: ״אני חושב שיש הבדל בין מוזיקה למשחק. ההבדל הוא, שבמשחק יש המון דברים לפניך והם סיפור הדמות שלך, הטקסט שאתה לומד והרבה דברים, עד שאתה פוגש את הדבר. במוזיקה מרגיש לי, שאתה שם את הלב שלך על השולחן וברגע אחד, הכל יוצא החוצה. אתה לא מסתכל אחורה, שם את עצמך וזהו, המנה יוצאת ואין דרך חזרה. בגלל זה, אני מרגיש שזה חשוף ובתור אמן זה מלהיב אותי לא מפחיד, כי זה אתגר שאני נהנה לעמוד בו. ביום שהחששות הגיעו, הבנתי כמה זה אמיתי מה שאני כותב, כמה זה אמיתי מה שאני עושה, כמה אמיתיים השירים יוצאים ואחרי עבודה קשה, השיר הצליח להיות במקומות שרציתי שזה יהיה וזה הולך לגעת, במקומות שאני רוצה שהם יגעו״

איך אתה מתמודד עם החרדות?

"החרדות חיבקו אותי מגיל נורא צעיר. בתור ילד לקוי למידה ובתור ילד מאומץ, אני חושב שהם חיבקו אותי. את ההתמודדות נורא קשה להגדיר במילה אחת, אבל היום אני נותן מרווח לעצמי, נותן לעצמי את המקום שלי בתוך החיים שלי ואם אני צריך רגע לעצמי, אני מכבד אותו. כל אחד מאיתנו, מתעורר בבוקר ועושה את הדברים הכי חשובים, אז בבוקר אני קם ונותן לעצמי את הרגע לנשום, לחשוב, להבין את עצמי, להצליח להיות בקו ואז יש לי את היכולת הגבוהה, לצאת ליום הזה. זו ההתמודדות היום-יומית שלי, מול חרדות ומול החיים"

במהלך לימודיו, התמודד יונתן עם לקות למידה, שהביאה אותו להתמדדות יום-יומיות עם אותן החרדות: "הייתה לי לקות למידה קשה. זה קרה בכיתה ד׳. היה לי קשה לקרוא, לא קראתי, לא כתבתי וזה יצר אצלי חרדות נורא גדולות, שהיה לי קשה לדבר עליהן. הרגשתי מאחור. קריאה וכתיבה, הם בעצם הנשק הראשון שיש לנו. זה היה משהו שליווה אותי, אבל אף פעם לא כעסתי או זרקתי את הדברים. הבנתי, שזה רק מכשול גדול שאני חייב לעבור והצלחתי לעבור אותו בסוף. ביום שהצלחתי לעשות זאת, השתמשתי בכתיבה ובקריאה בשביל עצמי, הרי הם באים לידי ביטוי במוזיקה שלי היום וגם בלמידת טקסטים״

יונתן, שכיום בן 29, גדל כילד מאומץ: ״אני ממוצא אתיופי וההורים שלי לבנים ואשכנזיים לגמרי, ככה שאפשר לראות את ההבדל די מהר"

במבט לאחור, איך היה לגדול כילד מאומץ?

"בעבר זה גרם להרגשה של חוסר שייכות וגרם לי להרגיש מובדל מהכלל, אבל היום אני מאוד גאה בזה. היום אני לא מרגיש מובדל מהכלל, אלא מרגיש שהסיפור חיים שלי מובדל מהכלל ולא אני כבן אדם. הסיפור חיים שלי קצת אחר, מיוחד יותר, ויש עוד סיפורים מיוחדים ואני מעריך ואוהב לשמוע אותם. אני גאה להיות 'פארט' בסיפור הזה, כי אני בעצם רק חלק בו, לא כל הסיפור עליי. המשפחה שלי ואני, עברנו מכשולים בתוך התבנית הלא פשוטה הזו, היו המון שאלות מאנשים, שלא ברור אם הן טובות או רעות, מתעניינות או חתרניות, אבל בסופו של דבר, אני גאה במי שאני"

"פיק ברכיים: מלווה גם בקליפ מיוחד. איך היה תהליך היצירה?

"התהליך של יצירת הקליפ היה מעניין. עשיתי אותו עם עומר אלוני וחשבנו איך אנחנו מביאים אותי בצורה הכי מעניינת, פרשית, הכי עכשווית והכי נכונה אליי. אני חושב שהמקום המובהק, שממנו היינו יכולים לדבר על חרדות ולהראות את קשת הרגשות בתור חרדה, היא מהמקום של אודישן, מהמקום שאתה מגיע למשהו שהוא פרופר בחינה שלך, של מי שאתה, של הדמות שאתה הולך לשחק, של הטקסט שאתה צריך ללמוד ושל כל מה שהבאת איתך מהבית. לקחנו את הסיטואציה המזוקקת שנקראת אודישן והפכנו אותה, לתיאור חיים שלם דרך השיר"

איך הייתה העבודה בקליפ לצד קובי מחט, שביים אותך ב"פול ספיד"?

"זה לא היה קל. קובי הוא בן אדם אדיר בעיניי וגם גדלתי עליו. אני מאוד מעריך אותו, אחרי ההיכרות שלי איתו ב'פול ספיד', התחברנו שם מאוד והיה לא פשוט, אבל פיצחנו שם את הדמות שלי ברמה גבוהה. קובי בא לקליפ וברגע הראשון לא ידענו מה לעשות, איך לעשות ומה להגיד, אבל קובי 'אמר אני פה בשבילכם', 'בואו נעשה את זה הכי טוב שיכול להיות, כי רק ככה אני עושה' וזה באמת יצא, הכי טוב שיכול להיות. קובי עשה את התפקיד בצורה פנומנלית והצלחנו גם להכניס דברים, שלא היו מתוכננים בכלל, אלא תוך כדי עבודה אורגנית. לא דחפנו למשהו שלא היה נעים, הכל קרה מתוך אנרגיה וקובי, כל הזמן דאג שהכל יהיה ברמה הכי טובה שאפשר, לדחוף את זה עוד קדימה ועוד קדימה ושזה יהיה, במקום הכי טוב שיכול להיות". 

למה החלטת לשחרר את סינגל הבכורה בתקופה המורכבת זו? 

"כמו שאני צריך מוזיקה ברגעים מסוימים, אז כולם צריכים. אני לא מבקש מאף אחד לשמוע את השיר בכוח. אני אומר: ש'אם זה נכון לך, נעים לך, בא לך לשמוע וזה עושה לך טוב, עשיתי את שלי'. אם לא שמעת וזה לא בא לך בטוב, אל תדאג, אהיה פה גם ביום שאחרי, אמשיך להוציא שירים ואמשיך לכוון את הכוונות שלי, שיפגעו בתחושות הפנימיות שכולנו חווים לאורך הדרך". 

עד כה, העבודה שלך בסדרות הנוער חשפה אותה לקהל הזה. גם במוזיקה אתה מכוון לנוער או לקהל בוגר יותר?

"אני לא מקטלג את זה. יש שירים שאני כותב מתוך הילד שהייתי, שירים שהם מתוך המבוגר שאני, ויש שירים שהם שילוב של השניים. בחיים האישיים שלי, אני לא מקלל או משתמש בביטויים חותכים, אז אני מרגיש שבשירים אני משאיר רווחף, גם לנוער שיוכל לשמוע אותם ולהתחבר וגם למבוגרים, שיוכלו לשמוע אותם ולהתחבר". 

© מתוך "פול ספיד" (טין ניק, HOT)

אתה מתכוון בתקופה הקרובה לחזק יותר את המוזיקה או לשלב בינה לבין המשחק?

"לשלב לחלוטין. אני מאוד אוהב את שני התחומים ולא מרגיש, שמשהו גורע ממשהו, אלא ששניהם באים טוב יותר ביחד. כל אחד מפרה את השני וחשוב לי כבן אדם, להמשיך להיות אני ומי שאני הוא שחקן, מי שאני הוא זמר, מי שאני הוא כותב ומי שאני, זה פשוט מי שאני". 

מה אתה יכול לספר לנו על אלבום הבכורה שבדרך?

"האלבום הוא בעצם הגשה של מי שאני. בין אם זה במקומות שאני מדבר בהן על אהבות גדולות שהיו לי, בין אם זה במקומות שבהן אני מדבר על אכזבות גדולות שהיו לי וממש מציג, את פלטת הרגשות של יונתן והמקרים שעבר בדרך. תצפו להמון המון כיף, כי אני בן אדם מאוד כיפי ותצפו לשמחה גדולה מאוד, כי בסוף כל עצב שהיה לי בחיים, תמיד התחלף בשמחה. יש לי מנגנון שיודע להפוך את העצב לשמחה. באלבום הזה אתם הולכים לקבל אותי".

אז נקבל אותך גם על הבמה?

"לגמרי!" מכריז יונתן "תהיו מוכנים, כי אני בא בכל הכח. ש כבר מחשבה על הבמה, זה בדרך, הולך להיות הכי טוב שאפשר ותקבלו את ההכי טוב שאני יכול להביא את עצמי לבמה, שזה הרבה". 

"אני חושב שמה שגרם לי לעזוב זו תחושה של מיצוי מהיר מדי בגיל צעיר מדי", משתף על ההחלטה המפתיעה. "מהר מאוד הגשמתי המון חלומות שהיו לי כשהייתי נער, וגם ההגעה לתקרת זכוכית וההבנה שהשלב הבא בחדשות למשל יהיה רק עוד כמה שנים, זה לא שאהיה מגיש המהדורה מחר בבוקר, ואני גם לא רוצה להיות... עם הזמן אני מבין יותר ויותר שהחלומות שלי הם קצת שונים. ההבנה הזאת גרמה לי להבין שכדי להיות מה שאני רוצה להיות - מצריך שינוי".

יש שיגידו שזה משהו שישקף את הדור הנוכחי, שהם מגשימים מהר - אך גם ממצים מהר…

"אחד הדברים הכי משמעותיים שגיליתי על עצמי, ש'אני כל כך הדור שלי'. אם עד היום חשבתי שאני שונה, בגלל שאני עובד ב'עבודה של גדולים', או שאני רגיל להיות שלב אחד קדימה - אבל בתכל'ס? גם אני אוהב להחליף עבודות כמו גרביים, גם אני אוהב להיות באי וודאות מסוימת בגיל צעיר, כיף לי, אני נהנה מזה. אוהב לחלום חלומות גדולים ולהגשים אותם צעד-צעד. אבל אני חייב לציין שכל מה שחשבנו על הדור שלנו השתנה בחודשים האחרונים מן הקצה אל הקצה, אז להגיד לך מה מאפיין את הדור שלנו זה עדיין מוקדם לי מדי להגיד, אבל אני לגמרי מזדהה עם חוסר הוודאות שכולנו נמצאים בו, וזה גם חלק מהבחירה שלי לעשות שינוי".

© איגור גורליק, חדשות 13

כאמור, כחלק מהמהלכים החדשים שעושה שנהב לאחר פרישתו אתמול (ד׳) מ"חדשות 13", הוא פוצח בקריירה מוזיקלית, כאשר הצעד הראשון הוא שיר מיוחד וכואב על התקופה, "שיר ללא בית", המדבר על החלקים הקשים באמת במציאות הנוכחית ואפילו עם מעט ביקורת.

"שום דבר שאני אומר בשיר זה לא משהו שלא נאמר בחדשות מדי יום", מציין ומוסיף, "אין פה שום ביקורת שיוצאת מגדר הרגיל. ביקורת בתקופה כזאת - זה בהכרח המציאות. אם נהיה ביקורתיים עכשיו כלפי המציאות, מתי נהיה? יש כל כך הרבה האנשים שנושאים באחריות למה שקרה. זה אולי שיר מחאתי, אך לא פוליטי, הוא לא נוקב בשמות, אבל גם אם אני נוגע בסמלים מסוימים - זה רק לצורך ההמחשה".

ועדיין, עד השנים האחרונות לא היינו רגילים שאנשי חדשות למיניהם יהיו שקופים בדעותיהם האישיות, אתה רואה בשינוי הזה כחיסרון או דווקא יתרון לעומת מה שהיה נהוג אז?

"אנחנו חיים בעידן חדש, גם תקשורתית", מציין. "הדור שלנו שינה את המציאות, אנחנו לא צורכים תוכן כמו ההורים שלנו. אנחנו רוצים את ה-'תכל'ס', אנחנו לא אוהבים ש'מורחים' אותנו, אנחנו רוצים לשמוע מבן אדם שאנחנו פותחים בשבילו את המסך אתה מה שהוא באמת חושב, במיוחד כשהדור הנוכחי ממעט לפתוח מסך טלוויזיה לצפייה. אתה רוצה לשמוע את הדעה האמיתית ולא את המסכה שהוא מסתתר מאחוריה, בסוף מה שכובש מסך זה כשאתה מרגיש חיבור לבן אדם, כשאתה מרגיש חבר שלו ומזדהה עם מה שהוא חושב מרגיש - שיש לו אישיות כמו שלך יש…" 

© נועם עטיה

אפשר למשל לקבל את זה יותר אצל פרשנים מכל הסוגים, אבל אצל מגישים אולי זה קצת אחרת - כי בסופו של דבר הם אמורים 'רק' להעביר את החדשות לצופים.

"זאת גם אחת הסיבות שבחרתי לעזוב. בעמדה הנוכחית שלי, לא הייתי במקום בחדשות, על פי ההיררכיה המסורתית, שמותר להביע לי דעה בשידור, עוד לא שם, ויש דרך לעשות. בדור שלי, אנחנו לא יודעים לעשות את הדרך הזאת, לפחות אני לא. אני מרגיש שיש לי דברים שבא לי לומר עכשיו ולא בגיל 30, ואם לא אגיד עכשיו - אני אצטער על זה. לצד זאת, אני לא חושב שבחדשות היו אוסרים עליי לומר את הדברים האלה, אבל עכשיו יהיה קל יותר".

עוד דבר שמסמל את אנשי התקשורת של העידן הנוכחי - הוא הרשתות החברתיות, אלו שגרמו לראות את האנשים שיושבים מדי יום באולפן, בחליפות, עניבות וברצינות המתבקשת - גם בפן הומוריסטי, קליל, טיקטוקי וכזה ששובר את הקרח, כך למשל טל נוהג ברשתות, וגם הקולגה שלו עד לאחרונה - עומר ירדני.

"זה אני האמיתי. עוד מהסיבות שבחרתי לעזוב זה כי אני מרגיש בתחפושת קצת... ה'אני האמיתי' שלי הוא הרבה יותר צבעוני ושמח. עומר, אני ועוד מעטים אחרים, זה היה משהו יחסית ייחודי שהבאנו לחדשות. אני חושב שיש בזה המון ערך לצופים, הם מחפשים דמות להתחבר אליה ולא דמות שתהיה פרקט ורק יקריא חדשות כמו אחרים, צריך להיות מעבר. אנחנו חיים בעולם שחייבים להיות בו מעבר, כי הדור שלנו מאבד קשב תוך שלוש שניות בממוצע, ואפילו בפחות". 

אתה נחשף לכל כך הרבה זוועות, בין אם בצפיית תוכן ובין עם סיפורים. אתה מצליח בכלל להתרגש מדברים אחרי כל כך הרבה תוכן קשה?

"עיתונאי חייב להיות אמפטי, להרגיש, אבל אסור לשדר חוסר אונים. בשבוע שעבר למשל הייתי באייטם ליום השואה הבינלאומי, אייטם שהפגיש בין שורדי שואה לשורדי שבי. שרו שם את 'לו יהי' של נעמי שמר, ובזמן שאני יושב שם עם המצלמה והמיקרופון, אמור להיות מנותק, מבוגרת אחת שהייתה לידי הסתכלה עליי ובכתה - בכיתי גם". 

למה דווקא שם?

"כל הסיטואציה הזאת, העובדה שאני לא מכיר אותה, שהיא בת 80 ושנינו מרגישים את אותו הדבר. מחוץ למצלמה זה המקום שלי להתפרק וזה קורה".

וזו לא הפעם הראשונה, בכיכר החטופים, ניגשה אליו נטלי בן עמי, הבת של רז ושל אוהד שעדיין בשבי. "היא ראתה אותי עם המיקרופון, ניגשה אליי ואמרה לי שיש לה חלום שענבל ביבי תבוא להופיע עם 'אף פעם לא לבד'. יש לי את הקשרים וענבל אכן באה. ראיתי את נטלי לשנייה, ולמרות שהוריה בשבי, ראיתי אותה עם דמעה של עיכול סיטואציה. זה מהרגעים הקטנים שעזרו לי להבין את המשמעות של העבודה. אגב, גם ב'עולם הבוקר' אני מפגיש בין משפחות של חטופים עם אמנים שהחטוף שלהם אוהב, ודווקא החיבוק לאמן אחרי האייטם, הרגע הזה שלא מצולם ושאני לא חלק מזה - ממחיש לי שלעבודה יש משמעות". 

בחזרה למוזיקה, אתה שר שנים ומוזיקה תמיד מלווה אותך, ועדיין השיר הראשון שאתה מוציא לאור בדרך החדשה שלך הוא דווקא שיר קשה.

"לא חשבתי שזה יהיה השיר הראשון שלי", מתוודה. "יש לי להקה, יש לי אלבום שלם בדרך שאני מקווה שאשחרר תוך חצי שנה. לא תכננתי להוציא את השיר הזה, הוא שיר מנקודת מבט של עיתונאי שמסתובב בקיבוצים ושומע סיפורים יום יום במוקדים, שומע על מקרים -  מאנשים שמצביעים לי:  'פה נפלתי, פה נפצעתי, פה ראיתי בפעם האחרונה את החברה שלי'. אז הקשבתי כל יום - ובסוף יצא מזה שיר. זה שיר שנולד מתוך תחושה של 'אני לא יכול לספוג יותר'".

יש לשיר קליפ מאוד ייחודי שמכיל לא מעט רגעים שצריך גם לחשוב עליהם כצופה.

"יש שם תהליך. לליצן בקליפ קוראים שולי במציאות, אותו פגשתי לראשונה בבית החולים סורוקה, כליצן רפואי. באחת מעסקאות השבויים שחזרו, נשלחתי לבית החולים לבדוק אם משפחה של אחת החטופות שנשלחו לאשפוז - רוצה לדבר, והם לא רצו. חיכיתי בלובי בשעמום גמור, ופתאום ניגש אליי מישהו עם חזות מוזרה, מבוגר בשנות השישים עם חיוך מוזר, אף של ליצן וכובע קסקט, והתחיל לדבר איתי ושקענו לשיחה. תוך כדי הוא עושה לי טריקים עם קלפים ואני כזה - מה קשור? אנשים מתים ומתאשפזים פה, ואתה בא עם קלפים בגודל של חפיסת שוקולד?! אבל התחברנו ממש".

באותה השיחה טל מגלה על שולי פרט מפתיע - על איך הוא ומשפחתו ניצלו מהאסון בשבעה באוקטובר, וזו עוד נקודה שתחבר ותקרב בין השניים. "שולי הוא תושב ניר עוז, ובמקרה לחלוטין, חודשיים לפני האסון, שולי חטף התקף לב. בעקבות ההתקף הוא הגיע לאשפוז בתל אביב ועבר לגור פה לתקופה - וכך הוא ניצל. ולא רק הוא - גם גרושתו לא הייתה בקיבוץ, הילדים שלו כבר גדולים אז הם גם לא היו שם. אבל החברים הכי טובים  של שולי -נרצחו. אחרי השיחה איתו לקחתי את הטלפון שלו, וכשכתבתי את השיר והחלטתי לשחרר אותו, הבנתי מה הקונספט שאני רוצה לקליפ". 

מה הסיפור שרצית להעביר דרך הקליפ?

"הליצן שמחפש עזרה, הוא למעשה מייצג את ילדי העוטף שנקלעו לסיטואציה כי לא היה להם במה לחשוד - כלומר תמימים. אני מגיע עם האוטו ומייצג את הציבור או שלטון שמנסה להושיט יד, אבל לא באמת מבין את הצורך של הליצן ואני אדיש כלפיו. במהלך הקליפ הליצן עובר רכבת הרים של רגשות, פעם כועס, פעם עצוב, ואני בקליפ לא מבין אותו ונשאר אדיש. בסוף הליצן מבין שאני לוקח אותו בחזרה לניר עוז, והוא משתגע, והפעם הראשונה שאני בעצם מחייך זה כשאני משאיר אותו בכניסה לבית השרוף שלו בניר עוז, הוא בוכה - ואני צוחק, מנופף לו לשלום ונוסע לדרכי. כשאני מסתכל במראה האחורית - הוא נעלם ורואים רק את החפצים שלו, וזו אמירה שהמוח משלים לבד. זה המעגל שנסגר, בסוף אני ילדותי ושמח והוא זה שלא נמצא", משתף טל על המשמעות מאחורי ומוסיף - "זה קליפ שצריך לראות כמה פעמים. זו פעם ראשונה שאני יוצר אומנות שאני אומר בה משהו שהוא שלי מ-א' עד ת', עם עזרה מחברים קרובים. אני לא חושב שצריך להסביר את האומנות, יותר יש מסרים גלוים, יש מסרים חבויים, ומי שיצפה בזה שלוש פעמים - ירוויח. אגב,  הבית של שולי בקליפ הוא אכן הבית שלו, כלומר של גרושתו".

© יואל קנול

מאיפה התחיל החיבור שלך למוזיקה?

"אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי זה להיות בגלגלצ, אני עד היום שם כל שבוע, אבל עוד הרבה קודם - אני החיבור בא מהבית. אבא שלי הוציא אלבום, הוא אומנם לא עוסק בזה כמקצוע, אבל מוזיקה זה החיים שלו… אחותי הייתה סולנית ב'תלמה ילין', אנחנו כולנו סוג של מוזיקאים, זה גורם לנו לקום בבוקר. בלי מוזיקה לא יודע איך אני אסתדר, וגם לא רוצה לבחון את זה. זה ליווה אותי עד עכשיו ותמיד ילווה אותי. מבחינתי זאת הייתה פריבלגיה לעסוק במוזיקה במהלך הצבא, זה לא מובן מאליו. יש לי גם פודקאסט בגלגלצ בשם 'מה שהיה'  - עבדתי עליו שלוש שנים, וכל פרק בו הוא תוצר של שלושה חודשי עבודה לפחות! הוא על רגעים שאף אחד לא מכיר ששינו את המוזיקה שלנו מקצה לקצה בארץ, זה פרויקט שאני מאוד גאה בו. אגב, היה הישג ממש מגניב - הצלחנו לאחד את אתניקס בתקופת המריבה של זאב נחמה ותמיר קלינסקי. כשדיברתי איתם כל אחד שאל אם השני יהיה, ועניתי שכן אבל רק מרחוק ובצורה מבוקרת, והם הסכימו. זה קרה לפני האיחוד המרגש, אני עשיתי את 'העבודה השחורה' הזאת, אני וזאב הפכנו לחברים טובים בזכות זה- ואני יודע שאכן כך".

© נועם עטיה

ציינת שאתה כבר באמת הגשמת חלומות שהיו לך, וממשיך הלאה. אתה עוצר לפעמים גם לטפוח לעצמך על השכם?

"אני מאוד מעריך את החיים ואת הדברים שהצלחתי להשיג, אני גם מוקף באנשים שעוזרים לי להבין את זה ושגורמים לי להעריך את עצמי מאוד. אגב, היום האמת שמתי לב שבדיוק לפני שנה פתחתי טיקטוק, ויש לי כמות עוקבים לא מטורפת - אבל אני כל הזמן חושב על זה שלפני שנה היו לי אפס עוקבים! ואני אומר אם הגעתי לסכום הקטן הזה בשנה, אז עוד שנה זה יכפיל את עצמו ולפרק זמן ארוך זה רק יגדל. אין ספק שצריך לעשות לעצור לפעמים, לטפוח על השכם ולהגיד  - 'אנחנו צעירים, אבל אנחנו משיגים המון דברים בלי לשים לב…"

השיר הראשון ישקף את שאר המוזיקה שאתה תשחרר?

"זה לא משקף את המוזיקה שלי לא מבחינה הז'אנר וגם לא מילולית או צורת כתיבה, מה שכן, בשירים שהולכים לצאת, יש הרבה סרקזם ושאלות על החיים. לשיר שיפתח את האלבום קוראים 'בסוף כולנו נמות'. זה מקבל משמעות הזוייה עכשיו… זה אלבום שמלא בסרקזם והרבה כנות. צפה להפתעה נחמדה", מבטיח.

מה לגבי ריאליטי מוזיקלי, זה משהו שאתה תשקול או תשלול?

"הייחודיות שלי היא לא בקול שלי, יש לי קול סבבה ואחלה. לתכניות ריאליטי יש מקום של כבוד, זה חשוב ואחלה אספקיזם, אבל מי שבאמת משנה ונשאר פה ליותר מ-15 דקות, זה בן אדם שיודע להגיד משהו מהלב שלו, אבל משהו לא בנאלי, משהו בדרך שלא אמרו אותה, אחרת אין לזה הרבה משמעות  - זה נעלם. אנחנו בהצפה של תוכן, של מוזיקה וכל דבר אפשרי, אז לא מכוון לריאליטי ולא חושב שזו הדרך שלי. לא מפחד מזה, מניסיוני הרב יודע שזה לא מה שישנה. מה שישנה זה שתקשיב ללב שלך, תגיע לקהל שירצה לצרוך את מה שאתה רוצה להגיד וזה הכל, אני לא מחפש להיות המאמי הלאומי".

איך אתה רואה את העתיד שלך?

"קודם כל אני מקווה שלא אצטער בגיל 40 כשאקרא את הכתבה", משיב בצחוק. "אני רואה את עצמי חוזר לטלוויזיה עם קהל מאחוריי, אם זה מהמוזיקה או מהתוכן שאצור, יום אחד הופעה ב'בארבי', ולמחרת הנחיה בלייט נייט…"

תשוב לחדשות?

"לא יהיה חדשות, אבל אל תתפוס אותי במילה. אני כן רואה את עצמי חוזר למסך כמנחה, כמגיש של דברים אחרים שמבליטים יותר את האישיות שלי". 

ומה עם משחק?

"אני כן חושב על משחק", משתף ומוסיף, "אין לי ניסיון בתחום, אבל אני לא שולל את זה. אני חושב שזה תחום שארצה להכנס אליו מתישהו, וכשתבוא ההזדמנות הנכונה יכול להיות שאלך על זה".

© נועם עטיה

"אין לנו יותר מדי מה לעשות עם הסיטואציה אלא לקחת אותה ולגדול מפה. אף שיר שלי אני לא חושב שהוא יהפוך להיות להיט, אני עושה מוזיקה כדי לעשות מוזיקה בשביל הנשמה שלי".

איך משחררים שיר אחרי הצלחה כזאת?

"הרבה אנשים דיברו איתי על הסיטואציה ואני לא מפחד מזה כי שוב, אני עושה מוזיקה בשביל הנשמה שלי ואני אוהב את זה. אני מוזיקאי בנפש ובנשמה, ואנחנו מוציאים מוזיקה בשביל זה ולא בשביל להגיד ולהתחרות במספרים".

למה דווקא שיר על חברים?

"החברים שלי באופן כללי הם כמו המשפחה שלי. הם יודעים עליי הכל! הם תמיד היו שם וגם כשאני נפלתי וחוויתי דברים וגם הם באותה המידה… אני זכיתי בחברי ילדות שאני יודע שלא משנה מה יקרה ולא משנה מה יהיה לי, הם יהיו לצידי והם יהיו איתי מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון. לא רק החברים שלי, גם החברים של האחים שלי! משם יותר בא השיר. כשאתה נמצא בסיטואציה עם החברים שלך, זה נראה לך די מובן מאליו, אבל כשהחברים של אחים שלך אתה רואה את זה, ממעוף הציפור, אתה רואה את זה כאילו מהנקודת המבט השלישית, אני אומר ׳יואו איזה חברים טובים הם!׳".

צפו בראיון המלא באינסטגרם שלנו

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by פרוגי (@frogifrogi)

מה אפשר לעשות עם לימודי גיטרה?

אנשים רבים לומדים גיטרה לכיף ולאו דווקא כדי להתפרנס מנגינה על גיטרה, עם זאת, אם המטרה שלכם היא מקצועית ללא ספק תוכלו לשלב גם אותה במידת הצורך. יש מגוון אפשרויות ללימוד נגינה בכלל וגיטרה בפרט ומורה פרטי בנושא תוכלו למצוא באתר לימוד נעים. השיעורים והנגינה על גיטרה מתאימים לאנשים בכל הגילאים, מילדים ועד מבוגרים האוהבים מוסיקה ורוצים ללמוד לנגן על אחד הכלים הפופולריים ביותר אם לא הפופולרי שבהם. 

עבודה במוסיקה:

רוצים להתפרנס ממוסיקה. אין ספק שכדי לעשות זאת תצטרכו קודם כל לשלוט בנגינה על כלים שונים, לרבות לימודי גיטרה .  צריך לזכור שישנם גם אנשים מוכשרים בנגינה אך לאו דווקא מצליחים להתפרנס בהכרח מהתחום ולכן לימוד הנגינה אינו הפרמטר היחיד, אך הוא ללא ספק הבסיסי ביותר. לא מספיק כיום לדעת לנגן על גיטרה אלא צריך ממש להיות טוב בזה ולכן ייתכן ותצטרכו שיעורי גיטרה במגוון רמות. עם מורה פרטי המתמחה בלימוד נגינה על גיטרה תוכלו ללא ספק להגיע לשם.

איך לבחור מורה ללימוד גיטרה?

• בדקו את ההכשרה המקצועית והניסיון של המורה. האם יש לו מוניטין? האם הוא עובד בתחום במשרה מלאה? האם הוא בעל ניסיון לימודי? עם איזה קהל הוא עובד בדרך כלל?

• בדקו באיזו רמה הוא מלמד – יש מורים לגיטרה המעדיפים ללמד מתחילים ואילו אחרים מעדיפים ללמד דווקא אנשים מתקדמים. אחרים עשויים ללמד את כל הרמות. 

• אזור בארץ – במידה וחשובים לכם שיעורים פיזיים ולא דיגיטליים כדאי לבדוק גם את מקום המגורים של המורה ועד כמה הוא קרוב אליכם.

• מחיר – מורים טובים יותר עולים יותר, אך אין זה אומר שצריך להגיע למצב של גזל וכי מחיר ממוצע או קצת מעל/מתחת עשויים להיות הבחירה הטובה ביותר בדרך כלל.

• המלצות – באתר לימודנעים תוכלו למצוא גם המלצות ודירוגים על מורים לגיטרה ולהתחשב באלה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• יחד ננצח! פלייליסט מיוחד ומרגיע למצב
• ברונו מארס בישראל: "הייפ מוצדק והשואו הכי טוב של אמן בינלאומי בפארק הירקון"
• עמית בן דוד: "החלטתי שהטיקטוק לא ינהל לי את המוזיקה - אלא להיפך"

לצאת מדיכאון - יגל אושרי

הלהיט האחרון של הזמר הצעיר יצא אמנם בחודש אוגוסט האחרון, אבל המילים המחזקות והמדוייקות שלו על התמודדות עם משברים מרגישות כאילו נכתבו במיוחד לתקופה הזו, בה מדינה שלמה כואבת וזקוקה לזריקת עידוד. 

יהיה טוב - יסמין מועלם

הזמרת-יוצרת שחררה יותר מוקדם השנה את אלבומה השני ״אין עולם״, ממנו השיר ״יהיה טוב״ נהיה מהר מאוד לאחד השירים האהובים ממנו. בימים האלו, בהם כולם מייחלים לימים טובים יותר, השיר המרגש מקבל עוד יותר משמעות.  

נועה קירל - Unicorn

Si No Estás - iñigo quintero 

אחד הלהיטים הבולטים והמפתיעים של התקופה הוא שירו של הזמר הספרדי בן ה-18 איניגו קווינטרו. השיר, שנקרא בתרגום חופשי״אם את לא״, עוסק בהתמודדות עם פרידה והצליח לגעת בליבם של גולשים הישראלים רבים, שמשתמשים בשיר בתכנים הקשורים למלחמה ולאובדן יקירהם.

שקוף - שירי מימון ואבי אבורומי

שיתוף הפעולה המרגש בין שני הזמרים האהובים מצליח להעביר במדויק את תחושותיהם של רבים בימים האלו, בזכות המילים המרגשות והחזקות שלו, שלא משאירות אף עין יבשה ושולחות מסר מעצים ואחד: ״בסוף זה רק אני אתה מול כל הטירוף״.

המצעד עדכני לשבוע: 5-10/10

.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• עמית בן דוד: "החלטתי שהטיקטוק לא ינהל לי את המוזיקה - אלא להיפך"
• כוכבות פסטיבל הפסנתר: "תמיד יש מקום לעוד נשים במוזיקה"
• עכשיו תורו: בן אל תבורי חוזר למוזיקה בשיתוף פעולה בינלאומי

אחרי ציפייה ארוכה של כמה חודשים מאז הההכרזה, הערב הגדול הגיע וכעת היה צריך לבחון האם הקסם של מארס בהחלט יקרה כאן? ובכן זה קרה ואפילו יותר ממה שציפינו לו. מארס לא נתן לקהל לחכות עד עלייתו לבמה (21:05), רגע אחרי הופעות חימום מוצלחות במיוחד של אגם בוחבוט ומרגי. 

מסך בד ענק כיסה את הבמה העצומה של פארק הירקון - קצת מוזיקה, הכרזה על ברונו והמסך יורד כמו בענק והזמר האהוב נחשף אל הקהל המקומי לראשונה. יש משהו בזה שלא היו לו יותר מדי תמונות פפארצי מאז הגעתו - שגרמו למעמד אפילו להעצים את ההתרגשות מלראות אותו כאן בישראל.

"תל אביב, אתם מוכנים למסיבה שלנו הלילה?", שאל הכוכב שזכה לשאגות בחזרה מהקהל' "חיכינו הרבה זמן להגיע לפה, אנחנו רוצים לראות אתכם רוקדים ושרים!"' הדגיש האמן והחל לבצע את "24K Magic" - שהיווה פתיחה מעולה למה שהולך לקרות על הבמה וכבר מהנאמבר הראשון היה ברור - לא היה דבר כזה כאן.

© באדיבות B.M, יחסי ציבור

אחרי השיר הראשון ברונו כבר החל לפלרטט עם הקהל עם מילים בעברית, כל פעם מילה חדשה ששזר ברגעים לאורך כל הערב. כוכב הפופ המשיך עם "Finesse", "Treasure" ו-"Liquor Store Blues / Billionaire".

כמי שהגיע לישראל בפעם הראשונה, ניכר שהזמר עשה שיעורי בית מראש. רגע לפני שביצע את "Calling All My Lovelies / Wake Up in the Sky", שילב עוד  מילים בעברית ששבו את ליבנו ואפילו שר לנו "אני אוהב אותך" בעברית כל כך הרבה פעמים, שאי אפשר שלא לצעוק לו בחזרה שגם אנחנו אותו! (ובהמשך אף הכריז בעברית "אני ביישן…")

אי אפשר לדבר על השואו המצויין של ברונו מבלי לציין את צוות הזמרים שליווה את ברונו, שהוכיח על הדרך יכולות ריקוד דיי מרשימות. שישה זמרים שלגמרי הוסיפו לטירוף שהתקיים על הבמה. יחד, כקבוצה אחת תיזזו, קפצו, השתוללו ואנחנו לא הצלחנו להוריד מהם את העיניים! השאלה שלנו, איפה לומדים את המובים האלה? נשמח לקחת כמה שיעורים פרטיים. 

הערב המשיך עם עיבודים מעולים בימתיים ל-"Thats What I Like / Please Me", "Versace on the Floor" ו-"When You Wish Upon a Star". גם כאן, ברונו פשוט שבה את הקהל עם הקסם הייחודי שלו, המבטים, החיוך והתחושה שהוא באמת מופיע עבור כל אחד ואחת בקהל ולא מהסס לתת את כולו - ולצערנו זה ממש לא מובן מאליו. המופע המשיך עם "It Will Rain, "Marry You", "Runaway Baby" שגם כאן, כמובן, השואו בלט לצד קול מעולה ולצד להקה שהיא פשוט חלום להופעות לייב.

© דוד גרנות, באדיבות יחסי ציבור

ברונו לקח הפסקות קלילות דחופות בין להיטים - והאמת שזה מוצדק, בכל נאמבר הוא היה מושקע ובשיאו, אבל גם את הרגעים "המתים" מילאו הנגנים ששמרו על הקהל בתוך הדבר העצום הזה שחווינו בערב הזה. למארס יש לו גם שורשים יהודיים ואולי דווקא בגלל זה ידע שאנחנו חוגגים את סוכות בימים אלה ועל כן, באחת הגיחות של ברונו אל מאחורי הקלעים (להתרעננות והחלפת חולצה), הצוות הקדיש לנו גרסה משלהם לשיר "שלומית בונה סוכה" שגרמה לכל הקהל להתרגש ולהצטרף לשירה.

מארס שב לבמה והפעם לבדו, הוא שלח את הלהקה שלו להתרעננות כדי לתת לנו סשן אינטימי במיוחד על פסנתר של כמה מלהיטיו. מארס ציין שזה מעין משחקון לראות מי מזהה את השירים הבאים, מיותר לציין שכל שיר הוא להיט (כמו כל השירים שהיו במופע) - והקהל לא הפסיק לשיר יחד איתו את ביצועי הפסנתר המעולים. הערב היה גדוש בשירים ועל שן דווקא אלו שביצע בפסנתר היו "טעימות" קלות מאותם הלהיטים ("Fuck You / Young Wild and Free / Grenade / Talking to the Moon / Nothin' on You / Leave the Door Open") - מה שעשה חשק לגרסאות המלאות, אבל בסדר, סלחנו, ערב מפוצץ אי אפשר באמת לבצע הכל כשאתה אמן שכל שיר שלו מגיע למעמד כזה.

הכריזמה, השרמנטיות והטיזינג עם הקהל לא פסקו - וזה משהו שהשתלב נפלא גם עם שירים שתאמו את הפן הזה בברונו כמו ב-"When I Was Your Man", שעשה חשק שהבחור פשוט יקנה לכולנו פרחים.

© דוד גרנות, באדיבות יחסי ציבור

הערב שלנו עם ברונו כמעט הגיע לסיומו, הכוכב העצום עלה עם "Locked Out of Heaven" - שמבחינתנו היה אחד מהביצועים הכי גדולים של הערב, משהו בריקוד, הקצב והרצון שברונו לא יעזוב את הבמה לעולם. מיד אחריו הגיע אחד השירים האהובים על הקהל המקומי כאן - "Just the Way You Are" - שבוצע כאילו הוא הנאמבר האחרון של הערב, אם זה בוויב ואם זה באלמנטים (זיקוקים, קונפטי) ובתודות של ברונו, ואכן הכוכב ירד מהבמה ושב אליה אחרי דקה עם עוד להיט אחד אחרון "Uptown Funk" שהיה הסיום המושלם לערב מושלם, ערב שהוא כל מה שרצינו ומעבר לו.

© באדיבות B.M, יחסי ציבור

המופע עבר בניחוח בינלאומי, ולא כקלישאה - זה באמת היה שואו - הן ווקאלי והן בימתי שאנחנו מצליחים לראות רק מעבר לים, ולא רואים כאן גם בהופעות הבינלאומיות שנערכות בפארק הירקון, אפילו במוצלחות ביניהן שזוכות לביקורות משבחות. ניכר שהצוות המקצועי מאחורי הקלעים היה הכי טוב שיכלו להביא. ארבע מצלמות מכל זווית אפשרית ומשחק בין הפריימים לאורך המופע, פילרטוט של ברונו עם המצלמות וחיוכים קטנים שתפסו לנו את העין.

זה היה מופע ברמה אחרת, ומבחינתנו גם הכי טוב שהיה פה בשנים האחרונות! היה בו את כל מה שרצינו, ולגמרי הרגיש שברונו הגיע כדי להעניק לנו את כל מה שיש לו לתת! וכל זה? בלי רקדנים, בלי פלייבק - הכל חי על הבמה, רק ברונו והלהקה שלו שמספקים גם את הריקודים, גם את הנגינה וגם את השירה. אנחנו לא יודעים להסבביר אבל ממש הרגשנו את חלקו של גורם בהפקה הזאת, בעיקר אלו שעל הבמה - כולם התאגדו יחד כדי לתת לנו את החוויה הכי טובה, ומה נאמר? זה הצליח ובגדול, והקהל קיבל תמורה שהיא אפילו אקסטרה. עכשיו רק נותר להשיג כרטיסים לשבת, כי הופעה כזאת אי אפשר לפספס ואנחנו רוצים עוד, עוד ועוד.

© באדיבות B.M, יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• כוכבות פסטיבל הפסנתר: "תמיד יש מקום לעוד נשים במוזיקה"
• עכשיו תורו: בן אל תבורי חוזר למוזיקה בשיתוף פעולה בינלאומי

כבר הוצאת בעבר סינגלים, מה שונה במסלול החדש שאת הולכת אליו?

"קודם כל, הייתי הרבה יותר צעירה. מספרת עמית. "אני חושבת שעברתי מסע של התפתחות אישית ולא רק מבחינה מוזיקלית, אלא גם כבן אדם. עכשיו אני מוצאת את הדרך לשלב את האהבה של ׳סול׳, ׳גוספל׳ ו-׳אר אנד אנד בי׳ לבין השורשים שלי. אבא שלי הוא מרוקאי, יש לי שורשים במרוקו ואמא שלי חצי טריפולטאית וחצי תימניה, ובמסע שלי דרך אנשים שפגשתי ודברים שעברתי הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות את החיבור הזה - בין העולם המוזיקלי שאני אוהבת לבין השורשים שלי. גם טסתי למרוקו, עבדתי עם כל מיני מפיקים ומשם נוצר הסגנון המוזיקלי והשירים שיצרתי אחר כך כשחזרתי לפה".

כיום, כשאת יוצרת תוכן פעילה וחזקה זה עוזר לקריירת המוזיקה?

"אני חלוקה בתשובה שלי", מתוודה בן דוד ומסבירה, "מצד אחד, יש קהל שגדל איתי, קהל שאני מעניקה לו כל יום מהתכנים שלי... ומצד שני, אם שיר הוא לא באמת טוב, אז הוא לא יתפוס. זה יכול לתת איזשהו ביטחון, אבל אם השיר לא יהיה טוב, הוא לא יניע את הקהל לשמוע את השיר, כשהם למשל במסיבה או כשנוסעים באוטו, כי מבחן התוצאה הוא השיר. הטיקטוק או האינסטגרם שלי יכולים להיות כלי עזר מצוין, אבל האמת נמצאת בשירים".

במסלול הנוכחי שלך במוזיקה, כמה יש מחשבה מראש על בחירת שיר שיצליח גם כסאונד בטיקטוק?

"זה תמיד עובר במחשבה. אבל, לפני שחזרתי לעשות מוזיקה, החלטתי שהטיקטוק לא ינהל את המוזיקה, אלא המוזיקה תנהל לי את הטיקטוק, אחרת אני מאבדת את האותנטיות שלי בתור אומן. אני עושה מוזיקה מאהבה, כדי שזה יהיה הכי מדהים שאפשר ורק אחרי זה, אני אמיר לסאונד בטיקטוק. 'סתלבט בקיבוץ' למשל הפך לויראלי בטיקטוק, כי הוא פשוט שיר טוב. אין בו אלמנטים שמשרתים את הטיקטוק, אלא שהוא שיר מעולה".

© אוהד שגב

יותר חשוב לך להשקיע במוזיקה או בטיקטוק?

"אני לא חושבת שאלה דברים שסותרים אחד את השני", מדגישה. "מוזיקה היא הסיבה שבגללה פתחתי טיקטוק. אני רציתי להצליח יותר כזמרת, שכמה שיותר אנשים ישמעו אותי והטיקטוק, היה כלי מדהים בשבילי לעשות את זה. עם הזמן, הפכתי למישהי שנותנת ערך לקהל בהרבה מובנים, כמו לתת ביטחון לנערות, מדברת על דימוי גוף חיובי ועל דברים שעברתי בחיים שלי, כדי לתת לאנשים להתעצם בזכותם. אני רוצה לתת ערך גם במובנים הנוספים וגם להיות מוזיקאית, שמשתפת בטיקטוק את החיים שלה ואת מה שהיא עוברת". 

את גם עוזרת לאמנים בסושיאל והופכת את הסאונדים שלהם לויראלים - איך זה להיות מהצד השני והאם זה קל יותר לעזור ולחשוב עבור אחרים?

"האמת שאני לא מרבה לעשות את זה בכלל. היום אני כמעט ולא לוקחת אומנים. אני בן אדם מאוד טוטאלי וכשאעשה משהו עבור מישהו אחר, זה כאילו אני עושה אותו בשבילי. אני נותנת את כל הנשמה שלי וכשאני עושה את זה, אני הרבה פחות מפעילה את הרשתות שלי וזה קשה, אבל היה מטורף להסתכל מהצד. כשאני עושה משהו עבור מישהו אחר, אני בשליטה, רואה את כל התמונה מלמעלה ויודעת מה יגרום לשיר שלו להתפוצץ. כשזה מגיע אלי, אז יש רגליים קרות, פחד מכל פעולה שאני רוצה לבצע וכאן, זה עזר לי להגיע למסקנות של מה עובד בשטח ומה פחות. אתה רואה כמות של שירים שאתה נותן להם דחיפה ברשת וכל שיר בין אם הוא מצליח ובין אם לא, הוא שיעור ל-למה זה קרה? למה לא קרה? ולפעמים זה רנדומלי. הרי טיקטוק זאת אפליקציה רנדומלית וקשה לצפות מה יעבוד ומה פחות".   

יצא לך לעבוד גם עם עומר אדם ולגרום לסאונד שלו להפוך להצלחה. יש סיכוי שאולי בעתיד תשתפו פעולה בפן המוזיקלי?

"אני לא יודעת אם אשתף עם עומר פעולה כזמרת. עבדתי איתו פיזית כשניהלתי את הקמפיין סושיאל של האלבום, ישבנו וצילמנו סרטונים שיש גם בעמוד שלו. אני מכירה את עומר, אוהבת את הבן אדם מאוד, יש לו לב מדהים ולא יודעת אם זה יתורגם לדואטים, אבל ימים יגידו. עומר יודע שאני זמרת, גם הופענו ביחד כילדים ב-2005, במופע 'שיר נולד'".

בשנה שעברה היית יוצרת התוכן שייצגה את ישראל באירוויזיון במשלחת של משפיעני טיקטוק מרחבי אירופה, יש חלום להיות דווקא זאת שמייצגת את ישראל על הבמה כזמרת?

"ברור שזה החלום, אין שום ספק בכלל!"', משיבה. "כילדה, הייתי עומדת במטבח על השולחן, מפנטזת שאני באירוויזיון והייתי מכריחה את כולם לשבת בסלון ולשמוע אותי. מאמינה שגם זה יגיע". 

© מתוך האינסטגרם של עמית

אגב, אחד הנציגים שהיו איתך במשלחת, ייצג את המדינה שלו השנה באירוויזיון. זה לא עשה לך חשק? 

"ברור שזה עשה לי חשק. אגב, אותו אדם שייצג מהמשלחת היה מאוד גזען כלפי ישראל, הוא היה מהמדינות הסקנדינביות שהיו הרבה פחות נחמדות לישראל, ברמה של לסרב להצטלם איתי. באתי למשל להיכנס איתם לתמונה ואמרו לי ׳Back Off. זה קרה בערב הגמר של האירוויזיון ובכיתי מזה, כי עד לאותה נקודה, לא הבנתי שיש קשר לזה שאנחנו מישראל. לא חיברתי את הנקודות וחשבתי שאולי הם סתם לא נחמדים, אבל כשבאתי להצטרף לתמונה קבוצתית ודחפו אותי, נפל לי האסימון שזה קשור לעובדה שאני מישראל וירדו לי דמעות. בחיים לא חוויתי אנטישמיות. בתור זמרת, יש לי חשק מבטן ומלידה לעשות את זה וכאן זה הגדיל את החשק, כי זה נותן תחושה הרבה יותר חזקה שאפשרי, שיש היום מקום לאנשים שבאים מהטיקטוק, להתקדם ולפרוץ את הגבול הזה אל קדמת הבמה". 

למה שלא תנסי למשל בכוכב הבא לאירוויזיון? 

"אני מרגישה שמיציתי תוכניות ריאליטי", מכריזה. "בתחילת שנות ה-20 הייתי בהרבה תוכניות ריאליטי, נבחנתי, צולמתי וברוב לא שודרתי מבחירה. מה שכן שודר זה רק ב'דה פור' והפורמט הזה, לא התכתב עם מי שאני. הפורמט של ריאליטי הוא אינטיסיבי, בלתי צפוי ואני בן אדם מאוד רגיש, אז כשהיית שם, היה לי מאוד קשה לעמוד מול השופטים. הרגשתי שאני לא מביאה את עצמי לידי ביטוי ב-100 אחוז כמו היום שאני מופיעה, יוצרת תוכן, כותבת ומביאה ומוזיקה. היום, אני מביאה את עצמי לידי ביטוי ב-100 אחוז וזה מה שאני מייחלת לו בחיים שלי. אני מרגישה שבדרך הארוכה שלי דרך הרשתות החברתיות, אני הרבה יותר שולטת בתוכן שלי ובמה שאני מוציאה החוצה". 

כמה המוזיקה מלווה אותך ביום יום? 

"כל הזמן. אני תמיד אשמע, אשיר, אני כותבת מוזיקה כדי לבטא את הרגשות שלי וכל חוויה שקורית לי, מתורגמת למוזיקה. גם עכשיו כשהוצאתי את 'מסיבת רווקות' רציתי לעשות טוב, רציתי להביא חיוביות לעולם ולעשות טוב לאנשים שיחגגו את הרווקות, במקום שיכאבו אותה ושיחגגו את מי שהם. המוזיקה, זה הפסיכולוג והתרופה הכי טובה שלי. יש לי גם שירים לאנשים, כלומר המוח שלי מחבר בין אדם לשיר וכשאשמע אותו, זה יזכיר לי את הבן אדם".

© אוהד שגב

בגלל שניסית כמה פעמים מוזיקלית, היו פעמים שחשבת לוותר על החלום הזה ולהתמקד במשהו אחר?

"כשהטיקטוק שלי הצליח, אנשים היו בטוחים שאני זונחת את המוזיקה והופכת להיות רק טיקטוקרית, אבל תמיד הייתי שם. תמיד המשכתי להתעסק בזה מאחורי הקלעים, עבדתי על מוזיקה חדשה, הייתי באולפנים, כתבתי, הלחנתי ויצרתי. תמיד עשיתי דברים שיקדמו אותי מבחינת המוזיקה, אפילו שאנשים לא ידעו את זה".

מה לגבי משחק, זה משהו שמעניין אותך?

"האמת שסיימתי שנה א' בסטודיו 'טכניקה'. אני ממש מתכננת להתקדם, להמשיך, ללכת לאודישנים ולהתעסק בזה עוד".  

איזה סגנון מוזיקה נראה ממך בהמשך?

"אני לא יודעת להגדיר, אבל יצרתי סגנון מוזיקלי שהוא שילוב מרוקאי-אתני עם 'אר אנד בי', 'סול' ו'גוספל', אז זה הולך להיות מאוד מעניין, מגוון, חדש ומסוג הדברים שאתה אומר - או שאנשים יתחברו לזה או שלא, ואני מקווה שכן. כשמישהו הקשיב לשיר 'מסיבת רווקות', הוא אמר שהוא 'אפרוזרחי', שילוב של אפרו ומזרחית".  

© אוהד שגב

איפה נראה אותך במוזיקה בעוד שנה מהיום?

"אני מפנטזת ביחד איתך, שבעוד שנה אהיה עם אלבום בחוץ והופעות".

יש מחשבות גם על קריירה בחו"ל?

"אני חושבת שצריך לעבור דרך בארץ, כדי לקבל את הזכות ולהתקדם הלאה. אני חולמת וחושבת על זה, אבל כל דבר בזמן שלו".

אספנו שלוש זמרות שהולכות לככב על הבמה בפסטיבל השנה; שי המבר, הולכת להשיק את האלבום החדש שלה "כל החלומות" (ב-26.10), שירה גבריאלוב, שתארח את ענת חיטמן במופע "רק אומרת" (ב-27.10) ושירה זלוף, שזהו המופע הראשון של הפסטיבל (ב-27.10) לראיון מיוחד, כדי לשמוע מהן על הקריירה המוזיקלית ועל מקומן של הנשים בתעשייה המקומית.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• עכשיו תורו: בן אל תבורי חוזר למוזיקה בשיתוף פעולה בינלאומי
• TOP 40 - יוצרי "ברולטה" עושים זאת שוב
• נועה קירל חזרה לירקון: שואו פנומנלי, בדיוק כמו שחשבנו שיהיה

© דויד גרנות

מה היית מגדירה כמוזה העיקרית שלך בכתיבה?

שירה גבריאלוב: "שאלה לא פשוטה, כמובן שהמוזיקה הקלאסית השפיעה עליי הכי הרבה כי ממנה צמחתי כפסנתרנית. אני זוכרת את עצמי מנגנת יצירות של שופן ובאך ובוכה דמעות בחלקים הכואבים מתוך הבנה ברורה וחיבור לחילופי הפרקים וההרמוניות. כמובן שאני גם מאזינה להמון סגנונות מוזיקליים בכל מיני שפות וגם הם מחלחלים לתוך היצירה שלי. החל מרוק כבד ומטאל ועד לפופ צרפתי מתקתק".

שירה זלוף: "אין לי כל כך מוזה, זה יותר סיפור שחוויתי שאני מרגישה שאני צריכה לספר, חוויות מבחוץ שאני צוברת ונכנסות לי ללב ובעיקר כנות ואמת אם היא באה מבפנים או מגיעה במבחוץ , הכתיבה שלי תמיד מתבססת כל סיפורים אמיתיים וחוויות שעברתי."

שי המבר: "זה כל הזמן זז, אבל בסוף זה כנראה איך אני מול החיים, איך הנפש שלי מגיבה למה שקורה לי בעולם".

מהי התאהבתן בפעם הראשונה בעולם המוזיקה?

שירה גבריאלוב: "כילדה הוקסמתי מהיכולות של אבי מיקי (גבריאלוב - מ.א) לנגן ולשיר, לא שלגמרי הבנתי את גודל המשקל שלו בתעשייה אבל ברגע שצירף את הזמרת מוג'דה לשיר 'גברת מגונדרת', ראיתי ילדה ששרה ורוקדת באופן כל כך משוחרר ומדוקדקת, שהיה לי ברור שזה כבר בחר בי. כתיבת השירים הגיעה כמובן בגיל קצת יותר מאוחר אבל תמיד המצאתי מנגינות ומלמלתי משפטים לא ברורים שעלו לי מהראש".

שירה זלוף: "כשהייתי בת חמש, אחותי עמר למדה פסנתר וכשהייתי חוזרת מהגן הייתי לפעמים מגיעה ממש באמצע השיעור שלה עם מרינה המורה. אני זוכרת שהייתי פשוט מרותקת לצלילים ולכלי ואז החלטתי שאני רוצה ללמוד בעצמי והתאהבתי".

שירה גבריאלוב © צילום: נוי ערקובי

שירה, את באת מבית מוזיקלי ותחת הטייטל ׳הבת של׳, עד כמה הייתה ציפייה שתלכי בדרכו המוזיקלית של אבא שלך?

שירה גבריאלוב: "כמובן שברגע שהוצאתי שיר פופי לחלוטין, שלא מתקשר לא עם רוק ולא עם מוזיקה טורקית היו אלו שהרימו גבה והופתעו לשמוע משהו כל כך רחוק מהבית. מצד שני, בגיל 15 אף אחד לא ציפה ממני לכלום, אז יצא טוב כך או כך".

שירה זלוף, את השתתפת בעבר בריאליטי, היית מנסה שוב באחת התכניות? מרגישה שעשית את הפריצה שלך?

שיר זלוף: "כן, השתתפתי לפני חמש שנים ב-'The voice' בעונה האחרונה והגעתי לחצי הגמר. למדתי משם המון ולקחתי המון דברים טובים. עבדתי עם להקה, השתפשפתי על במה ולמדתי לקבל ביקורת ולעמוד במצבי לחץ. היה טוב וטוב שהיה ולחזור לריאליטי שוב אני חושבת שזה לא הצעד הנכון בשבילי. מבחינת הפריצה, אני עדיין לא מרגישה שעשיתי את הפריצה שלי, אני עדיין בדרך שלי ומקווה לעלות לאט לאט".

© צילום: דפי חגי

שי המבר, בשנים האחרונות את גם משחקת בתיאטרון, כמה מעניין אותך להתמקד אפילו יותר בעולם המשחק?

"מוסיקה זה לגמרי הבית שלי. אני חושבת שבכל מה קשור לתאטרון או משחק זה מאוד תלוי במה מדובר. אני כן מאוד נהנת מזה."

© צילום: אורית פניני

איך הגבתן כשהודיעו לכן שנבחרתן להשתתף השנה בפסטיבל הפסנתר?

שירה גבריאלוב: "שמחתי מאוד לשמוע שנבחרתי לקחת חלק בפסטיבל הפסנתר, שנתפס אצלי כאיכותי ושונה בנוף. יש לי אורחים אהובים שהזמנתי לשיר עימי - ענת חיטמן ואסף שנהב. מצפה לכם ערב מיוחד עם ביצועים לא שיגרתיים לשירי החדשים וגם הותיקים יותר. קאברים מיוחדים והרבה הרבה פסנתר".

שירה זלוף: "וואו, התרגשתי פיצוצים! מאז ומתמיד הפסנתר היה הדבר המרכזי בחיי, הוא ליווה אותי מהילדות ועד היום, אז אסירת תודה שנבחרתי לתת לו לשחק תפקיד ראשי במחזה שלי. בהופעה בפסטיבל הולכים להיות כל השירים מהאלבום ומעבר, ואני ואפק לאמור (שכתב והפיק את כל האלבום) הולכים לעשות את המופע קצת שונה עם הפתעות שיבואו על הפסנתר וסביבו".

שי המבר: "התרגשתי מאוד כי זה פסטיבל מאוד גדול עם ותק מפואר של שנים ועם אמנים ואמניות שווים מאוד שלוקחים בו חלק כל שנה. זה בשבילי באמת איזה חותמת, להיות בפסטיבל הפסנתר. אני מתכננת הופעת להקה מיוחדת מאוד, ניר מימון המפיק של האלבום החדש הולך להצטרף להרכב להופעה הזו בלבד ולנגן על פסנתר כנף, כשחלק מהשירים יקבלו גרסאות חדשות על הפסנתר. בתור אחת שהגיטרה אצלה תמיד בפרונט זה הולך להיות מאוד מרענן וחדש. זה נותן צבע אחר לגמרי לשירים ומביא אותם מזוית רגשית אחרת פתאום".

פסטיבל הפסנתר 2022 © עומר קידר

בואי נדבר על נשים במוזיקה הישראלית - מרגישות שבשנים האחרונות נשים יותר בולטות?

שירה גבריאלוב: "בהחלט כן, אבל תמיד יש מקום לעוד. יש ערמות של יוצרות נהדרות בינינו שאני מאוד מעריכה את עמלן".

שירה זלוף: "אני מרגישה שבשנים האחרונות יש יותר נשים שפורצות וזה ממש מרגש אותי. למוזיקה טובה מגיע מקום!"

שי המבר: "לגמרי. אנחנו במגמה מדהימה שבה נשים לא רק נמצאות בפרונט של הבמה אלא גם בפרונט של היצירה וככה זה צריך להיות. אם מוסיקה היא מראה של מציאות אז כשיש יותר נשים שכותבות את השירים, יש יותר ביטוי גם לחוויה הנשית שלנו בעולם. אני מאושרת מזה". 

עם אילו נשים בתעשיית המוזיקה הכי היית רוצה לשתף פעולה?

שירה גבריאלוב: "יש הרבה מאוד! אוהבת מאוד את הראפ הנשי, אקו ועדן דרסו, סתיו שמש שכבר כתבתי איתה כמה שירים, שאני מקווה שיראו אור בקרוב. אוהבת מאוד את סטייל הכתיבה של מארינה, צליל קליפי, שי המבר ומאי ספדיה. לא חסר. אני גם אדם שאוהב לפרגן ולשתף פעולה. לפעמים נולד קסם חדש שלא נראה כמותו וזה ממלא את הראש באפשרויות חדשות". 

שירה זלוף: "יואו, מהארץ הייתי שמחה לשתף פעולה עם יסמין מועלם חושבת שהיא אחת מהנשים ששברו את תקרת הזכוכית והביאו משהו מרענן לארץ , מעריכה את הדרך שלה ואת העבודה הקשה שלה והתוצר המדהים וחושבת שאנחנו יכולות להתאים. עם נגה ארז גם הייתי רוצה לעשות שיתוף פעולה בעברית. אני חושבת שהיא אמנית מסקרנת, מיוחדת במינה ותמיד אהבתי אותה עוד לפני האלבום שפרץ. בכללי, הדרך שלה ואש שבוערת בה לא להפסיק נתנו לי הרבה השראה. החלום הכי גדול בעולם כולו הוא כמובן בילי אייליש, ההסבר ארוך למה אבל באמת שבשבילי היא השראה, היא גרמה לי להרגיש רלוונטית כשהייתי צריכה, הכתיבה שלה כנה באופן מחריד וההפקות המדהימות של אח שלה פשוט השראה אחת גדולה".

שי המבר: "כבר התחלתי שיתופי פעולה מאוד מעניינים. האמת שמאוד הייתי רוצה לכתוב שיר לנסרין".

פרגני למוזיקאית ישראלית יצירה שאת אוהבת להאזין לה!

שירה גבריאלוב: "מארינה כבשה אותי עם השיר "ביחד", שלה ושל גיא מנטש כמובן. שתכלס הם גם זוג נדיר בעייני". 

שירה זלוף: "רומי ספרן חד משמעית. את רומי הכרתי במקרה דרך חברים משותפים. כששמעתי את החומרים שלה פעם ראשונה אהבתי את הכנות , את זה שהיא לא מתחנפת, את הקול נטול המניירות והאמיתי שלה. כל מה שאני אוהבת ומחפשת באמן היה בה, הכל מגיע מהלב וכשהכל מגיע מהלב זה נכנס ללב אחר. גם הדרך והעבודה הקשה שלה והלא מתפשרת היא מדהימה בעיני. השירים שלה פגעו בי חזק ולחצו על נקודות, אוהבת לשמוע אותה וממליצה לכולם גם".

שי המבר: וואי יש המון. מדניאל רובין ליסמין מועלם, לאודיה המדהימה. שירה מרגלית וענבל ביבי מביאות אותה בפופ נשי שווה. ויש עוד מלא, זה רק מה שקופץ לי עכשיו לראש".

לאיזה להיט ישראלי היית רוצה ליצור גרסה מפתיעה על פסנתר?

שירה גבריאלוב: "וואי וואי וואי, יש די הרבה אני חייבת להודות. בחירה לא פשוטה. יש כמה שירים ישנים וטובים שהייתי רוצה לעשות להם קאבר עכשווי אבל יש גם כמה חדשים שהייתי הופכת להם את הצורה כמו אחד משיריו של עדן חסון או אולי של סטטיק. המגרש גדול מידי בשביל שאוכל לבחור רק קבוצה אחת".

שירה זלוף: "שאלה קשה אני חושבת שאשאיר את זה כהפתעה לפסטיבל".

שי המבר: "'עד אחרי הנצח' של פאר טסי".

פסטיבל הפסנתר 2022 © עומר קידר

שיתוף הפעולה המשולש קורה בסינגל בשם "I Still See Your Face" שעלה היום בעמוד היוטיוב הבינלאומי של בת הזוג של טקאשי - ילין לה מס ויראל (yailin La M’as viral).

הקליפ צולם בזמן שהותו של בן אל במיאמי לפני מספר שבועות. שיתוף הפעולה נוצר בעקבות מפגש אקראי של בן אל עם אנשי העסקים הישראלים (הבעלים של חברת Fume Qrjoy ומנהליו ואנשי סודו של טאקשי - שלומי איבגי ויוגב). יחד החליטו להיכנס לסשן לא מחייב שהוליד חיבור מוסיקלי ומשם הדרך לצילומי הקליפ הייתה קצרה וברורה.

בלי עיכובים מוגזמים מדי, קירל עלתה אמש על הבמה הענקית (מבין הענקיות שראינו אי פעם בפארק), או יותר נכון, ירדה מתוך ירח עצום שליווה את מיתוג המופע הנוכחי שלה בפארק והחלה עם הלהיט הטרי שלה "דה ז׳ה וו", אולי כמעין קריצה לכך שהיא כבר הייתה במעמד הזה לפני שנה...

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

לא סתם זמרת השנה שלנו הגיעה למעמד הזה שוב, השנה האחרונה שלה הייתה גדושה בהישגים, בהגדלת הקהל, באהבה ובהרעפה מטורפת כלפיה - בעיקר כי היא גרמה לכל מי שחשב עליה אחרת - שהיא מסוגלת, שהיא מציבה רף גבוה בפופ הישראלי ובכל מה שקשור לשואו שלא היה כאן - וגם הפעם זה עבד.

קירל המשיכה את הערב עם להיטים גדולים נוספים כמו "פעמון", "Drum, "קילר", "אמבלונס" וביצוע ענק ללהיט "מיליון דולר" - כל אלו כאמור תחת שואו מטורף, מסכים, אפקטים ברמה גבוהה, ועיבודים קצת אחרים ממה שאנחנו רגילים. 

בין לבין קירל פונה אל הקהל ומדברת אליו, אבל דווקא ברגעים האלו, לעומת הפעם הקודמת שלה בפארק, לא עברה בנו ההתרגשות היתרה שלה מהמעמד הערב (על אף שהביעה שכן) או שלפחות הצליחה להסתיר את ההתרגשות שלה בצורה מעולה במרבית המופע. קירל הייתה מאוד חדה, עם שליטה בכל פרט על הבמה ואולי בגלל זה פחות הצלחנו להתרגש יחד איתה (במרבית הביצועים) ויותר נהננו פשוט ממה שהיא הראתה לנו הפעם.

השיר הבא במופע היה סינגל הבכורה שלה, "מדברים" שאגב, הושמע בבכורה כאן אצלנו בפרוגי בתחילת דרכה (ולא שולב במופע הקודם). את הלהיט ההוא כתב לה איזי, אותו העריצה ומי שהיווה חלק מיריית הפתיחה של הקריירה שלה - וכמתבקש, הראפר התארח איתה על הבמה והשילוב של השניים היווה סגירת מעגל מושלמת, כייפית ומדוייקת - במיוחד לאור הטקסט של השיר שחזה את העתיד הצפוי לילדה בת ה-13. השניים אף ביצעו יחד את שירם המשותף - "גושפנקא" שסימל עוד חלק בדרך של קירל למהפך הגדול ולדרך שעברה עד לרגע.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

הערב המשיך עם "פרובוקטיבית" עם סמפול ל-Hollaback Girl של גוון סטפני, ולאחריו מעבר לפן שקט ומרגש יותר - "רעשים" (השיר שלה עם אושר כהן), שלפניו דיברה הכוכבת דווקא על הקשיים ועל מחיר התהילה, ואת "יש בי אהבה" - השיר הראשון שלה שנכנס לפלייליסט גלגלצ. הכוכבת ידעה כי דווקא בשיר הזה היא עלולה לבכות (וציינה זאת), כפי שקרה בשנה שעברה. אז זה לא קרה הפעם, אך העיניים שלה אכן נצצו והיו קרובות לכך.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

מחרוזת השירים באנגלית של קירל לא בלטה לנו במיוחד, כלומר זה היה סוחף וכייפי כי זאת נועה וזה מה שהיא מספקת לנו בכל פעם, אבל לא נשאבנו לזה יתר על המידה לעומת שאר הסט-ליסט בערב. מיד לאחר מכן העלתה קירל על הבמה את אודיה לביצוע של הלהיט המשותף - "מאמי" שהיה מעולה והוכיח כמה כוח יש לשתיים האלו ביחד. החיבור ביניהן לגמרי צריך לקרות שוב, ועל הבמה זה לגמרי היה מעמד של גירל פאוור שצריך לחגוג. לאחר הלהיט, קירל ירדה להחליף בגדים בעוד אודיה הופיעה עם אחד הלהיטים הגדולים של התקופה - "אינטלקטוערסית".

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

הערב בפארק המשיך בגדול עם "פאוץ'" באווירה ים תיכונית במיוחד (שבלט גם בלוק של הזמרת), "יהלומים" שאכן נצץ וקיבל אף כנרית בקטע הפתיחה שלו. רגע לפני ביצוע "פנתרה", קירל ירדה להחליף שוב את הלוק - והפעם כשהמצלמות מלוות אותה מחדר ההלבשה ועד שובה לבמה. חדי העין יכלו להבחין כי בחדר ההלבשה קירל שילבה את חולצתו של בן הזוג דניאל פרץ, שוער באיירן מינכן.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

אי אפשר בלי טאצ׳ בינלאומי בהתאם לאווירה שקירל נחשפה אליה בשנה האחרונה והמוצלחת שלה - אש מילאה את המסכים לאורך הבמה והזמרת הקפריסאית, אלני פוריירה, עלתה יחד איתה לביצוע משותף של "פואגו" (שכמעט ניצח אותנו באירוויזיון 2018 עם נטע ברזילי), ואז גם ביצוע משותף ל"טיקיטאס" - שיר שבמקור נוצר עבור אלני ביוונית עד ידי דורון מדלי, ולאחר הצלחתו שם קיבל גרסה מקומית מהיוצר עבור קירל וסטפן (שקצת היה חסר לנו בביצוע הבימתי). השתייים שילבו את שתי השפות על הבמה בחגיגת פופ מטורפת שהיוותה אחד מרגעי השיא של הערב.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

לקראת סוף הערב קירל נתנה בוסט של שירי הגאווה המרימים שלה - "שלושה בנות", "טרילילי טרללה" ואף שילבה את "מאושרים", ולאחריהם נפרדה קירל מהקהל, על אף שנותר עוד חלק אחד קטן...

הגיע ההדרן, כי איך לא, את הרגע שהכי חיכינו לו - שומרים לסוף. "אתם רוצים לראות אותי רוקדת"' - נכתב על הבמה בענק לקול תשואות הקהל. הנאמבר החל עם חד קרן שהוקרן על המסך בתוך היכל קרח מונפש - אותו הוא ניפץ. קירל עלתה שוב אל הבמה והחלה לבצע את שיר האירוויזיון שלה, "יוניקורן" בלוק מהתחרות האירופאית וסחפה את כולם. ללא ספק זה היה ה-נאמבר של הערב, וקירל לא אכזבה בו ולו לרגע. הכל בו היה מדוייק, עצום, גדול מהחיים וחוגג את קירל כמו שרק היא יודעת. כולם חיכו לסולו הריקוד שלה - והיא עשתה אותו כמו גדולה. אם חשבנו שזה היה החלק המטורף בנאמבר הבימתי, קירל קינחה אותו במפל מים שירד מהתקרה אל תוך מעין בריכה מאולתרת וריקוד נוסף. רציתם פנומנלי? קיבלתם ובענק!

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

ובכל זאת כמה מילים לשיפור: הבמה הייתה עצומה ולכן ממקומות מסויימים, אפילו בגולדן, קירל הייתה נראת כמו דמות קטנה ורחוקה | היו בין רוכשי הכרטיסים לדשא כאלו שהתלוננו על כך שלא שמעו מספיק טוב באזור שלהם | בלהיטים המשותפים, לפחות הגדולים ביניהם, היינו שמחים בכל זאת לראות, במעמדים כאלו, את האמנים ששמבצעים איתה את השיר במקור.

אם לסכם את הערב אפשר להגיד ובענק שמדובר בשואו הכי גדול שהיה לאמן או אמנית מקומית, רף של חו"ל שהגיע הזמן שיגיע גם לארץ מכוכבים ישראלים. קירל הייתה פשוט היא - עם כל המשתמע מכך. נכון, לא הייתה לנו תחושת ההתרגשות והפרפרים יחד איתה כמו בפעם הראשונה, אבל זה כי היא כבר הוכיחה לנו בגדול שהיא יודעת לעשות את זה ולעמוד בציפיות - ולכן אנחנו לא חושבים שמישהו בא ולא ציפה לראות דבר כזה. נועה הייתה מטורפת, וידענו שהיא תהיה כזו וזאת בדיוק הגישה שהשתנתה מהמופע הקודם - זאת פשוט נועה קירל ואי אפשר לצפות למשהו שהוא פחות מזה.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

הבמה הייתה מטורפת, הרקדנים היו מעולים, הארט מדוייק, קירל החליפה לוקים בקצב מעולה (זה רק אנחנו או שחלק מהלוקים הרגישו כמו מחווה גדולה ללוק האחרון של האירוויזיון?). גם ווקאלית נועה עשתה עבודה טובה מול עשרות אלפי אנשים. בקיצור - באמת פנומנלי, מטורף, לא משהו שראינו פה ורואים שהיא מעלה את הרף בכל פעם מחדש, ההבדל היחיד - שהפעם היא לא באמת הייתה צריכה להוכיח לנו כלום, היא, וגם אנחנו יודעים מה היא שווה וזה מה שליווה את כל התחושות בערב. נועה היא הכוכבת שאנחנו צריכים כאן, ולא ברור אם אחרים או אחרות היו מגיעים לרגעים ולדבר כה עצום בצורה שהיא והצוות שלה יודעים לעשות. 

Live, cemera, action

האורות חשוכים, הקהל דומם לרגע קט ולפתע - לעבר הבמה נכנס בניגון מעולה של להקתו האחד והיחיד - אליעד נחום, עם השיר האהוב ‘תמיד חלמתי׳. הוא מסתכל על הקהל ומבין - החלום התגשם. המופע מתחיל, הקהל כבר עומד על הרגליים ורוקד לצלילי השירים האהובים ולבמה מצטרפת אורחת אהובה - דקלה. יחד השניים מבצעים את ״ואז את תראי״, ״ללא כוחות״ ולבסוף - אנחנו זוכים לביצוע מרגש של דקלה לשיר ״שבע בערב״.

כשהאווירה כבר מחוממת וכולם כבר רוקדים לצלילי המוזיקה, ממשיך אליעד עם שירים נוספים ביניהם: ״אור״ ו״מורידים ת׳ירח״.

© אביב אברגל, יחסי ציבור

לחלוק כבוד אחרון

השחקן זבולון מושיאשווילי ז"ל, המוכר בעיקר בעקבות תפקידו כ-ששי בסדרה "שמש", הלך לעולמו לפני כחודש. אליעד, שהיה קרוב אליו עוד מימי הסדרה, החליט להנציח אותו במופע ולחלוק לו כבוד אחרון יחד עם הקהל שגדל על הסדרה - עם סרטון מרגש שלא הותיר עין יבשה.

לאחר מכן, נשא דברים לזכרו ושר יחד עם הקהל את שיר הנושא של הסדרה, "איזה עולם" ובקהל, נצפו גם חברי הסדרה "שמש" - צביקה הדר וגלית גיאת - שהתרגשו גם הם לנוסטלגיה שעלתה ברחבי הפארק.

© אביב אברגל, יחסי ציבור

רגע של אושר

בהמשך עלה גם חברו הטוב של אליעד, הזמר שמעון בוסקילה, יחד ביצעו את ״לנשום״ ואת ״יא מאמא״, לאחר מכן המשיך להרים את האווירה עם ״נוסע״ וריגש את כולם כשציין יום נישואין ראשון יחד עם בת זוגו, נווה, עם ביצוע עומר נשימה לשיר ״כתובה בספרים״.

עוד עלו - רביב כנר האגדי, אבי אבורומי שעלה בהפתעה והעיף את הקהל באוויר, שילה בן סעדון שיחד ביצעו דואט מהמם לשיר המשותף ״על החולות״, איזי עם "עד אחרון הימים", האמן הבינלאומי Metro The Savage וכמובן - פלד שהקפיץ את כולם עם ״חמסה״ והשיר האייקוני ״מה אני נראה לך?״. את המופע חתם עם השירים ״מתוק שמר לי״ ו״מסע״, שסיכמו באופן מושלם את הדרך המטורפת שעבר - וריגשו אותנו בקהל בטירוף!

© אביב אברגל, יחסי ציבור

© אביב אברגל, יחסי ציבור

© אביב אברגל, יחסי ציבור

ובקיצור, לנו נותר רק לאחל לעצמנו עוד הרבה עשורים כאלה!

כל פרט בהופעה היה פשוט מפתיע ומעולה. החל מלהקת החימום האמריקאית AJR, שליטרלי חיממה את הקהל, הפעילה אותו והופיעה בצורה מעולה ומדוייקת - והרוויחו אותנו כמעריצים החדשים שלהם.

אחריהם עלו האימג׳נס - למרות ההתחלה הקצת מקרטעת (נו, היו כמה אי דיוקים של הסולן ממש בשני שירים הראשונים אם להיות קטנוניים ממש) - מהר מאוד האירוע הפך להיות ההופעה אולי הכי מעולה הקיץ בישראל. 

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

עם מאגר להיטים מושלם של "Beliver", Thunder", "enemy", "Whatever It Takes", Bad Liar" ועוד רבים וטובים בגרסאות מושלמות על הבמה, קצביות וסוחפות. סולן הלהקה, דן ריינולדס, לא עצר לרגע את המסיבה המטורפת והיה מושקע רגשית בכל שיר. אנחנו לא יודעים להסביר את הקסם, אבל האמנו לו לכל מילה, והוא נתן מעצמו את הכי הרבה שרק היה אפשר לבקש.

© אלון לוין, באדיבות יחסי ציבור

דן שוחח עם הקהל ולא היסס לרדת אליו מספר פעמים לאורך ההופעה, להקדיש שיר לילדה בת 10 בקהל (ושוב, לאחר שיחה קלה איתה), לקבל צמיד ממעריצים, לחפש עט כדי לחתום על שלט של מעריצה, ובאופן כללי להיות מאוד נוכח ולהצדיק כל כך את הטירוף והחיבה המוגזמת סביבו (הכוללת הימור מצד הקהל באיזה שלב הוא יוריד חולצה. ספויילר: אחרי שני שירים).

כאמור, דן היה מאוד רגשי לאורך כל הערב, לא היסס להתפרק, לשתף ולהראות לקהל גם את הצד הפגיע שלו, שזה לא מובן מאליו בהופעה שהיא כל כולה ריקוד מטורף ושילוב של רוק ופופ. במהלך ההופעה הוא לא הפסיק להעביר מסרים מעצימים, מרימים וחיוביים לקהל - ואם אלו היו מרבית אמנים אחרים אולי זה היה מצטייר בעינינו כקלישאה מתייפייפת, אבל איכשהו, עם הקסם, המבט והכוונה האמיתית שלו - באמת לקחנו כל מילה וכל העצמה ונאחזנו בה, האמנו לו ושמחנו על השילוב של החלק הזה לצד הלהיטים המטורפים של החבורה.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

באופן כללי כל הערב בפארק הירקון הרגיש כאילו הקהל הם בעצם החברים הכי טובים של דן והלהקה, שכל אחד מאיתנו הוא חלק מהאימג׳נס וזה בעצם ערב לחברים בלבד. זאת הייתה תחושה כל כך כייפית, כל כך ייחודית, כל כך מטורפת - ואמנים רבים צריכים ללמוד מהלהקה הזאת על יחס לקהל, על החיבור שהם נותנים - מבלי לגרוע ולו לרגע מהשואו ומהאווירה ההופעתית אליה הגענו מלכתחילה.

הגענו בלי ציפיות גבוהות ויצאנו מסופקים, מועצמים ומעריצים יותר את הלהקה. הלוואי שהם יופיעו כאן שוב ושוב, כי אנחנו לא זוכרים הופעה כה טובה מכל ההיבטים, ושוב, עם הערכה כל כך מטורפת ולא מובנת מאליה לקהל.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

לי בירן - מלאכים

בימים אלו לי בירן המדהים מופיע לנו על המסך בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" ומראה לנו שהוא אמן בכל המובנים. עכשיו הוא שיחרר את "מלאכים" וריגש אותנו מחדש. לי: "דווקא בתקופה מורכבת כל כך, הרגשתי את הצורך לשחרר שיר שכל תכליתו היא להזכיר שאסור לנו לנעול את הלב".

לסיכום: המלאך שלנו

רוני דלומי - בסוף זה בא

"חמותי האהובה, אמא של בעלי, נפטרה ותוך כדי השבעה, בימים הכי כואבים ועצובים גילינו שאני בהריון ושוב פעם כוחה של הדרך, האמונה והתקווה הגיחו כקרן אור הכי בוהקת שיכולנו לדמיין" מספרת רוני וממשיכה "זה שיר על דרך, על תקווה ואמונה שמתוך כל שבר בוקע אור". אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף למילים היפות שכתבה וכמובן, גם השיר מרגש בדיוק כמוהן.

לסיכום: מדהימה

עיליי אשדות & נונו & אבשה - מלאך

השיר החדש שממש כיף לנו להכיר הוא "מלאך" של עיליי אשדות ובו הוא מארח את נונו (שכידוע עיליי הפיק לה את אלבום הבכורה) ואבשה. "מלאך" הוא השיר שפותח את הדרך שלו לאלבום שני ואנחנו לא יכולים כבר לחכות. שיתוף הפעולה גרם לנו להסתקרן וכבר בשמיעה הראשונה התאהבנו!

לסיכום: ממכר

אליעד & שילה - על החולות

השבוע שיחרר אליעד שיר חדש יחד עם שילה בן סעדון שנקרא "על החולות". החיבור מחבר בין עולמות וגורם גם לנו להתחבר מכל הצדדים שאפשר אל השיר. הסינגל הוא שיר בונוס לאלבום האחרון שיצא לאליעד ("בין עולמות") והכי מגיע לו להישמע. למי שעוד לא יודע, ב-2.9.23 יופיע אליעד בלייב פארק ראשל"צ ושם גם יחגוג עשור של קריירה מוזיקלית עם אורחים מיוחדים! מחכים להיות שם.

לסיכום: מרענן

מאי ספדיה - אם הייתי גבר

מאי ספדיה ממשיכה לשחרר מוזיקה מעניינת וחדשה. הפעם היא הוציאה את "אם הייתי גבר" שמעביר ביקורת על החברה מהעיניים שלה אחרי שתהתה איך היו נראים החיים שלה בתור גבר. הרעיון ממש מגניב ואנחנו מקווים שגם השיר הזה יפרוץ ויצליח כמו שמגיע לה!

לסיכום: מעניין!

ליאל ארבוב - גורמט

היוצרת ליאל ארבוב הוציאה השבוע את אלבום הבכורה שלה - "גורמט". האלבום כולל שישה שירים ואמנם היא כבר כבשה את ליבנו עם הסינגלים הקודמים שלה אבל הפעם - היא לגמרי מביאה את עצמה בצורה הכי יפה ואמנותית שיש. השירים מעולים והבאנו לכם את השיר שגם נושא את שם האלבום - "גורמט" לשמיעה.

לסיכום: נגעה בנו

שווה האזנה

כתונת פסים - אמני ישראל

איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה בישראל, החליט ליזום ולהקליט את השיר "כתונת פסים" של מאיר אריאל בגרסה מחודשת יחד עם המון אמנים שכולנו אוהבים. אנחנו לא רוצים לעשות ספוילרים של מי משתתף - אז פשוט לכו לשמוע!

קווין & אלה לי - לקום

אין ספק שהתחלנו את השבוע עם הלהיט החדש של הקיץ. רק שיתוף פעולה של אלה לי וקווין רובין יכול ליצור לנו שיר כזה מטורף עם קליפ מצחיק שביים עומר אלוני. את השיר "לקום" כתבו קווין רובין, אבי אוחיון, מושיקו שטרן וענבל ביבי ועל הלחן אבי אוחיון, מתן דרור ואיתי שמעוני.

לסיכום: להיט

עדן בן זקן & עופר לוי - מקלט בטוח

עדן בן זקן כבשה את כולנו כבר מזמן ועכשיו, רגע לפני שתעלה לדואט עם כריסטינה אגילרה בלייב פארק ראשל"צ, היא מוציאה שיר חדש שהוא בעצמו דואט. את "מקלט בטוח" שאותו מבצעת יחד עם עופר לוי כתב אופיר כהן והלחין עם תמיר צור שאחראי גם על העיבוד וההפקה המוזיקלית. שיר מעולה וכובש!

לסיכום: חזק

אמיר דדון - מעגל החיים

אמיר: "השיר 'מעגל החיים' נכתב בן לילה, טקסט ולחן שהגיעו אליי יחד עם תובנה שהגיעה ברגע אחד. 'אין צער בעולם יש רק געגוע שירים שכתבתי נכתבו בזכותך והשמש תזרח, הרוח תיקח והים יישאר אותו הים'. תמיד הבנתי את זה, אבל לא יכולתי לכתוב את זה בתחילת הדרך". כמו תמיד, אמיר הוא אחד הזמרים שהכי מרגשים אותנו פה וכל כך נעים לשמוע את המוזיקה האיכותית שלו.

לסיכום: קסום

סתיו בגר - כל יום מחדש

אחד מהיוצרים המוכשרים שלנו - סתיו בגר שיחרר השבוע את "כל יום מחדש" וזה מה שסיפר: "רציתי להעביר מסר של תקווה ורצון ליכולת שלנו להתחדש ולגדול מעל עצמינו - לתת את הכל - כל יום מחדש. לקליפ חשבתי לתעד תהליך יום יומי שמגיע מהלב, וככה הגיע הרעיון לצלם יוצרים בחלל בו עובדים". הוא מרגש אותנו והשיר מקסים כמו שרק הוא יכול.

לסיכום: מדהים

אודיה - סטאי

היא אחת מהזמרות הכי מצליחות ואהובות והיא אף פעם לא מצליחה לבאס - אודיה המדהימה יוצאת עם שיר חדש שנקרא - "סטאי (חלק 1)". את השיר היא כתבה והלחינה לעיבוד והפקה מוזיקלית של אופק יקותיאל ומשה בן אברהם. כמו כל שיר שלה, אנחנו מאוהבים!

לסיכום: מקסימה

אבישי רוזן - חמש דקות

למי שלא מכיר - הגיע הזמן! שי רוזן הוא זמר יוצר ומפיק מוזיקלי. השבוע הוא הוציא את השיר "חמש דקות", השיר הראשון מתוך האלבום השלישי שלו. השיר מדבר על אהבה נכזבת שבה הוא זורק הכל כדי להרגיש נאהב. למרות הנושא הכואב, השיר מלא בשילוב של גיטרות חשמליות, ביט אלקטרוני וראפ. ממש מעולה!

לסיכום: ממכר

מכלוף - מה שאני אוהב

רועי מכלוף, בן 32, זמר, כותב, מלחין ומפיק מוזיקלי שהופך לאט לאט לאחד השמות המעניינים במוזיקה. האלבום הראשון שלו "כמה צדדים" יצא בשנה האחרונה וכבר כבש את לב הקהל. עכשיו, בדרך לאלבום שני הוא משחרר את "מה שאני אוהב" שיר מיוחד שגם כולל קליפ מושקע. ממליצים לשמוע!

לסיכום: הכי מיוחד שיש

שווה האזנה

נועם בתן - עטלף עיוור

הזמר המוכשר נועם בתן גרם לנו להתאהב בו מחדש עם קאבר מיוחד לשיר "עטלף עיוור" של חנן בן ארי עם כמה שורות בצרפתית. חובה לשמוע!!

הכוכב האהוב בחר באלה לי להב כפרטנרית המושלמת לסינגל "לקום", והתוצאה לגמרי לא אכזבה! מדובר בסינגל מרים, כייפי, קייצי שמרים בדיוק במקומות הנכונים.

עוד כשביקרנו את כוכב הרגאטון בספרד, ידענו מה שהקהל הישראלי יזכה לשואו מטורף ללא הפסקה - וזה בדיוק מה שקרה. אוזונה מילא את הלייב פארק ונתן עבודה מעולה. אבל בכל זאת, שמישהו יעדכן אותו שהוא לא בתל אביב...

בהתחשב בעובדה שאכן היה מופע מוצלח במיוחד, אז מותר לנו להתקטנן אבל לא היה מזיק לו אוזונה היה לומד מילה או שתיים בעברית כדי לגוון את קריאות ה-״תל אביב״ שהשמיע כל כמה דקות במהלך הערב. אבל לא לשם כך התכנסנו - אוזונה כאמור, לא אכזב ולו לרגע. בדיוק כמו בהופעה בספרד, זמר הרגאטון האהוב לא ירד מהבמה ולו לרגע, ביצע את מיטב מלהיטיו כמו "Baila Baila", "Del Mar", "Farsante, "Criminal" ועוד רבים נוספים. כולם זכו לשאגות מהקהל שידע לדקלם בעל פה את המילים, לרקוד בטירוף ולהיסחף לקסמיו של ה-'גוד בוי' של עולם הרגאטון. 

© אלון לוין, באדיבות יחסי ציבור

אין ספק שאוזונה, לעומת הרבה אמנים אחרים - דאג שכל הקהל יהנה והוא ניסה לתקשר ככל הניתן איתו בין אם זה לרדת להתחכך בהם, להצטלם בניידים שלהם, לפנות אל כל אזור ולהודות לקהל שנמצא אלפי קילומטרים מביתו. אוזונה אף דאג להביע את חיבתו לישראל ואפילו בתקופה הזאת - הניף, חיבק והתעטף בדגל שלנו.

© אלון לוין, באדיבות יחסי ציבור

כמובן שהערב לא הסתיים ללא שני ה-מגה להיטים של הכוכב - "Taki Taki" ו-"Te Bote" שחתמו את הערב המוצלח והמעולה והוכיחו שאוזונה הוא אחד הכוכבים שפשוט כיף לאהוב, שכיף להאזין להם (הופתענו לגלות כמה אנחנו בקיאים גם בשירים ה׳פחות מוכרים׳), והוא פשוט מכניס אותנו לעולם שלו עם אנרגיות מטורפות, השקעה ואהבה טהורה לקהל והמון פאן - בדיוק כמו שהקהל הישראלי אוהב. מחכים לך כאן שוב!

© אלון לוין, באדיבות יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שר לנו תיק קטן: פגשנו את אוזונה בהופעה מטורפת בספרד
• סיכומוזיקלי: נטע ברזילי רוצה ה-כ-ל
• אהבה טהורה למוזיקה: אבי אבורומי כבש את מנורה
  

עדן חסון - ישיבות

ההפתעה הכי גדולה שלנו השבוע הוא עדן חסון שעשה לנו כיף ושיחרר שני שירים - "ישיבות" ו-"לא שותה לא מעשן". נזכיר שרק לפני שבועיים הוא הוציא לנו שלושה שירים שכבר הפכו ללהיטים אז אין לנו בכלל ספק שגם הם! ב-3.10 יגיע עדן למופע בלייב פארק ראשל"צ ואנחנו בטוחים שיש למה לחכות!

לסיכום: לא מפסיק להפתיע

שי המבר - כל החלומות

השבוע שיחררה שי המבר את האלבום החדש שלה - "כל החלומות". כשמדובר בשי אין לנו ספק שהיא מדהימה כמו תמיד. מה מה שסיפרה: "לא יודעת איך לשים בתוך המילים את מה שעובר לי בלב. השיר הוותיק בו נכתב בגיל 15. השיר הצעיר בו נכתב לפני חודש. האלבום הזה הוא המסע היפה והחשוב ביותר שעברתי בחיי, יותר מכל אורות הפריים טיים, מעבר לכל כאבי החיים".

לסיכום: מרגשת

בר צברי - שמחת חינם

בדיוק שנתיים לאחר אלבום הבכורה שלו, משחרר בר צברי אלבום חדש ומסקרן במיוחד - "שמחת חינם". באלבום יש מספר שיתופי פעולה מעניינים, הוא כולל עשרה שירים מדהימים וגם פה בר מביא את עצמו בצורה הכי יפה ואמיתית שיש. אנחנו הכי ממליצים ללכת לשמוע ולהכיר אותו קצת יותר לעומק. ב-10.8 יהיה מופע מיוחד באמפי שוני ובו הוא ישיק את האלבום.

לסיכום: שלו!

מתן לוי - מבוקשת

מתן לוי הוא אחד הזמרים הבולטים בתקופה האחרונה בסגנון הים תיכוני וכמובן, לא נשכח שהיה פיינליסט וחביב הקהל ב-"הכוכב הבא". הפעם מתן הוציא שיר חדש שנקרא "מבוקשת" ומראה צד חדש שלו. את השיר כתב והלחין מתן יחד עם שי פינטו, אלמוג קריאף, נדב 'נאבי' אהרוני והוא ממש מיוחד.

לסיכום: כיף!

לידור ויצמן & פלג - כמה דיברנו

לידור ויצמן, זמר ויוצר, שיחרר השבוע סינגל חדש ומרענן שנקרא - "כמה דיברנו". השיר הוא בשיתוף פעולה עם המפיק המוזיקלי פלג שעבד לאורך השנים עם אמנים גדולים בתעשייה. השיר הממכר משלב סגנונות מוזיקליים של טכנו, R&B וים תיכוני ואין ספק שנוצר משהו מעניין שאתם חייבים לשמוע. השיר המושלם לקפוץ איתו במסיבות!

לסיכום: בדיוק לקיץ

שלווה - איפה המטען

תכירו את שלווה. בת 21, גרה בצפת, שחקנית, זמרת ומדריכת היפ-הופ. אחרי שתשמעו את השיר "איפה המטען" לגמרי יהיה לכם בלאגן בראש. השיר הוא הסינגל השלישי שלה וכבר עכשיו הוא עושה המון רעש. שלווה נבחרה לחמם את מושיקו מור ועדן חסון במופע ומפה - אנחנו מאחלים לה המון המון בהצלחה.

לסיכום: כוכבת

בן צור - כשתעלה השמש

השבוע יצא אלבום בכורה לזמר שאנחנו כבר עכשיו צופים לו עתיד מזהיר - בן צור. לאלבום קוראים "כשתעלה השמש" וזה מה שהוא מספר עליו: "מי היה מאמין שבתוך כל התקופה המטורפת הזאת, אני זוכה להוציא אלבום בכורה ששמתי בתוכו את הלב שלי אין ספור שעות אולפן, לילות בלי שינה, מחשבות בשעות לא שעות כדי להביא לכם את האלבום הכי טוב ומיוחד" ומסיים "הלוואי שהשירים יגעו בכם כמו שהם נוגעים בי".

לסיכום: בהצלחה

שווה האזנה

וייב איש - עשרים וארבעה בינואר

את האמן המוכשר וייב איש אנחנו כבר מכירים. עכשיו הוא שיחרר ביצוע מלייב סשן של השיר "עשרים וארבעה בינואר" וזה מושלם ברמות! רוצו לשמוע.

גיא זו-ארץ - תיק קטן

מי לא הספיק לשמוע עדיין על גיא שר "מלאכי השלום" עם כלי הנגינה המיוחד שלו? עכשיו הוא הגיע לגלגלצ לביצוע ללהיט "תיק קטן" והדהים אותנו. מחכים למופע!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• TOP 40 - הפלייליסט: עדן חסון מחתן ומככב
• "אנשים שלא עוסקים בריקוד לא מבינים כמה זה מצריך ממך"
• אהבה טהורה למוזיקה: אבי אבורומי כבש את מנורה

בשבת האחרונה, הופיע אוזונה על במה ענקית ומול קהל מטורף של 25,000 איש בפסטיבל הרגאטון הענק - ה-“R.B.F”. הקהל לא הפסיק לשיר ולשאוג כל להיט שלו, וגם את אלו הפחות מוכרים. את כולם שר הקהל בשקיקה, בתשוקה למוזיקה של אוזונה ובהתרגשות שלא ראינו הרבה זמן מאמן רגאטון, אם בכלל. אוזונה, נתן לקהל תחושה של עוד ולא אכזב את הנוכחים ולו לרגע. הכוכב ירה את השירים בזה אחר זה ללא עצירה (אפילו לא לשתות!), ונתן יחס לכל הקהל בפסטיבל.

© משה אבוטבול

אין ספק שההופעה של הזמר הפורטוריקני נתנה ציפייה גדולה לקראת ההופעה המתוכננת בישראל (ב-31 ביולי, לייב פארק ראשון לציון), שצפויה להיות מרשימה אפילו יותר. הקהל הישראלי לגמרי מוכן לאוזונה והפגין לא מעט פעמים את חיבתו למטאור של הז׳אנר. עם כל הלהיטים ועם הקצב ההיסטרי, הבמה והרקדנים - אין ספק שגם אנחנו מחכים ונהיה נוכחים בהופעה בארץ הקודש, שעל פי השמועות עשויה לכלול גם שיתוף פעולה מפתיע עם אמן מקומי, כאשר בין השמות הפוטנציאלים נמצא גם שמו של איתי לוי. “כשאגיע לישראל אשהה שם במשך יומיים-שלושה ואעבוד על זה, תאמינו לי”, סיפר אוזונה בראיון לפרוגי כשנשאל על אפשרות לשיתוף פעולה עם אמן ישראלי.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by פרוגי (@frogifrogi)

״ישראל היא מאוד מיוחדת עבורי”, סיפר לנו הכוכב רגע לפני עלייתו לבמה בספרד. “אף פעם לא חשבתי שיאהבו אותי ואת המוזיקה שלי בישראל. אני רואה את כמות הקהל, ואת המעריצים שלי מישראל גם ברשתות החברתיות”.

 וגם - גרמנו לו לשיר את תיק קטן!

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by פרוגי (@frogifrogi)

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אהבה טהורה למוזיקה: אבי אבורומי כבש את מנורה
• אהבה טהורה למוזיקה: אבי אבורומי כבש את מנורה
• סיכומוזיקלי: ענבל ביבי ועוז זהבי מפתיעים
  

נטע ברזילי - Everything

נטע מספרת: "ביליתי הרבה זמן בעבודה על עצמי, ללמוד את הערך שלי כאמן וגם כבן אדם, 4 שנים השיר נמצא אצלי במגרה, וחיכיתי לרגע שבו אוכל לחזור לשיר הזה ולהחיות אותו מכל הלב" היא אומרת וממשיכה "הרגע הזה הוא עכשיו ואני ומתרגשת לחלוק אותו עם כולם!". אנחנו לגמרי מסכימים איתה ויודעים שהיא תמשיך לכבוש את העולם בדיוק כמו שהיא עושה עכשיו!

לסיכום: מטורפת

בר צברי - צעקתי בלילה

השבוע, רגע לפני שיוצא אלבומו החדש "שמחת חינם", שיחרר הזמר האהוב את "צעקתי בלילה" - שיר שכתב והלחין עם אבי אוחיון. בר מספר: "השיר 'צעקתי בלילה' שמלווה את יציאת האלבום החדש שלי, מגיע בדיוק ברגע הזה כי הוא מדבר את החלום שלא הפסיק ללוות אותי מההתחלה ובכל תחנות חיי, על התקווה, הקשיים והכאב, ואיך למרות הכל החלום הזה, תמיד נשאר פועם".

לסיכום: עד האלבום!

ואלרי חמאתי - חיים

כמו תמיד, אנחנו שמחים שואלרי חמאתי מוציאה מוזיקה חדשה בסגנון המיוחד והמוזיקלי שלה! השבוע היא הוציאה את הסינגל "חיים" שמדבר על סיפור אהבה אופטימי שמראה שלמרות כל המכשולים, האהבה חזקה מהכל. ואלרי מספרת: "'חיים', שיר שכתבתי והלחנתי ביחד עם שני היוצרים חגי אוזן ואוריאל וינברגר, בהשראת השורשים והתרבות המוזיקליים שעליהם גדלתי. השיר נועד להחזיר 'עטרה ליושנה' כמו שכל האלבום העתידי שלי עומד לעסוק בשורשים התרבותיים המוזיקליים שמהם הגעתי".

לסיכום: מדהימה

דניאל גרנט - מתהפך עליי

כמה שאנחנו שמחים לשמוע על עוד סינגל של דניאל גרנט שכבר ממש מתקרב לאלבום! הפעם הוא שיחרר את "מתהפך עליי" שמדבר על אהבה נכזבת וכתוב בצורה שהכי מתאימה לו. בנה מה שמספר דניאל על השיר: "'מתהפך עליי' הוא מהשירים הראשונים שכתבתי. הוא מדבר על מערכת יחסים שנגמרה. הוא מדבר בעיקר על כל מה שאתה מבין בדיעבד ולא ראית תוך כדי במהלך הזוגיות. שיר על הטעיות שעשיתי -או עשינו- בדרך. ההחלטות שגרמו למרחק להתהוות, והפחד להתחרט כשכבר, בעצם, אי אפשר לחזור אחורה. בקיצור על איך רציתי להיות לבד בזמן זוגיות, ואיך רציתי זוגיות כשמצאתי עצמי לבד. הכל התהפך עליי".

לסיכום: מעולה!

רואי אדם - אם הייתי יודע

את הזמר רואי אדם הכרנו בצורה מאוד מיוחדת. הוא התארח בשיר של אודיה - "האמת" ושם פרץ בצורה די אנונימית והפתיע את כולנו עם היכולות שלו. מאז הוא כבר הספיק לשחרר את "אין לי אף אחת" ועכשיו הוא הוציא את "אם הייתי יודע". את השיר כתב רואי יחד עם נתי אבידן וגיל ווין שגם הלחין איתו והפיק מוזיקלית. אין ספק שמדובר בשיר מיוחד עם הקול המדהים של רואי.

לסיכום: אנחנו יודעים!

איתי פלג - שוב לבד

והנה שיר שממש שמחנו שנכנס לרשימה שלנו. תכירו את איתי פלג ואחרי שתקשיבו לשיר שלו - "שוב לבד", תבינו שהמוזיקה היא לגמרי חלק ממנו. זה סינגל ראשון מתוך ה-EP השני של איתי ואנחנו כבר יודעים שהוא יהיה מעולה! איתי: "השירים שנוגעים בך באמת הם אלו המוצאים אותך ולא להיפך. השיר אמנם מבטא תחושה של החמצה, אך בכל זאת יש גם את התקווה לסוף טוב".

לסיכום: מדהים

טל ורסנו - שמעתי שאת מאושרת

טל ורסנו הוא בן 28 מירושלים, אולי אתם זוכרים אותו מהתוכנית "הכוכב הבא" כי שם הוא בעצם התחיל את הדרך שלו במוזיקה ובעיקר גילה את יכולותיו. מאז, החל לעבוד במועדונים ואירועים ובחודשים האחרונים עובד על אלבום ראשון עם ניהול אומנותי מוזיקלי של דולי ופן. את הסינגל החדש - "שמעתי שאת מאושרת", טל כתב והלחין לפני שלוש שנים על אהבה ראשונה שעבר. זה הסינגל הראשון ואנחנו מחכים לשמוע ממנו עוד!

לסיכום: מלא בהצלחה

שווה האזנה

יעל רוזנברג - זרעי קיץ

אם חיפשתם שיר עם אווירה טובה, כזה שאפשר להירגע איתו ומתאים בדיוק ליום שישי אחרי כל השבוע הארוך - הגעתם למקום הנכון. חידוש לשיר "זרעי קיץ" של מאיר אריאל ז"ל בביצוע של יעל רוזנברג! מהמם.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אהבה טהורה למוזיקה: אבי אבורומי כבש את מנורה
• סיכומוזיקלי: ענבל ביבי ועוז זהבי מפתיעים
• הורה! האחים שרוקדים יחד על הרחבה

© סנטיאגו איסקוב

איך העבודה לצד הזמרים הגדולים במדינה?

"לרקוד עם אמנים זאת ממש מתנה! זה לראות אותם מזיעים ועובדים קשה יחד איתנו בחזרות, לדעת שאנחנו ביחד בזה, שזה שיתוף פעולה - בלי הרקדנים התוצר לא שלם", מספרת נועה על העבודה לצד שורת אמנים גדולים. ״אני חושבת שאנשים שלא עוסקים בריקוד לא מבינים כמה זה מצריך ממך, וכמה הרקדנים בארץ עובדים קשה!״

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Noa Morchi (@noa_morchi)

זוכרת את הפעם הראשונה שעבדת לצד אמן מפורסם?

"בטח, זה היה בקליפ של נועה קירל ב-2019. אני זוכרת שהייתי נורא לחוצה ומרוגשת במקביל. זה ממש מגניב להיות על סט של קליפ יום שלם, לנסות דברים שונים מול המצלמה, ובסופו של דבר לראות את התוצר הגמור על המסך".

בתקופת הקורונה נבחנה והתקבלה ללהקה עולמית שבסיסה בלוס אנג'לס. אבל דווקא כשהיא נשאלת על חוויה בלתי נשכחת, היא סיפרה דווקא על הופעה כאן בארץ. "החוויה שהכי זכורה לי היא הופעה עם עומר אדם בפארק הירקון. זו הייתה תחושה מטורפת לשמוע את הקהל צועק, להרים את הראש - ולראות אלפי אנשים לפנייך. זה נותן כל כך הרבה אנרגיה וזה באמת התגשמות השאיפות שלי".

© צילום: עירד נצר

לא רק עומר אדם, גם עבדת עם אנה זק. מה את יכולה לספר על העבודה לצידה?

"אני נמצאת בקאסט הקבוע של אנה זק כבר כמה שנים, ואנחנו צמודות אליה בכל הופעה. זה ממש מדהים לראות איך היא צמחה בשנים האחרונות ולהיזכר בהופעות הקטנות שהיו לנו, אל מול הבמות הגדולות שהיא כובשת עכשיו! היא לב כל כך ענק והיא עובדת כל כך קשה״, הוסיפה נועה: ״להיות בקאסט הזה זאת חוויה מאוד כיפית, תמיד מצחיק עם כל הצוות וזה ממש מרגיש כמו משפחה אחת גדולה, כולם דואגים אחד לשני.״

© אלבום פרטי

אז מה החלום הכי גדול שלך?

"החלום שלי הוא להופיע עם האמנים הכי גדולים בעולם, לרקוד על הבמות הגדולות בעולם, לייצג את הארץ שלנו ואת סצנת הריקוד הישראלית בעולם הגדול. בנוסף, לעשות את עצמי גאה ולתת השראה לאחרים".

© אלבום פרטי

הדרך של אבי בעולם המוסיקה היא ההוכחה שלפעמים כל מה שצריך זה אהבה ענקית וטהורה ליצירה, לשירה, למנגינות ולקהל, וכמובן התמדה. דרכו של אבי להצלחה לא הייתה פשוטה ושום דבר לא קרה לו כבדרך קסם, הוא הוציא אינספור שירים וקאברים לאורך השנים, פיתח קשר הדוק עם הקהל שלו, יצר ועבד על כל שיר בין אם כתב והלחין אותו בעצמו ובין אם עם יוצרים אחרים וכבש בכל פעם עוד יעד. כל השנים האלו של העבודה הקשה וההשקעה הובילו אותו לאתמול, להופיע באחת הבמות הגדולות בישראל ולעלייה לליגה של הגדולים.

© ניר אמיתי

המופע נפתח באינטרו מיוחד אותו הקדיש אבי לקהל המעריצים שלו שמלווה אותו לאורך השנים, מהבמות הקטנות ועד לאותו הרגע המיוחל בהיכל. מיד לאחריו שר הלהיטים שלו "חדר מדרגות", "תצאי לי מהראש" ו"מה עבר לך בראש" - שהיה ללא ספק אחד מאבני הדרך הבולטים בקריירה של הזמר.

האורח הראשון של אבי היה הזמר והיוצר מארק אליהו. אבי סיפר שהוא מעריך, מוקיר ושואב ממנו השראה גדולה. הם שרו יחד את השירים "יהלום", שיצא לאחרונה ואת השיר המוכר והמוערך של אבי, "לאהובי", אותו כתב לזכר עמית בן יגאל שנרצח בעת מילוי תפקידו בצה"ל. מה שהיה מאד מרגש לראות היה שאבי הזמין את המשפחה השכולה ובת זוגו של עמית למופע והקדיש להם את השיר על הבמה.

האורחת השנייה של אבי שהצטרפה לשיר "סיבה לנשום", היא הזמרת אודיה אזולאי. אודיה לגמרי שרפה את הבמה ויחד עם אבי נתנו ביצוע מעולה ללהיט של הזמרת "אם הייתי צריכה" וגם עם ביצוע שלה לשיר "החיים שלי אחריך" שהטריף את הקהל. אודיה סיפרה שכאשר הייתה זמרת פחות מוכרת היא הייתה מתייעצת עם אבי והוא תמיד נתן לה מקום ותחושה טוב ואף אירח אותה אצלן באחת ההופעה שלו ברידינג 3 ועל כך היא תמיד תזכור לו חסד.

© ניר אמיתי

במהלך הערב עלה אבי עם גיטרה לבמה וסיפר שזו הפעם הראשונה שהוא עולה לבמה לנגן בה מאז שנת 2016. הוא סיפר שבאותה הופעה לפני כמה שנים הוא הבטיח לעצמו שהפעם הבאה שהוא יעלה לנגן בלייב בגיטרה תהיה כאשר הוא יגשים את עצמו במלואו - וכך קרה במנורה אמש. הוא שר את השיר הנוסטלגי והאהוב שלו "תדעי לך" בביצוע מרגש וסוגר מעגל. עוד אירוע מכונן ומרגש לזמר היה כאשר מנהליו עלו לבמה והעניקו לו פרס על 250 מיליון השמעות בדיגיטל בשנים 2022-2023 שזה נתון מטורף וללא ספק הישג ענקי לזמר ולפועלו.

לאורך הערב זמרים נוספים עלו להתארח על הבמה, כמו הראל סקעת שהחיבור שלו ושל אבי אבורומי מאוד חזק וניכר גם בהופעות משותפות של השניים. הראל ואבי עשו ביצועים משותפים לשירים "כאב נעים" והשיר הנוסטלגי והאהוב של הראל, "משהו ממני". עוד עלו להתארח היו צמד הראפרים, נס וסטילה שהרעידו את כל היכל מנורה עם הלהיט שלהם "תיק קטן".

אבל האירוח החשוב והיפה ביותר לדעתי היה כאשר עלתה לבמה הזמרת מור רביעי. אבי אבורמי ומור הוציאו יחד את שניים מלהיטיו הגדולים ביותר של אבי, "חצי שלי" ו"אין אותנו יותר", שיצא בחודשים האחרונים וכבש את מצעדי ההשמעות. לא סתם השירים שלהם יחד הפכו ללהיטים מטורפים, הכימיה בין השניים, האנרגיה והחיבור ביניהם הוא משהו שקשה להסביר במילים, בטח בביצוע בלייב. אין אחד בקהל שלא שר במלוא עוצמה את הביצועים האלו והחלק המאד מוערך ומרגש היה כאשר אבי הודה למור מהלב שלו על חלקה בדרך שלו ועל החברות הטובה שלהם.

© ניר אמיתי

לסיכום, כל שיר היה בצבע, מדויק ונכון, האורחים היו מדהימים וההערכה שלהם לאבי לא פסחה על אף אחד, האווירה הייתה מחשמלת, הקהל היה טוטאלי והכיר כל ניואנס הכי קטן, הנגנים, עיצוב הבמה וכמובן אבי אבורומי אחד שנתן את הופעת חייו.

לפעמים לא צריך יותר מידי מניירות, לא צריך קול ענק, צריך אהבה טהורה למוסיקה, לשירה, למילים, וזה בדיוק מה שמגדיר את אבי אבורומי - היופי והפשטות בה הוא מנגיש את המילים, מאחורי כל שיר שלו יש סיפור, יש חוויה, מרגישים בכל תו ותו את האדם שהוא ואת האותנטיות הזו שייחודית לו, הוא לא שוכח מאיפה הוא בא וזה מה שהפך אותו ליוצר מבטיח ואהוב כל-כך.
אבי נתן את כל כולו על הבמה, מפוצץ באנרגיות כך שהורגש שכל יצירה קשורה אליו לנפש וזורמת לו בדם. הוא הוכיח שהוא לא רק זמר ויוצר מדהים אלא גם פרפורמר אדיר עם קסם מטורף שפרץ ממנו ונגע בכל אדם שנכח באולם.

© ניר אמיתי, יחסי ציבור

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הורה! האחים שרוקדים יחד על הרחבה
• TOP 40 - הפלייליסט: נועה קירל חוזרת לטופ
• לא שותקת: מיקה ולטמן בראיון מיוחד לכבוד הסינגל החדש
  

ענבל ביבי - אף פעם לא לבד

אנחנו כל כך אוהבים לשמוע כשענבל ביבי מוציאה שיר חדש. הפעם היא הוציאה את "אף פעם לא לבד" - שיר מיוחד ממש שצולם בסטודיו קטן בתל אביב ויוצר אווירה נעימה. הנה מה שסיפרה ענבל על השיר: "עד לפני שנתיים ליוותה אותי תחושת בדידות, גם כשהייתי מוקפת באנשים הרגשתי לא שייכת ולא מובנת. היום, אחרי תהליך ארוך שעברתי, מצאתי את המקום שלי. החיבור שלי לבורא עולם גורם לי להרגיש שגם אם אהיה מבודדת מכל העולם, אף פעם לא ארגיש לבד".

לסיכום: הכי מיוחד שלה

שי המבר - הלכתי מהעיר הזאת

שי המבר היא אחת הזמרות שהכי מרגשות אותנו. בקליפ של "'הלכתי מהעיר הזאת" היא מסתובבת עם מצלמת וידיאו ומצלמת רגעים מהחיים שלה. "'הלכתי מהעיר הזאת' הוא אולי השיר שאני הכי נהנת לשיר בהופעות. הוא דומה לי כי גם הוא מתעסק בנושא האהוב עלי - עיר והוא שונה לי כי הוא נכתב מתוך מקום יותר בהיר וקליל שלא תמיד יוצא לי בשירים (אבל כן בחיים) נכתב בבת אחת, הוקלט בבת אחת ויוצא אליכם בבת אחת" מספרת שי. הסינגל הוא שיר מתוך האלבום החדש שיצא בקרוב ואנחנו ממש לא יכולים לחכות.

לסיכום: מדהימה

רביב כנר - אצלי הכל בסדר

רביב כנר בדרך לאלבום שני וחדש ואין מצב שאנחנו מפספסים את זה! השבוע הוא שיחרר את הסינגל השני מתוכו - "אצלי הכל בסדר" שממשיך את הדרך הייחודית שלו בעולם המוזיקה. אז כמו שהצליח לשבור בעבר את כל המצעדים, אנחנו בטוחים שזה עומד לקרות גם פה בקרוב מאוד! אנחנו רק רוצים להזכיר שרביב יוצא לסיבוב הופעות קיץ מיוחד והנה ההופעות הקרובות: 1.7 בזאפה אמפי שוני, 5.8 בזאפה גני יהושע וב-28.9 בזאפה מיני ישראל.

לסיכום: אהוב

שירה גבריאלוב & עוז זהבי - מי אתה

אנחנו קופצים לשיתוף פעולה מיוחד ויפהפה של הזמרת שירה גבריאלוב המדהימה יחד עם עוז זהבי האהוב שהתחיל את דרכו במוזיקה די לאחרונה. עוז ושירה יצרו דואט ממש מיוחד שמביא את שניהם בצורה הכי טובה שיש והראו לנו משהו שהרבה זמן לא פגשנו. נספר שבמהלך יולי 2023 צפויה שירה להכריז על סיבוב הופעות ולשחרר את אלבום ה־EP הראשון שלה. ההופעה תהיה ב-15.8 בגריי תל אביב.

לסיכום: חיבור נדיר

הדר הלל - פסיכולוג

הדר הלל היא זמרת יוצרת בת 20 ואין ספק שהיא אחת הזמרות שהכי מסקרנות אותנו. עכשיו היא הוציאה את שיר הבכורה שלה - "פסיכולוג" ואחרי מה שראינו ושמענו שם, אנחנו בטוחים שהיא עומדת להיות הדבר החם הבא. הקליפ והשיר פשוט מעולים, עשו לנו אווירה מיוחדת ומגניבה ואנחנו כבר ממש מחכים לראות ממנה מה היא עוד מכינה לנו!

לסיכום: מסקרנת

אייל מזעקי - עסוק בלהסתיר

את אייל מזעקי הכרנו ממש השבוע כשהוציא את הסינגל הראשון שלו - "עסוק בלהסתיר". זה מה שאייל מספר עליו: "בגדול הסינגל מספר על היציאה מהארון שלי אבל לגמרי לא רק. הוא מספר על קושי שכל בנאדם יכול לעבור בחיים והוא סוחב אותו איתו לבד ואיך הוא מתמודד עם הקושי הזה והתהליך שהוא עובר איתו". לדעתנו מדובר במסר מדהים ושיר מיוחד ואנחנו רוצים לשמוע ממנו עוד.

לסיכום: מלא בהצלחה!

גלי מסיקה - כוכב אחר

השבוע יצאה הזמרת גלי מסיקה עם שיר הבכורה שלה - "כוכב אחר" שאותו היא כתבה והלחינה והפיק מוזיקלית יהל דורון. גלי: "פגשתי מישהו ששונה ממני בהרבה מובנים ומגיע מעולם אחר לגמרי ממני. המפגש הזה ריגש אותי, הפך אותי וגרם לי להרגיש משהו שלא הכרתי לפני. השיר נכתב על המפגש הזה, על המשיכה החזקה והבלתי מוסברת ועל הרצון לממש אותה". אין ספק שמדובר בשיר מעניין!

לסיכום: מרגשת

אור בר - חצי משוגעת

לפני הכל - הנה מה שאור סיפר: "חצי משוגעת הוא שיר שמדבר על התבוננות פנימית, פחדים, אהבה ואיך שהיא מעמתת אותנו עם כל הדברים האלה, שנשארים חבויים עד שמשהו מעיר אותם. זה שיר על מסע פנימי, שלפעמים עושים דרך עזרים חיצוניים שעוזרים לך להגיע לתובנות לגבי עצמך ומה באמת קורה בפנים. כמו מערכות יחסים, אנשים, אהבה ואכזבה. עוד לא שלם, אבל גם לא שבור". אנחנו חושבים שהוא סיכם את זה בצורה הכי יפה שיש ולכן אנחנו רק ממליצים ללכת לשמוע ולהרגיש את זה בעצמכם.

לסיכום: מוכשר

שווה האזנה

אליעד - בעולם הזה

השבוע התארח אליעד ברדיוס 100FM ושר את השיר המדהים "בעולם הזה" של גיל ויין ונתן גושן. הביצוע הזה הוא הדבר הכי שווה האזנה שיש!

אז רגע לפני שמתקיימים מחר (ה') האודישנים ללהקות הייצוגיות. פגשנו משפחות גולן, שנער ותם שבהן האחים רוקדים בלהקות, כדי לשמוע על הלהקות, היתרונות לרקוד כמשפחה, התגובות לז'אנר וכמובן טיפים לקראת המיונים.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• TOP 40 - הפלייליסט: נועה קירל חוזרת לטופ
• לא שותקת: מיקה ולטמן בראיון מיוחד לכבוד הסינגל החדש
• הצד האפל: מאור אדרי בשיר כואב

© תומר הלפרין

מתי בעצם התחלתם ללמוד לרקוד מחול ישראלי? ואיך הגעתם לתחום?

אגם (15) ואורן (16.5) גולן: "התחלנו לרקוד במסגרת הלהקה של בית הספר היסודי תל״י בית וגן. המורה למחול היא אמא של חברים שלנו לכיתה בבית הספר היסודי והיא שכנעה אותנו לבוא ולנסות. לאחר מספר שיעורים התאהבנו במחול ונרשמנו להורה ירושלים".

נועם (8) ואלה (14) שנער: "נועם התחיל לרקוד בגיל 7 בלהקה עתודונת עם המורה לירות גאליס. הוא היה חוזר הביתה מבית הספר, מפעיל את המוזיקה, שר ורוקד - ופתאום יש חושך בחוץ. אני התחלתי לרקוד בהורה בגיל 6 בבלט לקטנים, עם המורה קרינה. באמצע עברתי להתעמלות קרקע ובכיתה ה' חזרתי להורה ונבחנתי באודישנים ללהקות הייצוגיות של הורה ירושלים, התקבלתי והצטרפתי לעתודת אפרוחים עם המדריכה לירות גאליס, לאחר שנתיים בעתודה עליתי לאפרוחים ועכשיו אני רוקדת בנעורים עם המדריך הראל יצחקי".

בבית משפחת תם, האמא מורה למחול ישראלי כבר 30 שנה ושלושת הילדים, ליאם, מיקאלה ונוגה, רוקדים הורה. ליאם תם (16): "נוגה (11) התחילה בלהקה של בית ספר עם אמא בכיתה א' ונכנסה להורה בכיתה ד', מיקאלה (15) גם התחילה בלהקה של אמא בכיתה ג' ושנה לאחר מכן נכנסה להורה ואני התחלתי לרקוד מחול ישראל בכיתה ד' בלהקה והורה בכיתה ה'".

איך החברים והמשפחה הגיבו כשאתם מספרים שאתם רוקדים הורה?

אגם (15) ואורן (16.5) גולן: "המשפחה תמכה ועודדה אותנו במיוחד דודה שלנו ובת הדודה ששתיהן רקדו בהורה. החברים שלנו רובם היו בלהקה בבית הספר וגם בהורה כך שזה היה טבעי, מעגל החברים שלנו הלך וגדל ככול שפגשנו עוד ילדים בלהקה".

מיקאלה תם (15): "למשפחה זה רגיל, בצד של אמא כולם רקדו מחול ישראלי. החברים שלי בבית ספר רובם רקדו גם אז זה היה הקטע שלנו ביסודי".

האחים אגם (15) ואורן (16.5) גולן © אלבום פרטי

זה שאתם אחים שרוקדים יחד, זה יתרון או חסרון?

אגם (15) ואורן (16.5) גולן: "אחים שרוקדים ביחד זה יתרון. נסענו ביחד להופעות ברחבי הארץ וגם לחו״ל וזה מאוד עוזר שיש על מי לסמוך, אם צריכים עזרה אז יש ממי לבקש ואפשר לעשות חזרות על ריקודים בבית. כשיש הופעות שני ההורים צריכים לצלם כי לא תמיד אנחנו רוקדים אחד ליד השני".

אלה שנער (14): "להיות אחים שרוקדים לפעמים זה חיסרון ולפעמים זה יתרון, העובדה שחולקים תחום משותף יכולה לחזק, לקדם אחד את השני, אבל לרקוד יחד אומר שגם אין לכל אחד את הדבר המיוחד שלו".

מקאלה תם (15): "לא יודעת, ברוב המקרים יתרון  כי אנחנו עושים את זה ביחד אבל לפעמים יש דברים קשים כמו לדוגמא שאנחנו חולקים חברים".

ספרו על הלהקה שאתם לוקחים בה חלק ועל האודישנים

אגם (15) ואורן (16.5) גולן: "הורה ירושלים זאת להקה ייצוגית שמופיעה בארץ ובעולם בסגנונות ריקוד שונים בעיקר ריקודי עם, באירועים, בפסטיבלים ובטקסים שונים.
באודישן שלנו התרגשנו ומאוד רצינו להתקבל ללהקה. בגלל פער הגילים שלנו התחלנו בשתי להקות שונות ורק אחרי שנתיים עברנו לאותה להקה. באודישן נתנו לנו תרגילי חימום, לחזור אחרי תנועות שהדגים המורה".

אלה שנער (14): "הלהקה מייצגת את ירושלים וככלל את ישראל בפסטיבלים ברחבי הארץ (פסטיבל כרמיאל, אשדוד וכו'), וגם בחו"ל. שנה שעברה טסתי לפסטיבל בגאורגיה, ברמה החברתית וברמה הריקודים הייתה חוויה מטורפת שלא הייתי חווה בשום מקום אחר . ריקוד תמיד היה חלק מרכזי בחיים שלי, מאז ומעולם גם כשלא רקדתי בקבוצה, תמיד מצאתי את עצמי רוקדת".

מיקאלה תם (15): "הורה נעורים זאת להקה שרוקדת ביחד כבר איזה 4 שנים. אנחנו חברים, מכירים מאוד טוב, עושים הרבה דברים ביחד".

נוגה (11), מיקאלה (15) וליאם (16) תם © אלבום פרטי

 איזה טיפים תוכלו לתת למי שרוצה להבחן ללהקה?

משפחת גולן: "לבוא עם ביטחון, לחייך הרבה, לתרגל טכניקה והכי חשוב ליהנות!!!".

משפחת תם: "לרקוד עם ביטחון, לחייך ולקחת את זה בקלות".

משפחת שנער: "ביום חמישי - 22.6.23 מתקיימים אודישנים ללהקות הייצוגיות של הורה ירושלים אנחנו ממליצים לבוא להיבחן, להיפתח לעולם הריקוד, להכיר חברים לחיים, לנסוע, לחוות ופשוט לרקוד".

- מה החלום המקצועי שלכם בתחום?

אורן גולן: "אגם במגמת מחול בבית הספר התיכון לאומנויות מקווה להשתלב בתעשיה כרקדנית מודרנית. אורן כרגע רוקד בשביל הכיף ומשמש כמדריך צעיר בהורה".

משפחת תם: (ליאם) לרקוד הרבה שנים עם החברים, לכיף, תוך כדי שאני עושה דברים אחרים בחיים, (מיקאלה) להגיע ללהקה מקצועית בארץ ו(נוגה) לרקוד בבמות גדולות עם הורה ולטוס לחו"ל".

נועם (8) ואלה (14) שנער © אלבום פרטי

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: אודיה משגעת בסינגל כפול
• הצד האפל: מאור אדרי בשיר כואב
• סיכומוזיקלי: שבוע הגאווה במוזיקה
  

בראיון מיוחד היא מספרת על הפרישה מעולם ההתעמלות האומנותית, התגובה שלה לזכייה של ישראל בזהב באולימפיאדה, הייחודיות של הסינגל החדש והתוכניות לעתיד.

"זה שיר בלדה. חשוב לי בעיקר להוציא שיר שמראה יכולות ווקאליות", סיפרה לנו ולטמן על הלהיט החדש שהספיק לצבור אלפי שימושים בטיקטוק. "בשונה מפופ, אפשר בבלדה להביא את הקול ולהעביר את העומק של השירה בכתיבה. בסינגל הזה ספציפית הייתי קצת פחות מעורבת מבדרך כלל, אבל בשיר הבא שאני אוציא הייתי שותפה לכל אורך הכתיבה. ב-'מיוט' פשוט לא יצא לנו (לה ולכותבים) לעבוד על זה יחד, זה היה צריך לצאת מאוד מהר, אבל מה שרציתי אמרתי - אם היו רעיונות, הייתי מוסיפה. נתתי להם לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב, סמכתי עליהם ובסוף יצא שיר מדהים. בכל זאת, היה לי חשוב לעשות אותו בצורה הכי טובה שיש מבחינה ווקאלית ולהביא את הנשמה שלי בשיר, להדגיש את הטקסט והחשיבות שלו".

מה הייתה התגובה שלך כשקיבלת את השיר?

"יש בשיר הזה הרבה מאוד עומק, אני יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי. כשאני שרה אותו ונכנסת לדמות שמדברת בשיר, אני שרה לפי איך שצריך - אני חושבת על הסיטואציה, המילים, איך המאזינים יבינו אותו ואיך אני מבינה אותו… ברגע שאני שרה, הנשמה שלי יוצאת ואני קורעת אותה כדי להעביר את המסר, לרגש, ולגעת באנשים. זה ממש קורה לי אוטומטית!"

מה גרם לך לעבור לעולם המוזיקה? 

"זה סיפור מאוד גדול. הייתי מתעמלת אומנותית במשך שש שנים, התאמנתי 11 שעות כל יום. הייתי מתחרה וזוכה במקומות ראשונים בארץ ובחו"ל. באיזשהו שלב התחילה הקורונה, כתוצאה מכך במשך שלושה חודשים התאמנתי בבית במשך 12 שעות כל יום. בעקבות זאת, התפתחה לי פציעה שגרמה לי לפרוש. אחרי הפרישה היה לי מאוד ברור שאני רוצה לגעת באלמנטים מעולם המוזיקה. בהתחלה הלכתי לכיוון של שחקנית, כי זה מאוד עניין אותי. אחרי שנה בערך שהייתי על תקן שחקנית, הופעתי במופע עם סולו שאני המצאתי שמתלבש על שיר של ביונסה.

יום אחרי אותה הופעה, רוברטו בן שושן מתקשר לאמא שלי ורוצה שנבוא לפגישה. כשהגענו לפגישה הוא שאל איך אני ואם אני שרה, באותו רגע ובשיא הביטחון אמרתי לו שכן למרות שלא שרתי לפני ואמא שלי נחנקת מצחוק! בכל זאת, כל דבר שאני לוקחת את עצמי, אני לוקחת במאה אחוז. אחרי אותה פגישה, אמרתי לאמא שלי שאני צריכה לעבוד על השירה ולהעמיק בזה יותר וזה מה שקרה. תוך חודש בפיתוח קול ניכר שיפור אדיר בקול שלי, לא ידענו איך זה קרה! לאט לאט המשכתי בפיתוח קול וראיתי שאני מצליחה להגיע למטרה אחרת שאני מסמנת לעצמי - אם זה שיר של וויטני יוסטון, גבהים, אוקטבות… בתוך התהליך הזה התאהבתי בשירה ובכללי, אני מאוד אוהבת להופיע. אני לא רוצה לרדת על הבמה בזמן שאני עולה עליה!"

© דניאל סיני

איך המשפחה הגיבה על הפרישה שלך?

"כולם שמחו שפרשתי, כי זה ספורט שהוא לא פשוט - לא לנפש ולא לגוף. הם לא דחפו אותי לעשות את זה, הם דווקא הסתכלו על הצד החיובי של הדבר - לעזוב ולהתמקד לדברים אחרים. ברגע שעברתי לעולם השירה, הם אמרו שזה תפור עליי, שנולדתי לבמה. הם מאמינים בי, תומכים בי וכולם הגיעו למופע ביום העצמאות".

יש הבדל בין האינטנסיביות של עולם המוזיקה להתעמלות האומנותית?

"קודם כל, בכל עולם שאתה נמצא בו תהיה אינטנסיביות ברמה מסוימת - אם זה להיות רופא או עורך דין. תמיד צריך את האינטנסיביות של המקצוע הספציפי. התעמלות אומנותית זה סובייטי, בגלל שהוא סובייטי והמוצא של רוב המתעמלות הוא רוסי, העבודה הקשה היא מעל הכל - להתאמן ולא לראות בית עד שמצליחים. לעומת זאת, בעולם של המוזיקה הכל פשוט, לא יודעת אם יותר חופשי, אבל יותר מהנה. גם את הדברים שאת עובדת עליהם את עושה בהנאה. בהתעמלות את קורעת את עצמך, אבל בסופו של דבר את נהנית לנצח ולעלות על הפודיום. נהניתי להתעמל, אבל העבודה הייתה קשה - היו צעקות וקללות, מה שקשה להכיל בטח כשהייתי אז בת 13. אבל העולם של הפרסום זה עשרים וארבע שבע של הדברים שאת נהנית מהם - להופיע, לרקוד, לשיר… זה ההבדל הדק. אני רק מחכה כל יום להתעסק בדבר הזה".

איך הגבת לזכייה של לינוי אשרם באולימפיאדה?

"אני יכולה להגיד שבאותה תקופה של האולימפיאדה, אחרי שפרשתי היה לי מאוד קשה. אחרי הפגישה לא מצאתי את עצמי ודי הלכתי לאיבוד כי לא הצלחתי להתגבר זה עולמות שונים ממאתיים לאפס כשראיתי את האולימפיאדה התחלתי לבכות ראיתי את לינוי על הפודיום אני מכירה אותה אישית והתחלתי לבכות מאושר אז הייתה לי חרטה מאוד גדולה חשבתי למה עשיתי את זה והיום אני מסתכלת ואומרת תודה רבה לאלוהים שפרשתי". 

© גלית ורטהיים

נראה שהייתה לך קריירה בטוחה בעולם ההתעמלות האומנותית. איך הרגשת עם הידיעה שאת צריכה לפרוש?

"אני בן אדם שמאמין שהכל לטובה, למרות שהחשיבה שלי אז הייתה די שונה. באיזשהו שלב אמרתי 'אולי אני אנסה עוד עולמות?' אני אוהבת לנסות הכל מהכל והרגשתי שאולי זה סימן שנותנים לי את ההזדמנות לעשות משהו אחר, להיכנס לעולם אחר. ניסיתי להתרכז כמה שיותר ביתרונות. כאשר פורשים מהתעמלות אומנותית, לא פורשים מספורט - אלא מהחיים. זאת ההחלטה הכי קשה אי פעם שספורטאי יכול לקחת, אבל הבנתי שזה או הבריאות שלי, או שאחליט להישאר עוד חמש שנים וזה יותר יהרוס את הגוף שלי. הבנתי שאין מה לעשות".

גם לעולם השירה נכנסת די מאוחר.

"כנראה שהייתי צריכה להתחיל עם זה עכשיו. כל דבר בזמן שלו - מה שצריך לקרות, יקרה. אם היתה לי אפשרות, הייתי מתחילה הרבה לפני. אבל אין מה לעשות, אני לא יכולה לחזור אחורה. היום אני עובדת ורק מחכה להתחיל לעשות את מה שאני עושה כל היום. אני מאמינה בלתת לזמן לעשות את שלו, ככה שאני לא רואה חיסרון שהתחלתי מאוחר".

© גלית ורטהיים

את הסינגל הראשון הוצאת בגיל 16, איך התמודדת עם ההצלחה שלו?

"לא האמנתי שהגעתי לכמות צפיות כזאת! בהתחלה נורא חששתי איך זה יתקבל ומי יראה את זה אם בכלל ולמה אני עוד לא מוכרת. לאט לאט אני קולטת שזה צובר תאוצה מטורפת ולא האמנתי בכלל. הייתי בעננים מההצלחה הזאת. בהתחלה היו תגובות מאוד טובות בכל מקום, תגובות מדהימות. ברור שיש את הכמה בצד שלא מפרגנות אבל צריך לדעת להתעלם, להמשיך הלאה ולסנן אותם".

איזה אמן מהווה לך השראה? 

"תמיד טוב לקחת השראה ממישהו שכבר מנוסה מכל הדבר הזה. אני מאוד אוהבת את ביונסה, היא האהבה של החיים שלי! אני מסתכלת פה בהערצה על אמניות בארץ. אני רואה אותן והן לא עוצרות. גם אם יש תגובות לא טובות, הן ממשיכות ולא מוותרות. זה נותן הרבה השראה. אני לא מנסה לעשות את הדרך שלהן, אלא ללמוד מהן ולאמץ את המחשבה שלהן". 

© גלית ורטהיים

ביום העצמאות האחרון הופעת על הבמה ברמת השרון. תארי לי את החוויה

"אני יכולה לומר שכשהודיעו לי שאני הולכת להופיע ישר נכנסתי ללחץ. זאת עיר שאני מכירה, אנשים וחברים שלי וכאלו מהשכבה היו - אלו מחשבות שדי הטרידו אותי כי אני פרפקציוניסטית חשוב לי לעשות הכל מושלם. לא ידעתי איך הם יקבלו את זה. אמרתי לעצמי 'מיקה, חמודה, הגיע הזמן שתתחילי להופיע. זה מה שאת רוצה לעשות. את לא מתייחסת למה שאומרים לך רק לחלומות שלך ולמה שחשוב לך, אז תעזבי את מה שאומרים לך ותתעסקי בעיקר'. כששיניתי את החשיבה, התחלתי לעבוד כל יום על שלושה שירים, המצאתי כיאורגרפיה משלי וחשבתי מה הכי טוב וחדש שאפשר לעשות. לקחתי את הנונצ'קו שלי (כלי לחימה) ועליתי על הבמה. ברגע שהייתי שם לא רציתי לרדת ואז הבנתי שאני אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת כי זה הדבר היחידי שאני רוצה לדבוק בו".

מה החלום הכי גדול שלך?

"ממש בקרוב עומד לצאת שיר שכתבתי וגם הולכת להופיע בקרוב. המטרה הכי קרובה שלי היא פסטיגל, אני מאוד רוצה את זה. לא לפסטיגל הזה, לאחד אחריו, אולי ברגע שאהיה קצת פחות אנונימית".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הצד האפל: מאור אדרי בשיר כואב
• סיכומוזיקלי: שבוע הגאווה במוזיקה
• שומעים? קבלו את פלייליסט ההרמות לגאווה 2023
  

אודיה - אינטלקטוערסית + הזוג המלכותי

השבוע אודיה, הזמרת האהובה ואחת מהמצליחות ביותר בישראל, הוציאה סינגל כפול - כלומר, שני שירים ביחד. כמובן שכבר אין יותר מרגש מזה, אבל נגלה לכם שגם השירים עצמם פשוט מעולים. "אינטלקטוערסית" הוא כמו שיר המשך ל-"אינטלקטוערס" ואותו כתבה יחד עם עמית מרדכי, עידו נצר וסטטיק. "הזוג המלכותי" הוא השיר השני ואותו כתבה והלחינה עם אופיר כהן. שניהם שירים מעולים ולנו אין ספק שהם הולכים להתנגן אצלנו עוד הרבה בקרוב.

לסיכום: מלכה

ג'ירפות & אלמוג - אני אומר יש

שש שנים לאחר האלבום האחרון של ג'ירפות, הם מוציאים את הסינגל השני שמבשר על אלבום חדש. האלבום יהיה מורכב ברובו מדואטים (כמו הסינגל הקודם - "מסיבה רעה" בשיתוף עם נטע ברזילי). הפעם הם משחררים את "אני אומר יש" בשיתוף פעולה עם אלמוג (שאיתה כבר שיתפו פעולה ב-"יש לי חור בלב בצורה שלך"). הנה מה שמספר גלעד כהנא על השיר: "הכי קשה לי לכתוב שיר אהבה פשוט, להעביר רגש עמוק מבלי לרדד אותו. 'אני אומר יש' נכתב על שלב ביחסים שאתה מבין שמה שיש לך הוא כל מה שאתה צריך. רגע בו השלם מאושר מסך חלקיו".

לסיכום: מחכים!

שיר זוארץ - גברת מגונדרת

שיר זוארץ היא אחת מהכוכבות המבטיחות כרגע בארץ. רק לאחרונה היא שיחררה את הסינגל "כאילו רקדנית" שהצליח מאוד וממש עכשיו היא גם הופיעה במצעד הגאווה מול אלפי אנשים. השבוע היא שיחררה את - "גברת מגונדרת". את השיר כתבה והלחינה יחד עם אביב פרץ ודרור מזרחי ואין ספק שהוא מלא בכוח נשי מדהים! בשיר מסופר על כל הרגשות שמגיעות אחרי פרידה והדברים שביניהם. גם הקליפ תואם לשיר בצורה מושלמת וגורם לכולנו לרקוד אבל עם המון רגש!

לסיכום: מהממת

אייל לוי - טיל נפץ

אם עוד לא יצא לכם לשמוע את השיר "טיל נפץ" של אייל לוי - זה הזמן! השיר שבר את הטיקטוק ואין מצב שתהיו באפליקציה ולא תתקלו בו. למי שלא יודע - אייל לוי הוא מוזיקאי צעיר ומבטיח בן 13, בנו של רואי לוי, מייסד להקת שוטי הנבואה. אייל הפך במהרה לכוכב רשת פופולארי עם מעל ל- 65 אלף עוקבים ואנחנו כבר בתוך השירים שלו! אנחנו בטוחים שהוא עוד יהפוך להיות כוכב גדול.

לסיכום: ממכר

ליאל - אושייה

את ליאל ארבוב הכרנו לראשונה בתכנית "דה וויס" לפני עשור כשהייתה בת 16. מאז, ליאל לא הפסיקה ליצור ולעשות מוזיקה. השבוע היא שיחררה את הסינגל "אושייה", שיר סאטירי עם ראפ שמדבר על תעשיית המוזיקה היום והקלות שבה אפשר להתפרסם לעומת מי שעובד קשה בשביל זה. גם הפעם, ליאל עושה את זה בהכי סטייל ומראה כמה היא שווה! ליאל: "השיר הזה בא ליידע את כולם שאני אושייה! לא מחכה שאף אחד יכתיר אותי. כמו שאני, עם 2,000 עוקבים, עם שירים שמספרים על החרדות שלי, ככה אני, אני אושייה".

לסיכום: הכי אושייה

דיוויד כרמל & סער ראסטי - קירות

דיוויד כרמל המדהים הוציא השבוע את השיר "קירות" בשיתוף פעולה עם סער ראסטי. הפעם, שיר אהבה מרגש והחיבור בינהם מדהים. הנה מה שסיפר דיוויד על זה: "בקליפ האחרון אני וסער שיתפנו אחד את השני בתוכנית לעתיד ושם, צץ הרעיון להפיק שיר ביחד. בהתחלה זה היה נראה בלתי אפשרי בגלל תקופת הזמן הלחוצה, אבל ברגע שזה נכנס לשנינו לראש, זה היה בלתי אפשרי להפסיק לחשוב על זה!". אין ספק שיצא להם משהו מיוחד ששווה להקשיב לו.

לסיכום: מיוחד

שווה האזנה

עדן בן זקן - כינורות + ברחובות של תל אביב

השבוע התארחה עדן בן זקן בגלגלייב עם דלית רצ'שטר ושרה את "כינורות" ו-"ברחובות של תל אביב". אנחנו לא רוצים לספר יותר מדי, רק יודעים שתהנו להקשיב!

"כשעזבת" הוא שיר פרידה לא מתנצל. עם לחן בועט ומילות שיר נועזות: "אני ידעתי לאהוב, ועכשיו זה רק לשנוא. לשנוא אותך איתה ולאהוב אותי איתו." אדרי מצליח להביא לידי ביטוי בשיר זווית אחרת ואפלה שיכולה להיות כשחווים פרידה. האם מדובר בלהיט של הקיץ?

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שומעים? קבלו את פלייליסט ההרמות לגאווה 2023
• Guns N' Roses בישראל: זה מה שחשבנו על ההופעה
• הראפר דודא: "זה מפחיד להוציא את השירים שלי, הם סיפור חיי"

נועה קירל & פוראבר תל אביב - פרובוקטיבית

היא רק סיימה את דרכה באירוויזיון והדהימה את כולנו מחדש עם היכולות שלה ועכשיו, נועה קירל חוזרת עם שיתוף פעולה עם פוראבר תל אביב בשיר גאווה מושלם. השיר נקרא "פרובוקטיבית" ועל המילים אחראים רון ביטון, מאי ספדיה ונועה בעצמה ועל ההפקה המוזיקלית שגיא קריב. הקליפ המושלם מרים בעצמו ואין ספק שזה שיר שלא הולך לצאת לנו מהראש בתקופה הקרובה (או בכלל).

לסיכום: מדהימה

עדן דרסו & מגבונים - בורחת בזריחה

גם הראפרית עדן דרסו יצאה השבוע עם שיר גאווה חדש. שיר הגאווה הרשמי של ליין המסיבות הלהטב"קי "עופרה בלי עופרה", נקרא "בורחת בזריחה". את השיר כתבו הרכב ה-"מגפונים" שהחליטו פה אחד שאת השיר צריכה לבצע עדן דרסו. השיר מספר סיפור של דמות שחיה במשך כל ימי השנה חיים נינוחים ושקטים אבל בשבוע הגאווה היא עולה לעיר ומפה אנחנו כבר לא רוצים לגלות.

לסיכום: מעולה

מאיה דדון & JETFIRE - פוני

אתם מוכנים לאחד השירים הכי מרימים ששמענו בתקופה האחרונה? מאיה דדון, פריצת השנה במוזיקה מתחברת לאיתי קלדרון - ג'טפייר שכבר הפך לכוכב בינלאומי ויחד הם שיחררו את "פוני". השיר בשיתוף פעולה עם הוואטרפארק - אטרקציית הגאווה הרטובה שפותחת את אירועי הגאווה בפארק המים בשפיים. אין ספק שיצא מעולה!

לסיכום: טירוף

שפיטה & שחר חסון - סבתא בישלה דייסה

שיר הגאווה הבא שאתם חייבים לשמוע הוא - "סבתא בישלה דייסה" של שפיטה עם שחר חסון. שיתוף הפעולה המוזיקלי הוא בחסות ליין מסיבות ה-IMPA לקהילת הלהט"ב. השיר הוא בעצם גרסה חדשה ומצוינת לסיפור המוכר "סבתא בישלה דייסה" ובתפקיד הסבתא הגיעה נטליה פאוסט שמשחקת את טוטה בהצגה "מייקל". הקליפ פשוט מעולה ואנחנו בטוחים שתצחקו מאוד!

לסיכום: רק הם יודעים

ברק - MOOD

השיר המהמם שהוציא הזמר ברק לוי נקרא "MOOD". גם הוא יוצא בדיוק במיוחד לרגל חודש הגאווה בשיתוף פעולה עם קבוצת "WE" והמלון "Madrid Hotel Axel" במדריד (רשת המלונות הגאה בעולם). ברק יצר שיר שאנחנו רק רוצים להמשיך ולרקוד איתו! הנה מה שסיפר על השיר: "Mood מספר על היציאה שלי לחיי הרווקות, על התמודדויות מצד אחד עם ההרגשה של איבוד הביטחון ומהצד השני תחושת העצמה אישית. למרות שמישהו 'לקח לי את ההילה' שלי אני משיב אותה לעצמי ועושה מה שאני רוצה, בתנאים שלי ומבלי להתנצל".

לסיכום: מקפיץ!

איתי לוי & אופיר כהן - פול גז

השיר הבא אמנם לא יצא במיוחד לכבוד חודש הגאווה אבל הוא לגמרי מתקשר לנו ומגיע בדיוק בזמן להקפצות! איתי לוי מתחבר ליוצר אופיר כהן ויחד הם משחררים את "פול גז". סינגל מתוך פרויקט ייחודי של להיטי מסיבות בשם "שישו ושמחו" וזה השיר הראשון שנמצא בו. רק נזכיר שבימים אלו איתי עובד על אלבומו העשירי ואנחנו ממש מחכים.

לסיכום: מרים!

אברי ג'י & כהן & ג'יי למוטה - לנצח את זה

עוד שיר לא פחות מרים שיצא הוא "לנצח את זה" של אברי ג'י שאירח את הראפר והמפיק כהן והראפרית, הזמרת והמפיקה ג'יי למוטה - יחד הם שילוב מדהים. השיר הוא הסינגל השני מתוך אלבומו החדש של אברי ג'י "אברא כדברא" עם מילים מעולות על ביט היפ הופ שמזרים את הדם בגוף! מופע השקת האלבום יהיה ב-8 ליולי בגגרין תל אביב.

לסיכום: מחכים לאלבום

שווה האזנה

גלי עטרי - חזקה מהרוח

גלי עטרי חידשה את השיר שלה "חזקה מהרוח" בשיתוף פעולה עם ליין הגייז הקווירי הותיק "pag". כשהשיר יוצא בדיוק עכשיו, הוא מקבל משמעות שונה ומיוחדת יותר. בנוסף, לראשונה מוצג קליפ גאווה שכולן בו נשים עם דגש על נשים טראנסיות חזקות! אנחנו אהבנו מאוד.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הראפר דודא: "זה מפחיד להוציא את השירים שלי, הם סיפור חיי"
• TOP 40 - הפלייליסט: אנה זק מתלבשת על המקום הראשון
• הכי יח"צ: חן אהרוני ודולב מסיקה בשיר גאווה מפתיע

השעה 19:38, השקיעה ברקע וחברי גאנז אנד רוזס עולים לבמה, כשפותחים את מסיבת הרוק עם השיר המקפיץ "It’s So Easy" שמכניס אותנו מושלם לאווירה. הסולן, אקסל רוז, לא חוסך בצרחות כבר מההתחלה, הוא עלה לבמה עם המון אנרגיות, אז לגמרי אפשר להבין את הטירוף שהקהל נכנס אליו. 

הלהקה הגרנדיוזית ממשיכה להרקיד את הקהל עם שירים כמו “Bad Obssesion”, ״Welcome To The Jungle”  שנחשב ללהיט גדול, “You Could Be Mine ו-“Absurd”. כמובן שתוך כדי, אי אפשר לפספס את הגיטריסט המפורסם-סלאש, שמנצח מרשים על הגיטרה כמו שיודע ופשוט כובש אותנו מהרגע שעלה לבמה, כולל בנאמבר הסולו המיוחד שלו.

© דוד גרנות, באדיבות יחסי ציבור

לצד כל אלה, ולמרות שחברי הלהקה התבגרו, הם שמרו על אאוטפיט מעודכן שמותאם במדויק לאווירת הרוקיסטית. נכון שבסופו של דבר אנחנו באים השביל המוזיקה, אבל הנראות לא פחות חשובה, אז על הקריטריון הזה בהחלט אפשר לסמן ווי גדול. 

בין כל הדברים החיוביים נסייג לכמה רגעים, כי אם יש משהו שהיה חסר, זהו השיח הפתוח עם הקהל, למעט כמה משפטים קטנים והצגת חברי הלהקה. נראה שגאנז רצו פחות ולדבר ולהתמקד בלתת את כל כולם על הבמה, כשבזה הם הצליחו ובגדול. 

סך הכל רוב הנאמברים בהופעה היו מרשימים, כולל זה של הגיטריסט המופלא-דף מקגן ששר את ״Tv Eye״, אבל כמובן שחיכינו לשיר האגדי עם מנגינת הגיטרה המפורסמת Sweet" Child O’ Mine”. הביצוע של רוז לרגע לא סטה מהגרסה המקורית, סלאש שמר על איכותה של מנגינת הגיטרה ואנחנו כמו שאר הקהל, היינו לחלוטין בעננים! גם הלהיטים הענק ״November Rain” ו-״Paradise City” שאיתו גאנז נעלו ההופעה, היו טהורים מזיופים ומהפנטים באופן יוצא דופן. 

© דוד גרנות, באדיבות יחסי ציבור

לסיכום, חברי הלהקה אומנם אנשים מבוגרים, אבל לכל אחד מהם בלי יוצא מן הכלל, יש וויבים של טיינאינג׳רים בני 16, דואגים  אז כנראה שלא סתם אפילו ילדים היו בקהל! בכלל, אקסל ושאר החברים, דואגים שלא נישאר אדישים לשום שיר אפילו לרגע, כי כמעט לכל שיר פשוט יש את המסיבה שלו וגם אם הוא לא מוכר, קשה להפסיק לרקוד לצלילים שלו. 

במשך כל שלוש השעות, גאנז סיפקו את הסחורה, מרוב שנהנינו לא הרגשנו את כאבי הרגליים מהעמידה ולמרות שהרוק כבד, הוא נעים לאוזן ומשרה אווירה כיפית. גם בהופעה הזו הקסם הורגש וחברי הלהקה שוב הוכיחו שיש הצדקה לכמות האנשים הבאים לראות אותם.

© עומרי סילבר, באדיבות יחסי ציבור

בשבוע הבא, יופיע יובל בפסטיבל ההיפ-הופ הגדול בישראל "VAV",כשהוא מתפקד גם כמנהל האומנותי של הפסטיבל וגם מופיע בעצמו. אליו יצטרפו גם פלד, עדן דרסו, מאור אשכנזי וסטטיק. לכבוד האירוע, תפסנו את יובל לריאיון מיוחד, בו מספר בהרחבה על הפסטיבל, על כניסתו לעולם ההיפ-הופ ועל הטלטלות שעבר בדרך.   

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: אנה זק קופצת אל הקיץ
• הכי יח"צ: חן אהרוני ודולב מסיקה בשיר גאווה מפתיע
• מכה בברזל: לי בירן חוזר בגדול עם סינגל חדש      

"אני יובל ניאזוב, עוד חודש אהיה בן 29, יליד אשדוד שמייצג את העיר הזו" מתאר את עצמו ניאזוב. "במקצוע שלי אני ראפר, מפיק, יוצר מוזיקלי, כותב, מלחין, מופיע על במות ומפיק אומנים בתחילת דרכם, אומנים שכבר עשו את דרכם ונוגע בכל השכבות".  

© צילום: ניר אמיתי

 איך הגעת לעולם ההיפ-הופ? 

"בגיל 12, כשמצאתי דיסק של ההורים של. הדיסק היה של להקת 'פוג'יז' וזוהי הפעם הראשונה שנחשפתי להיפ-הופ. כשהייתי בכיתה ז', רקדתי ברייקדאנס ותומר חן שהיה איתי בבית הספר, חשף אותי לעולם הזה והכיר לי את תוכנת ההפקה הראשונה שאי פעם נגעתי בה. בגיל 21, לקחתי צעד קדימה כשפתחתי את האולפן הראשון שלי והנה, אנחנו כאן אחרי אלבום ראשון עם הרכב שנקרא 'מבוא הדודאים', הופענו גם בכל הארץ ולפני שנה, יצאתי לקריירת סולו כשהוצאתי את אלבום הסולו הראשון-'אפור'". 

מאיפה הגיע שם הבמה "דודא"? 

"הכל התחיל בעצם מההרכב-'מבוא הדודאים'. עד גיל 12, גדלתי ברובע באשדוד שנקרא 'רובע ו' 'ואחר כך, עברתי ל-'רובע ח', שנקרא גם 'מבוא הדודאים'. כשישבתי עם ההרכב, באוטו של אחד השותפים שחנה ברחוב הזה, עשינו פריסטייל אחד עם השני, כשבאותו זמן חשבנו על שם להרכב ואז, החלטנו ללכת על שם הרחוב. 'דודא', זה קיצור השם של ההרכב שנתפס עליי וככה זרמתי עם השם הזה". 

ספר לנו קצת על הפסטיבל שבו אתה לוקח חלק 

"פסטיבל 'VAV' עולה בשנה השביעית שלו ברציפות, ביוזמת ובהפקת "מרחב יצירה" מטעם החברה העירונית לתרבות ופנאי אשדוד,תוך שהוא משמר ומנגיש מדי שנה ערכים של יצירה, קהילה, אחדות ושוויון במרחב הציבורי. הוא מיועד גם למשפחות, אבל בעיקר מתרכז בבני הנוער. הפסטיבל מראה לבני הנוער שחוץ ממסגרת הלימודים והחוגים הרגילים שאנחנו מכירים, אפשר לחלום בגדול ואפשר להגשים את החלומות, בין אם זה הברייקדאנס, הדיג'יים, בין אם זה שירה וראפ. כל הפסטיבל, עוסק בתרבות הזו שנקראית 'היפ הופ', שמורכבת מכמה אלמנטים של די ג'יי, ברייקדאנס, ראפ וגרפיטי".  

© צילום: ניר אמיתי

 איך נערכים לפסטיבל הזה? 

"קודם כל עושים עבודות 'פרה', כלומר מכינים כל דבר ברמה הטכנית וכל דבר שקשור לאומנים. את הפסטיבל אנחנו גם משווקים עד כמה שאפשר, כמו לדוגמה בסטורי של די ג'יי 'Kush' שמשתף איתי פעולה וגם בקבוצת וואטאסאפ, עם 350 איש שהדוקים במוזיקה שלי ועוזרים להפיץ את הבשורה. בנוסף, אנחנו גם משווקים את הפסטיבל בשטח, למשל סיפרתי עליו לאנשים בהופעה של רביד פלוטניק וטונה. בכל זאת, יש לא מעט אומנים שיופיעו וגם הופעות מיוחדות, כמו ההופעה של פלד ועדן דרסו, שאיחדנו ביניהם לשיתוף פעולה ושל סטטיק, שמגיע לפסטיבל שהוא 'אנדר-גראונד' בתור מיינסטרים. המטרה, היא להביא כמה שיותר אנשים, שיוכלו להגיע ולהנות מהשלושה ימים של הפסטיבל". 

ואיך אתה מתכונן לפסטיבל?

"דבר ראשון, אני עושה כמובן המון חזרות על הנאמברים שלי. אספר לך, שגם עשיתי מופע השקה לפני כחודשיים ב-'גגרין' שבתל אביב, כשהיה סולד אאוט מטורף והגיעו 800 איש. אחרי ההופעה, הוצאתי עוד חמישה שירי בונוס מהאלבום 'אפור' ולא יצא לי לבצע אותם על הבמה, אז עכשיו אשיק את השירים האלה בפסטיבל. שמרתי את השירים האלה לפסטיבל, בשביל לייצר איזושהי אותנטיות מול הקריירה שלי, כי אשדוד בעצם הובילה אותי לכתוב כל מה שיושב לי על הלב בעיר הזו וכאן כל הכיף". 

תמיד חלמת להופיע מול קהל?

"תשמע, להופיע מול קהל זה דבר שתמיד בער בי. מגיל 16, הייתי עושה תנועות מול המראה כדי לראות איך אני נראה, כשגם ביקרתי את עצמי ווידאתי שהתנועות נכונות. מכאן בתור נער, התחילו להצטבר לי כל מיני שירים ורציתי, שאנשים ישמעו אותי שר אותם בלייב על הבמה".

המשפחה שלך גם באים מהתחום?

"האמת היא, שהמשפחה שלי בכלל לא מהתחום. אמא שלי מזכירה רפואית בתל השומר. לאחי הגדול היה בר שסגר אותו ואחותי סטודנטית לתואר ראשון".  

© צילום: שי תמיר

שיתפת שאתה לא בקשר עם אביך, מה גרם לניתוק?

"החיים שלנו תמיד היו מסורבלים עם אבא שלי. אני חושב שהגירושים הרחיקו אותו ממש מהמשפחה ואני אישית, לא ראיתי אותו ולא דיברתי איתו במשך 16 שנה. אני חושב שזה בגלל חוסר רצון, פחד מהצד שלו וגם קצת מהצד שלי, כי כמה פעמים יצא לי לנסות לנסות לחבר אותו אלי וזה לא כך כל צלח, אז ככה זה נשאר".  

היית רוצה לחזור לקשר איתו? 

"תשמע, יש ימים שנורא בוער בי הרצון לשבת עם אבא, לדבר איתו ולחבק אותו. לדעתי, מאז שהוצאתי את אלבום הסולו שלי 'אפור', אני חושב המון על כל זה".

מה היית עושה כדי להחזיר אותו?

"קודם כל, הייתי יושב עם אבא שלי פנים מול פנים לדבר איתו, אם זה משהו שבכלל מעניין אותו. הרי אבא אדם מאוד סגור ואני בטוח, שכמו שאני מרגיש כל מיני דברים גם הוא מרגיש. בגלל זה, הייתי רוצה לפתוח את הדברים האלה, לפתוח את הפצעים, לנסות לגשר ואם הוא רוצה, אפשר להשאיר את הכל בצד ופשוט לשאול אחד את השני מה שלומנו". 

בעבר חווית מקרוב תקופה של אלימות, סמים ואלכוהול. איך הגעת למצב הזה? 

"אני חושב שכל עניין המריבות בבית, הרגשי נחיתות והחוסר אהבה, הובילו אותי לרצון להוכיח איזושהי 'גבריות' ושאני מסוגל לעשות כל מיני דברים. הקשיים במשפחה, גרמו לי  לעשות פעולות שלא הייתי גאה בהם וחוויתי אותם דרך אנשים שהתקרבתי אליהם, בין אם זו הסביבה שלי בשכונת ו' וגם דרך הסביבה שלי ברובע ח'. גם החסך של אבי שלא ליווה אותי חלק מזה, כי כל דמות גברית שהייתה לי בחיים שהוא לא אבא שלי, בדרך כלל הביאה אותי למקום לא טוב, אז לא היה לי ממי לקחת דוגמה לגבריות. היום בתור אבא, אני מבין בדיעבד על הבשר שלי שזו לא הייתה הדרך".    

© צילום: שי תמיר

ואיך יצאת ממנו? 

"דבר ראשון, בזכות המנהל שלי שגיא דהן, שאיתו אני עושה הרבה שיחות טובות שמאזנות אותי וגורמות לי להיות אדם טוב יותר. בעבר חוויתי התקף חרדה ואז הבנתי, שצריך לעצור ולעשות עבודה עצמית, על האופי ועל ההתנהגות שלי. יכולתי להיות אדם מאוד אגרסיבי ועל כל דבר שהפריע לי, שמתי דגש כדי להוציא אותו מהחיים שלי וברוך השם, אני אחרי זה. כל עולם השקר של הסמים והאלכוהול, רק מעכב אותך במטרות שלך בחיים. מכאן, הבנתי שאני רוצה לחוות איזושהי קריירה, הרי לכל אדם מגיע להגשים חלום אחד בחיים שלו והוא אחראי לזה, כשהוא מדבר לעולם ושולח את הקארמה שחוזרת אליו. בסופו של דבר, מה שהכי חשוב זו המשפחה שלי, הקריירה והאנשים הטובים שלצידי".  

אתה מצליח דרך המוזיקה לשלב את החיים האישיים שלך?

"ברור! כל הסיפור חיים שלי מתנקז במוזיקה, כמו למשל הסיפור עם אבא שלי, הבת שלי, אמא שלי, החברים, הסיפורים על הבית והיא פשוט חלק ממני. אם לא הייתי עובר את מה שעברתי, הקול שלי היה שונה. הוא לא היה אותו קול מבחינת המלל ולא הייתי מדבר את אותם התכנים. המוזיקה היא הפסיכולוג שלי וגם יש שיר, שאני אומר בו משפט אבל בדרך אחרת- 'יפה מאוד שיש קהל, אני מצליח לגעת בעוד לבבות, אבל קודם כל לרפא את הלב שלי ולהרגיש שלם עם עצמי'. כשאני מגיע לבן אדם וכובש את ליבו זה מדהים, זו שליחות  ואומנים בסופו של דבר הם שליחים, אבל המטרה היא לשחרר דברים מהלב שלי וכשהם מגיעים לקהל, זה כבר לא בידיים שלנו".

מה הכוונה לזה שהמוזיקה היא הפסיכולוג שלך? 

"שיש הרבה פצעים שאפשר לפתוח, מול פסיכולוגים שמפענחים את רגשות האדם ואצלי הפסיכולוג זה המוזיקה, כי שם אני פורק את הדמעות, את הכעסים והכל יוצא במוזיקה. זה נחמד שאנשים הולכים ומקעקעים על הגוף משפטים משירים שלי, אבל הדבר הכי חשוב זה להרגיש שלם עם סיפור החיים שלי על הדף. יש לי שניים-שלושה שירים באלבום 'אפור' כמו 'כסף קל', 'ארבעה שבועות' ו-'שיחות חולין'' שבהתחלה לא רציתי להוציא, מהמחשבה שכל העולם ייחשף לחיים האישיים, רק מהמעט שפתחתי בשירים האלה. כל החיים פחדתי להיות חשוף, הייתי אבו עלי וגבר שלא מראה חולשה, בגלל האגו שלי שאומר לא לשתף.  ברור שאתה מבין מראש שזו מתנה, אבל זה מפחיד להוציא החוצה את השירים שלי, זה בעצם סיפור חיים שלי, כי זה לא כמו לכתוב סיפור ששמעת ולשחרר אותו לעולם שזה קל יותר, אלא שכאן כל מילה עליך נכונה".  

כמה השירים שלך חשופים?

"אני חושב שבשירים שלי עד עכשיו, אני חשוף 40 אחוז מתוך 100 אחוז ובאלבום הבא שאני מכין, אני 80 אחוז חשוף, כי הוא ממש מספר נקודתית על החיים שלי. באלבום הבא, אני נוגע הרבה יותר עמוק בפצעים, בלי ללכת סחור סחור וגם יש שירים שלמים על ההורים, על הבת שלי, על עצמי, על הרגשות שלי ועל הקיפוח שהרגשתי כל החיים". 

© צילום: ניר אמיתי

מוזיקה זה יפה, אבל אתה מצליח גם להתפרנס ממנה?

"היום ברוך השם, אני מתפרנס מהתחום הזה. עד לפני שלוש שנים, הייתי נהג משאית של מכולות ברזל במשך שנה וחצי, שזו הייתה עבודה פיזית קשה. בנוסף לזה עבדתי במסעדה ואחר כך, הייתי חוזר לאולפן ומפיק את הרכב 'מבוא הדודאים'. מאז, עברתי לראשון לציון כשפתחתי אולפן שהיה בבית שלי, אחרי חודש עזבתי את העבודות הקודמות ואז, נפתחו שערי הפרנסה, הקדוש ברוך הוא שומר עליי והנה אני מתפרנס ממוזיקה. אף פעם לא פתחתי את האולפן שלי ללקוחות, כי אז הסכמתי להפיק רק את 'מבוא הדודאים' והיום, יש לי שלושה אומנים שעושים חיל כמו ליעד מאיר, רון חיון וזיו שביט, שגם הם זמרי היפ-הופ". 

היה אומן שעבדת איתו והתאכזבת?

"האמת היא שהיו כאלה, אבל לא אנקוב בשמות".

עם איזה אומן היית רוצה לשתף פעולה?

"הייתי רוצה לשתף פעולה למשל עם נתן גושן, רביד פלוטניק, טונה, בניה ברבי וחנן בן ארי".  

למה? 

"כי אני מתחבר מאוד למוזיקה שהם עושים, לפתיחות וללב שלהם בשירים, החיבור הוא מוזיקלי. מה שכן, לפני חיבור מוזיקלי שיחבר בין האומנים, צריך שיהיה חיבור בין-אישי ומשם הכל פתוח. אני לא מאמין בכל שת''פ כשאומרים לי 'תעשה שת''פ עם ההוא', 'זה ישים אותך בפרונט' אלא שאני מאמין במישהו שנגע לי בלב. שת''פ צריך להגיע ממקום שהוא כן ואישי בין האומנים". 

מה החלום המקצועי שלך?

"תשמע. הבמה זה משהו שהוא מאוד אני, כאחד שחי את הבמה. הייתי רוצה לכבוש כל במה אפשרית, להגיע למקומות הכי גבוהים שיש בעולם ולעשות מוזיקה, שתיגע בהמון אנשים גם מעבר לים שזה כבר קורה. הרי להיפ-הופ אין שפה ואם אנחנו בישראל שומעים היפ-הופ אמריקאי וצרפתי, אני בטוח שגם בארצות האלה שומעים היפ- הופ בעברית וגרמנית, כי בסופו של דבר ההיפ-הופ זה וויב, זה אנרגיה. הסלוגן שאני תמיד הולך איתו הוא פשוט-'תעבוד!' שזוהי מילה גדולה עם המון פירושים. הכוונה היא לעבוד על עצמך, על להיות אדם טוב יותר, על מערכת היחסים מול הילדים שלך, על העבודה שלך ופשוט יותר לעשות מאשר לדבר"..  

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• הכי יח"צ: חן אהרוני ודולב מסיקה בשיר גאווה מפתיע
• מכה בברזל: לי בירן חוזר בגדול עם סינגל חדש
• בין עולמות: אליעד משחרר את אלבומו החמישי
  

אנה זק - אולסטאר וגופיות

איזה כיף שאנה זק לא עוצרת וממשיכה להוציא לנו מוזיקה חדשה וממכרת. השבוע אנה הוציאה את "אולסטאר וגופיות" שנכתב על ידי רון ביטון ואיתי שמעוני והופק על ידי איתי גלו! אנה מספרת על השיר: "אני הכי בנאדם של סניקרס, ג'ינס וגופיות ואני בטוחה שאני לא היחידה אז זו אחת הסיבות שהתאהבתי לגמרי בשיר הזה... יש כל כך הרבה יופי בפשטות בעיני אז מצאתי סיבה לחגוג אותה, ולהזכיר לכולם – שאנחנו הכי יפים שנוח לנו".

לסיכום: להיט!!

רוני דואני - Crush

את השיר המדהים הזה לא תרצו לפספס. רוני דואני המדהימה יצאה השבוע עם שיר גאווה חדש. השיר מספר על דמות שמתחילה עם סוד שיש לה לספר ולאחר מכן מבינים שמדובר על זהות הקראש שלה. בסוף השיר היא מבינה שאין לה מה להתבייש וזה הכי מדהים שיש! רוני דואני: "מאז ומעולם החיבור עם הקהילה היה עבורי טבעי. בשיר החדש החלטתי לחבור לליין הפופ הגאה קראש שם הופעתי לראשונה עם החזרה שלי לבמות ולחברת המוזיקה המובילה הייפ. בעבודה משותפת יצרנו שיר שאני מאוד גאה בו. כשעבדתי על השיר הזה ביחד עם הצוות הנהדר חשבתי פעם אחר פעם על החברים שלי בקהילה והבנתי כמה העיתוי הוא נכון".

לסיכום: וואו

אורי כלטוב - לילה מטורף כזה

נתחיל בסיפור של אורי: "השיר נכתב בנשימה אחת בערב מטורף כזה. חברה שלי ביקשה ממני, בהודעת ווטסאפ, לסכם את כל הרגשות והבעיות שלי בתקופה האחרונה, בעיות עם עצמי ועם העולם. ישר כשהתחלתי לכתוב, לבקשתה - האינפורמציה פשוט נשפכה ממני החוצה, כמו רשימת קניות לסופר, מילה רודפת מילה רודפת משפט… כשקמתי בבוקר היה לי ברור שההודעה הזו היא בעצם שיר חדש". כבר כשקראנו את מה שכתב, ידענו שהשיר הולך להיות מדהים. השיר מעניין, מרגש, מיוחד ומגיע לו להצליח! כיף לנו לדעת שזה רק שיר אחד מתוך אלבום בכורה מתקרב.

לסיכום: הכי שלו

מאי ספדיה - לא צריכה כלום

על מאי ספדיה המדהימה אנחנו בטוחים שכבר יצא לכם לשמוע ואם לא, נזכיר שמעבר למוזיקה המעולה שלה, היא הייתה חלק מיצירת השיר "יוניקורן" לאירוויזיון ו-"השמלה החדשה שלי" של רן דנקר. עכשיו היא שיחררה את "לא צריכה כלום" ומראה לנו שהיא לא עומדת להפסיק עד שיצא האלבום! את השיר כתבה והלחינה עם שי פינטו והפיקה בעצמה ומדבר על מישהי שמצליחה להפסיק לחשוב כל כך הרבה בזכות האהוב שלה.

לסיכום: מוכשרת

נאדה - בורות

תמיד כיף לנו לקבל שיר היפ הופ חדש. הפעם נאדה (נדב יהושע) שיחרר את "בורות", סינגל בדרך לאלבום בכורה. מדובר בשיר חזק, עם מסר מהמם והוא פשוט מילא בנו קצת חיים להיום! הנה מה שמספר על השיר: "החששות שלי קיבלו ביטוי בשיר בצורה של עולם ענקי וגדול שאני פוסע בו לבד בלי הרבה הבנה מה אני מחפש. הבורות הן כל תחושת החמצה וכישלון שאני אחווה בדרך ואני מלמד את עצמי שיעור מקדים של מה הולך להגיע. בהסתכלות על השנים האחרונות, מדובר בשיר של נבואה שהגשימה את עצמה, ככל שנכנסתי יותר לעולם המוסיקלי, כך הוא הפך להיות יותר ויותר רלוונטי. והיום יותר מתמיד".

לסיכום: מלא בכריזמה

ליגל - עולם שלם

ליגל היא זמרת וגיטריסטית והשבוע הוציאה את "עולם שלם" - סינגל שני מתוך אלבום הבכורה שלה שצפוי לצאת בהמשך השנה. את השיר היא כתבה והלחינה בעצמה לצד הפקה מוזיקלית של אריאל קשת. ליגל מספרת על השיר: פגשתי בבחורה מדהימה, שהייתה כל מה שדמיינתי וחלמתי. התאהבנו וצללנו לקשר אינטנסיבי, אני כבר עפתי עם הפנטזיות ובניתי עולם שלם עתידי, אך מהר מאוד גיליתי שאנחנו לא מתקדמות באותו הקצב והעולם הדמיוני התנפץ לרסיסים" וכך היא מוסיפה "השיר הזה היה הדרך שלי לנסות לגרום לאותה בחורה להישאר איתי. השיר יצא מוצלח, הניסיון נכשל, היא בחרה להשאיר את החלק הזה שבה מאחור ולהמשיך הלאה".

לסיכום: אמיתית

ים אמיתי - הדלת נפתחת

איזה כיף שיש ברשימה שיר כזה. ים אמיתי הוא ראפר ומפיק שידוע בסגנון הדריל והגריים והשבוע שיחרר את הסינגל הראשון שלו מתוך האלבום החדש ונקרא - "הדלת נפתחת". השיר מדבר על הדרך שעשה, ועל איך שלאט לאט נפתחו עוד ועוד דלתות עם הזמן והעבודה וזה מדהים. מעבר לשיר הפשוט מעולה, הוא הוציא איתו גם קליפ שצילם וערך גיא דקל שגם הוא מכניס לאווירה המיוחדת של השיר.

לסיכום: ממכר

שווה האזנה

נורוז - אפילו לא שואל

השבוע נורוז התארח בגלגלצ וביצע את הלהיט "אפילו לא שואל" בצורה מדהימה שגרמה לנו להתחיל את הסופש בצורה הכי כיפית שיש! לכו לשמוע.

השיר הקצבי וההומוריסטי של השניים נקרא "פיפי ברמות" והוא למעשה פארודיה ומביע ביקורת כלפי ניצול ציני של תרבות הפופ, החברות המסחריות והאמנים שאינם מהקהילה - לקראת חודש הגאווה. 

השניים בחרו ללכת בדרכם עם הקליפ והחליטו לצלם את כולו בסמארטפון בלבד וללא תקציבים מנופכים כדי להדגיש את הביקורת ולחדד את ההומור העצמי שבשיר. אהרוני: "אני שמח ליצור השנה לכבוד אירועי הגאווה שיר שמדבר באמת בשפה של הקהילה שלנו ושנעשה מתוך אהבה אמיתית, חברות וים של הומור עצמי" | מסיקה: "בשנים האחרונות זמרים וחברות מסחריות עושים סיבוב על הגב של הקהילה הגאה, בלי לדבר על מה שחשוב באמת-זכויות שוות! אז לשמחתי יש לי את ׳עינת מהיח״צ׳ שתגיד בפנים את מה שכולם חושבים! אז החלטנו ליצור שיר גאווה פארודי שירים, יהיה פאן אבל גם יגיד את הדברים שחשוב להגיד!"

מדובר שיר ראשון מתוך אלבום חדש ושלישי שייצא בקרוב, ולדברי בירן - יהיה גם האלבום האישי ביותר שלו. השיר מלווה בקליפ שביים בעצמו ובו, בין היתר, הוא גם - רוקד.

באלבום צפויים להיות שיתופי פעולה מפתיעים ומיוחדים כדוגמת שיר שכתב יחד עם פאר טסי, ליווי פסנתר על ידי תמיר גרינברג ועוד הפתעות מעניינות שייחשפו בהמשך. כל העבודה באלבום נעשת במקביל לחזרות עבור תכנית הריאליטי, תפקיד ראשי במחזמר "השנה היפה בחיי" וכניסה לתפקיד הראשי במחזמר "שיער" שיעלה בשנה הבאה ב"הבימה".

הכירו את ויקה קונין, זמרת בת 22 מאשקלון שבראיון מיוחד סיפרה לנו על שאיפות  מטרות ובעיקר להבין מי היא ולאן היא מכוונת.

מתי התחלת לעסוק במוזיקה?

"המוזיקה תמיד הייתה חלק ממני עוד בגיל קטן שרתי ועסקתי במוזיקה, זה בער בי, אך חשוב לציין כי היה פרק זמן די גדול שלקחתי הפסקה מהכל עד השנה האחרונה שבה חזרתי לתחום וגיליתי עולם אחר לגמרי".

איך המשפחה שלך מקבלת את המוזיקה?

"המשפחה שלי בהתחלה לא כל כך קיבלה את העובדה שאני רוצה להיות זמרת ולהגשים את החלום הכי גדול שלי ובעיקר תמיד כיוונו אותי ללימודים גבוהים ועיסוק שלדעתם ׳מועיל׳ יותר בחיים, היו חיכוכים אך לא וויתרתי ואמרתי לעצמי שאני עוד אוכיח לעולם מי אני, כיום הם הכי תומכים שיש ומאמינים בדרך שלי ובהצלחה שלי".

ממה את מתפרנסת כיום?

"כיום אני שכירה במוקד של סלקום מהבית ואחר הצהריים עובדת כמלצרית בשביל לממן לעצמי את המוזיקה ואת השירים שאני מוציאה".

ספרי לנו על קושי בחיים שלך בתחום שלא קשור למוזיקה.

"עודף משקל הוא משהו שתמיד ליווה אותי, הייתי ילדה מלאה. מגיל קטן תמיד צחקו עליי, קראו לי שמנה וירדו עליי, בשנה האחרונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ובניגוד למה שנהוג לחשוב לא בגלל שצחקו עליי אלא כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי נפשית ופיזית".

מה השאיפה הגדולה שלך במוזיקה ואיזו במה היית רוצה לכבוש?

"השאיפה הכי גדולה שלי היא להצליח בתחום המוזיקה ולהראות לעולם מי אני. יש לי הרבה לתת, אבל מעבר לכל זה הכי חשוב לי להגיע למצב בו אני מגשימה את עצמי".

איזה טיפ תוכלי לתת לילדות ובנות נוער אשר מעוניינות להתחיל את צעדיהן הראשונים במוזיקה?

"הטיפ שאני יכולה לתת לבני נוער שרוצים להתחיל להתעסק במוזיקה - הוא פשוט לכו על זה, זה החלום שלכם ותגשימו את עצמכם ׳אדם שלא מגשים חלום לא חי׳״.

יש משהו שעשית והצטערת עליו בתחום המוזיקה?

"האמת היא שלא, כל הדרך שעשיתי עד עכשיו לא מצטערת על שום דבר ושום רגע".

יש נושא ספציפי שאת מרגישה בנוח לכתוב עליו יותר מנושאים אחרים?

"האמת שכן, הנושא שאני מרגישה חיבור טוב לכתיבה הוא ביריונות ברשת. בגיל קטן חוויתי המון מקרי ביריונות וגם כיום לא חסרים מקרים שאני רואה בחדשות וזה פשוט שובר לי את הלב, זה נושא מאוד רגיש וקשה עבורי".

לסיום, מה תאחלי לויקה של עוד שנה מהיום?

"אאחל לעצמי להמשיך להגשים את עצמי ושבאמת אצליח להגיע לפסגות גבוהות כמו שתמיד חלמתי".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by V I K A ????? (@vika.kunin)

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• TOP 40 - הפלייליסט: שחר טבוך ונועה קירל בראש
• ליאן כוזהינוף: "לא חשבתי שזה באמת יקרה"
• סיכומוזיקלי: רגע אחרי האירוויזיון
  

האלבום כולל 12 שירים מגוונים ומיוחדים אותם כתב והלחין הזמר הגדול בתעשיית המוזיקה לא אחר מאליעד. בתוכו מלווים 4 קליפים מושקעים "בין עולמות", "חמסה", "טיפת גן עדן" ו-"אל תקחי ללב". אין ספק שהצליח להפתיע אותנו ובגדול.

השיר "בין עולמות" זהו סינגל הנושא של האלבום. שמצייר קו ומטייל בין עולמות, בין תקופות ובין סגנונות מוזיקליים אשר נתנו לאליעד חופש ליצור ולעשות את כל מה שהוא אוהב. הסינגל "חמסה" יצא כחלק משיתוף פעולה עם פלד שהפתיע בענק ו-"פה" שזהו שיתוף פעולה השני יחד עם האמן הבינלאומי Metro The Savage אחרי הלהיט "אל תגלי". אנחנו רק מחכים שהשירים יתחילו להתנגן בכל מקום - אז רוצו לשמוע!

"כבר מגיל צעיר, אני שרה ולומדת פיתוח קול", מספרת ליאן על האהבה שלה למוזיקה. "נולדתי בארצות הברית, הייתי שם כבמה חוגים של שירה ומוזיקה. כשהגעתי לארץ התחלתי ללכת לשיעורי פיתוח קול. הייתי לקראת כיתה ב' ומבחינה חברתית הייתי ביישנית, אז המוזיקה הייתה סוג של בריחה, עזרה לי לצבור ביטחון עצמי ובנתה את האישיות שלי".

מה הצעד הראשון שעשית כדי להפוך את האהבה הזו לממשית?

"אני חושבת שרק בשנה וחצי האחרונות לקחתי את המוזיקה לכיוון יותר רציני. התחלתי להוציא קאברים ליוטיוב, והוצאתי השיר 'רמזורים'. רציתי להתקדם עם השירה כשהייתי קטנה, אבל הייתי צריכה יותר אומץ כדי לעשות את זה הצעד הזה, אז התחלתי ללמוד, להתפתח והיום אני מרגישה מוכנה יותר".

היום את משחררת את הסינגל החדש "לא בא לי". מה הסיפור מאחוריו?

"השיר מדבר על מישהי שיש לה אהבה, אבל ציפתה למשהו אחר מבחינת הבן אדם,והתאכזבה. בגלל זה, היא צריכה להיות נאמנה לעצמה ואם מרגישה שזו לא הדרך שלה, שלא תלך בה. המסר בשיר הוא להיות נאמנה לעצמך, לא ללכת אחרי אחרים וברור שצריך לחשוב על האחר, אבל דבר ראשון לדאוג לעצמך".

איפה השיר הזה פוגש אותך?

"כמו שאמרתי - הייתי ילדה מאוד ביישנית", משתפת ליאן. "לא הייתי מסוגלת לומר לא לבן אדם, גם אם זה פגע בי ותמיד הלכתי אחרי הרצונות של האחרים, למרות שהפנו אלי גב. לאט לאט, התחלתי ללמוד שאם משהו לא מתאים לי אז לא אעשה את זה. כשהייתי קטנה הייתה ילדה עם דעה, אבל התביישתי להגיד את מה שאני חושבת, כי אולי אנשים לא יקבלו את זה והיום, אני מבינה שאני צריכה לעשות מה שאני רוצה וקודם כל לחשוב על עצמי".

בימים אלו, את גם עובדת על אלבום. אי פעם חשבת שתעשי זאת בגיל כזה צעיר?

"תמיד חלמתי להוציא אלבום, אבל לא חשבתי שזה באמת יקרה", מתוודה. "החיים מפתיעים ברמות ואני ילדה שאוהבת הפתעות ודברים חדשים. אני עובדת עם רון ביטון שכתב מלא להיטים, עם המפיק מאור שטרית ויחד, אנחנו עובדים על אלבום של כמה שירים. בדיוק אתמול, צילמתי שני קליפים לשני שירים שרון כתב ובקרוב אני הולכת להוציא אותם".

איך זה לעבוד עם יוצרים בסדר גודל שלהם?

"דבר ראשון, שניהם יוצרים מאוד מוכשרים, מדהימים וזה מטורף שאני עובדת עם שניהם. בהקלטות איתם, לא רק כותבים שיר ומקליטים אותו, אלא שאנחנו ממש יושבים באולפן ולא יוצאים ממנו, עד שיש סקיצה מוכנה. באולפנים קודמים שהלכתי אליהם, היו שירים שכבר נכתבו והייתי צריכה לבצע אותם, אבל כאן אנחנו כותבים ביחד ואני נמצאת בתהליך הכתיבה, ככה שהשירים יכולים לבוא מהרגש ומהתחושות שלי. לשירים הקודמים גם התחברתי, אבל זה לא אותו הדבר כמו להיות נוכחת בכתיבה ולראות, אם יש דברים שאני רוצה להגיד".

© מירב כוזהינוף

לצד המוזיקה, את מתנדבת בעמותה לחולי סרטן "להושיט יד" לילדים חולי סרטן. ספרי לנו על שיתוף הפעולה ועל למה זה כל כך חשוב לך.

"כמתנדבת בעמותה, אני מקיימת מפגשים עם הילדים במסעדות, באירועים וגם הולכת לראות אותם בבתי חולים. ההתנדבות מאוד חשובה לי, כי אני אוהבת ילדים וכל פעם שאני רואה אותם, אני מרגישה שאני מצליחה לשמח, לרגש ולתת להם תחושות של 'הכל טוב', 'איזה כיף', ו-'החיים טובים'. כיף לי לראות את האושר של הילדים, לראות אותם שמחים ואין סיבה ללמה אני עושה את זה, אלא שכיף לי לעשות את זה. אני אוהבת לעזור לאנשים, אז אם אפשר לעזור למישהו ולתת לו הרגשה טובה יותר, למה שלא? טוב לדעת שאני עושה משהו שגורם לאנשים לאושר וזה פשוט עושה לי יום טוב".

כתלמידת יא' איך את מצליחה לשמור על ציונים טובים בלימודים, תוך כדי ההתעסקות במוזיקה?

"תשמע, כל זמן פנוי שלי אני משקיעה במוזיקה ופשוט יודעת לנהל את הזמנים שלי. אם למשל אני צריכה לצלם קליפ ולמחרת יש לי מבחן, אני חורשת על החומר כמה ימים לפני וביום של הצילומים, אני מצלמת אותו ושוב חוזרת בקטנה על החומר למבחן. אני ילדה די חרשנית וכשלומדת למבחן אני פשוט בתוך זה, לא בטלפון בכלל ולפעמים, טוב שיש את המקום של לעשות הפסקות, כשאני מתפנה למוזיקה ולצילומי קליפים".

למה אבא שלך התנגד לכניסתך לעולם המוזיקה?

"אבא שלי שהוא יהלומן, רצה שאמשיך אותו, את העבודה שלו וגם דאג לי, כי ידע שהמקצוע של הזמרים מאוד קשה ובכל זאת אני הילדה שלו. הוא ידע, שיש דברים שיכולים להוריד אותי ולגרום לי לנזק נפשי, אם מישהו למשל יכתוב משהו לא יפה וחשב, שלא אצליח להתמודד עם תגובות רעות. היום, אבא שלי מבין שאין מה לעשות, רואה כמה אני עובדת והתחיל להבין שבסופו של דבר, הוא לא יכול להחליט מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. אבא העדיף שאעשה משהו אחר, אבל הוא תומך, לא נגד. בנוסף לזה, אני גם מתייעצת איתו על שירים ובכלל על כל מיני דברים".

מה גרם לך להיכנס אליו למרות ההתנגדות שלו?

"מה שגרם לי להיכנס לעולם המוזיקה למרות ההתנגדות, היא העובדה שאני פשוט מאוד אוהבת לשיר. אני יכולה לשבת בבית כל היום, לשיר לעצמי ואם לא היו לימודים, זה מה שהייתי עושה. בגלל זה, לא ויתרתי ואמרתי 'אבא, זה מה שאני רוצה לעשות, אני לא רוצה לוותר ואתה צריך להבין את זה'. מכאן, המשכתי לשיר ולהעלות ל-'טיקטוק' סרטונים שבהם אני שרה וגם סרטונים שבהם אני רוקדת".

מהי העצה הכי טובה שלך לבני נוער שרוצים להיות זמרים?

"העצה שלי, היא שאם רוצים לעשות משהו - תעשו אותו בכל הכוח בלי לפחד, גם אם אחרים לא אוהבים את זה. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, לטוב ולרע, הם יכולים להיות מאוד שופטים ורעים, אז צריך לא לוותר ולעשות את הכי טוב שלך. אם מישהו רוצה להתקדם במוזיקה, שיתחיל לכתוב לעצמו שירים, להתייעץ עם יוצרים, חברים והורים שיגידו מה חושבים... עצה נוספת, היא להתחיל למשל ללמוד גיטרה, כמו שאני התחלתי ואז, אפשר גם להעלות את עצמך ל-'טיקטוק' שר ומנגן. ה-'טיקטוק' הוא מתנה, כי אפשר להעלות סרטון אחד שפתאום יתפוצץ, רק שיש הרבה משתמשים וקשה להתבלט, אבל בהרבה מקרים אנשים מצליחים משם. בסופו של דבר, אם אתה מאמין בעצמך זה שווה הכל".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"אני שואפת להופיע בבמות גדולות כמו קיסריה, להמשיך ללכת בדרכי ולראות את עצמי מגשימה את החלום, כאחת שעובדת קשה ולא מוותרת לעצמי. אני גם שואפת לרגש אנשים, רוצה להמשיך ללמוד, להתפתח ובסופו של דבר, אני מאמינה בדרך שלי".

© מירב כוזהינוף

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• עד הסוף: תמיר גרינברג משחרר שיר חדש ונוסטלגי
• ליעד מאיר נולד להיות כוכב ענק ובקרוב כל המדינה תדע את זה!
• בדרך לאלבום: און רפאלי בסינגל שני ואישי
  

עדן חסון - לאהוב אותך כל יום

השבוע שיחרר הזמר המצליח והאהוב עדן חסון את השיר החדש שלו - "לאהוב אותך כל יום" בשיתוף פעולה עם היוצרים המוכשרים דולי ופן. הסיפור מאחורי השיר מתחיל כשנכתב לכבוד הצעת הנישואין של דולי לאופיר, בת זוגתו. שנה לאחר מכן, עדן חסון הגיע לבצע אותו בחתונה והיום הם מוצאים אותו כסינגל רשמי. השיר הוא מרגש ועוצמתי ואיזה כיף לנו לקבל חיבור כזה!

לסיכום: סיפור מושלם

יוני בלוך - הייטק

חיכינו וחיכינו ועכשיו, סוף סוף זה קורה. אחרי 15 שנה, יוני בלוך בדרך לאלבום חדש! את האלבום פותח הסינגל - "הייטק" והרעיון הוא להציג את יוני מצד אחד כבעלים של חברת סטארט-אפ ומצד שני, כמוזיקאי-יוצר. הקליפ הראשון נעשה על ידי בינה מלאכותית ובנוסף, נוצר אתר מיוחד שבו כל אחד יכול לייצר את הקליפ האישי שלו.

לסיכום: רעיון מעולה

קרן פלס - מישהו שמח בשבילי

קרן פלס היא אחת מהזמרות האהובות והמוכרות בארץ ושמחנו לשמוע שאנחנו מקבלים חומר חדש ממנה. את השיר החדש שלה - "מישהו שמח בשבילי", היא התחילה לכתוב בסרי לנקה במהלך הצילומים לסדרה "מחוברים". הסינגל הוא אחד מתוך הפרויקט "שקופים 2" - אלבום שנוצר מחיבורים וחוויות.

לסיכום: אותנטית

בר צברי - פזמון פשוט

השבוע בר צברי שיחרר את הסינגל "פזמון פשוט" והנה מה שהוא סיפר עליו: "אנשים אוהבים להגיד לנו מה לעשות, בכל התחומים ובטח במקצוע הזה. הכול בחוץ וחשוף, מנתחים לך את האישיות ונותנים לך עצות לפעמים בלי שתבקש. המשימה להישאר נאמן בין מה שקורה בחוץ לאמת הפנימית שלך היא לא תמיד קלה ותמיד קיימת התלבטות איך לספר את הסיפור שלך. אז איך לספר את הסיפור שלי? השיר הזה הוא בדיוק הקונפליקט בין השניים". לדעתנו הוא סיכם בצורה מדויקת ממש!

לסיכום: האמת שלו

דניאל גרנט - דולפין

ממש לאחרונה נחשפנו לדניאל גרנט ומאז אנחנו לא מפסיקים לשמוע ממנו! כרגע הוא דוהר אל אלבום בכורה מבטיח והכישרון המיוחד שלו מתגלה אלינו בכל פעם מחדש. השבוע הוא הגיע לסינגל הרביעי שלו - "דולפין" שהכי מתאים לקיץ. מלא בבריחה אל המים, אילת, המדבר והדולפינים. השיר מעולה וכיף לשמוע אותו, בסגנון הייחודי של דניאל והכי מגיע לו להפוך ללהיט! האלבום שבדרך נקרא "אני לא צריך יותר שום דבר" ואנחנו לא יכולים לחכות כבר לשמוע את כולו.

לסיכום: מיוחד בטירוף

איתן פלד & נעמי רובין - King Kong

הזמר והיוצר אילן פלד שיחרר השבוע את השיר "קינג קונג" בשיתוף פעולה עם נעמי רובין ואין ספק שנוצר חיבור מיוחד. שניהם מביאים לנו את היכולות שלהם ויוצרים שיר מדהים. איתן מספר על השיר: בער בי לכתוב על אחי הקטן שכבר שנים בהתמודדות קשה עם OCD. רציתי לכתוב לו שיר כדי שידע כמה אני אוהב אותו ושלמרות הקשיים, יגיע יום שירגיש שלם עם עצמו ויפנים שהשונות שלו מהסביבה היא גם כוח העל שלו".

לסיכום: חיבור מקסים

גיא אמר - בית ריק

גיא אמר עבד ככוריאוגרף ורקדן מוכר ועכשיו - הוא יוצא עם קריירת סולו כזמר-יוצר! בסינגל הבכורה שלו - "בית ריק" הוא מארח את טל צוקר בדואט שמראה את חשיבות האישה בחייו של גבר. את המילים והלחן כתב גיא יחד עם שגיא ברייטנר, עידו בי וצוקי והם אחראים גם לעיבוד וההפקה המוזיקלית. גם הקליפ ממש מושקע ובשבילו לקחו שיעורי רכיבה על סוסים ופירקו מצלמת קולנוע בשביל להתקין אותה על רחפן. "לא נחסך שקל או טיפה זיעה, אני נרגש לשתף אותכם בפרי יצירתי" - גיא.

לסיכום: מושקע

סיימון - תראי אותי

סיימון דבוש הוא בן 18, ממושב זיתן, הוחתם בחברת אייקון ועכשיו - משחרר את סינגל הבכורה שלו "תראי אותי". את השיר כתבו והלחינו עבורו רון ביטון ומאור שטרית. סיימון: "מגיל קטן תמיד אהבתי מוזיקה ולשיר אך לא באמת חשבתי שזה הכיוון שאלך אליו, שיחקתי כדורגל בליגות הבכירות בארץ עד לפני חצי שנה, וכשזה נגמר באמת הצלחתי לשים דגש על מוזיקה והבנתי כמה אני אוהב ומכור לדבר הזה, אני מתרגש לשחרר את השיר הראשון שלי ומקווה שתאהבו!".

לסיכום: מלא בהצלחה

בן חן - מיליון קילומטר

בן חן הוא זמר, כותב ומלחין ובימים אלו הוא עובד על יצירת הסינגלים לאלבום הבכורה שלו. לאחרונה הוציא את השיר "מכחול" והלהיט "לחפש את עצמי" וכבר הצליח לכבוש את הקהל ואת הרשתות החברתיות. השבוע שיחרר את "מיליון קילומטר", שנכתב והולחן על ידי אבי אוחיון, ליאור נרקיס ונאור סינואני ועל העיבוד וההפקה המוזיקלית אחראי תמיר צור. אנחנו התרגשנו מאוד מהשיר ונאחל לו המון בהצלחה בהמשך!

לסיכום: קול מיוחד

שווה האזנה

נטע ברזילי - You Spin Me Around

בשבוע שעבר, חגגנו את האירוויזיון ולא רצינו לשכוח רגע אחד מטורף שבו נטע ברזילי עלתה לבמה עם הגרסה המיוחדת שלה לשיר "You Spin Me Around (Like A Record)". היא נתנה הופעה מדהימה ואין יותר כיף מלשמוע את השיר הזה.

אנה זק & מרגי - Hoodie

אז אם כבר הגעתם לפה, אין סיכוי שתרצו לפספס את הדואט של אנה זק ומרגי לשיר "Hoodie" במיוחד לכבוד הפסטיבל המתקרב של גלגלצ. בנוסף, אנה הכריזה השבוע על הופעה גדולה בלייב פארק!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• ליעד מאיר נולד להיות כוכב ענק ובקרוב כל המדינה תדע את זה!
• בדרך לאלבום: און רפאלי בסינגל שני ואישי
• שוודיה ניצחה באירוויזיון, נועה קירל הביאה את ישראל למקום השלישי
  

השיר הוא בלדה מרגשת ונוסטלגית ואפשר לשמוע את צלילי הגיטרה שמלווים את תמיר. בסוף השיר מצטרפים אליו קולות רקע שתורמים לשיר והופכים אותו לעוד יותר מרגש. במילים תמיר נזכר בזכרונות הילדות שלו, ופונה לאדם קרוב אליו שאם הוא מרגיש לא טוב ועובר עליו משהו, הוא תמיד יכול לפנות אליו והוא יהיה לצידו עד הסוף.

הקליפ מתחבר מאוד למילים ובהם תמיר שחזר זיכרון ילדות מאוד משמעותי עבורו, הימים בבריכת גורדון. תמיר סיפר על הזיכרון הזה: "2001, תל אביב, בריכת גורדון, אבא לוקח אותי בנוהל שבת הקבוע לבריכה, אמא מצטרפת לארוחת הצהריים, הדרי אחותי שרק נולדה בעגלה. המים צלולים, חום תל אביבי, אבא שוחה 20 בריכות שזה 2 קילומטר בתרגום שלו, אמא עם מגזין אופנה מוכר ואני קופץ למים וחושב לעצמי שהלוואי וכל זה יימשך לנצח. 2023, תל אביב, בריכת גורדון, מצלם את הזיכרון לשיר, ומקווה שכל זה יימשך לנצח..."

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• בדרך לאלבום: און רפאלי בסינגל שני ואישי
• שוודיה ניצחה באירוויזיון, נועה קירל הביאה את ישראל למקום השלישי
• סיכומוזיקלי: מאיה דדון מוציאה אותנו מהבאסה

קודם כל חשוב לי לציין שאני לא מעריץ אדוק או קלאסי של ליעד, למעשה לא הכרתי אותו בכלל עד לפני שבועיים שנחשפתי לשיר שלו בטיקטוק, הגוון קול המיוחד, הכריזמה והאינטליגנציה שזיהיתי ב34 שניות של סאונד כל כך סיקרנו אותי שהחלטתי לחקור מי זה החבר מכוכב אחר הזה? 

גיליתי עולם! עצם בלתי מזוהה שהגיע אלינו מגליל התחתון- כרמיאל. מסתבר שליעד התחיל בגיל צעיר ובגיל 15 הוא כבר השתתף בתוכנית דוקו של "הוט" בשם "ביטים" וגם שם היה בין הבולטים והחזקים אם לא הכי אף על פי גילו הצעיר. בקיצור הכתובת הייתה על הקיר תמיד ואני הייתי חייב להשיג כרטיס להופעה שלו.

הכניסה למקום החלה ב20:30, בשעה 21:50 בזמן הופעת חימום החל ירי מעזה לגוש דן ולאחר מכן אזעקות בערים קרובות (חולון, בת ים וראשון לציון). היה חשש שזה תכף יגיע גם אלינו וההנחיות לשעת הצורך חודדו אך למרות הלחץ אף אחד לא העז לזוז מילימטר מהמקום שלו! 

בשעה 21:55 ליעד עלה, הקהל הריע לו בעוצמות שלא מביישות את הקהל של נועה קירל באירוויזיון, הוא הקדיש את השיר הראשון - טיל (תודי), לארגון הטרור שהוציא את שגרת חיים שלנו מאיזון בימים האחרונים ומאותו הרגע שהוא פתח את הפה היה ברור לכולם שזה מה שהוא נועד לעשות בחיים והוא עושה את זה הכי טוב!

© צילום: ניר אמיתי

מהרגע שהחללית של ליעד נחתה על הבמה הוא לא ירד ממנה ולו לדקה! לא הייתה לו שום הפסקה בין שיר לשיר וההפסקה היחידה שלקח הייתה רק כדי להכניס את האמנים שבאו להתארח ולשיר איתו על הבמה כמו סויסה, ביג סזאו ודודא גאנג (זיו שביט השותף שלו לדירה, רון חיון שהוא עילוי צעיר בעצמו ויובל ניאזוב "דודא" מפיק העל של האלבום של ליעד) 

בזה אחר זה הוא שר את הלהיטים שלו בביצועי לייב מרשימים שהוכיחו שליעד הוא לא משהו רגיל וגם לא משהו שרואים כל יום. בתור אחד שהיה בהופעות של כוכבים גדולים כמו בילי אייליש, כריס בראון וגם טרוואיס סקוט שהוא מהז'אנר של ליעד, זיהיתי אצלו בדיוק את אותם האיכויות שזיהיתי אצלם, פרפורמר כריזמטי שמרגיש ומתקשר עם הקהל שלו בצורה מדוייקת, יודע להרים לעצמו כדי להנחית עליהם ולהגיש את השיר בדיוק כמו שהם רוצים.

שמות גדולים ומוערכים בתעשיית ההיפ הופ עומדים מאחורי ליעד כמו: שגיא דהן, די ג'יי קוש (שפיזית עמד מאחוריו כל ההופעה) ויובל ניאזוב "דודא" אבל ללא ספק הרגע הכי מפתיע בהופעה היה שליעד העלה את אח שלו הקטן, בן ה-12 להערכתי, לשיר איתו את אחד הלהיטים הכי גדולים שלו "פלואו של טמבל". 

© צילום: ניר אמיתי

לאורך ההופעה ראיתי דפוס של הערכה כלפי המקום ממנו ליעד הגיע או כמו שהם אומרים ליעד "רפרזנט",  בין אם זה סבב תודות לאנשים שעזרו לו להגיע עד הלום (ליעד אומר שם שמודה לו והקהל עונה לו ידבע) או בין אם זה שאוט אאוט לחבר הילדות שלו שארל שהיה בקהל ובעייני אין יותר מוערך מזה - זה מוסיף אופי לאומן ולבמה.  

ליעד יודע לפלרטט עם הקהל שלו מבלי להתיש אותו, בלי תוספות מיותרות, הוא שומר על אותנטיות ונשמע זהה לביצועים שלו, מיומנות שלוקחת לכוכבים אחרים שנים להגיע אליה אבל הוא נולד איתה וכמו שדודא אומר - " הוא בא לעבוד" ורואים שהוא עובד על זה קשה, הטענה היחידה שיש לי כלפי ההופעה היא שהיא נגמרה מהר מידי אבל כנראה זה בגלל שנהנתי יותר מידי וגם בגלל שעדין אין לו מספיק שירים ואין לי ספק שזה ישתנה בקרוב.

בסוף ההופעה ליעד ביקש לומד מילות תודה לקהל שלו, תודה על זה שהגיע להופעה הראשונה שלו, שבזכות הקהל הזה הוא ממשיך לקום כל יום ולעשות את המוזיקה שלו, לא היה לי ספק שאני עד לרגע היסטורי, לפני שבועיים לא ידעתי מי זה ואמנם בשבועיים האלה שמעתי את כל השירים שלו בריפיט מהבוקר עד הערב (מרצוני החופשי בלבד) אבל באותו הערב ראיתי לידה של כוכב, לא סתם כוכב, חבר מכוכב אחר שלא מפחד ממאדים במרץ!

בקיצור אם בא לכם לקחת קצת שיעורים בפרי סטייל, תנו לו להעביר לכם אותם, הוא כבר לא תקוע בין דברים כי יש לו ביט של דודא, קחו אתכם כמה בחורים טובים (או בחורות), משקפי שמש, שלוק מהבלו ותלכו להופעה הבאה של ליעד מאיר. אולי יש לו פלואו של טמבל 2 אבל הוא פליי רצח שיגרום לכם לצעוק כל ההופעה 'או שיט', זה הכי הוא ומה אתם חושבים? הוא גם אף פעם לא שוכח להקפיץ את הרגל!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שוודיה ניצחה באירוויזיון, נועה קירל הביאה את ישראל למקום השלישי
• סיכומוזיקלי: מאיה דדון מוציאה אותנו מהבאסה
• מיה סולימן: "אני מרגישה שאני מתבגרת כל הזמן"
  

און על השיר: "אני מתרגש לשתף אתכם בסינגל השני שלי 'לחזור הביתה' שיר שכתבתי עם היוצרים רובי פאייר ואלי חולי. בכתיבת השיר חזרתי לתקופות שהייתי צריך להתמודד עם ביקורות ודעות של אחרים ששפטו אותי מבלי שהכירו אותי באמת. כמה קל לאנשים לשפוט ולהעביר ביקורת אבל במקביל כמה חשוב לזכור לחיות את הרגע ולהשקיע במשפחה שלך, בבית והאהובים שלנו שלפעמים בשגרה ובתקופות מסוימות אנחנו שוכחים להעריך".

במקום השני: פינלנד. שלושת המקומות הראשונים נחזו במדוייק בטבלאות ההימורים. בניגוד לזוכה בתחרות הרשמית, קירל קטפה גם את פרס "חביבת הקהל בטיקטוק", נותנת החסות לתחרות השנה. 

© gettyimages.IL\Anthony Devlin

כזכור, הפעם הקודמת בה לורין זכתה בתחרות הייתה בשנת 2012 עם השיר "אופוריה", כעת עשתה זאת שוב וקטפה את הפרס עם 583 נקודות.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• מיה סולימן: "אני מרגישה שאני מתבגרת כל הזמן"
• הכי צבעוני שיש: רן דנקר חוזר למציאות
• אירוויזיון 2023: הכירו את המתחרים של נועה קירל
  

מאיה דדון - לילה בלי כוכב

מאיה דדון היא ללא ספק אחד מהשמות החמים ביותר כרגע. אחרי שפרצה בענק בשנה האחרונה עם הלהיטים "חוץ ממך", "כמו שאני" ו-"יאללא ביי" והוכתרה כפריצת השנה במוזיקה, היא חוזרת שוב עם השיר - "לילה בלי כוכב". את המילים כתב אבי אוחיון שגם יצר את הלחן יחד עם מתן דרור שאחראי גם לעיבוד וההפקה המוזיקלית. אין ספק שהשיר מוציא צד חדש ממאיה ושמחנו לשמוע את זה!

לסיכום: כוכבת אמיתית

ליהי טולדנו - בילי

השבוע ליהי טולדנו המדהימה יצאה עם סינגל חדש ומיוחד שנקרא - "בילי". את השיר כתבה והלחינה ליהי בעצמה יחד עם מחוות לאמנים שהשפיעו עליה. הראשונה היא בילי אייליש שהשפיעה על הכתיבה החשופה שלה, סימפול של בועז שרעבי וריטה שלימדה אותה לא להתבייש. אין ספק שליהי יוצרת מוזיקה איכותית ואמיתית ואנחנו ממש שמחים שהיא ממשיכה ומפתחת את דרכה המוזיקלית.

לסיכום: מיוחדת

נופיה ידידיה - כולם פה

זאת בשורה שהיה לנו מאוד כיף לשמוע! נופיה ידידיה, פיינליסטית "הכוכב הבא" יצאה עם סינגל הבכורה שלה - "כולם פה". כזכור, נופיה המיסה את כולנו עם הביצוע המדהים לשיר "זאת שמעל לכל המצופה" ומאז רק חיכינו לשמוע ממנה עוד. את השיר כתבה והלחינה בעצמה וזאת רק ההתחלה. נופיה: "פזמון שלא ייצא לכם מהראש עם וורסים שיגרמו לכם להזדהות, מילים שמספרות על קשר מורכב ומתוסבך כמו שרק אנחנו, הילדים הדפוקים של היום יכולים לקיים. אחרי חודשים של עבודה אינטנסיבית ומדוייקת אני סופר מתרגשת לשחרר את הסינגל הראשון שלי! אמן שתאהבו".

לסיכום: מלא בהצלחה

מיקה משה - ומה איתך?

מיקה משה - פיינליסטית בית הספר למוזיקה, שיחררה השבוע שיר מיוחד שביקשה לכתוב אחרי התאונה שבה נהרגו שלושה חברים שלה מכפר בלום (מקום הולדתה). את המילים כתבה הודיה חיוט והלחן אלנתן שלום. השיר המרגש מוקדש לזכרם של אורי מלול ז"ל, דניאל פורת ז"ל ואריאל שטרן ז"ל.

לסיכום: עצוב

אנוש - תן וקח

ממש לא מזמן הזמר אנוש צוברי הוא הוציא את סינגל הבכורה שלו - "חמש שנים" וכבר עכשיו הוא משחרר לנו את "תן וקח" ואנחנו ממש אהבנו. אנוש: "בימים כאלה כשהמחלוקות בין אמת אחת לשנייה עומדות מול העיניים שלנו בצורה בוטה וכוחנית, אני רוצה להאמין שאהבה פשוטה בין אנשים עדיין קיימת ושבתוך כל האמיתות השונות יש אמת אחת שהיא אהבה פשוטה בין אדם לאדם, גם אם המרחק נראה עצום... תן וקח נכתב מתוך מקום אוהב באמת שלא מחפש אישור".

ניר קרמזין - אחת כזאת

הגיע הזמן שתכירו את ניר קרמזין, זמר-יוצר בן 24, זכה בתחרות שירימון 2022 ועכשיו - שיחרר את הסינגל השני שלו - "אחת כזאת". מדובר בשיר פופ נעים ומיוחד שכתב והלחין בעצמו להפקה מוזיקלית של אור פרידמן. כיום ניר עובד על EP בכורה שמתחיל לצאת בסינגלים החל מהחודש הבא. אנחנו מחכים!

לסיכום: כישרון!

דיוויד זיטון - את לי חוף

על דיוויד זיטון כבר כתבנו בעבר אבל למי שלא זוכר - דיוויד הוא בן 28, כותב ומלחין מאשדוד. דיוויד הופיע גם בתוכנית "הכוכב הבא" ושם הגיע לשלבים המאוחרים ברבע הגמר. עכשיו הוא שיחרר סינגל חדש - "את לי חוף" שכתב והלחין עם עידו נמר וכותב הלהיטים רון ביטון. עוד שיר מרגש ומיוחד מצטרף לרשימה.

לסיכום: מפתיע

שווה האזנה

אופק נחמן & עידן רייכל - ציפור בלי שמיים

אופק נחמן: "מהרגע שהשיר יצא לא היה לי ספק שתיהיה גרסה אקוסטית שתכלול את עידן בתוכה. יש משהו ב-'ציפור בלי שמיים' שמרגיש כאילו הוא לקוח מהפרויקט של רייכל ועכשיו אנחנו בביצוע משותף לשיר, עם הנוכחות והצבע של עידן שמייחדת את השיר אף יותר. בתהליך הפקת הגרסה האקוסטית היה לנו חשוב שהלייב יצטלם בחלל ביתי, אינטימי עם תאורת יום חמה ורייכל בלי להסס הציע את האולפן הביתי שלו שפשוט היה מדויק". אופק תיארה הכל אז רק נותר לנו להמליץ לכם לשמוע!

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אירוויזיון 2023: הכירו את המתחרים של נועה קירל
• סיכומוזיקלי: עומר אדם ויעל שלביה מככבים
• שרים לזכרם: הסיפורים מאחורי הפלייליסט של יום הזיכרון
  

מתי לראשונה צץ החלום שלך להיות זמרת?

"האמת היא, שהחלום הזה היה קיים ומאז ומתמיד. מגיל קטן, הייתי עושה הופעות בפני המשפחה שלי בארוחות שישי וגם שרתי להם קריוקי כל היום, ברמה שהיו מתעצבנים ואמרו 'די, חאלאס!'. עם הזמן, הבנתי שזה מה שאעשה בחיים שלי ולא ראיתי אופציה אחרת". 

© ארז גולני

מה עשית כדי להפוך את החלום למציאות? 

"אני יכולה להגיד לך שהכל קרה בדרך שלא תכננתי. כשהייתי כמעט בת 16, בדיוק התחילה הקורונה ובאותו הזמן, גם הטיקטוק הפך לטרנד שלא הבנתי מהו, כי זו אפליקציה שרק התחילו להשתמש בה. התחלתי מלהעלות לטיקטוק כל מיני בתים ופזמונים משירים שכתבתי. הייתי כותבת את השיר באותו היום, מצלמת את עצמי מנגנת על הפסנתר ופשוט מעלה. באותה התקופה, לא חשבתי שהמוזיקה תהפוך למקצוע, אלא שעשיתי את זה בשביל הכיף והייתי בהלם כשראיתי שהסרטונים מתחילים להתפוצץ ושאנשים מקשיבים להם. השילוב של הטיקטוק והקורונה יצר קסם שגרם להכל לקרות".

הסינגל הראשון שלך "עזבי" צבר תאוצה בטיקטוק. למה החלטת לשתף אותו שם לפני שהוצאת את הגרסה המלאה לשיר?

"האמת היא שבכלל לא היה לי מושג שאוציא את השיר הזה" משתפת סולימן בכנות. "מה שעשיתי זה שפשוט צילמתי והעליתי את השיר ל-טיקטוק שעה אחרי שכתבתי אותו. מאותו הרגע, השיר התפוצץ ברמה שאנשים כל כך חיכו לו שלא יכולתי שלא להוציא אותו. הרבה ביקשו ממני להוציא את הגרסה המלאה של השיר, אז צילמתי גם גרסה אקוסטית מלאה והעלתי אותו ל-igtv באינסטגרם. בגלל הביקוש, עבדתי על השיר עם זוהר ברק מאולפן "מיי קאסה", כדי להוציא אותו מהר וחודש אחרי שהעלתי את הגרסה האקוסטית, הוצאתי את השיר המלא. כל הדבר הזה נוצר נטו מהתגובות באינסטגרם ובטיקטוק.

האמנת שהשיר יצבור תאוצה עד כדי כך שייכנס לטופ 100 באפל מיוזיק?

"ביום שראיתי שם את השיר, בכלל לא הבנתי בעצם מה זה אומר כי לא הייתי מספיק בתוך העולם וכשהסבירו לי על הנתונים, הייתי בשוק שאי אפשר להסביר אותו. עד היום, אני בעצם לא מבינה בכלל מה היה, כי הכל קרה כל כך מהר".

השנה גם שחררת את אלבום הבכורה "מטומטמת". איך ההרגשה להיות ביד עם אלבום בגיל כזה צעיר?

"תשמע, זה דבר מטורף לגמרי. ברגע שהחלטתי שאני רוצה אלבום, עבדתי עליו במשך חודשיים יחסית נורא מהר ופשוט ידעתי איזה שירים אני רוצה להוציא. רוב השירים באלבום נכתבו באותה התקופה ו-'מטומטמת',  נכתב שנתיים לפני. חיכיתי עם השיר וברגע שהבנתי שאני הולכת לעשות אלבום 'EP', אני רוצה את 'מטומטמת' כחלק ממנו. עבדתי על האלבום עם המעבדים המוזיקליים זוהר ברק, יוני הרלב ואריאל טוכמן וזה היה סיפור מטורף, כי כל הזמן שואלים אותך 'מה עם אלבום' והרגשתי כל כך מוכנה, ברמה שהתרגשתי. כל שיר כאן מביא את הסיפור שלו והאלבום הזה מראה ממך הרבה צדדים. 

כלומר? 

"השירים שהוצאתי עד לשלב של 'מטומטמת', היו שירים שהם שקטים. באלבום הזה למשל, הראתי צדדים נועזים יותר כמו בשירים - 'אני לא בסדר' ו-'מאמי' שהם יותר קצביים והלכתי לכיוונים, שלא חשבתי שאלך מבחינת הכתיבה, הלחנים והעיבודים המוזיקליים. באותו זמן קיבלתי אומץ ואמרתי 'אני מנסה את זה', למרות שהכיוונים של השירים היו שונים ממני עד כה וכשעבדתי על האלבום, מאוד התחברתי אליהם וגיליתי עוד סגנונות שאני רוצה להתנסות בהם". 

היום (ד') את משחררת סינגל נוסף שנקרא - "עד הנצח לפחות". מה הסיפור שעומד מאחוריו?

"דבר ראשון, השיר הזה הופק על ידי בן הזוג שלי - רון יצחקי. השיר מתאר רגע בזוגיות, שמצד אחד אתה נורא אוהב את בן הזוג שלך אבל מצד שני, יש רגעים שבהם הוא מכאיב לך. אתה רוצה שבן אדם שאתה אוהב יחבק אותך ומצד שני, לא בא לך לראות אותו יותר כי אתה מבין איך הוא שיחק בך ואת המניפולציות שעשה עליך וזה הרגע שבו צריך לומר לו שלום. בשיר יש את השורה 'יאללה מאמי די', שאומר לבני הזוג לשחרר כי המניע של מערכת היחסים במקרה כזה הוא לא אהבה ועם כמה שאוהבים אחד את השני - צריך להגיד שלום, להיפרד יפה ולסיים את זה כאן".

את השיר את מוציאה ביום ההולדת ה-19 שלך. את מרגישה שהגיל הזה הוא צעד נוסף לבגרות בשבילך?

"אני מרגישה שאני מתבגרת כל הזמן. מן הסתם, זה גיל משמעותי ואני עוברת הרבה דברים - כמו למשל שהתגייסתי לא מזמן. הגעתי לגיל שנורא מרגישים דרכו את ההתבגרות, כי אתה נמצא בתוך המון סיטואציות שלא חווית, אתה מתחיל להיות הרבה יותר עצמאי ולגלות יותר על עצמך, במיוחד במקצוע כמו שלי. דרך השילוב של הגיל והמקצוע, אתה מאוד מתבגר ולומד המון". 

לפני חצי שנה העלית את הופעתך הראשונה ב-"גריי". יש תכנונים למופעים נוספים?

"האמת היא שאני עומדת לפתוח מכירת כרטיסים להופעה שלי אחרי שהשיר החדש ייצא וזה נורא מרגש אותי כי מדובר בהופעה שאני עובדת עליה המון זמן. לא יכולה להגיד עדיין איפה ומתי, אבל בהחלט יהיו המון הפתעות מעניינות. גם על ההופעה בגריי שעבדתי עליה הרבה זמן, נהנתי ממנה ואהבתי את איך שיצא. כמובן שאני לא רוצה שההופעה הקרובה תראה אותו דבר, אלא שיש על מה לעבוד ואני רוצה שהכל יהיה כמה שיותר מושלם". 

מי ההשראה שלך בעולם המוזיקה?

"תשמע, אני מקשיבה למשל לשירים של לנה דל ריי אבל אין איזשהו אדם ספציפי שנותן לי השראה אלא כל פעם אני שומעת מוזיקה חדשה ולומדת ממנה דברים חדשים. אני בעיקר אוהבת את השירים השקטים, המרגשים ובסופו של דבר אני שומעת אותם בשביל המילים שנכנסות לי ללב. אם הוספתי שיר לפלייליסט, אז כנראה שהמילים עשו לי משהו בלב וזו מטלה מספר אחת אצלי בשירים, שהמילים יפגשו את הקהל שלי ויכנסו להם ללב".

© ארז גולני

אנחנו מתקרבים אל האירוויזיון והנציגה שלנו - נועה קירל מתכוננת לקראת הגמר. מה את מאחלת לה?

"קודם כל, נועה מדהימה ואני מאחלת לה המון בהצלחה. אני בטוחה שתייצג אותנו בכבוד כי היא באמת מדהימה ומאחלת, שתגיע למקום הכי גבוה שהיא יכולה. אנחנו סומכים עליה ואין מה להגיד, היא פשוט הכי מוכשרת שיש".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"בעזרת השם, אני רואה את עצמי בעוד 10 שנים על הבמות הכי גדולות, מפתחת את עצמי כמה שאני יכולה ומגיעה למקומות הכי גדולים. אני מאוד רוצה לעשות את זה כל החיים ולהגיע לכמה שיותר שיאים שאפשר". 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אירוויזיון 2023: הכירו את המתחרים של נועה קירל
• סיכומוזיקלי: עומר אדם ויעל שלביה מככבים
• שרים לזכרם: הסיפורים מאחורי הפלייליסט של יום הזיכרון

רן על השיר: "השיר הזה הוא על הפער בין עולם החלום והיצירה והאפשרויות הבלתי מוגבלות שקיימות בכולנו לבין המציאות שהעולם מכתיב. אפשר לצבוע את המציאות בהרבה צבעים כל אחד והצבעים שהוא אוהב אסור לותר על החלומות .גם אם לפעמים נופלים חזרה לקרקע, בסוף זה מצליח".

"השקט שנשאר" / שירי מימון

חצי שנה לאחר שמימון שחררה את סינגל הבכורה "עד שתבין אותי", היא זכתה בקדם אירוויזיוון, עם שיר אדיר שאיתו נשלחה לתחרות עצמה בקייב. שירי אכן ייצגה אותנו בכבוד כשבסופו של דבר הגיעה למקום הרביעי, לאחר שנתנה הופעה מדהימה ביותר. השיר הזה לגמרי היה מוכרח לנצח, גם בגלל המילים היפות שנכתבו על ידי פיני ארונבייב ואייל שחר וגם בגלל הביצוע של שירי, שריגשה אותנו עם קולה העוצמתי. "השקט שנשאר" אולי לא זכה, אך נכנס ונשאר בליבנו.

רוזה לין/“Snap”

 בין הזמרים שעלו לגמר האירוויזיון בטורינו שנה שעברה, הייתה רוזה לין מארמניה עם השיר "Snap" שזהו שיר שהוא דוגמה מושלמת למה שהרשת יכולה לעשות. השיר אומנם סיים במקום ה-20, אך קצת אחרי, הפך ללהיט טיקטוק שהגיע למיליוני משתמשים. הכל התחיל מיוצרת תוכן בשם פאולה, הסובלת ממחלה הגורמת להתקרחות, שהעלתה סרטון עם השיר ברקע. למרות התיקון בעקיפין, עדיין הגיע לרוזה לנצח, בעיקר מפני שמרגישים שכתבה, ביצעה אותו מכל הלב וכשמוסיפים לו מנגינת גיטרה יפה, אי אפשר שלא להתאהב בו. חוץ מזה, בעקבות הטיקטוק - הוא לגמרי נכנס לפלייליסט!

"כאן"/אורנה ומשה דץ

כמה שנים לפני שאורנה ומשה דץ, הוציאו את סדרת הקלטות "טיף וטף" שעליהן גדלנו, השניים עשו לנו המון ריספקט כשהגיעו עם "כאן", למקום השלישי באירוויזיון 1991 ברומא. את השיר, כתב והלחין עוזי חיטמן ז''ל, שבית ילדותו נפגע מטיל סקאד במלחמת המפרץ. האירוויזיון התקיים חודשיים ושבוע לאחר סיומה, והדצים, הקדישו לעוזי את ביצוע השיר, עם מילים מצמררות שמתקשרות למאורע המצער כמו "כאן ביתי פה אני נולדתי". במבט לאחור, לדעתנו לא הייתה סיבה שהשיר אינו יזכה, בייחוד שהוא פשוט מדבר את המדינה שלנו ובליי הדצים שצבעו אותו, קשה לדעת אם היה כזה אגדי. 

   מחמוד /"Soldi”

לפני חמש שנים, אחרי שנטע ברזילי ניצחה והביאה את האירוויזיון לישראל, הגיעו אלינו כמה זמרים מסקרנים עם שירים צבעוניים. את השיר "Soldi" של הנציג מאיטליה-מחמוד, שמענו לראשונה בתחרות ועד היום, הוא לא יוצא לנו מהראש. אומנם הולנד שזכתה באמת הגיעה עם שיר מרשים, אך השיר הקליט של איטליה לעומתו מרים את המצב רוח, משרה אווירת מסיבה, גרם לכולם למחוא כפיים לפי הקצב. ובכלל, שיר שמח משאר שירי אותה השנה. לכן, אנחנו בהחלט חושבים שהגיע למחמוד לזכות במקום הראשון, למרות שהיה מרחק נגיעה ממנו כשקטף את המקום השני.  

"Feker Libi'”/עדן אלנה

בעקבות תקופת הקורונה המורכבת שנכנסה לפני שלוש שנים, איגוד השידור האירופי הודיע על ביטול האירוויזיון ברוטרדם, בו עדן הייתה אמורה לייצג אותנו עם השיר המיוחד. כזכור, אלנה ייצגה אותנו גם שנה אחרי רק עם שיר אחר-"Set Me Free" שסיים במקום ה-17. בכנות, "Feker Libi" רמה אחרת לחלוטין מהשיר השני, מאחר שמלבד השואו המרהיב, הוא מכיל כמה עולמות כשמשלב במילותיו את השפה העברית, האנגלית, הערבית והאמהרית, שזו שפה שמעולם לא נכנסה לאירוויזיון. גם הכותבים והמלחינים עידן רייכל ודורון מדלי, עשו כאן עבודה טובה ואם אירוויזיון 2020 היה מתקיים במתכונת המתוכננת, הסיכוי לניצחון יכל להיות לא רע בכלל.   

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: עומר אדם ויעל שלביה מככבים
• שרים לזכרם: הסיפורים מאחורי הפלייליסט של יום הזיכרון
• אופק אדנק: "לא הרגשתי בשום שלב שמתייחסים אליי בפחות ברצינות"

שוודיה

כל שנה שוודיה משתחלת לראש הטבלה אבל השנה היא לגמרי הפייבוריטית הגדולה לזכייה. מי שתייצג אותם היא לא אחרת מלורין שזכתה כבר באירוויזיון ב-2012 עם השיר "Euphoria" שנחשב עד היום לאחד משירי האירווזיון האהובים והמצליחים ביותר. 11 שנה אחרי, לורין חוזרת לתחרות עם השיר "Tattoo". לורין מביעה בשיר את הכאב שיכולה ליצור אהבה. היא אומרת שלמרות שהגיע הזמן להיפרד היא תעשה הכל כדי לחזור לאהובה. בשירה שלה אפשר ממש לשמוע את הכאב בקולה שמתאימות למילים של השיר. מיד עם חשיפת השיר שוודיה עלתה לראש טבלת ההימורים עם פער ענק על שאר המתמודדים, אבל אחרי החזרות היא התחילה לרדת בהימורים כי הרבה התאכזבו מההופעה הבימתית שלה. אך אל דאגה היא עדיין המובילה הגדולה לזכייה עם 40% סיכוי לניצחון, האם יהיה מהפך? נצטרך לחכות ולראות.

פינלנד

המתחרה הכי גדול של לורין ושל נועה הוא ללא ספק קארייה מפינלנד. קארייה הוא אמן מוכר במדינתו ושחרר שני אלבומים ומספר שירים. הוא נבחר השנה לייצג את פינלנד עם שירו "Cha cha cha". שמו האמיתי הוא יארה ושם הבמה שלו מתקשר לגלגול כסף בהימורים והוא לגמרי תפס את תשומת הלב של המהמרים. הוא כרגע במקום השני ולאט לאט מצליח לצמצם את הפער עם שוודיה. השיר מאוד מיוחד והוא משלב בין מטאל לפופ. המילים בפינית והן מתארות יציאה למסיבה, בהתחלה הוא במצב רוח רע אבל אחרי כמה רגעים מצטרף לרחבת הריקודים ומשתחרר מכל הבעיות שלו. קארייה אומר שבשבילו השיר מדבר גם על קבלה עצמית ושכל אחד יכול לעשות מה שבא לו בלי להתייחס לדעות של אחרים.

נורווגיה

גם נורווגיה מכוונת לניצחון ומי שתייצג אותם היא הזמרת הצעירה אלסנדרה. היא רק בת 20 ועברה להתגורר בנורווגיה רק לפני שנתיים. בשנה שעברה היא השתתפה בגרסה הנורווגית של דה וויס והשנה היא השתתפה וזכתה בקדם הנורווגי לאירוויזיון. השיר שלה "Queen Of The Kings" עוסק כולו בהעצמה נשית ומבוסס על הסיפור האישי של אלסנדרה כהיותה ביסקסואלית וחלק מהקהילה הגאה. אלסנדרה קוראת לכולם לקבל את עצמם כמו שהם ושיש להם את הכח להתגבר על כל קושי. השיר התפוצץ בטיקטוק והרבה ישראלים חושבים שהוא מאוד דומה להמנון שלנו "התקווה", מה אתם חושבים?

אוקראינה

אחרי שזכו בשנה שעברה אוקראינה רוצה לשחזר את ההצלחה ולנצח פעמיים ברציפות ושלחו את טבורצ'י לייצג אותם. הצמד מורכב מהמפיק המוזיקלי אנדריי והזמר ג'ימו שהכירו בפקולטה לרוקחות. השניים הוציאו כבר ארבעה אלבומים וכל שיריהם באנגלית ואוקראינית. הם ייצגו את מדינתם עם "Heart Of Steel" שהוא שיר פופ עם נגיעות אר אנד בי. לכאורה נראה שהשיר מדבר על לא לוותר מול מצוקה אבל לטענת טבורצ'י למילים יש משמעות הרבה יותר עמוקה. במילים הצמד מזהיר מפני הסכנות של שימוש בנשק גרעיני. בראיון סיפרו הצמד שההשראה לכתיבת השיר הגיעה מהאירווזיון עצמו, שהתחרות הוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה כדי לאחד את אירופה. בנוסף הוסיפו שהם מקווים שהשיר ישנה את הפרספקטיבה של העולם למלחמה באוקראינה. שלא יחשבו שהם מסכנים וחלשים מול רוסיה אלא שהם עומדים חזקים ואיתנים וגם אחרי שנה וחצי של לחימה האוקראינים לא מוותרים.

צרפת

צרפת ניצחה בשנה שעברה באירוויזיון ג'וניור אבל היא רוצה גם לנצח בגרסה של המבוגרים. עברו 46 שנה מאז שניצחו בפעם האחרונה והם מאמינים שהשנה זה בשבילם. הזמרת שנבחרה לייצג את צרפת היא לה זארה. היא גדלה בקנדה ועד לפני מספר שנים עבדה במספרה. היא פרצה בתעשיית המוזיקה הצרפתית בשנת 2021 עם האלבום שלה. על הבמה הגדולה באירופה היא תשיר את ''Évidemment" שהוא בסגנון פופ ואלקטרו. לה זארה מתארת את השיר "כשיר אהבה אוניברסלי וכהמנון שכל אחד יכול לשיר אותו". היא שרה על משבר במערכת יחסים שבעזרתו היא מצאה את האמת הפנימית שלה והשתנתה לטובה. אחרי השבוע של החזרות צרפת קפצה למקום השלישי בהימורים.

ספרד

אחרי ששנה שעברה ספרד הגיעה למקום השלישי השנה הם מכוונים לראש הפודיום עם הזמרת בלנקה פלומה. בלנקה עבדה בעברה כמעצבת במה ותלבושת בתיאטרון מקומי ועם הזמן החליטה שהיא רוצה לעבור לעולם המוזיקה. בשנה שעברה היא התמודדה בקדם הספרדי אבל הגיעה רק למקום החמישי אבל השנה היא זכתה לייצג את מדינתה עם השיר "Eaea". השיר מאוד מיוחד ומשלב פופ ופלמנקו שמאוד מזכיר מוזיקה ספרדית קלאסית. בלנקה כתבה את השיר בהשראה סבתה המנוחה שכאשר הייתה קטנה היא הייתה שרה לה שיר שצוחק על המוות. "Eaea" כתוב כשיר ערש בו בלנקה פונה לבנה ומבקשת ממנו שיקבור אותה על הירח כך היא תמיד תוכל להשגיח ולשמור עליו. בלנקה מפגינה יכולות וואקליות מטורפות ומזכירה לנו את רוסליה. האירוויזיון נועד כדי לשמוע ולהכיר תרבויות של מדינות שונות באירופה ואין ספק שהשיר של בלנקה הוא ייחודי ומייצג את התרבות והמוזיקה הספרדית בצורה הטובה ביותר.

מה הסיכויים של נועה קירל להגיע לגמר ואולי גם לזכות?

נועה קירל מאוד אהובה בקרב קהל מעריצי האירוויזיון בעולם ואפילו המהמרים קובעים באופן חד משמעי שהיא תעלה לגמר ותשתחל לטופ 10. את נועה כולנו מכירים ויודעים למה  היא מסוגלת, גם היכולות הוואקליות ויכולות הריקוד שלה. כל פעם שהיא עולה על במה היא שורפת אותה וזה רק עניין של זמן עד שכל אירופה תראה איזו כוכבת היא. לפי הקטעים מהחזרות שפורסמו הבימוי נראה מטורף והכוריאוגרפיה בסוף השיר פשוט תדהים את אירופה. אנחנו מאמינים שנועה יכולה להגיע מאוד גבוה בתחרות, לטופ 5 ואולי גם לנצח. אנחנו מאחלים לה מלא בהצלחה ואנחנו בטוחים שהיא תייצג אותנו בכבוד.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שרים לזכרם: הסיפורים מאחורי הפלייליסט של יום הזיכרון
• אופק אדנק: "לא הרגשתי בשום שלב שמתייחסים אליי בפחות ברצינות"
• סיכומוזיקלי: עידן עמדי מתחבר לזיכרון השואה
  

עומר אדם - קאטליה

אחרי הרבה בקשות מהקהל, עומר אדם החליט לשחרר השבוע את שיר הנושא של פרסומת הקיץ של המותג "קאטליה" שבה הוא מופיע יחד עם בת הזוג - יעל שלביה. נזכיר שממש בימים אלו סיים עומר את סיבוב ההופעות בארצות הברית ועכשיו עובד על אלבום חדש עם האנשים הכי מיוחדים בתעשייה ואותם הזמין לסדרת סשנים מוזיקליים בדובאי. אין ספק שהולכת להיות לו עוד דרך ארוכה ומעניינת!

לסיכום: לא יכולים לחכות

עדן מאירי - איפה תלכי

"השיר הזה הוקלט בסוף של סשן שכולו היה חיפושים במגירות של דולי ופן" - מספר עדן מאירי וממשיך "כשהגיע 'איפה תלכי' פן מסתכל עליי ואומר לי 'זה להיט היסטרי ואת זה אתה מקליט ולא אף שיר אחר' בהתחלה לא קלטתי את השיר אבל כשהתחלנו להקליט הרגשתי שזה יושב עליי מבחינת הסגנון והטקסט והכל התחבר לי". אנחנו הקשבנו לשיר וכבר מהרגע הראשון הצלחנו להתחבר ולאהוב כמו כל דבר שעדן נוגע בו.

לסיכום: כמו שרק הוא יודע

שירה מרגלית - ידעתי שבסוף תברח

אנחנו זוכרים את הרגע שהכרנו אותה ב-"פרויקט הלהקה" וכבר אז ידענו כמה כישרון ולב יש בתוכה. עד היום, בכל פעם ששירה מרגלית מוציאה מוזיקה חדשה - אנחנו מאושרים. אחרי הלהיט הקודם "אחותי כבר לא סובלת אותך", היא משחררת את "ידעתי שבסוף תברח". את המיליפ והלחן כתבה שירה יחד עם ים רפאלי, יובל מעיין ובן שופן שאחראי גם לעיבוד וההפקה המוזיקלית. שירה תופיע על הבמה המרכזית בפסטיבל ג'נסיס אשר יתקיים בין ה4.5-6.5.

לסיכום: מדהימה!

אלעד תורג'מן - אקסית של חבר

אנחנו מניחים שכבר שמעתם על אלעד תורג'מן אבל אם לא - אלעד הוא מוזיקאי, שחקן וסטנדאפיסט, בדרך לאלבום בכורה בשם "קידום ממומן" והוציא השבוע את הסינגל שלו - "אקסית של חבר". האלבום הוא חלק מהמופע החדש שלו - "על הספה" שמשלב בתוכו מוזיקה מקורית יחד עם סיפורים. אנחנו לא רוצים לספר יותר אבל זה נשמע מעניין במיוחד!

לסיכום: הכי מבטיח

גיל קדלר - אסור לי לאהוב אותך שוב

אחרי סינגל הבכורה שלו "תראי אותי עף", גיל קדלר משחרר את הסינגל השני שנקרא "אסור לי לאהוב אותך שוב". השיר מתאר את הקושי בהתמודדות עם אהבה ישנה, שכל הזמן חוזרת. גיל מגדיר את עצמו כאמן לופר בסגנון פולק – פופ ועכשיו הוא מציג לנו את הכישרון הזה בצורה הכי יפה שיש. בימים אלה גיל מופיע ברחבי הארץ עם מופע יחיד המבוסס על לופר. מחכים ממש לשמוע ממנו עוד.

לסיכום: מוכשר

אברי ג'י & טדי נגוסה & אברהם טשומה - תני לי לאהוב אותך

לכל מי שבקיא בסצנת הראפ וההיפ הופ הישראלי, ישמח ממש לשמוע את השיר החדש הזה. שיתוף פעולה של אברי ג'י עם טדי נגוסה ואברהם טשומה. אין מה להגיד חוץ מזה שמדובר בשיר מעולה, עם קצב מעולה ומילים מעולות אפילו יותר. נספר שגם הקליפ מיוחד ומתאים לשיר ואנחנו ממש ממליצים לשמוע!

לסיכום: חזק

שווה האזנה

עמית שאולי - Kill Bill

אירוח מעולה של עמית שאולי בלייב אצל עידו פורת בגלגלצ! עמית ביצעה את השיר "Kill Bill" של SZA ונתנה ביצוע מדהים. כיף להתחיל ככה סופ"ש.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• אופק אדנק: "לא הרגשתי בשום שלב שמתייחסים אליי בפחות ברצינות"
• סיכומוזיקלי: עידן עמדי מתחבר לזיכרון השואה
• זוכרים את השירים: הלהיטים של יהונתן גפן ז״ל

 "כאב של לוחמים" - עידן עמדי

אחד משירי הזיכרון הבולטים, נכתב ומבוצע על הזמר ידי עמדי ששירת בחיל ההנדסה הקרבית והושמע לראשונה, באודישן שעשה ל-"כוכב נולד" 8. את השיר, עידן כתב מכתב לחברתו שממנה נפרדו, דרכו מציג חוויות קשות שעבר במהלך שירותו הצבאי וכן מדבר גם על הלומי הקרב. אחד המשפטים הכי קשים ומרגשים בשיר הוא ללא ספק "ממך ניסיתי להסתיר את כל הסיוטים בלילה, צרחות ודם על המדים".

"כשהלב בוכה" - שרית חדד

לפני 22 שנה, חדד שחררה את הסינגל "כשהלב בוכה, אותו כתב יוסי גיספן ומאז, אין יום זיכרון שעובר בלי שאנו מאזינים לו. השיר נכתב על רקע הלינץ' ברמאללה בתחילת שנות ה-2000, בו שני מילואימנקים- יוסי אברהמי וואדים נוזריץ', הותקפו ונרצחו על ידי המון פלסטיני כשנכנסו בטעות עם רכבם לאזור. כשמחברים את המילים העוצמתיות שנכתבו, עם קולה המהפנט של שרית לשיר כה נוגע, אי אפשר לא לפרוץ בבכי כבר מהבית הראשון.

"שער הרחמים" - מאיר בנאי 

לפני שש שנים, הלך לעולמו הזמר מאיר בנאי והשאיר אחריו אינסוף להיטים שהשפיעו על תרבות המוזיקה בישראל, ביניהם גם את בלדת הרוק "שער הרחמים" אותה כתב אותה בעצמו. השיר בעצם מתאר את געגועיו של בנאי לשער הרחמים, אחד משעריו המפורסמים של העיר ירושלים בה גדל. בנאי מתאר עצמו כאדם מבולבל, אבוד ורק שער הרחמים למעשה פותר לו את המצוקה. שיר כבד ועמוק, שפורט על מיתרי הלב. 

"יורם"- יהודה פוליקר 

פוליקר לאורך השנים, כתב לאורך השנים מספר שירים מצמררים כמו "אפר ואבק", "כשתגדל" ו-"יורם", שנכתב על טוראי יורם ביאלר ז"ל. יורם שירת ביחידת נחל מונצח נפל במלחמת ההתשה בשנת 1969, לאחר היתקלות בחוליה מצרית בתעלת סואץ. 

"מיליון כוכבים" - עמית פרקש 

את השיר שגורם לנו לבכות בכל יום זיכרון, כתב והלחין יפתח (יפתי) קרזנר על חברו הטייס סרן תם פרקש ז"ל, אחיה של עמית פרקש, שגם שביצעה את השיר. תם שירת כטייס בחיל האוויר ונפל בהתרסקות מסוקו, בקרב בגבול הצפון במלחמת לבנון השנייה. 

"מישהו" - מתי כספי 

אהוד מנור ז"ל, אחד מבין הכותבים הגדולים בתולדות המוזיקה של ישראל, את היצירה המצמררת על אביו שנפטר כשאהוד היה בן 15. השיר מתאר את השניים במקומות שונים, כשאהוד נמצא בחיים ואביו נמצא למעלה, לכן נכתבה השורה "אנו סובבים בשתי דרכים שונות". את השיר הלחין וביצע מתי כספי.

"שלחי אותו" - רוני דלומי

בשנת 1974, נפל טוראי בנימין פרנק ז"ל בעת מילוי תפקידו והיה אדם שהתעסק רבות בשירה וספרות. פרנק הותיר אחריו שיר מרגש ביותר, שאותו הלחינה רונית שחר ורוני דלומי, העניקה לו עוד יותר רגש עם ביצועה המקסים. 

"לאהובי" - אבי אברומי

לפני 3 שנים, נפל סמ''ר עמית בן יגאל ז''ל, נפל בגיל 21 במהלך פעילות מבצעית למעצר חשודים בכפר יעבד. באותה השנה, הזמר אבי אברומי הקדיש שיר כה מרגש לזכרו, כאשר גם הלחין וכתב את מילותיו החמות.

"אצלנו בגן" - שי לי עטרי

במהלך "מבצע צוק איתן" שהתרחש לפני 9 שנים, יפתח (יפתי) קרזנר כתב והלחין את השיר "אצלנו בגן", אותו ביצעה שי לי עטרי. השיר משתמש במטאפורה של גן ילדים שמתארת דינמיקה בין ילדים לבין חיילים בצבא. מילותיו העוצמתיות לצד הלחן הנוגע לא משאירות אף עין יבשה.

"לילה טוב שון" - חנן בן ארי 

סמל שון מונדשיין ז''ל התגייס לפני עשר שנים לצה''ל ושירת כלוחם בחטיבת "גולני" בגדוד 13. במהלך מבצע צוק איתן, שון נפל בשכונת שוג'אעוויה בעזה, כשהנגמ''ש שבו היה נפגע מטילי האויב. כמה ימים לפני, שון כתב באפליקציית הפתקים של הנייד מכתב פרידה למשפחתו וחבריו למקרה שלא יחזור מהמלחמה וחנן בן ארי, העניק לאותן המילים לחן וביצוע שמעלים לא מעט דמעות. 

"למקרה שתחזור" - אדיר גץ 

את השיר כתב אדיר מתוך זיכרון שלו בשיחה עם אם שכולה מלפני כמה שנים, בו סיפרה לו, שחשוב לה לדעת שבנה היה בטוח, שידע שהיא שאהבה אותו יותר מכל דבר אחר וגם שיתפה, כי היא שומרת את חדרו מסודר, למקרה שיחזור. השיר הפך לחלק בלתי נפרד מפסקול יום הזיכרון.

"רסיסים" - רביב כנר

את שיר הבכורה המפורסם והנוגע מתוך אלבומו הראשון של כנר שיצא לפני שלוש שנים, כתבו והלחינו קרן פלס ואבי אוחיון. רביב בשירותו הצבאי היה לוחם ביחידת אגוז ואת "רסיסים", כתב כשלחם במבצע "צוק איתן" ובמהלכו איבד ארבעה מהחברים שלו. אחד המשפטים המרגשים בשיר "במים לא רואים דמעות, במים ישקעו חולות שזוכרים רק בלילות." 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• זוכרים את השירים: הלהיטים של יהונתן גפן ז״ל
• נוי פדלון: "הייתי בתקופה מפחידה, אבל רציתי להמשיך את החלום"
• איתן פלד: "אני בטוח שאמצא את הדרך שלי לאירוויזיון"

פרצת אלינו כשאתה רק בן 14 עם הלהיט ״בואי בובה״ שצבר המון צפיות. איך מגיעים ומתמודדים עם הצלחה כזו בגיל כל כך צעיר?

"לא עיכלתי את זה באותה תקופה, לא שאני מעכל את זה גם היום, אבל עכשיו אני רואה את זה כמשהו מטורף  - ילד בן 14 שעומד ככה במקום שנמצא בו עכשיו? זה מרגיש ממש עצום!".

במחשבה לאחור, אתה חושב שההחלטה להתחיל בגיל כזה צעיר הייתה נכונה עבורך?

"אם את שואלת אותי עכשיו, אז דווקא הגיל הצעיר נתן לי פוש, להתחיל את הקריירה בגיל כל כך צעיר זה מוסיף לרזומה".

איך מתחילים לכתוב בגיל כה צעיר?

"כשהייתי קטן יותר עשיתי בעיקר פרייסטייל, לא כתבתי עדיין. כשזה התקדם להיות רציני והיה באז מטורף על הפריסטיילים האלה, החלטתי להביא את זה לידי ביטוי על הדף ולעשות עם זה משהו".

בכל זאת היית ילד שסגנון המוזיקה שלך כולל מילים פחות חינוכיות, קיבלת ביקורות? איך הסביבה שלך קיבלה את הפרסום הזה?

"נכון, היו ביקורות, אבל בסופו של דבר המשכתי לעסוק במה שאני עושה, להביא את המוזיקה שלי כי זו המוזיקה שלי ויש כאלה שהתחברו אליה ויש כאלה שלא. כל אחד והמסר שהוא מנסה להביא ומה שהוא בעצם חי ומאמין בו".

מה המסר שאתה מנסה להעביר בשירים שלך?

"כרגע אני חושב שאני מעביר את כל המסרים החיובים בפאן החיובי שאפשר להביא, בדרך כלל המוזיקה שלי מתמקדת באהבה, בשמחה, באנרגיה. עדיין לא היה לי שיר דיכאון, בואי נגיד את זה ככה, יכול להיות שלא הגעתי כנראה לתקופה הזאת".

© מור צידון, באדיבות יחסי ציבור

היית כותב אולי על התקופה הזו במדינה? על המצב הנתון כרגע.

"האמת שפחות... אני מעדיף להתמקד בלפזר אהבה ושמחה והמוזיקה שלי היא המקום להתנתק מכל הסיטואציות והמצבים האלו, אבל כן יצא לי להוציא שיר מחאה בהקשר אחר".

מרגיש שסגנון המוזיקה שלך מספיק מוערך? כיום יש לו הרבה יותר הכרה.

"מאוד מוערך, סגנון המוזיקה שלי לא נבחר ממקום אם הוא פופולרי או משהו כזה, אני עושה אותו כי אני מתחבר אליו קודם כל וזה הכי חשוב".

כיום שאתה כבר הרבה יותר בוגר, מרגיש שמתייחסים אליך יותר ברצינות?

"לא הרגשתי בשום שלב שמתייחסים פחות ברצינות, אבל כן מרגיש שככל שגדלתי ושיחררתי עוד סנגלים - התעשיה והקהל הרחב מעריך את האומנות".

בוא נדבר על הריאליטי, גם חטפת ביקורות, בין היתר מאסף אמדורסקי. 

"ההשתתפות ב׳כוכב הבא׳ הייתה חוויה מדהימה ומלמדת, בייחוד בגיל צעיר. אמדורסקי זה אח. נפגשנו לא מזמן בחדר חזרות, הכל מאחורינו. לא מתכנן לחזור לעוד ריאליטי, אבל אין לדעת".

בחודש שעבר ערכת את הופעת הבכורה שלך. איך היה?

"הופעה מדהימה! הגעתי לרמות התרגשות שלא הכרתי. סולד אאוט זה סיפוק בנשמה. ההופעה הבאה תתקיים ב-9 במאי בבארבי בתל אביב, ואני מתרגש לא פחות מההופעה הקודמת, מבטיח שיהיו הפתעות ואורחים מיוחדים".

© מור צידון, באדיבות יחסי ציבור

יש תכנון לאלבום?

"כן. אלבום חדש שייצא בקרוב, עובדים על זה".

ומה הלאה?

"תמיד לעשות מה שאני אוהב, להגשים את עצמי בתור אמן, לשחרר עוד אלבומים, לחגוג את זה תמיד באהבה ולפרוץ את גבולות ישראל - להתרחב בעולם".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• זוכרים את השירים: הלהיטים של יהונתן גפן ז״ל
• נוי פדלון: "הייתי בתקופה מפחידה, אבל רציתי להמשיך את החלום"
• פסקול שלישי: הפרויקט המיוחד של אמני ישראל ליום הזיכרון לשואה
  

שחר סאול - מישהי אחרת

שחר סאול לא מפסיק לכבוש אותנו וזאת אחת מהסיבות שגם כל סינגל שלו הופך ללהיט מטורף. הפעם הוא הוציא את "מישהי אחרת" שכבר משמיעה ראשונה רוצים להתחיל ולהקשיב לו מההתחלה. את הסינגל כתב שחר יחד עם רון ביטון וניצן קייקוב ואין ספק שעשו עבודה מעולה ויצרו שיר שיהפוך ללהיט החדש שכולם יצעקו במסיבות.

לסיכום: לא מפסיקים לשמוע 

עידן עמדי - ממשיך לצעוד

השבוע ציינו את יום השואה וכדי לתרום לחיבור הדור הצעיר לזיכרון השואה, עידן עמדי החליט לעשות את זה בדרכו. "ממשיך לצעוד" יצא בשנת 2012 ונכתב בהשראת ספרו של הרב לאו - "אל תשלח ידך אל הנער" אותו קרא רגע לפני גיוסו לצה"ל ועליו מספר שהוא שינה את חייו והבחירות שעשה מאז. השבוע עמדי שיחרר את השיר בעיבוד חדיש, ליווי תזמורת והפקה מוזיקלית שלו יחד עם ליעד גרושקה. יצא הכי מיוחד שיש.

לסיכום: חשוב

דניאל גרנט - יש מישהו ששומר עליי

אנחנו מקווים שזאת לא הפעם הראשונה שאתם שומעים את השם של דניאל גרנט כי כבר בסינגלים "כשמזכירים לי" ו-"מכתב לעצמי" שהוציא הוא הוכיח שיש לו מקום ענק במוזיקה. השבוע הוא הוציא את "יש מישהו ששומר עליי", סינגל רשת בלבד אבל שווה לא פחות. השיר מדבר על אמונה וירושלים בסגנון המיוחד שלו. את השיר כתב יחד עם בן שופן שגם אחראי על העיבוד.

לסיכום: שומר עלינו

שי בלנקו - מקום שני

כבר בשיר הקודם שלו סיפר לנו שי בלנקו על "הבחורה הכי יפה בנס ציונה" שאהבה שני גברים. עכשיו, הסיפור ממשיך ומתפתח בשיר "מקום שני" שהוציא השבוע. הנה מה שסיפר עליו: "כשהתחלתי לעסוק במוזיקה, ידעתי שאני הולך לחטט עמוק בנפש ולהוציא את כל מה שקורה בפנים החוצה, בלי צנזורה ובלי להסתיר מהמאזינים שלי שום דבר. השיר החדש מספר סיפור אהבה לא שגרתי עם בחורה נשואה שמאוהבת בשני גברים שמתמודדים על ליבה – ואתם יכולים לנחש מי סיים במקום השני". ההופעה הקרובה שלו תהיה ב-23.5 בבית היוצר בנמל תל אביב.

לסיכום: דווקא מקום ראשון

טלשה - Tree

טלשה - טל שחר בן ארי, שיחררה לא מזמן את האלבום שלה - "Good Thing", מאז היא קיבלה ביקורות מפרגנות ואהבה. עכשיו היא שיחררה את "Tree" שהוא גם סינגל האלבום בצורה רשמית. הנה מה שהיא מספרת: "בדידות הוא אחד הנושאים הכי מדוברים באלבום. זו אחת הסיבות בגללן האלבום נפתח עם השיר הזה. זה שיר שנכתב מתוך המקום בו מרגישים את הבדידות בצורה התהומית ביותר שלה. בו כל רעש קטן נשמע כמו פיצוץ אטומי, איפה שיש הרגשה שאם עכשיו אני אפול לא יהיה אף אחד בעולם שידע או ישמע". ההופעות הקרובות שלה הן ב-17.5 בלבונטין תל אביב וב-27.5 בבלה צ'או ראשון לציון.

לסיכום: רגוע

בניאל יצחק - חיים טובים

השבוע שיחרר בניאל יצחק את השיר החדש "חיים טובים" ומתקדם צעד נוסף אל עבר אלבום מלא. אם בניאל נראה לכם מוכר זה כנראה בגלל שהתפרסם בטיקטוק וגם עוסק בעולם התקשור. בניאל מספר על השיר: "קיבלתי את הטקסט של השיר ומיד הרגשתי שזה נכתב עלי. באופי שלי אני בן אדם שמנסה תמיד לחשוב חיובי לא משנה מה עברתי ומה עובר עלי. השיר מדבר על קלילות, שמחה, אהבה ולא משנה מה אנחנו צריכים לעוף על החיים ואני ממליץ לכולם לעשות את זה".

לסיכום: ישר למועדון

אופק ארזי - אנ'לא מבין

אופק ארזי הוא זמר-יוצר בן 24 והשבוע שיחרר את הסינגל השני שלו "אנ'לא מבין". את השיר כתב אחרי שיצא מהארון ועבר לתל אביב. סצינת הדייטינג הגברית, התל אביבית והאפליקציות היו לו חדשות ובעיקר מבלבלות והוא מספר שנפגע לא מעט פעמים. את השיר כתב על בחור שהשאיר אותו על "אש קטנה" ושיחק איתו משחקים ואין ספק שמרגישים שהשיר מגיע ישר מהלב שלו אלינו.

לסיכום: מעולה!

אייל לוי - אוהב אותך

אייל לוי בן ה-13, בנו של רואי לוי (מייסד שוטי הנבואה) וכבר הפך ללהיט הגדול של הטיקטוק עם מעל ל-20 מיליון צפיות ועכשיו הוא שיחרר באופן רשמי את הסינגל "אוהב אותך". את המילים והלחן כתבו לו רואי לוי, אייל לוי, הארי לוי ונוריאל ישר שגם על העיבוד וההפקה המוזיקלית. אין לנו ספק שאחרי ההצלחה המטורפת שהשיג בטיקטוק, גם עכשיו הוא יצבור קהל ואהדה ענקית ואנחנו מאחלים לו שרק ימשיך ויצליח!

לסיכום: כבש אותנו

שווה האזנה

שי המבר - ימים לבנים

לכבוד יום השואה והגבורה, גם שי המבר הביאה את עצמה וביצעה ביצוע מיוחד לשיר "ימים לבנים" של לאה גולדברג. שי: "כשהייתי בת 14 קיבלתי מתנה ספר שירה של לאה גולדברג ומאז החיים שלי כבר לא אותו דבר. היכולת הנדירה של האישה הזו לברוא במילים עולם פנימי מפותל ורך כל כך של כאב לצד יופי לימד אותי שהם יודעים לעמוד זה לצד זו גם בעולם שמחוץ לשירים, יש גם שלווה בבדידות הגדולה על מרחב הנהר. ימים לבנים זו יצירת מופת של רגש ביחד עם הלחן של שלמה יידוב שבמיומנות של חייט תפר לטקסט הזה לחן שהוא החליפה הכי יפה בנשף ובנפש".

אחד מבין השירים, שהפכו לשם דבר במוזיקה הישראלית, יצא בשנת 1978 מספרו המפורסם "הכבש השישה עשר" והולחן על ידי יוני רכטר. זהו שיר ארספואטי, שמדבר תהליך של כתיבת ויצירת שירים ותיאר זאת בצורה הכי טובה, "בהתחלה זה כואב", אבל "אחר כך יוצא החוצה וכולם שמחים פתאום איזה יופי" ללא ספק, יצירה אגדית.

"אני אוהב"

יצירה נוספת של גפן שגדלנו עליה, הולחנה על ידי יצחק קפלטר ז''ל שגם הוא היה אגדה בעצמו. השיר מתאר 24 אהבות שונות ולכל אהבה יש את עולמה, כאשר היא קבלה עמוד משלה בספר "הכבש השישה עשר". משפט אחד לדרך: "אבל הכי הכי הרבה, אני אוהב אותי".

"הילדה הכי יפה בגן"

"איך אפשר להיות עצובה, כשאת הילדה הכי יפה בגן?" - זהו רק חלק קטן מהשורות המפורסמות, של השיר האייקוני שגפן כתב על בתו הבכורה. השיר קיבל מספר ביצועים מרשימים, אך כמובן שהביצוע המפורסם הוא של יהודית רביץ, שצבעה מרשים את השיר וגם נכנס לאלבום הבכורה שלה.

"האישה שאיתי"

לפני 40 שנה, דיוויד ברוזה הוציא את אלבומו המפורסם "האישה שאיתי", הנחשב לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בישראל בכל הזמנים. השיר הזה וכלל השירים באלבום, הם תרגומים של שירים ספרדיים, שנעשו ותוקנו על ידי יהונתן גפן וככה הפך אותם ליותר יפים ממה שהם.

"אתם זוכרים את השירים"

שיר נוסף שבשניות חודר לתוך הלב, נכתב על רקע מלחמת יום הכיפורים והוקדש לילדי מושב עובדים שבנהלל בו נולד גפן ובו שבעה מבניו של המושב נפלו במלחמה. את השיר הלחין וביצע חנן יובל, שהוסיף לו המון רגש.

"גן סגור"

יצירה מפורסמת נוספת מתוך "הכבש השישה עשר", מתארת חוויות שאינן נעימות מנקודת מבט של ילד קטן על כך שהוא סגור וריק מאדם. השיר מדבר על ניגודיות, בין המקום הבטוח של הילדים, לבין העובדה שהוא עומד סגור. זהו שיר שעל פניו נשמע די עצוב, אך לעומת זאת הוא נשמע קצבי ושמח.

"אין מדינה לאהבה"

את השיר מעורר הצמרמורת שכתב יהונתן ביצע והלחין צביקה פיק ז״ל לפני 52 שנה ומאז, הפך ללהיט שקיבל מגוון ביצועים כמו נורית גלרון, זוהר ארגוב ז''ל וארקדי דוכין.

"ברקים ורעמים"

השיר המופלא עליו גדלנו, נכתב מנקודת מבט של ילד, אשר חווה את התופעה של הרעמים והברקים בצורה ילדותית פשוטה ומתאר את מנעד הרגשות, שעלולים להופיע אצל ילדים כתגובה לרעמים וברקים. שיר שמתאר חורף קר, אבל בהחלט עושה חום בלב.

"שיר לשירה"

הרבה לפני שהשיר המרגש בוצע על ידי מירי מסיקה, קורין אלאל הלחינה וביצעה לראשונה את השיר שיהונתן כתב לבתו. גם אם מקשיבים לשיר יותר מפעם אחת, עדיין אי אפשר לא להזיל דמעה, בייחוד שנכתבו כאלו מילים חמות ונוגעות.

"פחות אבל כואב"

שיר הנושא של האלבום הרביעי של יהודה פוליקר שיצא לפני 33 שנים, נכתב על ידי גפן באפון יפה לעין ועשר שנים קודם, שרה אותו הזמרת עדנה לב. שיר שהוא לגמרי לפנתיאון.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• פסקול שלישי: הפרויקט המיוחד של אמני ישראל ליום הזיכרון לשואה
• סיכומוזיקלי: תמר יהלומי ויונתן קלימי בדואט משותף
• סטטיק במנורה: מופע כוכבים כייפי ומלא בוויבים מעולים
  

מהו הטריגר שהעלה בך את הרצון להיות זמרת? 

"המוזיקה למעשה הייתה סביבי כל הזמן. הכל התחיל מאז שאמא שלי עבדה במשק בית, היא לקחה אותי אחרי הגן לבית שעבדה בו והיה שם פסנתר גדול. בזמן שאמא עבדה, ישבתי שעות על הפסנתר עד שהייתה מסיימת וככה אימנתי את עצמי, פיתחתי את השמיעה המוזיקלית שלי ומאז התאהבתי בעולם הזה. בנוסף, סבא שלי היה חזן בבית כנסת בפרדס חנה והיום גם חלק מהאחים של אמא עדיין חזנים, ככה שתמיד הייתה סביבה מוזיקלית".

מה הצעד הראשון שעשית כדי לממש אותו?

"עשיתי כמה צעדים ראשונים, בין אם זה להשתתף בטקסים בבית הספר, ללמוד שירים בעל פה, ללכת לאודישנים בצבא, להתחבר לנגנים ומוזיקאים מהאזור וגם לעשות חופות. כל התהליך בעצם היה מורכב מצעדים קטנים, שגרמו לי להיכנס לתחום". 

בעבר, השתתפת בעונה הראשונה של "הכוכב הבא". איך את מתארת את התקופה מנקודת המבט שלך?

"הייתי ילדה באותה התקופה וזה קרה ממש מזמן. מה שכן, ראיתי את התוכנית הזו כבית ספר שבו למדתי ממוזיקאים, הסתכלתי על מה שהם עושים, ראיתי איך מתבצעת הפקה מוזיקלית לשירים ופשוט למדתי מכל רגע".  

© מיטל זיקרי

עד כמה התוכנית עיצבה את יכולות השירה שלך ועד כמה הקנתה לך ביטחון לעמוד מול קהל?

"האמת היא שלא ממש... בתחרות כזו לא מרגישים כל כך את המוזיקה, כי אתה נמצא תחת לחץ מטורף והכל למעשה קרה בשלבים המוקדמים של התוכנית, ככה שלא יצא לי לעבוד על שירים בצורה רציפה". 

ונעבור לנושא אחר - ממש לא מזמן, שחררת את הסינגל החדש שלך "תנו לי לחלום". מה הסיפור שעומד מאחוריו?

"את השיר כתבתי כשהייתי רווקה ופחדתי שלא אמצא זוגיות. קשה להיות רווקה בתחום כזה והרגשתי כמו טרף - כלומר לא ידעתי מה נכון. אם מישהו רוצה אותי בגלל מי שאני או בגלל שאני נוי פדלון. הייתי בתקופה מפחידה, אבל רציתי להמשיך את החלום. בשיר גם כתבתי 'אני פוחדת שאבא לא יראה אותי מתחתנת', 'פוחדת שאמא שלי לא תגדל איתי את הילד' כך שאני מאוד קשורה למשפחה שלי. השיר בעצם יצא אחרי שנה במגירה ולפניכן, טיילתי בארצות הברית כשבמהלך הטיול, הכרתי מפיק מטורף בשם דייב, שעובד עם אומנים כמו ג'ייסון דרולו, כריסטינה אגילרה, ברונו מארס ועברנו יחד על כמה שירים. דייב אמר 'תשמיעי לי את השיר שבחיים לא היית מוציאה החוצה', השמעתי את 'תנו לי לחלום' והוא ענה 'זה השיר שיצא!' והתחלנו לעבוד עליו. כשחזרתי לארץ, המשכתי לעבוד על השיר עם המפיק ניר מימון ואז הוצאתי אותו החוצה".

ומה הסיפור מאחורי האלבום החדש שמתוכו שחררת את השיר שכתבת?

"האלבום הוא פשוט רצף של שירים שצברתי בשנה האחרונה" משתפת פדלון. "לכל אחד יש סיפור וטקסטים מיוחדים משלו שמאפיינים אותי. באלבום אני משלבת את ארץ ישראל החדשה עם ארץ ישראל הישנה, עם מזרח תיכון חדש ומרגישים את זה מבחינת הלחנים והטקסטים. אין איזשהו קונספט לאלבום עצמו, אלא שלכל שיר יש את העולם שלו וכל שיר לא סתם נמצא באלבום הזה".

מהיכן מגיעים הרעיונות לכתיבת השירים שלך?

"הרעיונות יכולים להגיע מכמה סיטואציות, כמו לדוגמה כשאני יושבת על הספה מול הטלוויזיה ושומעת משפט שיתן לי השראה לשיר, כשעובר עליי משהו בחיי האישיים וכשחברה מספרת לי על דברים שעברה. בתקופה הזו אני עם משרד עצמאי, פתחתי הופעה בזאפה כשגם נמצאת לפני חתונה אחרי מעבר דירה, אז כל הדברים האלה הלחיצו אותי וגרמו למחסום בכתיבה במשך חצי שנה. אני די כועסת על עצמי אבל כן לומדת לשחרר, כי אחרת בטוח לא אקבל השראה".

לפני כמה ימים, הוצאת גם סינגל מתוך פרויקט "אלבום שקוף" שנותן תקווה ללוחמים משוחררים הסובלים מפוסט טראומה. איך הוא בעצם מסייע להם?

"דבר ראשון, הפרויקט הזה בנוי מחמישה או ארבעה שירים, כשכל קליפ הוא בעצם סיפור בהמשכים. בסוף כל קליפ, יש כפתור שמכניס אותנו לאתר שלהם ובתוכו נמצאים פרויקטים חינמים, דרכם אותם הלוחמים יכולים לקבל עזרה, כמו טיפולים וכל מיני משאבים שיכולים לעזור להם. ישנם אנשים שמתמודדים עם פוסט טארומה ולא מודעים לזה, כשהם חווים לדוגמה התקפי זעם והפרויקט הזה תורם לאותם האנשים, לשקם את עצמם ולהתמודד עם מה שעוברים". 

ב-27 במאי, תעלי על הבמה בזאפה גני יהושע. תארי לנו את ההרגשה לקראת הרגע הגדול

"האמת היא שזה די מלחיץ, אבל גם מרגש. זה מופע שאני מתכוננת אליו כבר המון זמן וכאן לא תהיה פירוטכניקה ורקדנים, אלא שלהופעה הזו באים נטו בשביל לשמוע את השירים, להקשיב ללחנים ולנגנים שנמצאים על הבמה. בהופעה שלי ממש יראו להקה, לא רק אותי ואני מתרגשת לקראת הרגע של המופע הכי גדול שפתחתי אי פעם".

איך את נערכת להופעה בסדר גודל כזה?

"אני בעיקר עושה חזרות ועוד פעם חזרות. בנוסף לזה אני גם מרגיעה ואומרת לעצמי שיהיה בסדר, שיהיה מהמם, משתדלת לא להיכנס ללחץ ומתפללת שיימכרו הכרטיסים, כי הרי היום קשה למכור הרבה כרטיסים להופעה".

לפני שלוש שנים, תפקדת כזמרת הליווי של איתי לוי. מה למדת ממנו?

"למדתי מאיתי בעיקר להיות בן אדם שמח. תשמע, כל אחד עבר איתו משהו והוא ממש מתנתק מהדברים האישיים שלו, בשביל לשמח את הקהל וגם לשמוח בעצמו, שזה דבר שלגמרי ראוי אצלי להערכה".

© מתוך האינסטגרם @noyfadlon

ואיך את מיישמת את מה שלימד אותך כיום?

"אני משתדלת כפי שלמדתי מאיתי לשמוח, לשמח, תמיד להיות עם אנרגיות ולא להביא את הוויבים הלא טובים לבמה. לפעמים, כשאין לי ברירה ואני מרגישה שעבר עליי יום רע וקשה, אז אני משתפת בזה את הקהל שלי וזה הדבר הכי טוב שיש".

בנוסף לכך שהיית זמרת הליווי שלו, כתבת והלחנת את אחד מלהיטיו הגדולים "שתישרף האהבה". האמנת שהוא יתפוס תאוצה משמעותית? 

"האמת היא שלא חשבתי על זה" משיבה פדלון בכנות "זה בכלל לא היה במיינד שלי באותה תקופה, הייתי בתחילת הדרך שלי וכתבתי הכל בשביל הכיף ובשביל האהבה שלי למוזיקה. ההצלחה של השיר אף פעם לא נתפסת וזה ממש ברכה, כי יש כאן את ההרגשה שמישהו נגע בך מלמעלה. אתה לא יודע מתי דבר כזה יבוא עוד פעם ומתי ייגמר, אלא שאתה פשוט חי בתוך הסיטואציה ומתפלל שהצלחה כזו תקרה שוב".

מי ההשראה שלך בעולם המוזיקה?

"עידן רייכל הוא זה שנותן לי המון השראה, גם מבחינת הטקסטים, מבחינת הדרך שלו, מהבחינה שמוותר על האגו ולא מתבייש לקחת שירים מכותבים שונים. הרי עידן הוא הכותב והמלחין הכי טוב בארץ, אז לכן אני אומרת 'איזה מדהים זה שאחרי עשרות שנים בקריירה שלו, הוא עדיין מטייל עם כותבים ומלחינים אחרים, מקבל השראה מפה ומקבל השראה משם'. אני מתה על זה שלאומן אין אגו וחושבת שזה המתכון הכי טוב להצלחה".

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים? 

"דבר ראשון, אני מקווה להיות מאושרת. אני גם מקווה שאמשיך להופיע על הבמות, שאהיה אמא, עם בעלי ושתהיה לנו יחד משפחה קטנה. אלו החלומות שלי".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: תמר יהלומי ויונתן קלימי בדואט משותף
• סטטיק במנורה: מופע כוכבים כייפי ומלא בוויבים מעולים
• סיכומוזיקלי: אודיה עם אלבום ואביב אלוש פותח את הלב
  

רשימת המשתתפים המפוארת והארוכה הזו עמוק בתוך הפרויקט כבר כמה חודשים, פועלים מתוך שאיפה שהוא יישאר להרבה מאוד זמן ויהדהד בנו לדורות. במהלך הימים שלהם יחד במלון, הפכו את חדריו לחדרי הקלטות, דיברו עם שורדי שואה שהעניקו להם השראה, ובעיקר עשו את הדבר שהם עושים הכי טוב - יצרו מוזיקה. את הסיפורים ששמעו יצקו אל תוך שירים שהם מקווים שיהוו תוספת חדשה להתייחסות המוזיקה והתרבות לשואה, במיוחד בקרב הדור הצעיר, שעם חלוף הזמן כבר מבין שלא יזכה לדבר עם אותם שורדי שואה.

המשתתפים התחלקו לקבוצות מגוונות, מכל קצוות קשת המוזיקה הישראלית, כאשר כל קבוצה כזו יצרה ביחד. מקסים איך שניתן לשמוע את כל אחד מהאומנים המשתתפים בא לידי ביטוי בשירים בהם לקח חלק ואיך זה משפיע על נקודת המבט שמתקבלת בכל שיר. האלבום הזה הוא לא אלבום של 'שירי שואה', אלא אלבום של שירים שמתייחסים להתמודדות שלנו עם אירועי ההיסטוריה הכואבים, ומנסים לפענח איך מעכלים אותם ומשאירים אותם כאן איתנו בהווה. בשירים שיצאו ללא ספק טבועות העדויות ששמעו האומנים והסיפורים שחלקו איתם השורדים, אבל בכל זאת במעטה קצת אחר, צעיר ומרגש. בתום התהליך יצא אלבום של 14 שירים חדשים ולצידם אינספור סיפורים שנטוו בעדינות בעזרת מילים ומנגינות, שבתקווה יהפכו לפסקול החדש של הדור הצעיר ויעניקו לו תחושה חדשה בנוגע לחשיבות זיכרון השואה.

הפרויקט המיוחד הזה הוא בעל משמעות עצומה ומזקק את המהות של זיכרון אחרי שהוא הופך מסיפורים ופרטים אל הוויה קולקטיבית משותפת. ככל שעוברות השנים, מספר שורדי השואה מתמעט ואיתם גם הופך הזיכרון למעומעם יותר. על חובתנו להנציח את הסיפורים הללו ולמצוא דרך חדשה להעביר אותם הלאה לדורות הבאים, ודרך מעולה לעשות זאת היא בדיוק באמצעות פרויקטים כמו אלה. דרך ארבעה עשר השירים הללו מועברת בעיקר תחושה, תחושה שאסור לנו לחדול מלהרגיש. עלינו כל פעם מחדש למצוא דרך לחרוט על זרועות כולנו את אותם המספרים של השורדים והנספים בזוועות השואה. השירים שיצרו יחד שלל האומנים המוכשרים מגלמים בתוכם בדיוק את מה שאנחנו צריכים - תחושה של זיכרון אמיתי, שכדי לחוות אותו מחדש כל מה שצריך כעת בזכות האלבום הזה, זה רק להקשיב.

האלבום יצא, במכוון או לא, בתקופה מאתגרת מאוד עבור החברה הישראלית. תקופה בה הפילוג נוכח מתמיד והקרע ממשיך ומתעמק. ואולי בתקופה שכזו, האלבום הזה יכול להזכיר לנו את העובדה הפשוטה שאם נרצה בזה או לא, כולנו עם אחד - כולנו צאצאים של אותם שורדי שואה, כולנו נלחמים יחד בתופת העבר, כולנו באותו הצד. פסקול חיי כולנו הוא פסקול ישראלי משותף שאנחנו צריכים ליצור לעצמנו ולטפח לעד. אחריות הזיכרון היא על כתפי כולנו, ואין עלינו לנטוש אותה בעד שום דבר שבעולם - כי כל מה שיש לנו הם שותפות גורל מנחמת וכאב קולקטיבי שכל אחד מאיתנו נושא עליו. תאפשרו לאלבום השובה והנוגע הזה, "פסקול שלישי", להגיע לאוזניכם ולהזכיר גם לכם למה הגענו לכאן, ובזכות מי.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סטטיק במנורה: מופע כוכבים כייפי ומלא בוויבים מעולים
• סיכומוזיקלי: אודיה עם אלבום ואביב אלוש פותח את הלב
• איתן פלד: "אני בטוח שאני אמצא את הדרך שלי לאירוויזיון"
  

תמר יהלומי & יונתן קלימי - לשוב אליך

היוצרים המדהימים תמר יהלומי ויונתן קלימי שאחראים לאינספור להיטים ושירים אהובים שיחררו השבוע את הדואט המשותף שלהם - "לשוב אליך". כמובן ששניהם אחראים לכל פרט בשיר - מילים, לחן, הפקה ועיבוד מוזיקלי. השניים מעבירים את הכימיה שיש בינהם ומרגשים אותנו עד כמה שאפשר, במיוחד בתקופה הזו. כיף לראות אותם מעבירים את עצמם בצורה המדהימה הזו.

לסיכום: מחזקים!

אדיר גץ & שחר חיון - לישון זה לחלשים

במיוחד לכבוד חג הפסח, אדיר גץ שיחרר השבוע את הסינגל החדש שלו - "לישון זה לחלשים". השיר הוא גם שיתוף פעולה שלו יחד עם השחקנית, הדוגמנית וכוכבת הטיקטוק שחר חיון. מדובר בשיר מקפיץ וקצבי שכנראה לא עומד לצאת לכם מהראש. אין לנו ספק שעומד להפוך ללהיט הבא.

לסיכום: שילוב מעולה

שיר דוד גדסי - פתאום

את שיר דוד גדסי בטח חלקכם זוכרים עוד מ-"הכוכב הבא", אבל אין ספק שהוא כבר מצא את הדרך לכבוש אותנו ומאז כבר מציג את הכישרון שלו בשלל מקומות. הזמר והיוצר הוציא השבוע את הסינגל - "פתאום". את "פתאום" הוא שר בחופה לרעייתו ממש לפני כמה חודשים ועכשיו הוא מוציא אותו לכולנו ואין מרגש מזה! הקול הייחודי שלו הופך את השיר לנעים ויפה ואנחנו לא יכולים שלא לחכות לעוד.

לסיכום: מרגש שהוא

אליאור זנדני - פאטה מורגנה

הזמר אליאור זנדני רק בן 21, השתחרר לא מזמן מהצבא וכבר השבוע הוציא את הסינגל השביעי שלו - "פאטה מורגנה" וכך ממשיך את דרכו לעבר אלבום הבכורה. השיר נכתב על ידי דוד זיגמן ויוסי בן דוד שגם הלחין אותו לצד הפקה של בן אביב. כזכור, אליאור גם כיכב בתוכנית "הכוכב הבא" ועכשיו הוא ממשיך להוכיח שזה לגמרי המקום שלו.

לסיכום: מהלב

מתן לוי - טעם של עוד

כולנו זוכרים את מתן לוי מהתוכנית "הכוכב הבא" שם הפך לפיינליסט בזכות היכולות המדהימות והכישרון שלו. עכשיו, אנחנו זוכים לקבל ממנו סינגל רביעי ומיוחד לכבוד החג שנקרא - "טעם של עוד". את השיר כתב והלחין יחד עם רותם חן ויונתן בן סימון ועל העיבוד וההפקה המוזיקלית אחראי מתן יחד עם שמעון יחיא. מתן לא מפסיק לרגש אותנו ואנחנו בטוחים שמחכה לו עוד דרך ענקית!

לסיכום: מחכים לאלבום

תהילה - לצפון

תהילה פרץ היא זמרת-יוצרת, בוגרת רימון והוציאה השבוע את הסינגל השני בדרך לאלבום בכורה. אחרי "מהרצפה" שהיה שיר שקט ועמוק, היא עוברת אל "לצפון" שדווקא הוא פופי וקצבי שכתבה בדרך למסיבה בצפון. היא מדברת בו על בריחה לצפון ולנו מאוד קל להזדהות! גם הקליפ צבעוני ויפה ואנחנו בטוחים שכשהאלבום יצא הוא יהיה מעניין מאוד.

לסיכום: מהממת

שווה האזנה

רועי כפרי - Miss You

השבוע רועי כפרי התארח בגלגלצ ונתן ביצוע משלו לשיר "Miss You" (של אוליבר טרי ורובין שולץ) רק בעברית! אם רק זה לא מסקרן אתכם ללכת לשמוע אז אנחנו כבר יכולים להגיד שזה אחד הביצועים המיוחדים ששמענו לאחרונה ושווה לגמרי לבדוק אותו.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: אודיה עם אלבום ואביב אלוש פותח את הלב
• איתן פלד: "אני בטוח שאני אמצא את הדרך שלי לאירוויזיון"
• טאטא ווי מיד איט: פלד כובש את ההאנגר 11

נתחיל מתמהיל הקהל במקום - אם בתקופת סטטיק ובן אל זה היה כמעט לחלוטין ילדים ובני נוער, כאן הקהל התרחב והיו במגוון גילאים, כן היו לא מעט בני נוער וילדים אבל הפעם הקהל היה בהחלט מורכב מכמה שכבות גיל.

© באדיבות: גירץ הפקות | צילום: אסף אנג׳ל

התפאורה, הארט, התלבושות, הכוריאוגרפיה, פתיחת ההופעה עם רפרנס לעטיפת האלבום - כל אלו העצימו את האווירה והכניסו אותנו למוד הסטטיק הדרוש. לירז עלה לבמה ונתן את השואו שלו, היה כיף לראות אותו מצליח לפרוח גם לבדו ונעזר בזמרי הליווי שלו שנתנו עבודה טובה במיוחד (אם כי לא תמיד הצליחחו לשמוע אותם). 

© באדיבות: גירץ הפקות | צילום: אסף אנג׳ל

סטטיק הצליח להחזיק הופעה שלמה ולהפתיע עם היכולות בלייב, אומנם לא את כל השירים (בעיקר אלו אשר דרשו הגעה לסולמות גבוהים) הצליח להחזיק, אבל בתור הופעה ראשונה כזמר העיקרי בה - זה בהחלט היה נסלח. לא מעט מכנים את סטטיק כגאון - וזה בהחלט ניחן בכל פרמטר בשואו. הוא הצליח להרים את הקהל ולסחוף את כולם. אגב, ראוי לציין שיש ביצועים לייב שהרימו לשירים שאולי קצת נבלעו באלבום... לעומת זאת - הגרסה הבימתית שלהם הייתה פשוט וואו!

המופע כלל לא מעט אירוחים - החל מאגם בוחבוט, סטפן, דרך נטע ברזילי ועד איתי לוי (כולל גיחה לבמה של מאיה קיי בשיר "סופרסטארית"). כל אלו היו תוספות אדירות לערב, וניתננה במה גדולה, יש מצב שגם גדולה מדי (לא שסבלנו, אלא להיפך), זה פשוט היה מופע אולסטארס מרהיב עם ארסנל שכיף לצפות בו במיוחד במחיר של כרטיס להופעה שהדגש בה הוא סטטיק. אמנים מהשורה הראשונה שמחזיקים במה ותרמו לוויב הכייפי והחברי ששרר במקום. מה שיפה זה שססטיק לא נבלע ביניהם ואכן שיתוף הפעולה הבימתי יצר ערב של ביצועי חברים כייפים לצד ביצועי סולו של סטט-בוי. 

סטטיק עלה להופיע גם הלהיטים מתקופת הצמד ואיך נאמר? העיבודים היו בוגרים יותר, מכוונים לקהל רחב יותר ועדיין שומרים על המקור ועל הכבוד הראוי. אותם הביצועים הזכירו לנו את הדרך עד לבמה הזאת ואת שינוי הפאזה של לירז, בין אם זה שבעצם יש בכלל אלבום (לעומת רק EP בתקופת הצמד), הליריקה המכוונת לקהל הבוגר יותר והסאונד שנע בין ויראליות בטיקטוק לבין שירים שפשוט תמיד כיף להאזין ולצלול אליהם באיזו סיטואציה שרק תבחר ובכל ז׳אנר.

© באדיבות: גירץ הפקות | צילום: אסף אנג׳ל

בקיצור, סטטיק נתן סיפתח טוב ומרענן עם הופעה שלא ראינו המון זמן בישראל. כן יש מקום לשיפור קל ועם כמה שמאוד נהננו מכמות האורחים, היינו נותנים את הדגש יותר למי שהערב נרקם סביבו. הליינאפ היה מדוייק ועשיר עם לא מעט להיטים (אנחנו עדיין לא סולחים לו שהוא לא ביצע את "תחנונים" במלואו ואת "בול באמצע") סטטיק הוא כוכב ואמן שלא רואים כאן כל יום ועצם זה שהוא עשה את מנורה עד אפס מקום בזמן כה קצר מהיציאה לדרך החדשה (ועוד הופעה שבדרך) - זה כבר סימן שהוא עושה משהו נכון. 

© באדיבות: גירץ הפקות | צילום: אסף אנג׳ל

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• רוקדת עם כוכבים וחולמת על אירופה
• איתן פלד: "אני בטוח שאני אמצא את הדרך שלי לאירוויזיון"
• טאטא ווי מיד איט: פלד כובש את ההאנגר 11
  

אודיה - פסיכולוגית

אין ספק שעבר שבוע משמעותי על אודיה אזולאי. בתחילת השבוע היא הוציאה את הסינגל האחרון לקראת האלבום שנקרא "פסיכולוגית" ובסופו שיחררה את האלבום כולו - "האמת". גם את השיר הזה היא כתבה והלחינה בעצמה לצד העיבוד וההפקה המוזיקלית של תמר יהלומי ויונתן קלימי. המופע הגדול שלה שיתקיים ב-15.4 מתקרב ובו היא תבצע את כל השירים החדשים יחד עם הלהיטים שכבר תפסו את כולם.

לסיכום: יש למה לחכות!

גל אדם - מרוקו

כמה כיף שיש לנו ברשימה שיר נעים ורגוע במיוחד לכבוד פסח המתקרב כדי להעביר את החג בקלילות. כמו כל שיר חדש של גל, גם הפעם אנחנו בטוחים שיגיע למקומות הגבוהים ביותר והפעם הוא מחליט להביא לנו רגע של חיבור בעקבות המצב במדינה. אז לשיר החדש קוראים "מרוקו" ואנחנו התאהבנו כבר בשמיעה ראשונה!

לסיכום: הכי שלו

אביב אלוש - לב פתוח

השבוע שיחרר אביב אלוש את "לב פתוח". מדובר בשיר חזק ואמיתי אבל הדברים שאביב כתב בעצמו לדעתנו מסכמים את היופי שבו: "בימים אלו ובפרט בארץ שלנו אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה ששנאת חינם פורצת גדרות פעם אחר פעם ובעיקר מפרידה בינינו אבל לפי תורת הסוד והחסידות אי אפשר באמת להיפרד - כי כולנו אחד". "זה בסדר שאנחנו שונים וחושבים אחרת, ככה בדיוק זה צריך להיות ואת זה קצת שכחנו... לאט לאט יפתח הלב ונגלה חמלה והאהבה כלפי כל החלקים האחרים של השלם כי שם נמצא השלום שיבוא עלינו".

לסיכום: אמיתי ומדהים

מור - באתי עד אליך

הזמרת מור הפכה בשנה האחרונה לאחת מהזמרות הבולטות במדינה ובמוזיקה המזרחית ואפילו שיחררה דואטים עם עדן חסון ואבי אבורמי שהפכו להצלחות גדולות. עכשיו, מור ממשיכה בקו האישי שלה ומוציאה את "באתי עד אליך" שנכתב והולחן על ידי אלירן אביטל וחגי אוזן ועל העיבוד והפקה מוזיקלית יעקב למאי, אור כהן ועדן חסון. המופע הקרוב שלה יהיה בזאפה תל אביב ב-30.5.

לסיכום: מעולה

הפרויקט של רביבו - שיר מולדת

לקראת חגיגות 75 שנה לישראל ובניסיון לאחד את העם בצורה הכי יפה שיש - עם המוזיקה, הפרויקט של רביבו יצאו בשיתוף פעולה מיוחד עם רדיו 101.5 התחנה והוציאו את השיר - "שיר מולדת". את המילים כתב דידי הררי ועל הלחן אורי לשמן וישי הברי. בקליפ השתתפו דידי הררי, אהרון קפלן, אמיר כהן, חברי להקת פנצ'ר, אביבה אבידן יואב יצחק, חיים משה, אביהו מדינה, רמי דנוך, אהרון ירימי ויהודה קיסר.אין ספק שיצרו מוזיקה מעניינת ומחברת!

לסיכום: הכי מאחד שיש

נוי פדלון - תנו לי לחלום

נוי פדלון היא לגמרי אחת מהכוכבות שמגיע להן להצליחב והיא עשתה והגיעה למקומות מדהימים מאז שהתחילה. עם יציאת הסינגל הראשון שלה ("סוודר") כבר תפסה את כולנו ומאז לא הפסיקה לשחרר להיטים ולכבוש את כולם. את השיר החדש - "תנו לי לחלום" כתבה במהלך נסיעה לארצות הברית, שם פגשה את המוזיקאי דייב נתן ויחד מצאו את ההשראה לשיר. כשחזרה לארץ התחילה לעבוד עליו עם המפיק ניר מימון וכך נוצר הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש והשלישי שלה!

לסיכום: מעלפת

נוי מאירסון - יהיה לי טוב

הזמרת נוי מאירסון צברה הצלחה בצרפת וקונגו ועכשיו היא מגיעה לכבוש את ישראל! בימים אלו היא עובדת על אלבום בעברית. השבוע שיחררה את הסינגל הראשון מתוך האלבום המדובר שנקרא - "יהיה לי טוב". נוי: "'יהיה לי טוב' הוא מאבק בין ההשתהות באיזור הנוחות והפחד לצאת ממנו. הרגעים האלו שאתה יודע שאתה חייב להפתח לעולם והפחד שנלחם מנגד לשכנע אותך להתחפר במיטה. ובסוף? עדיף לנסות ולהתקדם בלי לחשב מראש את התוצאה מאשר להמנע".

לסיכום: רגוע ונעים

ארקדי דוכין & דורון בראון - את המלאך

דורון בראון הוא אמן ויוצר כבר עשור של רוק ישראלי יחד עם טקסטים ולחנים רוחניים. השבוע הוא שיחרר את השיר - "את המלאך" שבו שיתף פעולה עם ארקדי דוכין וכך נוצר חיבור מיוחד של מוזיקה. השיר מדבר על אהבה וזוגיות חזקה שבה האישה היא מרכז חייו של הגבר והאיזון שלו. דורון בחר להקדיש את השיר לטלי אשתו שנשואה לו 30 שנה ויצא ממש מיוחד.

לסיכום: מרגש

שווה האזנה

אגם בוחבוט & אלה לי & אור עמרמי ברוקמן - אנחנו הדור הבא

לכבוד יום העצמאות המתקרב, שיחררו חיל החינוך והנוער הפקה מיוחדת של 75 שנה למדינת ישראל בשיר "אנחנו הדור הבא" שאותו מבצעים - אגם בוחבוט, אלה לי, אור עמרמי ברוקמן וזמרי הלהקות הצבאיות. לגמרי יש מה להקשיב!

שנת 2021 עמדה בסימן החזרה הגדולה של עולם התרבות למרכז חיינו. אחרי תקופה מאתגרת, שבה סגרים והגבלות היו מנת חלקנו והשפיעו במידה משמעותית על קיום מופעים. לרקדנית הדר שלום, בת 22 מת"א, השנתיים האחרונות עשו רק טוב. שבע שנים אחרי שעשתה את הצעדים הראשונים שלה בעולם הריקוד, אחרי שהופיעה במופעי ילדים מרשימים והשתתפה בקליפים של נועה קירל ("חצוף") ויהונתן מרגי ("לא יוצא למסיבות").

זמן קצר אחרי שהצליחה לחזור לפעילות מלאה אחרי שהחלימה מפציעה ברצועות הצולבות, פילסה לעצמה הדר שלום את הדרך להופעות עם במופעים הנוצצים ביותר שהיו כאן בישראל ובהם (רשימה חלקית בהחלט): מופע נקסט 2021 בהשתתפות אייל גולן, עומר אדם, שרית חדד ועוד רבים וטובים - שמשך רבבות צופים להיכל מנורה מבטחים בת"א ולהיכל טוטו ארנה בירושלים, הדר שלום המשיכה לככב במופעים נוספים ובהם: מופע הקיץ האחרון של אייל גולן באצטדיון בלומפילד ביפו לעיני 30 אלף צופים, מופע האיחוד של סאבלימינל והצל בתחילת השנה האזרחית האחרונה - שבה הופיעה גם במתחם אקספו בת"א במופע שירי שנות ה-90 המרשים שבו הופיעו אגדות בינלאומיות בדמותן של ד"ר אלבן ולהקת אקווה.הדר שלום רקדה גם במופעים של נסרין קדרי, בתחרות מיס יוניברס ובעוד הופעות רבות ומרשימות.

להדר שלום יש הרבה מה לספר על הדרך המרשימה שהיא עושה בעולם הריקוד, על ההרגשה שעוטפת אותה בעקבות המופעים בהם היא השתתפה ועל החלומות הגדולים ביותר שלה.

הדר, לא הרבה זמן עבר מאז שהשתחררת מהצבא ומאז שהחלמת מפציעה. את צובטת את עצמך לפעמים, כדי להבין שזו מציאות?

"אני מאוד שמחה ומאושרת, שאני זוכה לביקוש להופעות מצד כוריאוגרפים בכירים בתעשייה, שעובדים עם מיטב אמני המוזיקה בארץ. זה כבוד גדול עבורי להופיע במופעים כאלה ועם אמני על.  אני לא מופתעת מכל זה, כי אני מודעת לאיכויות שלי, לרמת ההשקעה ולתשוקה הגדולה שיש לי לריקוד".

מהם סגנונות הריקוד שבהם את מתמקדת?

היפ הופ עבורי זה ההיי לייט, אבל גם סגנונות נוספים הם חלק מהרפרטואר שלי ובהם: עקבים, ג'אז, בלט, מודרני, ואני גם יודעת לעשות התאמות לעוד סגנונות. כל מופע נערכות מספר חזרות של כמה שעות, כדי ליצור דינימיקה בין צוות הרקדנים ובין כל רקדן ורקדנית לאמן. אני מאוד קשובה ומאוד ממוקדת, כדי לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר".

© גיטל פרס

הרבה ילדות ונערות חולמות להגיע לרזומה כמו שלך. מה הסוד?

"משמעת היא המפתח להכל. מאז שהתחלתי לרקוד חונכתי להיות ממושמעת, לא לוותר ולעבוד קשה. בתחילת הדרך השתייכתי לקבוצה שהייתה בשלב מתקדם לעומת המקום שבו אני הייתי, הבנתי שאין קיצורי דרך והצטרפתי לחוג ריקוד למתחילות.  רקדתי הרבה פעמים והשקעתי מעצמי המון על חשבון הזמן הפרטי, ויתרתי על מפגשים חברתיים ומסיבות, כדי שאוכל לשלב בין ריקודים ללימודים. כשסיימתי בית ספר, בתקופה של לפני הצבא, התאמנתי כל יום עם מורים מהשורה הראשונה, פרסמתי סרטונים שלי באינסטגרם ועם הזמן אנשים הכירו אותי בתעשייה. קיבלתי מה שמגיע לי בזכות עבודה קשה ומשתלמת. אני אוכלת בריא, מתאמנת בחדר כושר, ישנה טוב, עושה חזרות כל בוקר - כדי לזכור לבצע נכון את תנועות. כל מופע עולם ומלואו. אני מוכרחה להיות מרוכזת. להגיע בגרסה הכי טובה שלי. אין אופציה אחרת".

הופעת בשנה האחרונה במופעי ענק. שתפי בחוויה האישית שלך?

"להופיע מול קהל עצום זו הרגשה מדהימה, זה הגשמה של חלום. באופן טבעי לפני מופע גדול יש פרפרים והתרגשות טבעית, אבל כשעליתי לבמה התנתקתי מהכל והייתי ממוקדת נטו בריקוד שלי. במופע עם אייל גולן אני זוכרת שבחזרות בבלומפילד, שמן הסתם היו ללא קהל, כשירדתי מהבמה דמיינתי מה הולך להיות בערב ואז כשהגיע הערב, כשהייתי בחדר ההלבשה ושמעתי את הקהל מבחוץ, הרגשתי אנרגיות מטורפות. במופע האיחוד של סאבלימינל והצל הייתי שיר אחד שלם, שאני רקדתי לבד לצידו של סאבלימינל ורקדנית נוספת רקדה לצידו של הצל. הרגשתי יותר חופשית במופע הזה להביא את האני שלי לידי ביטוי.  בהמשך הופענו עם רקדנים נוספים. אחרי כל הופעה יש אדרנלין אדיר, לא קל להירדם בלילה, אבל זה כיף גדול הרגשה מדהימה".

הגשמת כבר הרבה חלומות כאן בישראל. זה נותן לך תיאבון לעוד?

"בוודאי. אני שואפת לטופ - לרקוד עם האמנים הכי גדולים ברחבי העולם, אמנים שאני אוהבת ומעריצה כמו ביונסה, סיארה, ג'ניפר לופז, להופיע בהיכלי אצטדיוני ענק. אני עובדת במרץ לשם כך. זו מטרת על, שאני אמשיך לעבוד קשה, כדי להשיג אותה".

לאינסטגרם של הדר - לחצו כאן

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by H ? ? ? ? ? (@hadar__shalom)

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• סיכומוזיקלי: הסוד של אנה זק ומרגי
• לזה לא ציפינו: עדן חסון לגמרי הפתיע אותנו!
• העין של ענבל ביבי: כוכבת אקס פקטור בסינגל חדש

© דניאל צאירי

 בפעם האחרונה שהתראיינת לפרוגי הייתה לפני שנה, מה השתנה מאז?

"אני נמצא בסיטואציה מאוד שונה מאיפה שהייתי שנה שעברה. על הנייר אני נמצא בצומת דרכים אסטרטגית לקריירה המוזיקלית שלי, יש לי הרבה אפשרויות והזדמנויות להכניס את המוזיקה שלי תחת מסגרת של לייבל או להמשיך את הדרך שלי כעצמאי. ממש בורכתי בשנה אחרונה ואין יום שאני לא יושב ועובד עם האמנים הכי גדולים בארץ וגם עובד עם אמנים מארצות הברית. כיף לקבל אחרי הרבה זמן של מאמץ את התשומת הלב הזאת מהתעשייה. בנוסף לזה אני מרגיש שבנימה האישית בקטע של יצירת מוזיקה אני מרגיש יותר בטוח בעצמי ואני כבר לא מרגיש את הלחץ הזה שאני צריך להוכיח את עצמי".

התחלת להוציא שירים לפני שנתיים בהם אתה משלב ערבית, אנגלית ועברית, איך הגיע הרעיון לשלב בין השפות?

"קודם כל שלושת השפות מאוד יקרות לליבי. נולדתי בארצות הברית אז אנגלית היא השפת אם שלי, עברית למדתי כשעליתי לארץ, ואת התשוקה שלי לשפה העברית רכשתי דרך התיכון, אחרי השיחרור שלי עברתי להתגורר במשך שנה בכפר דרוזי שם הדרכתי במכינה קדם צבאית. ברגע שהחלטתי שאני הולך לכיוון של המוזיקה היה לי די ברור מהשיר הראשון שכתבתי שאני הולך לשלב את שלושת השפות במוזיקה שלי בלי יותר מדי מחשבות מאחורי זה. אני מרגיש גם שמוזיקה הוא כלי שיכול לרגש אנשים וברגע שזה בכמה שפות ביחד זה כוח שמאחד בין אנשים שונים. ואני מקבל הרבה תגובות מקהל ערבי ויהודי שמתאחדים סביב המוזיקה שלי וזה מאוד מיוחד".

שמעת על מקרים ששירים שלך הגיעו גם למדיניות מוסלמיות?

"בהחלט. אני מקבל תגובות לא רק מהמגזר הערבי בארץ אלא גם מהעולם כמו מטוניס וממצרים ומכל המזרח התיכון. הוצאתי שיר חדש לאחרונה שנקרא Salem’' שכתבתי יחד עם צוות שהוא ערבי-יהודי ושהפיק סתיו בגר. בשיר היה לי מאוד חשוב לדייק במבטא הערבי שלי ולהנגיש אותו לקהל שהוא לא רק יהודי. אני מרגיש שזאת פעם ראשונה שהקהל הערבי מקבל את השיר בלי לתהות על המבטא. קיבלתי על השיר תגובה בערבית שאומרת 'פעם ראשונה שאני שומע אמן ישראלי ששר ככה טוב בערבית' וזה מאוד ריגש אותי".

השירים שלך הגיעו לאלפי השמעות בספוטיפיי וגם השיר שלך התנגן בטומרולנד, ציפית להצלחה שכזאת?

"המוזיקה היא תחום מלאה בהפתעות, לפעמים זה רע ולפעמים זה גם לטובה, ברגע שהשיר יוצא החוצה אי אפשר לדעת לאן היא יכול להגיע. אני מאוד מאמין בשיתופי פעולה כי יש מה ללמוד מכל בן אדם וכאשר שיוצאת יצירה ביחד זה נותן לשיר עוד יותר הזדמנויות לדוגמא השיר שהתנגן בטומורולנד הוא טראק שעשיתי עם סקאזי. באופן היותר אישי אם היו שואלים אותי פעם אם אני אאמין שהמוזיקה שלי תגיע למקומות האלו לא הייתי מאמין, אני לא חושב שבכלל היה לי את האומץ להוציא שיר בכלל אז לראות סרטונים שבהם אלפי אנשים רוקדים לצלילי המוזיקה שלי זה משהו בלתי נתפס. גם לפני מספר שבועות הופעתי עם סקאזי מול 3,000 איש וזה היה רגע שאני לא אשכח בחיים".

© אלון בוטבול

בימים שבהם המדינה כל כך מפולגת, אתה מרגיש שהמוזיקה כמו שלך שמשלבת בין כל כך הרבה תרבויות יכולה לעזור?

"מאוד כואב לי הלב על מה שקורה במדינה, במיוחד כמישהו שעלה לארץ עם המשפחה שלי מתוך ציוניות וישראל היא הבית שלי. קשה לי לראות פילוג בעם, אנחנו עם מאוד קטן ואנחנו חייבים אחד את השני. בשבילי מוזיקה היא כלי שמאחד והשילוב בין השפות מחבר בין אנשים סביב רגש משותף ולראות שהדומה בינהם הרבה פעמים יותר גדול ומהשונה. אני מאוד מקווה שהמוזיקה שלי גם בתקופה הזאת יכולה לעזור ולעשות כמה שהיא יכולה בקטע של האיחוד".

אתה עובד בימים אלו על אלבום בכורה, מה אתה יכול לספר לנו עליו?

"אני עובד עכשיו על שני פרוייקטים במוזיקה שאני מאוד ממוקד אליהם. הפרוייקט הראשון הוא עבודה על השירים חדשים שלי שאני עובד עליהם עם סתיו בגר ועוד מפיקים מאוד מוכשרים בארץ. לשירים יש קו מאוד ברור סביב השילוב בין השפות וגם שילוב בין תרבויות בהפקה המוזיקלית. והוא יהיה בכיוון של השירים שכבר הוצאתי כמו Salem’', 'Sakatna' ו'איפה הימים'. בנוסף אני נמצא כרגע על הקו של לוס אנג'לס – תל אביב ועובד יחד עם זמרת מאוד מוכשרת שקוראים לה נעומי. הכרתי את המוזיקה שלה דרך 'פיפא' ששיר שלה התנגן במשחק. היקום הפגיש ביננו ויצרנו אלבום של שמונה-תשעה שירים בסגנון אלטנרטיבי ואינדי שיש בו גם קצת עברית ועברית אבל הוא ברובו באנגלית. אני טס אליה בעוד שבועיים שוב כדי לקדם את הפרוייקט ואני מאוד מתרגש לחשוף את הפן הזה בארץ כי זה סגנון מוזיקלי שלא עבדתי עליו עד היום ומקווה שהקהל יתחבר אליו".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Eytan Peled (@eytanpeled)

אתה כותב בין היתר גם לאמנים אחרים כמו למרגי, אלה לי, רביב כנר, איך העבודה איתם מאחורי הקלעים?

"כאשר אני כותב שיר לאמן אחר חשוב לי לשבת איתו כמו חבר ולשמוע מה עובר עליו לפתוח את הלב, ליצור אווירה בטוחה עבורו ולראות אותו כמו בן אדם ולא בצורה שהקהל ואנשים אחרים יכולים לתפוס ממנו. חשוב לי שהעבודה ביחד והיצירה שתצא ממנה תהיה כמה שיותר אותנטית וכנה וזה הדבר שאני הכי אוהב כאשר אני כותב לאחרים. אני גם עובד רק עם אנשים שאני אוהב ומעריך ובגלל שאני שואף גם לקריירה עצמאית שלי אני לומד מהם על איך זה להיות זמר ברמות כאלה גבוהות. אני מקבל מהם גם טיפים על מה צריך לעשות כדי להגיע למעמד שלהם וגם על הויתורים שצריך לעשות ושומע מהם על הצד הפחות נחמד של המקצוע כי בסופו של דבר חיים של זמר הם לא פשוטים. לפעמים זה גם מעלה לי שאלות אבל כיף שיש חברים שאני יכול להתייעץ איתם בתחום שהוא לא הכי קל".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Eytan Peled (@eytanpeled)

לפני מספר חודשים הודיעו שהיית אמור להיות בצוות הכותבים לשיר של נועה קירל לאירוויזיון , מה קרה בסוף שאתה לא חלק מהכותבים של "unicorn"?

"אני לא באמת יודע מה קרה אבל אני כן יכול להגיד שבאמת לפני כמה חודשים פנו אליי מהצוות של נועה וביקשו שאני אצטרף לכתיבה של השיר לאירוויזיון. אני לא חושב שהם בדיוק ידעו באיזה פורמט הוא הולך להיות אבל בסוף החליטו ללכת על כיוון אחר וזה בסדר גמור. אני מאמין שכל דבר צריך להגיע בעיתו ואם זה לא היה הזמן הנכון אני בטוח שאני אמצא את הדרך שלי לאירוויזיון בדרך כזו או אחרת, במיוחד שאני מאוד רוצה להגיע לבמה הזאת ולייצג את ישראל דרך המוזיקה שלי בכמה שפות. הפעם הייתי קרוב ואין לי יותר מדי רגשות בקשר לזה. מה שבטוח אני מאחל לנועה המון בהצלחה ואתמוך בה ובישראל באירוויזיון הקרוב".

מה אתה חושב על השיר שנבחר, אתה מאמין שיש סיכוי לזכייה?

"אני מאוד אוהב את השיר ואני חושב שזה יצא לנועה מאוד מוצלח. אני מכיר אותה הרבה זמן עוד מימי כפולה שעבדתי איתה על השירים בסדרה. בכללי משפחת קירל היא משפחה שמאוד קרובה לליבי והם תומכים במוזיקה שלי ואח שלה עפרי הוא אחד החברים הכי טובים שלי. אני חושב שנועה היא תופעה לא אנושית ואין דברים כאלה, אני מעריץ אותה בטירוף. אני חושב שאירופה לא יודעת מה מחכה לה כי היא מולטי טאלנט ואין הרבה כמוה, וכמו שנדהמו ממנה בארץ הגיע הזמן שגם שאר העולם ידהמו ממנה ותכבוש את הלבבות של כולם. בטח שיש לה סיכוי לנצח אבל המוזיקה היא תחום בלתי צפוי אז אי אפשר לדעת אך אני בטוח שהיא תביא לנו הרבה גאווה".

בנוסף לכל העשייה המוזיקלית אתה לומד לתואר למדעי החברה והרוח למה דווקא בתחום הזה ואיך זה משתלב עם המוזיקה?

"אני בא ממשפחה מאוד אקדמית, שני ההורים שלי פרופסורים וגם אחותי הגדולה היא סיימה תואר שני באנגליה. הם מאוד תומכים במוזיקה שלי אבל יש להם ציפייה שאני אעשה גם תואר. אני גם בן אדם מאוד סקרן ואוהב ללמוד, לא מספיק לי לעסוק במשהו אחד בחיים וזה הוביל אותי לעולם של האקדמיה. שנה שעברה התקבלתי לתוכנית ארבע שנתית בין אוניברטיסת תל אביב ואוניברסיטת קולומביה בארצות הברית ולמדתי מדעי המוח. עברתי שנה שלמה עם המבחנים והכל וקצת קרסתי כי ניסיתי לשלב את הלימודים עם המוזיקה באותו הזמן וזה היה בלתי אפשרי. השנה החלטתי לעבור לאוניברסיטה הפתוחה שבה אני לומד תואר במדעי החברה והרוח וזה מסלול מדהים שמאפשר לבחור אילו קורסים את רוצה וללמוד לתואר בצורה קצת יותר עצמאית. והאמת שזה מאוד משתלב לי במוזיקה כי הלימודים נותנים הרבה ידע על העולם וזה מרחיב לי את המעגל של ההשראה".

היו שמועות בשבוע שעבר שנועה קירל סטודנטית, אתה מאמין שאמן פעיל יכול להצליח לשלב בין לימודים ועשייה מוזיקלית אינטסיבית?

"אני חושב שאם יש לך באמת רצון לעשות תואר זה לגמרי אפשרי, אבל צריך לבחור אוניברסיטה שמתאימה. לדוגמא שנה שעברה היה לי קשה כי היה לי את כל העבודה של המוזיקה בצד ללימודים ואם לא היית מגיע שלוש פעמים לשיעור היית נכשל בקורס. כך שחובה למצוא אוניברסיטה שתתאים לך. וגם צריך לדעת מתי להתמסר ללימודים שצריך כמו נגיד תקופת מבחנים שבהם אתה חייב לפנות לעצמך זמן ללמוד אליהם ולהגיש את העבודות בזמן. אפשרי לשלב בין המוזיקה ללימודים אקדמיים אבל זה לא דבר קל, אם חשבתי שנה שעברה שזה קטן עליי אבל מהר מאוד גיליתי שזה קשה. היום יש לי יותר הבנה באיך לשלב בין השניים אבל זה לא מתאים לכולם".

ולסיום, מה השאיפות שלך לחמש שנים הקרובות?

"השאיפות שלי מתחלקות לשתיים: הכתיבה לאחרים והמוזיקה שלי. אני נמצא כבר על הקו של לוס אנג'לס-תל אביב ואני ממש מתרגש לכתוב לאמנים גדולים בארצות הברית ולכתוב שיר בינלאומי שיצליח בעולם ואם אני אצליח לעשות את זה אם אמן ישראלי זה יהיה מדהים. ובמוזיקה שלי אחת המטרות שלי בשנים הקרובות היא להתחיל להופיע ולמצוא את האהבה שלי לקטע של ההופעות שזה משהו שעדיין לא הצלחתי לפתח עד הסוף. אני מקווה גם שאני אצליח להשפיע עם המוזיקה שלי על המיינסטרים הישראלי, שאני אצליח להביא את השפה הערבית ושילוב שפות בשירים שלי להיות משהו מקובל ורגיל בארץ".

© דניאל צאירי